כשמדברים על פנימיות רווחה, מדברים באופן טבעי על הילדים המופנים ומתחנכים בהן: על הרקע המורכב ממנו הגיעו, על הטראומות, הפערים המאפיינים אותם, ועל ההזדמנות לשיקום. אבל כמעט שלא מדברים על התנאי הבסיסי שמאפשר את כל זה, האנשים שנמצאים שם יום יום: המדריכים.

בלי כוח אדם איכותי, יציב ומתוגמל כראוי, פנימייה היא רק מבנה. עם צוות מקצועי ויציב היא הופכת למסגרת שמסוגלת לשנות מסלול חיים.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.

בכל רגע נתון, כ-70 ילדים בישראל ממתינים למשפחת אומנה. הנתון הכואב והבלתי מתקבל על הדעת הזה מחייב את רשויות המדינה לשחרר חסמים, ולאתר פתרונות שמעמידים במרכז את צרכיו וטובתו של הילד.

בישראל חיים כ-400 אלף ילדים בסיכון, מתוכם כ-4,300 ילדים ובני נוער שנמצאים בסידור חוץ זמני וגדלים בכ-4,000 משפחות אומנה. חלקם, ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.

במדינת ישראל יש אלפי צעירים וצעירות בסיכון המוגדרים כחסרי עורף משפחתי, כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן בנובמבר 2023 בשותפות עם "הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל". ההערכות בקרב אנשי המקצוע בתחום, מדברות על כך שבשל הגדרות לקויות, רק כ-30% זוכים לסיוע המדינה, וגם כשהסיוע ניתן הוא חלקי ובלתי מספק.

מלחמת "חרבות ברזל" הגדילה את מספר הצעירים חסרי העורף המשפחתי והעצימה את הקשיים שעימם הם נדרשים להתמודד. תקציב המדינה הקרוב, שנדרש להציג מענים לאתגרים הרבים שהחריפו בצל המלחמה, מוכרח לתת מענה גם לצעירים הללו, שיותר מתמיד זקוקים למעטפת חמה, מקיפה ותומכת.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.

כ-40 ילדים ונערים מפנימיות רווחה לא בילו יום אחד בבית ספר בשנת הלימודים החולפת, כך עולה מנתונים של משרד הרווחה.

בעקבות הדרישה של "הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל" ו"העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה" לקיים דיון חירום – בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים – סביב התופעה החמורה והמענים הפוטנציאליים, התקיים השבוע בוועדת החינוך של הכנסת דיון די סוער בעניין. בדיון, בראשות חה"כ יוסף טייב מש"ס, לקחו חלק נציגי משרד החינוך, משרד הרווחה, מנהלי פנימיות הרווחה ונציגי השלטון המקומי.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.

"סיפורי ההצלחה" של הילדים שהצליחו לגבור על כל המכשולים ולצאת מהרחוב אל עבר ההצלחה, תמיד ירגשו אותנו. אך דווקא הם חייבים להדליק גם את הנורות האדומות.

סיפורה של הילדה ממשפחה הרוסה שהפכה למנכ"לית, סיפורו של הילד שגבר על העוני לתוכו נולד והפך לרופא – מרגשים אותנו כי הם היוצאים מן הכלל. לצידם של המצליחים, יש רבים אחרים שלא הצליחו. שהסיפורים שלהם אולי פחות מרגשים, אבל החובה שלנו כלפיהם הרבה יותר גדולה.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.

בימים אלה אמורות להיפתח באסלמבאד שבפקיסטן השיחות על ההסכם שיסיים את משבר איראן. מיקומה של פקיסטן כמתווכת מציבה את סין כמעצמה שמאחורי הקלעים, ולמעשה השיחות האמיתיות הן בין ארצות הברית לסין, לקראת ביקורו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בבייג'ין בקרוב.

יהא ההסדר אשר יהא, כאשר סין היא בצד שמביא את ההסדר, לסין יהיה מעמד טוב יותר במפרץ. אם זה יבוא בשיתוף פעולה עם פקיסטן, יתחזק הקשר בין סין לפקיסטן, וזה יחזק את הקשר של פקיסטן עם איראן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

הפסקת האש במלחמה מתקבלת במדינות המפרץ בתחושה אמביוולנטית. אומנם ישנה הקלה משום שההתקפות עליהן פסקו, השיט דרך הורמוז צפוי להתחדש בהדרגה והחשש מהסלמה רחבה פחת. אולם, מאחורי ההקלה מסתתרת תחושת החמצה עמוקה.

מנקודת מבטן של מדינות המפרץ, הן נכנסו למלחמה הזו בעל כורחן – והן אף יוצאות ממנה במצב אסטרטגי גרוע יותר מזה שבו היו לפניה.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב