אחים ואחיות, שמאלנים וימנים, אשכנזים ומזרחים, אנשי הפריפריה, דתיים, חילוניים, גברים ונשים, אזרחים,

שמי יאיר ואני מתבייש. אני אילתי מזה 16 שנה. אני רס"ן במילואים, שירתתי בחיל האוויר כבקר טיסה פעיל למעלה מעשרים שנה בשירות סדיר, קבע ומילואים. אבל לצערי, לאחרונה המדיניות של הממשלה אילצה אותי בלב כבד וכואב, להחליט לחתום על מכתב הדורש להפסיק את טירוף החקיקה אחרת לא אוכל עוד לתמוך בחבריי משרתי המילואים.

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמר שלו פורסם לאחרונה בכתב העת Social Movement Studies. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

עם המשכה העיקש של המחאה רחבת ההיקף נגד ההפיכה המשטרית (או בלשון יוזמיה: הרפורמה המשפטית) וכניסתה בקרוב לחודשה הרביעי, נראה שהיא מתקרבת במהירות לצומת דרכים גורלית. במקביל לקיטוב ההולך והמחריף בין מתנגדי ותומכי המהלכים החוקתיים של הממשלה, נראה שגם בתוך מחנה המחאה מחריף המתח הפנימי ביחס להמשך התנהלותה מול בולמוס החקיקה הדורסני.

במקביל לקיטוב ההולך והמחריף בין מתנגדי ותומכי המהלכים החוקתיים של הממשלה, נראה שגם בתוך מחנה המחאה מחריף המתח הפנימי ביחס להמשך התנהלותה מול בולמוס החקיקה הדורסני

עידן רינג הוא מרצה וחוקר תקשורת, כיום סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי. קודם לכן היה מנהל-שותף של המחלקה לחברה משותפת של עמותת סיכוי-אופוק ודובר של ארגונים חברתיים ותנועות מחאה שונות. כרץ מרתונים מאמין שגם מחאות ומאבקים חברתיים הם ריצות למרחקים ארוכים.

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמר שלו פורסם לאחרונה בכתב העת Social Movement Studies. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

המאורעות המתוארים בטקסט זה התרחשו לפני עשרות שנים. גם אם לא כולם מכירים את המקרה הספציפי על פרטיו, כולם מכירים את הרקע ואת הנסיבות. הטבח נמשך כשעה אחת, ובמהלכו נרצחו 51 בני אדם, רובם נורו למוות: ילדים וילדות, גברים ונשים, אחת מהן בהריון. תיאורי המקרה המובאים כאן די מזעזעים (אזהרת טריגר – לא לבעלי לב חלש). כך היה:

גם אם לא כולם מכירים את המקרה הספציפי על פרטיו, כולם מכירים את הרקע ואת הנסיבות. הטבח נמשך כשעה אחת, ובמהלכו נרצחו 51 בני אדם: ילדים וילדות, גברים ונשים, אחת מהן בהריון

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמר שלו פורסם לאחרונה בכתב העת Social Movement Studies. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

כמו ביחס להודו, ולהבדיל, ביחס לתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ בארה"ב – ההתנגשויות האלימות החמורות בין החרדים לבין המשטרה על רקע אכיפת תקנות הקורונה בבני ברק, ירושלים, בית שמש ואשדוד מהתקופה האחרונה – לא משאירות אותנו אדישות ואדישים.

לכולנו יש מה לומר בנושא, וקלה הנטייה לתפוס מיידית צד ברור – בעד המשטרה (קומץ חרדים רדיקלי מפעיל אלימות קשה וברוטלית נגד המשטרה ומשלהב את ההמון); או בעד החרדים (המשטרה פועלת באלימות קשה כלפי החרדים, וכלפי מגזרים אחרים לא מפעילה כוח ואמצעים דומים); נגד הממשלה (שמוּנעת כביכול ממניעים אישיים ופוליטיים, ולא אוכפת את התקנות בחיידרים, בכוללים ובחתונות של חרדים); או נגד האופוזיציה (הביקורת כלפי רוה"מ מתעלמת מן ההצלחות היחסיות שבהתמודדות עם המשבר, התעמולה של מפלגות חילוניות כמו ישראל ביתנו וליברליות כמו מר"צ נגד החרדים גובלת באנטישמיות).

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמר שלו פורסם לאחרונה בכתב העת Social Movement Studies. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

כאשר מבקשים לנתח את הפרספקטיבה של פעילי המחאה שמתמידים להגיע למעון ראש הממשלה בירושלים שבוע אחר שבוע מזה מספר חודשים, קל לטעון שלמפגינות ולמפגינים בבלפור יש סיבות טובות למחאה, על פי תפיסתם. אך לא די בכך. נסיונות העבר להגביל את ההפגנות על רקע ספק-בריאותי ספק-פוליטי, מצריכות להתייחס לשאלות שונות על מנת להבין לא רק על מה מפגינים בבלפור, אלא גם על אילו יסודות של סמכות והכרה בשלטון הם מערערים.

ירגן הברמס טען שלגיטימיות היא קבלה של סמכות אשר באה לידי ביטוי בהסכמה לפעול על פי המרות של סמכות זו, ובהסכמה לציית לה. לגיטימציה (או: תהליך של רכישת לגיטימיות) היא תהליך נרכש של קבלת סמכות. הלגיטימיות נרכשת כאשר מעשים, תהליכים או אידיאולוגיות נתפסים כמוסכמים באמצעות שיוכם לנורמות וערכים בחברה נתונה. זהו תהליך הפיכת דבר מה למקובל ונורמטיבי עבור קהל מסוים. לגיטימיות אפשר לשייך, בין היתר, למדינה כמכלול, למוסדות שלטוניים באופן נפרד, או, לפעולות והחלטות של המדינה והמוסדות השלטוניים.

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמר שלו פורסם לאחרונה בכתב העת Social Movement Studies. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

בשנה האחרונה נחשף כי המלחמה הרב-זירתית מתנהלת לא רק באיראן, לבנון ובעזה, אלא גם בסמארטפונים של אזרחים ישראלים שהתפתו לשרת את המודיעין האיראני. אולם מאחורי המחדל המודיעיני מסתתר שבר עמוק בהרבה, א.נשים שגדלו לתוך ואקום ערכי, שבו המדינה נתפסת כספקית שירותים והנאמנות לבית הפכה למטבע עובר לסוחר. נשאלת השאלה, האם מערכת החינוך יכולה לבנות מחדש את "כיפת הברזל התודעתית"?

לאורך ההיסטוריה האנושית, ריגול ובגידה נחשבו לפשעים החמורים ביותר שחברות יכולות להעלות על הדעת, במיוחד בעתות מלחמה. המונח "קוויזלינג" (על שם וידקון קוויזלינג הנורווגי ששיתף פעולה עם הנאצים) או סיפורו של בנדיקט ארנולד – גנרל אמריקאי שערק לצד הבריטי במלחמת העצמאות האמריקאית, הפכו לשמות נרדפים לאובדן המצפן המוסרי והלאומי.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

מהחילוץ האמריקאי באיראן ועד הונגריה של ויקטור אורבן, הלקח ברור: בעידן של חרדה, מלחמה ושחיקת אמון, הציבור לא בוחר רק מי צודק יותר. הוא בוחר מי מספר סיפור חזק יותר.

חילוץ הנווט האמריקאי מאדמת איראן היה, לכאורה, אירוע צבאי נקודתי. מבצע מורכב, הצלחה מבצעית, רגע של הקלה לאומית. אבל כמעט מייד היה ברור שזה איננו רק סיפור על חילוץ. זה היה סיפור על האופן שבו שלטון מספר הצלחה.

ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".

מאז ה-7 באוקטובר נדמה היה שאחת השאלות המרכזיות תהיה כיצד טראומה לאומית בסדר גודל כזה תשפיע על נכונות צעירים וצעירות להתגייס לקרבי.

ההיגיון הפשוט אומר: חשיפה לאובדן, לחטיפות, לסיפורי פציעה קשים אמורה להרתיע. אלא שהמציאות מורכבת יותר. נתונים רשמיים של צה"ל מצביעים על עלייה במוטיבציה לשירות קרבי בשנה שלאחר פרוץ המלחמה, גם אם במקביל נרשמים חששות ולחצים בקרב מועמדים לשירות ומשפחותיהם.

מורן שגב הוא מנכ"ל וראש מכינה "אחד משלנו" - מכינה קדם צבאית למנהיגות חברתית המפעילה שלוחת בנות ושלוחת בנים.