הוויכוחים הקבועים בציבוריות הישראלית בנושאים כמו "מי צריך את לימודי היהדות", "האם ה'דתיים' ניכסו לעצמם את מקורות היהדות", "למה ללמד בכלל תנ"ך במקום לחזק את לימודי המתמטיקה/פיזיקה/מחשבים/AI", הם לדעתי משעממים. יתרה מזו – הם מצביעים על בורות השואלים והמתווכחים.
ניתן כמובן לראות בלימוד מקצועות הקשורים לדת/ליהדות ניסיון להדתה, כפייה שמקורה פוליטי, או אפילו אי-הבנה מהם הצרכים ה"אמיתיים" שלנו: כחברה, כמדינה, כעם. אבל ניתן גם לראות בלימוד באשר הוא ניסיון – אולי קצת נואש – לחזור ולהיות "עם הספר": עם של תרבות, עם של ידע, עם של יכולת הבעה טובה, בכתב ובעל-פה.
ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.
הכותרות הראשיות עכשיו
במלחמות מודרניות כמעט אין עוד מנהיגים המודים שהם יוצאים לקרב בגלל אינטרסים, כוח או שליטה. במקום זאת הם מציגים את המלחמה כחובה מוסרית. לא מלחמה למען המדינה בלבד, אלא מלחמה למען האנושות. לא מאבק על גבולות, אלא מאבק על ערכים.
כאשר מנהיגים מדברים על "הגנה על העולם החופשי", "מאבק בברבריות" או "הצלת אוכלוסיות מדיכוי", הם פועלים בתוך שדה לשוני שנוצר בעידן ה"נאורות". הנאורות היא תנועה אינטלקטואלית ותרבותית, שהתפתחה במאות ה-17 וה-18, המדגישה את עליונות התבונה ככלי לשחרור האדם מבורות, סמכות מסורתית ודעות קדומות, ולביסוס ידע, מוסר, וסדר חברתי – על עקרונות רציונליים ואוניברסליים.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
מצעד הבובות של קיסריה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
בזמן שישראל ממשיכה להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת, הכנסת אישרה את תקציב 2026 כאילו מדובר בתקופה של שגרה. במקום לבנות מסגרת כלכלית שמתאימה למלחמה ממושכת וצורך בשיקום, הממשלה מציגה תקציב המבוסס על הנחות ישנות ומקווה שהמספרים יסתדרו בהמשך.
תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ־700 מיליארד ש"ח הוצאה ממשלתית (לא כולל החזר חובות), עם יעד גירעון של כ-5.1% מהתוצר עם צפי שיעלה אף מעבר לכך.
ד"ר יעל בנבנישתי היא דוקטור לבריאות ורווחה ומשנה למנכ"ל אינשורטק ישראל. מומחית לחדשנות פיננסית וטכנולוגית בצומת שבין בריאות, פנסיה, רווחה ושינויים דמוגרפיים.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
במהלך שלוש השנים האחרונות, תשומת הלב הופנתה לעזה, לבנון, איראן ובמידה מסוימת גם לסוריה ותימן. מעט מאוד תשומת לב הוקדשה לגדה המערבית.
אף שאיש בממשלת ישראל לא תכנן מצב זה, מעטפת המלחמה היוותה יתרון עבור גורמים במשטר הישראלי הנוכחי, הרואים כמשימתם להבטיח ששטח C, כ-65% מהגדה המערבית הנתונים לשליטה צבאית ואזרחית ישראלית, יהיה נקי מפלסטינים ובסופו של דבר יסופח.
ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה לשלום עכשיו על הנתונים המעודדים, וד"ש למשפחת שם בדוי.
וקצת אפיסטמולוגיה בגרוש: אולי ההתעקשות לקרוא לחבל ארץ על-שם מיקומו לגבי הנחל שזורם לצידו, במקום לקרוא לו בשמו המלא והאמיתי: יהודה ושומרון, היא אחד הגורמים לאסונות החוזרים ונשנים שפוקדים את שכניו ואת תושביו..?
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין כל חדש תחת השמש. מנהיג שלא מקשיב למומחים, מאבד את הקשר עם המציאות ומפסיד. בעניין זה, נצטט מתולדות עמנו את סיפורו של המלך רחבעם, בנו של המלך שלמה, בנו של המלך הגדול דוד, שניצב בטקס ההכתרה שלו, ומולו עומד העם – בראשות מנהיג מורד פוטנציאלי צעיר, ירבעם – וכך מתנהלים הדברים (מלכים א, פרק יב):
"…ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר {ד} אביך הקשה את עולנו! ואתה, עתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו, ונעבדך {ה} ויאמר אליהם: לכו עד שלושה ימים, ושובו אלי. וילכו העם {ו} ויוועץ המלך רחבעם את הזקנים, אשר היו עומדים את פני שלמה אביו בהיותו חי, לאמר: איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר? {ז} וידברו אליו לאמר: אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם, ודברת אליהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים {ח} ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו, ויוועץ את הילדים אשר גדלו איתו, אשר העומדים לפניו {ט} ויאמר אליהם: מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה? אשר דיברו אליי לאמר: הקל מן העול אשר נתן אביך עלינו {י} וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר: כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר: "אביך הכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו". כה תדבר אליהם: קטני עבה ממתני אבי!! {יא} ועתה אבי העמיס עליכם עול כבד – ואני אוסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! {יב} ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי, כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי {יג} ויען המלך את העם קשה. ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו {יד} וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר: אבי הכביד את עולכם – ואני אסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! …. {טז} וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם, וישבו העם את המלך דבר לאמר: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. לאוהליך ישראל! עתה, ראה ביתך דוד! וילך ישראל לאהליו …. {יח} וישלח המלך רחבעם את אדורם אשר על המס, וירגמו כל ישראל בו אבן, וימת. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים {יט} ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה".
גם כאן נמצא המלך הצעיר והבלתי מנוסה בצומת דרכים. במקום לשמוע לעצת היועצים הזקנים והמנוסים, הוא מבקש את עצת הילדים אשר גדלו איתו. חברים מהבית, שאומרים לו מה שהוא מבקש לשמוע. והתוצאה הקטסטרופלית כבר ידועה מראש: המרד פורץ, שתי הממלכות מתפצלות, והמלך מוצא עצמו מושל על שני שבטים בלבד. בהמשך הסיפור הוא מנסה לצאת למלחמה להשבת שאר השבטים תחת שלטונו, ושני הצדדים נושאים נשק זה לעומת זה – אך הנביאים מרגיעים את הרוחות, וממלכת ישראל מקבלת עצמאות תחת שלטונו של אותו מורד צעיר.
והלקח: מנהיג שאינו מקשיב למומחים, מוביל את מדינתו לאסון.
הוא לא שונה ממנהיגים פופוליסטים אחרים. נוכל, נרקיסיסט, בור ועם הארץ, נצלן, פושט רגל סידרתי, מטרידן מינית, מיזוגן וגזען. סדרו אתם ילדים את התכונות לפי הסדר הנכון ותזכו למנהיג פופוליסט משלכם.
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סוף החילונים כסוף הקראים והפרנקיסטים והרפורמים ודומיהם.. כבר מהתגובות מובן מה רמת הידע של עמי הארצות שכאן ביהדות או אפילו תנך או תלמוד שכל עינינו להסביר את הדרך שבה נקיים את התנך כיהודים ..ואומרים עליו שהוא זר מן התנך…כנראה שאניכם יודעים אפילו איך לנווט או לפסק בתוך דף גמרא…העיקר שאתם ,ליברלים והומנייסטים ומשכילים בתחומכם אבל אתם מדברים טון של שטיויות והבלים כשאתם מכנסים ליהדות …
חשוב ללמד תנ"ך ואת מה שמלמדים בישיבות. אבל בראיה אקדמית. לספר את האמת על מקורות הדת. והיווצרות היהודיות.
ולא להציג כאור לגויים! ולא להציג את ערכי היהדות כערך עליון! ערכי המדע והנאורות הם הערך העליון . וערכים אוניברסליים מאשר ערכי הדת.
ועוד להציג להיות שייך למשפחת היהודים אינה מחייבת לשמור מצוות ובוודאי שאינה מחייבת להאמין באל המדומיין.
בעזרתו יתברך,
פוסט מעולה, אני יושב בצפת בעינים דומעות בין סדר גמרא למדרש או סוד, מקשיב גלגלצ באוזניות מחכה לחמור ולענן , אחרי זה זה כבר יסתדר, אין לי מושג אם אמתין חודש או חלילה שנה או יותר, בשורות טובות מעיר הקדש צפת , רן צבי
כמדומני שהכותבת הנכבדה פיספסה ולו במשהו, בלשון המעטה, את נושא הויכוח בחברה הישראלית.
לא מדובר על עצם לימוד התנ"ך ואי אילו חלקים ממקורות הספרות המשנאית והתלמודית במסגרות החינוך החילוני. אמנם בעבר הלא רחוק, לכל הפחות עד שנות ה-1980, תלמידים במערכת החינוך הממלכתית, החילונית לעילא, היו די מחוייבים ללמוד תנ"ך במשך 10-11 שנים בחינוך היסודי, בחט"ב ובתיכון, בין שלש לחמש שעות לימוד שבועיות בכל שנה, ובנוסף לכך לפחות עד שנות ה-1970 גם שעה-שעתיים בשבוע לימודי תושב"ע ואף פרקי תלמוד במשך שנה עד שלש שנים בתיכון. שלא לדבר על לימודי בחירה שיכלו להגיע לכשליש מסך כל זמן הלימודים בשנות התיכון.
גם בשנים מאוחרות יותר בואכה שנות האלפיים ולתוך האלף השלישי, למרות הפחתה משמעותית במספר שעות ה"חובה" ללימודי תנ"ך ויהדות במסגרת החינוך הממלכתי לאומי, עדיין מדובר בצבר של מאות רבות של שעות לימוד, קרוב לאלף ככל הנראה מבלי להביא בחשבון את שעות שיעורי הבית והעבודות, לכל תלמיד ותלמידה במהלך שנותיהם בחינוך הממלכתי.
הוויכוח שניטש אינו, בעקרון, על עצם כמות לימודי התנ"ך והיהדות במסגרות חינוך החובה החילוניות אלא על עודף הזמן והמשאבים המוקצים ללימוד נושאים אלו במסגרת החינוך הממלכתי-דתי שלא לומר במסגרות יותר מסורתיות, דתיות ובעיקר חרדיות, כלימודי חובה. כאשר הזמן המוקדש ללימוד נושאים אלו מגיע למחצית, וברוב המסגרות הלא-ממלכתיות אף הרבה יותר מכך עד כדי 100% מזמן הלימודים (בחינוך החרדי בכלל ובכוללים בפרט, שם למעשה אפילו לא מדובר בתנ"ך אלא יותר בספרות התלמודית ובניתוק כמעט מושלם מהתנ"ך אחרי שנתיים-שלש בלבד של לימודים), אזי לא נותר זמן ללימוד נושאי ליבה ואין כמעט הקצאת משאבים ללימודים אלו.
כך שהכותבת למעשה פיספסה כמעט לחלוטין את מהות הוויכוח הניטש בחברה הישראלית לגבי לימודי תנ"ך ויהדות לעומת לימודי ליבה. למעשה, כתיבתה מנותקת מן המציאות בצורה מחפירה, וחבל מאד שכך, שכן לימודי יהדות ותנ"ך בעיקרם אכן מהווים נדבך חשוב בבניית דמות האדם הישראלי, ואם יורשה לי לומר, אף הלא-יהודי הגר בארץ. שכן כפי שהיינו מצפים מיהודי המתגורר בארצות ערב לדעת דבר או שניים על הקוראן ועיקרי דת האיסלאם כדי להבין את הסובב אותו, וכך גם לגבי מי שמתגורר בארצות הנצרות, ההינדואיזם והבודהיזם, מן הסביר לצפות שכל אדם החי בארץ יכיר ולו במה את עיקרי רעיונות היהדות ואין טוב מכך מלימוד התנ"ך ולפחות תוורה ונביאים.
מבחינת המאמר גופו, הטענות המובאות בו נכונות, אולם ההקשר שגוי לחלוטין ובהשלכה, דיבור ריק.
לפי היהדות כל התורה בעל פה ובכתב ניתנה בהר סיני אין "מאות שנים " בין מדרש כזה או אחר ודי לחכימא…
את היהדות אפשר ללמוד כחסידים שוטים, או שאפשר ללמוד אותה תוך הפעלת חשיבה חופשית וביקורתית – מצרכים שנמצאים במחסור גדול ביהדות בימינו. בתור יהודים לכולנו יש זכות מלאה לעשטת.שימוש במורשת שלנו כראות עינינו. וזה לא משנה אם אנחנו מסתובבים עם כיפה ציצית ושטריימל או לא.
כשאנחנו מתבטלים בפני אלה המעיזים ביהירותם לכנות עצמם "העגלה המלאה" ואותנו "העגלה הריקה" אנו מפקירים את השדה הזה לבורים ולרודפי השררה וכך מאפשרים לו להצמיח גידולי ביאושים.
אין ספק שיש ללמוד מהי יהדות, אך לא רק האורתודוכסית. רצוי שהמורה לא יהייה רב. כדי לדעת מה המשמעות של הנחת תפילין לא חייבים להניח תפילין, אם כי, כן חשוב, לדעתי, לבקר בבית כנסת ולהכיר את התפילות העיקריות. אלה רק דוגמאות, כמובן.