יום חינוך לכלל חיילי מחזור מרץ 2025 בחטיבת הנח"ל, שהתקיים לאחרונה, רגע לפני סיום הכשרתם והצטרפותם לגדודים, הפך לסדנת חינוך ברוח דתית ומשיחית. כמעט כל המרצים הגיעו מהאגף הדתי של החברה, ואף שמטרת הגיבוש הייתה לספק מוטיבציה לחיילים – הלו"ז, שנמסר רק ברגע האחרון – כלל בעיקר הרצאות של רבנים ואנשי דת, אפילו בהקשרים הצבאיים.
"עיקר הנימוקים שהושמעו באוזנינו היו דתיים ומשיחיים", סיפר אחד החיילים לזמן ישראל. "היו נימוקים כמו 'בני דוד', 'למחות את זרע עמלק', 'שרשרת הדורות', 'אתם עוזרים לגאול את אדמת ישראל', 'אתם מביאים את המשיח' ועוד. רוב הדוברים התבטאו בסגנון הזה, ואנחנו מהר מאד איבדנו עניין, או התעסקנו בטלפון וחלק פשוט נרדמו".
בדובר צה"ל ניסו תחילה לטעון שזהו אירוע חינוכי שגרתי של "זהות ותודעה יהודית" שמגיע מכיוון אכ"א, וכי אינו שונה בהכרח מביקור ביד ושם, אך חזרו בהם מהצהרה זו
בדובר צה"ל ניסו בתחילה לטעון כי מדובר באירוע חינוכי שגרתי של "זהות ותודעה יהודית אצל החיילים" שמגיע מכיוון אכ"א, וכי אינו שונה בהכרח מביקור ביד ושם, אולם חזרו בהם מהצהרה זאת וביקשו לבצע בדיקה נוספת – שעדיין לא הושלמה.
מבדיקת זמן ישראל עולה שהאירוע הוכרז לפני כמה שבועות, אבל הלו"ז שלו לא נודע עד הרגע האחרון, והתפרסם רק יום לפני קיומו. אז התברר לחיילים שמי שבנה אותו הוא ככל הנראה הרב של בא"ח הנח"ל ולא קצינת החינוך.
הרב חן חלמיש מישיבת שבי חברון פתח את היום עם "שיחת רוח לחימה", אחריה נערכה שיחה עם אשתו של מח"ט נח"ל שנהרג בשבעה באוקטובר, יסכה שטינברג, ובהמשך התקיימה "שיחת ערכים במלחמה" עם אשת התקשורת החב"דניקית סיון רהב-מאיר. אחר כך נערכה הופעה מוזיקלית "מוכוונת לחגי תשרי" של האמן החסידי עדי גביסון, סיור לימודי-דתי בקבוצות, התכנסות בכותל המערבי ותפילת מנחה.
האופי החד-ממדי של יום החינוך שנכפה על כלל החיילים, ובהם חילונים רבים, תמוה במיוחד לנוכח העובדה שאחת לכמה חודשים מקיימת חטיבת הנח"ל "ימי ישיבה" עבור החיילים הדתיים בימי ראשון בירושלים, ובמסגרתם מביאים רבנים ומקיימים שיעורי תורה וגמרא.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "יום רוח ומורשת קרב שהתקיים בחטיבת הנח"ל נבנה במטרה לייצר הפוגה העשרתית למען המשרתים והמשרתות ומתקיים כמידי שנה.
"צה"ל פועל לייצר תכנים מגוונים, המחזקים את תחושת השליחות, הרעות והמשמעות בשירות כחלק בלתי נפרד מהחינוך לערכי צה"ל ולמורשת הקרב שלו.
"ההרצאות שהועברו במסגרת הפעילות היו ממלכתיות ועסקו בציונות ורוח ללא שום זיקה לפוליטיקה או מחלוקות חיצוניות".
מלחמת שאגת הארי בין ישראל לאיראן כבר מזמן חרגה מגבולותיה הצבאיים. הפגיעה ההדדית בתשתיות האנרגיה במפרץ הפרסי אינה רק מהלך טקטי בשדה הקרב. המלחמה הפכה לאירוע כלכלי גלובלי בעל השלכות ארוכות טווח.
גם אם הפסקת האש תחזיק, הנזק כבר נעשה: שדות גז ונפט, מתקני הפקה ותשתיות שינוע שנפגעו ידרשו שנים לשיקום. המשמעות ברורה: היצע האנרגיה העולמי מצטמצם, והמחיר עולה.
ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.
קיים היום ויכוח ציבורי סוער סביב תוצאות המלחמה מול איראן. מצד אחד נטען כי ישראל יצאה כשידה על העליונה, פגעה בתשתיות, החלישה את האויב, והחזירה לעצמה את ההרתעה.
מן הצד האחר נטען כי לא הושגו היעדים המוצהרים: לא חוסל האיום הגרעיני, המשטר נותר על כנו (ואולי אף הקצין), ולא חל שינוי מהותי במאזן הכוחות.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי
רס"ן אסף דגן ז"ל הוכר כחלל צה"ל שמת לאחר שירותו כתוצאה מפציעה מוסרית ופוסט-טראומה.
תנו רגע לביטוי הזה לחלחל למעמקי המצפון שלכם. אנחנו מכירים את הביטוי "נקיפות מצפון". אבל מהי פציעה מוסרית?
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מישהו חשב שהבבונים, או בשם המכובס 'בייס', ישנו את דעתם? (אם יש כזו בכלל). זה כמו שמישהו אוהד מכבי יעבור לאהוד הפועל בגלל תיקו. אולי רק כשלא תהיה מדינה יותר יזוז משהו. כל עוד אנחנו רק בדרך לאבדון 'הכל טוב ועוד יותר טוב כי הוא אבא טוב השם יתברך' וגו.
מצעד הבובות של קיסריה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה שנתניהו למד בקדנציות האחרונות זה שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא משנה. תמנה אנשים לא מתאימים, תשדוד את תקציב המדינה, או בכלל אל תעשה תקציב שנתיים וחצי, או תעשה עסקאות צוללות מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או תביא אסון של 1200 אזרחים מתים ו- 250 חטופים, או תמשוך מלחמה על שנתיים וחצי בלי לנצח, או תחריב שני חבלי ארץ. שום דבר לא משנה – הקופים יצביעו אותו הדבר. כל אחד למפלגה של המגזר שלו, והמאזן משתנה לאט רק ע"י השרצה.
הדבר השני שלמד הוא שכדי להיות ראש ממשלה, לא משנה כמה הצביעו בשבילך, כל עוד אתה מקבל את המנדט להקמת הממשלה. מרגע שהמנדט שלך, תבטיח כל מה שצריך להבטיח, לא משנה כמה מופרך, תעביר איזה חוק שתצטרך, תמנה כמה שרים למשרדים מופרכים שתצטרך, ותשחד (בכספי הציבור) את דרכך להקמת קואליציה וללשכת ראש הממשלה.
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין כל חדש תחת השמש. מנהיג שלא מקשיב למומחים, מאבד את הקשר עם המציאות ומפסיד. בעניין זה, נצטט מתולדות עמנו את סיפורו של המלך רחבעם, בנו של המלך שלמה, בנו של המלך הגדול דוד, שניצב בטקס ההכתרה שלו, ומולו עומד העם – בראשות מנהיג מורד פוטנציאלי צעיר, ירבעם – וכך מתנהלים הדברים (מלכים א, פרק יב):
"…ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר {ד} אביך הקשה את עולנו! ואתה, עתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו, ונעבדך {ה} ויאמר אליהם: לכו עד שלושה ימים, ושובו אלי. וילכו העם {ו} ויוועץ המלך רחבעם את הזקנים, אשר היו עומדים את פני שלמה אביו בהיותו חי, לאמר: איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר? {ז} וידברו אליו לאמר: אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם, ודברת אליהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים {ח} ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו, ויוועץ את הילדים אשר גדלו איתו, אשר העומדים לפניו {ט} ויאמר אליהם: מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה? אשר דיברו אליי לאמר: הקל מן העול אשר נתן אביך עלינו {י} וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר: כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר: "אביך הכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו". כה תדבר אליהם: קטני עבה ממתני אבי!! {יא} ועתה אבי העמיס עליכם עול כבד – ואני אוסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! {יב} ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי, כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי {יג} ויען המלך את העם קשה. ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו {יד} וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר: אבי הכביד את עולכם – ואני אסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! …. {טז} וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם, וישבו העם את המלך דבר לאמר: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. לאוהליך ישראל! עתה, ראה ביתך דוד! וילך ישראל לאהליו …. {יח} וישלח המלך רחבעם את אדורם אשר על המס, וירגמו כל ישראל בו אבן, וימת. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים {יט} ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה".
גם כאן נמצא המלך הצעיר והבלתי מנוסה בצומת דרכים. במקום לשמוע לעצת היועצים הזקנים והמנוסים, הוא מבקש את עצת הילדים אשר גדלו איתו. חברים מהבית, שאומרים לו מה שהוא מבקש לשמוע. והתוצאה הקטסטרופלית כבר ידועה מראש: המרד פורץ, שתי הממלכות מתפצלות, והמלך מוצא עצמו מושל על שני שבטים בלבד. בהמשך הסיפור הוא מנסה לצאת למלחמה להשבת שאר השבטים תחת שלטונו, ושני הצדדים נושאים נשק זה לעומת זה – אך הנביאים מרגיעים את הרוחות, וממלכת ישראל מקבלת עצמאות תחת שלטונו של אותו מורד צעיר.
והלקח: מנהיג שאינו מקשיב למומחים, מוביל את מדינתו לאסון.
הוא לא שונה ממנהיגים פופוליסטים אחרים. נוכל, נרקיסיסט, בור ועם הארץ, נצלן, פושט רגל סידרתי, מטרידן מינית, מיזוגן וגזען. סדרו אתם ילדים את התכונות לפי הסדר הנכון ותזכו למנהיג פופוליסט משלכם.
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם

















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בתגובה לפלג: הבעיה היא לא קיומם של "קצת נושאים דתיים" – זה דווקא מבורך. הבעיה היא ביום שלם שמוקדש לחינוך אך ורק מהפן הדתי-משיחי, עם מרצים מאד לא מגוונים שבסופו של דבר התכנים שלהם לא רלוונטיים לחילוניים. אין שום סיבה שסיון רהב מאיר תדבר על ערכים במלחמה ואין שום סיבה שרב מחברון ידבר על ערכי לחימה. ערכי הלחימה אינם למחוק את זרע עמלק, ומלכתחילה "גאולת אדמות ישראל" היתה בכלל רעיון חילוני, אם כבר – שלדאבון הלב נוכס על ידי משיחיים. שוב, אני לא חושב שצריך לסגור את הצבא בפני רבנים. אבל אפילו בתוך היהדות יש המון זרמים. לפיכך רב החטיבה לא צריך לקבוע את תכני ימי החינוך. בוודאי הדברים נכונים כאשר לחיילים הדתיים (40 אחוז לדבריך – מספר גבוה, אבל לא רוב) מוצע באופן קבוע ימי תפילה ולימוד גמרא, כראוי ומבחירה.
ימי חינוך צהליים הם מצרך יקר ונדיר. החיילים כמעט שלא מקבלים תרבות, הגות, מחשבה, שיח. או שאין זמן, או שאין כוח, או שאין תקציב. אני מכיר את זה מהשירות שלי, שהיה לפני שנים רבות. אם כבר טורחים לארגן יום חינוך – יום החינוך הזה צריך להיות עם מחשבה רחבה יותר.
ואם מדברים על המלחמה: זה נכון שהדבר החשוב הוא סיום המלחמה, אבל אחת הסיבות להתמשכות המלחמה נובעת מהסתכלות לא נכונה על המטרות בעזה. צבא ההגנה לישראל יוצא למשימות התקפיות מתוך הגנה על הבית (היום או בעתיד) ולא מתוך רצון לנקמה, להכרית זרע עמלק או להביא גאולה. אלה לא מטרות הצבא וחבל שהצבא מאפשר להן להתאזרח באופן כל כך בוטה בתוך הצבא. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בטירונים. מגיע להם (ולכם) קצת יותר.
היי רציתי לומר בתור חייל שעבר את היום חינוך הדתי הזה ומזדהה החילוני שמאלני (על אחת כמה וכמה דתי לשעבר) שזה קצת הגזמה בסוף מדבר במחזור שכ40 אחוז ממנו דתיים ואני לא רואה דבר רע בזה שביום חינוך יהיה קצת יותר נושאים דתיים מלא
שנית אשמח לומר הפרטים לא מדוייקים ה"סיור הלימוד דתי" הוא במחלקות זה על המ"מ של כל מחלקה איך יראה (שלי לא היה דתי) התכנסות בכותל ומנחה זה לא לו"ז חובה החילונים הלכו להסתובב בעיר העתיקה אכלו לאפה וכו'
ולבסוף אשמח להוסיף נכון שהיום היה יותר דתי מיום רגיל אבל זה בעייתי ובטח שלא יום ישיבה בסוף רצו להביא לנו יום העלת מורל לפני העלייה לגדוד ולא תמיד זה מצליח אם היו מביאים לנו רק אנשים חילונים אז היו את אלה שיתלננו על זה עם זה היה גם וגם אז היו את אלה שהתלננו על זה שהם שמאלנים והם ימנים והם פרוולגים והם לא והם תומכים באלה וכו'
לכן אני מבקש שהצד שלנו (שמאל ציוני ליברלי) לא יגרר לתוך הבור של כל דבר הוא בעיה ונתרכז במה באמת חשוב לסיים את המלח ה להחזיר את החטופים ולתקן את המדינה הזאת