לעיתים, בעודי קורא על החוקים החדשים שהממשלה מקדמת במרץ – פירוק לשכת עורכי הדין, החלשת תאגיד השידור, חוק הרבנים ושאר פנינים, אפשר לרגע לשכוח את המציאות בתוכה אנו מצויים: של חטופים, של מלחמה ושל עקורים.
ובכן, זה הכל חוץ ממקרי, ולא קשור רק לחוסר הבושה של הקואליציה. להפך, החזרה לשגרה (השגרה במקרה הזה היא מתקפה על מוסדות המדינה, סמליה ושומרי הסף) היא חלק מתוכנית סדורה של הממשלה, עם מטרה אחת: שרידות.
נדב הוא יועץ פוליטי ופעיל חברתי, ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי. סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך. הטורים מייצגים את דעתו בלבד.
הממשלה לא מעוניינת להילחם בטרור אלא במתנגדיה. אם נשתוק עכשיו, נהיה הבאים בתור.
"נחקרנו בידי כ-10 חוקרים של השב"כ במשך ימים ארוכים. היינו בבידוד, צמוד לתאים של נוח'בות ומרגלים".
נדב הוא יועץ פוליטי ופעיל חברתי, ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי. סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך. הטורים מייצגים את דעתו בלבד.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
כל שנה, הארבעה בנובמבר (שחל אתמול) הוא יום של חשבון נפש שקט עבורי. של חשבון הנוגע למקום בו אנחנו עומדים כחברה, כמדינה, ביחס לשנה שעברה. על היכן אנחנו עומדים כמחנה, אל מול דרכו ומורשתו של יצחק רבין.
זהו יום אישי עבורי. גם בגלל הסיפור עליו גדלתי, עליי כתינוק במנשא בעצרת השלום ההיא. גם על התחנכותי בנוער העובד והלומד, והשנים בהם עסקתי במפעל הזיכרון ליצחק רבין, לדרכו ולהסתה שהובילה לרצח שלו: נדדתי בין בתי ספר באשדוד ובכרמיאל, במועדוני נוער בפתח תקווה ובעפולה, כדי להיפגש עם בני נוער על הלקחים שעלינו להפיק מן הרצח.
נדב הוא יועץ פוליטי ופעיל חברתי, ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי. סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך. הטורים מייצגים את דעתו בלבד.
"אני במקום בן כספית הייתי נעלב על כך שלא הזמינו אותי להעיד בפני ועדת החקירה האלטרנטיבית בחסות עלי אקספרס". את הטוקבק ערל הלב הזה, אליו נחשפתי כשגללתי בימים האחרונים ברשת איקס (לשעבר טוויטר), לא כתב בוט. אפילו לא בורג זוטר יותר או פחות במכונת הרעל. אלא יונתן אוריך, יועץ ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
הסרקזם של אוריך (אליו אייל אשל, אביה של רוני אשל, הספיק להגיב), מצטרף לשורה ארוכה ארוכה של התבטאויות אומללות ואפילו מרושעות מצד הממשלה וסביבתה: מ"אתה אומר דברים שאומרים לך להגיד" של הגברת שרה נתניהו לאב שכול בניחום אבלים, דרך "מה כבר קרה?" של ח"כ דודי אמסלם בנוגע לשינוי החלטת הקבינט על ציר פילדלפי (מה שקרה זה שישה חטופים שנרצחו), ועד הימים העליזים של "למי רע פה?" של השר יצחק גולדקנופף ו"אנחנו חיים בתקופה של נס" של השרה אורית סטרוק. נדמה שהממשלה נמצאת במלחמה לא רק נגד חמאס, גם לא רק נגד משפחות החטופים, אלא נגד שני עמודי תווך ישראלים: החמלה וההגינות.
נדב הוא יועץ פוליטי ופעיל חברתי, ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי. סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך. הטורים מייצגים את דעתו בלבד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסכימה עם כל מילה. ממרום גילי הצעיר אני אגיד שפוליטיקה היא לרוב מפלגת(ממשלת השינוי הייתה משב רוח מרענן) האחריות על החברה היא עלינו האזרחים. לא להיות ציניים ליוזמות ועמותות של קירוב לבבות ולא להביא את הפולטיקה הרעילה למרחבים האזרחיים.
אבל הממשלה הזו לא תלך לשום מקום, ולשם הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מכוון: קואליציית השואה שלו מבוצרת-מבוטנת בדבק הדיקטטורה (החילונית של זולל השרצים שמתחפשת ל"שומרת מסורת" כדי לא לאבד את הבייס, החרד"לית-חרדית הלכתית-תורנית של כל שותפיו האחרים) וכשיש דיקטטורה אין בחירות, כי לא צריך בחירות. להזכירך מר עוז-זלצברג, המועד החוקי של הבחירות הוא אוקטובר 2026. ועדת הבחירות המרכזית דחתה לפני כשנה וחצי בקשה של ארגון המחבלים שקרניהו לקבוע שהמועד החוקי של הבחירות הוא בעצם אוקטובר 2027. אחרי שנדחתה הבקשה הזו הונחה על שולחן הכנסת מטעם אחד מבכירי הזוטרים בארגון המחבלים של שקרניהו הצעת חוק שקובעת שהבחירות יידחו לאוקטובר 2027. הצעת החוק, אחד מכ-160 חוקים במסגרת ההפיכה המשטרית (מעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה) עדיין קיימת. היא לא מקודמת עכשיו אבל היא תקודם באמצע 2026, ואז באמצע 2027 תצביע הכנסת על הצעת חוק נוספת לדחיית הבחירות לתום מצב המלחמה החוקי, שאף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, וזה רק תסריט אחד לביצור הדיקטטורה. רק אחד, יש כ-160 תסריטים כאלה ויותר. רק מותו של ביבים שקרניהו בכלא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שבהולנד יציל את ישראל. זהו הפתרון הסופי של בעיית ביבים שקרניהו. מוות בהאג שבהולנד.
כביש 34 (נתיבות-יד מרדכי) היה ריק יחסית. את הדרך עיטרו שלטים שמגלמים את המחלוקת העמוקה שאנחנו מצויים בה: "אין מצווה גדולה כפידיון שבויים", "לא עוצרים עד הניצחון", תמונות של חטופים ושלטים גדולים בכניסה לישובים: "קיבוץ נחל עוז, 15 הרוגים, 7 חטופים, ועדת חקירה עכשיו".
כל הנסיעה על הכביש היה רעש נורא, שלא הבנתי אם מקורו במטוסים שטסים מעלי, בפנצ'ר בגלגל או באיכות של הכביש. כל ציפור שעברה בשמיים נראתה לי במבט ראשון כמו מטוס.
נדב הוא יועץ פוליטי ופעיל חברתי, ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי. סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך. הטורים מייצגים את דעתו בלבד.
בפעם הראשונה שהגעתי לברלין, הזיכרון חדל להיות פרק בספר היסטוריה שלמדתי בבית הספר. הוא נעשה מוחשי, כמעט פיזי.
באוטובוס משדה התעופה למרכז העיר ליוותה אותי מחשבה טורדנית. מי היו הוריו או סבו של נהג האוטובוס? האם היו חברים במפלגה הנאצית? חיילים בוורמאכט? איזה תפקיד מילאה משפחתו במנגנון שהביא עלינו את השואה?
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
בשנה האחרונה נחשף כי המלחמה הרב-זירתית מתנהלת לא רק באיראן, לבנון ובעזה, אלא גם בסמארטפונים של אזרחים ישראלים שהתפתו לשרת את המודיעין האיראני. אולם מאחורי המחדל המודיעיני מסתתר שבר עמוק בהרבה, א.נשים שגדלו לתוך ואקום ערכי, שבו המדינה נתפסת כספקית שירותים והנאמנות לבית הפכה למטבע עובר לסוחר. נשאלת השאלה, האם מערכת החינוך יכולה לבנות מחדש את "כיפת הברזל התודעתית"?
לאורך ההיסטוריה האנושית, ריגול ובגידה נחשבו לפשעים החמורים ביותר שחברות יכולות להעלות על הדעת, במיוחד בעתות מלחמה. המונח "קוויזלינג" (על שם וידקון קוויזלינג הנורווגי ששיתף פעולה עם הנאצים) או סיפורו של בנדיקט ארנולד – גנרל אמריקאי שערק לצד הבריטי במלחמת העצמאות האמריקאית, הפכו לשמות נרדפים לאובדן המצפן המוסרי והלאומי.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אתן הסבר אחר לחלוטין: אזרחים שרואים ראש ממשלה "פטריוט" מתעקש בנושאי צוללות כשיש חשד חרווח אישי עבור בן דודו ואח"כ רואים אותו חוגג את חזרתו ללשכה של עוזר קרוב, עוד "פטריוט", הנחשד בקבלת כסף מקטאר בזמן מלחמה, ואז שומעים איך מהללים את שני אלה באולפן "הפטריוטים", קצת מתבלבלים לגבי מה זה פטריוטיות. יתכן וגם לכותבת זה קרה.
ד"ר שושן רפאלי, ההסבר מאוד פשוט: כאשר הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח 46 החטופים ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מתנהג מאז 2015 כאילו הכל כולל הכל מותר לו, וביתר שאת מאז 1 בינואר 2023, עת חזר לשלטון מה את רוצה שיקרה? האזרח הקטן למטה או שמתחלחל (במקרה של דמוקרטים-ליברלים), או שמצדיע למנהיג העליון (בבונים ביביסטים) או שמחליט שאם למנהיג העליון מותר הכל אז גם לו מותר הכל. המטומטם שמרגל לאוייבי המדינה הפרסינאצים לא מבין שלו, הקטן, ממש לא מותר הכל ואם ייתפס הוא ייענש בחומרה כפי שצריך וכפי שראוי לו. אבל המנהיג העליון ימשיך לשלוט כאן בקרקס האישי שלו שבו הוא מקרקס את כולם, כולל את שלושת שפוטיו בבית המשפט המחוזי.
"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מישהו חשב שהבבונים, או בשם המכובס 'בייס', ישנו את דעתם? (אם יש כזו בכלל). זה כמו שמישהו אוהד מכבי יעבור לאהוד הפועל בגלל תיקו. אולי רק כשלא תהיה מדינה יותר יזוז משהו. כל עוד אנחנו רק בדרך לאבדון 'הכל טוב ועוד יותר טוב כי הוא אבא טוב השם יתברך' וגו.
מצעד הבובות של קיסריה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה שנתניהו למד בקדנציות האחרונות זה שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא משנה. תמנה אנשים לא מתאימים, תשדוד את תקציב המדינה, או בכלל אל תעשה תקציב שנתיים וחצי, או תעשה עסקאות צוללות מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או תביא אסון של 1200 אזרחים מתים ו- 250 חטופים, או תמשוך מלחמה על שנתיים וחצי בלי לנצח, או תחריב שני חבלי ארץ. שום דבר לא משנה – הקופים יצביעו אותו הדבר. כל אחד למפלגה של המגזר שלו, והמאזן משתנה לאט רק ע"י השרצה.
הדבר השני שלמד הוא שכדי להיות ראש ממשלה, לא משנה כמה הצביעו בשבילך, כל עוד אתה מקבל את המנדט להקמת הממשלה. מרגע שהמנדט שלך, תבטיח כל מה שצריך להבטיח, לא משנה כמה מופרך, תעביר איזה חוק שתצטרך, תמנה כמה שרים למשרדים מופרכים שתצטרך, ותשחד (בכספי הציבור) את דרכך להקמת קואליציה וללשכת ראש הממשלה.
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם היה חילוף תפקידים : הייתה ממשלה אחרת שהייתה מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית ונתניהו היה באופוזיציה. במצב דברים זה נתניהו היה מהלך אימים על המתנגדים, ומודיע כי כאשר הוא יחזור לשילטון תוקם ועדת חקירה ממלכתית שתחקור מדוע לא קמה ועדת חקירה ממלכתית שתמליץ על העמדה לדין על פגיעה בביטחון המדינה, הפרת אמונים, פגיעה בראיות וכיו"ב, את כך המתנגדים. נתניהו לא היה נשאר תקליט שחוק וקול קורא במדבר
מר עוז-זלצברגר. מנגנון השכחה של קואליצית השואה, הזדון וההפקרה בראשות ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו משיג את מטרתו, לאט, אבל בטוח. הנה הנתונים: בחודשים הראשונים לאחר שואת ה-7 באוקטובר עמד שיעור הישראלים בכל סקר שקבעו כי על ביבים שקרניהו להתפטר מתפקידו על בין 71 ל-77 אחוז. השאלה הזו כבר כמעט לא נשאלת בחודשים האחרונים בסקרים. היא הבליחה רק בסקר אחד, של חברת החדשות של ערוץ 12 בתחילת חודש ינואר 2025. אחוז המשיבים שקבע כי על ביבים שקרניהו להתפטר מתפקידו עמד בסקר הזה על 63 אחוז מלבד. בסקר של מעריב שפורסם גם הוא בחודש האחרון עמד אחוז המשיבים שקבע כי על ביבים שקרניהו להתפטר מתפקידו על 62 אחוז בלבד. כלומר לפני כשנה חשבו עד 77 אחוז מהישראלים שעל ביבים שקרניהו להתפטר מתפקידו. היום חושבים כך רק 62-63 אחוז מהישראלים. זאת אומרת התמיכה הפוליטית בביבים שקרניהו כראש ממשלה עלתה מ-23 אחוז ל-38 אחוז (אני מוסיף את מחנה המשיבים לשאלה "לא יודעים" למחנה התומכים בהמשך כהונת ביבים שקרניהו). זהו מפנה דרמטי שמוכיח את הצלחת קמפיין מכונת הרעל. אין לך תשובה, מר עוז זלצברגר, לקמפיין הזה. ולא רק לך אין, גם לכל המחנה המתנגד לביבים שקרניהו אין תשובה.