החלטה נבונה- המאמצים שנעשים להחזיר את הרב , ח"כ והשר לשעבר דרעי לממשלה. גורמים מחלוקת, פילוג ושנאה בקרב העם בישראל . מעשיו מאד שנויים במחלוקת ובש"ס מתעלמים מהעבירות שביצע, מבחינת החוק במדינה ולא פחות, מבחינת ההלכה היהודית, היקרה בודאי לכל אנשי ש"ס. להסתתר מאחורי מוטיב האפלייה, כדי להצדיק עבירות מן התורה והמשפט הכללי- זה להעדיף לחיות האשליות, על פני התמודדות עם המציאות. יפעל ח"כ הרבדרעי במסגרת מיפלגתו ולמען חינוך הצעירים מש"ס ויקפיד לא לעבור על מצוות התורה , הדורשות נאמניה לא לקחת מה שלא שלך , להקפיד על האמת ו"להיות תמים עם ה. אלוקיך". אם כך יפעל הרב דרעי, בניגוד למקרים בעבר, דיינו ונעלהו על ראש שמחתנו!

לטובת הלכידות הפנימית בעם, בלעדיה לא נוכל להתמודד עם האתגרים הבטחוניים שלפנינו, יש לקוות כי נתניהו מבין את ההשלכות הרות אסון, אם יתקדם ברפורמה המשפטית, בשיטת "הסלמי" או בתוקפנות יתר, במיתווה של מיקשה אחת. שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, כדי שהימין ישלוט בה, הוא עבור אלה שמתנגדים לצעד זה- "קאזוז בלי"- "עילת מלחמה". יגבר אז הפילוג בקרב העם, המחלוקת הפנימית העמוקה ונתמודד עם שנאה פנימית, העלולה להוביל לחורבן "הנס הציוני" על אדמת אבותינו. זה ברור, זה הגיוני וזה חמור ביותר. נתניהו בוודאי מבין ההשלכות, אך הוא לכוד ונסחט ע"י מיפלגות הימין והחרדים שבממשלתו.רוה"מ לא יוכל "לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה"-ולספק את שני הצדדים-קואליציה ואופוזיציה. הוא אינו אוהב זאת, אך הוא יצטרך להכריע בין שתי העמדות האלה-מדיניות זיג זג לא תצליח. אני משוכנע כי נתניהו-אשר זכויות רבות לו- לא ירצה להירשם בתולדות ישראל והעם היהודי כאחראי לחורבן בית המקדש השלישי. לגבי לוין, רוטמן וגורמים קיצוניים אחרים אני לא בטוח בכך – הם רוצים בכל מאודם "הפיכה משפטית-מישטרית" ואם המחיר הוא עתידנו כאן- לא נורא, הם אומרים, העיקר שההפיכה תעבור, ואם המדינה והציונות לא ישרדו- לא נורא, העיקר ההפיכה !!! אובססיביות חולנית!!

האסון בכל ההתנהלות של ראש הממשלה הוא בכך , כי כאיש נבון, חכם, מנוסה ומדינאי מן השורה הראשונה, ברורות לו ההשלכות של "הרפורמה" והפגיעה הקשה האפשרית מאד, בין השאר, על הביטחון הלאומי. לוחמי המילואים צריכים להיות משוכנעים כי התכלית והיעוד למענם הם מסכנים או אף מקריבים חייהם (כמו אנשי הסדיר והקבע), הם מרכזיים, חשובים ונחוצים- קרי, הם נלחמים גם למען המשטר הדמוקרטי שהשתית בן גוריון במגילת העצמאות. הרפורמה ורוה"מ נתניהו הטילו בהם ספקות קשים, לכן האיומים על סרבנות (עד עתה, טרם בוצע). זה לא הרמטכ"ל שצריך למנוע "תופעת הסרבנות"- זה לוין, רוטמן ורוה"מ שחייבים ביוזמותיהם לשכנע את האזרחים ואנשי המילואים וטייסי ח"א, כי השלטון הדמוקרטי ימשיך לשרור במדינה. בינתיים, הם משכנעים מאד (דהירת אמוק) במכבסת מילים, כי הדמוקרטיה תינזק משמעותית. נתניהו מבין מאד ואעפ"כ מאפשר הדהירה לעבר מאפיינים דיקטטורים. מדוע עושה זאת, כאשר הוא הצטייר כפטריוט, אוהב עמו וארצו ומגן על מערכת המשפט (בעבר). נכון, הוא במוקד של תהליך משפטי נגדו, אך הוא מקריב המדינה למען האינטרסים האישיים שלו ? קשה להפנים זאת. אולי כאמור , עבר את נקודת אל חזור, נסחט ע"י שותפיו בקואליציה ובתוך הליכוד (הרפורמה= החלום הרטוב של לוין, רוטמן והשרים הקיצוניים). אני אף פעם לא מאבד את התקווה, כי ברגע האחרון ימצא נתניהו הדרך והכוחות הנפשיים, כדי להתעשת, שכן "התקווה היא האחרונה שמתה". כן יהי רצון!

אין כל הצדקה או הגיון שסילמן תהיה שרה- בגדה בעמיתיה לשעבר ועל כך קיבלה פרס. "מכרה את נשמתה" למען משרת שרה. על דרעי כבר נאמר הכל- המצפון שלו השתחרר כשביקר רק יום אחד בבקו"ם-צה"ל, כדי לקבל שחרור. אח"כ המשיך בתעלולי כספים ומעילות ועל כך הורשע ולא רק פעם אחת. אין לו כבוד ויראה כלפי העקרונות המוסריים היהודיים, כולל "לא תגנוב" (מאף אחד, גם אם אתה גונב למען הקמת ישיבה- זה נעשה בחטא). עכשיו ברוב חוצפתו, הוא רוצה להמשיך להיות שר ובשבילו אישית, מחוקקת הכנסת "חוק דרעי 1" ואח"כ "חוק דרעי 2" והיד נטויה. בכך מנצל וסוחט דרעי את נתניהו, כי בלעדי ש"ס אין לו ממשלה. באמת התנהלות עם דרך ארץ, מוסריות, יראת שמים- או לא. בעצם, יש כאן חילל ה. בפרהסיה מטעם דרעי ודירבון למעשי בגידה מטעם סילמן. נוסיף לשרים המהוללים את דיסטל (נפולת של נמושות, בזה להם), קרעי (שילכו לעזאזל), הבן יאיר מצטרף לפסטיבל (טרוריסטים), לקינוח יש את אמסלם, מאי גולן, רגב, "הזוג המוזר" לוין-רוטמן- ויש לנו ממשלה "חורגת מן הרגיל"- אם להתבטא בעדינות. חבל עלינו האזרחים-זה לא מגיע לנו-לא לשמאל, לא לימין, לא לתומכי הרפורמה ולא למתנגדיה. התהום פעורה לפנינו ואם ניפול, ניפול כולנו, ללא הבדל בין ימין, שמאל, אשכנזים או מזרחיים, להט"בים או סטרייטים, עירוניים כפריפריה. יש להידבר, להתעשת, לנהל מו"מ ולמצוא פשרה עוד לפני הנפילה לתהום, ממנה יהיה לנו קשה להשתקם!!

אבידר ראוי להיות שר ואם לא קיבל תפקיד זה מלכתחילה, היה צריך למצוא לעניין פתרון. זה נמצא, אפשר להתווכח על חשיבות ונחיצות התפקיד כשר במשרד רוה"מ וגם ברור כי הממשלה הנוכחית "מתנפחת" לאט לאט אבל בטוח. המצב של רוה"מ בנט לא פשוט עם רוב זעום, אין פוליטיקה בלי פשרות. מצער אך זו המציאות. המצוין הוא האויב של הטוב- צריך לנסות להרחיב את הבסיס של הקואליציה ומצד שני, היו"ר של האופוזיציה צריך לשנות הקו שדגל בו במשך תריסר שנים: יש לחשוב מה טוב למדינה-הרי נתניהו פטריוט וציוני גדול-ולא לחשוב מה טוב לנתניהו, לליכוד ולימין. זה יבטיח לנתניהו עוד מקום סביר בתולדות המדינה ואם ימשיך להעדיף האינטרסים שלו גם בתפקידו הנוכחי- הוא עלול להישכח ויותר גרוע- יבלוט כמנהיג שראה עצמו חשוב יותר מן המדינה ויעדיה. הוא איש חכם עם ראייה לרחוק ומפוכחת-הוא יודע מה עליו לעשות, אך לא בטוח שיצרו ייתן לא ללכת בדרך זו. ימים יגידו.