ע.נ.ק.
תודה לך
ע.נ.ק.
תודה לך
לפי נתוני מעקב אחר כלי שיט, קבוצה של כ־20 ספינות, בהן מכליות, אוניות מטען יבשות ומכליות, נצפתה נעה במפרץ לעבר היציאה דרך מצר הורמוז הערב.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר קודם כי מצר הורמוז פתוח בעקבות הסכם הפסקת האש בלבנון.
צה"ל עדכן כי מוקדם יותר היום, כוחות הפועלים בדרום רצועת עזה זיהו מחבל שחצה את הקו הצהוב והתקרב לעבר הכוחות באופן שהיווה איום מיידי.
מיד לאחר הזיהוי, הכוחות חיסלו את המחבל במטרה להסיר את האיום.
נשיא לבנון, ג'וזף עאון, אמר כי כל הסכם עתידי שתגיע אליו הממשלה לא יכלול ויתור על שטח ולא יפגע בזכויות הלאומיות של לבנון, מבלי לציין האם התכוון לשיחות אפשריות עם ישראל.
הנאום ששודר בטלוויזיה היה הראשון שלו מאז שארה"ב תיווכה להפסקת אש לסיום הלחימה בין ישראל לארגון החמוש חזבאללה ביום חמישי. נוסח ההסכם קובע כי ישראל ולבנון יקיימו שיחות ישירות במטרה להשיג "שלום בין שתי המדינות".
בסקר שפורסם בחדשות 12 עלה כי רוב העם מעדיף באופן גורף לא לראות את בנימין נתניהו כראש הממשלה הבא.
כאשר נשאלו מי, צריך להיות ראש הממשלה הבא, נתניהו או מועמד אחר, 56% מהנשאלים השיבו לא נתניהו, ורק 36% השיבו נתניהו.
בשאלה האם יש סכנה לעתיד הדמוקרטיה בישראל, עלה כי רוב העם, 53% מהמשיבים, חושש לעתיד הדמוקרטיה, לעומת 42% שלא חוששים.
בשאלה מהו הדבר שהכי מאיים על עצמאות מדינת ישראל, 56% השיבו "הקרע הפנימי", לעומת 39% שחוששים מה"איום הביטחוני".
בשאלה האם, טקס המשואות השנה יהיה ממלכתי יותר או פוליטי יותר, 45% ענו "טקס פוליטי" ו-32% "טקס ממלכתי". 23% השיבו " לא יודע".
כשנשאלו האם משיאי המשואות שנבחרו השנה מייצגים אותך, 46% השיבו לא מייצגים אותי, 20% השיבו מייצגים אותי ו-34% השיבו "לא יודע".
גורם איראני בכיר אמר לרויטרס כי פערים משמעותיים בין איראן לארה"ב עדיין נותרו בדרך להסכם שמטרתו לסיים את המלחמה, והוסיף כי השארת מצר הורמוז פתוח "מותנית בעמידת ארה"ב בתנאי הפסקת האש".
הגורם, שדיבר בעילום שם, אמר כי "לא הושג הסכם על פרטי סוגיות הגרעין", וכי נדרשות שיחות רציניות כדי לגשר על הפערים.
עוד אמר כי טהרן מקווה שניתן יהיה להגיע להסכם ראשוני בימים הקרובים, בתיווך פקיסטן, עם אפשרות להארכת הפסקת האש כדי "ליצור מרחב לשיחות נוספות על הסרת הסנקציות מעל איראן והבטחת פיצוי על נזקי המלחמה".
"בתמורה, איראן תספק ערבויות לקהילה הבינלאומית באשר לאופי השליו של תוכנית הגרעין שלה", אמר, והוסיף כי כל "נרטיב אחר לגבי השיחות המתמשכות הוא הצגה שגויה של המצב".
גדלתי על הספרים של אייזק אסימוב. כנער הייתי חוזר שוב ושוב לסיפורי הרובוטים שלו ומנסה להבין איך שלושה משפטים קצרים יכולים להחזיק עולם שלם של דילמות מוסריות.
שלושת חוקי הרובוטיקה ריתקו אותי. הם נראו כמו פתרון מתמטי כמעט מושלם לבעיה פילוסופית עתיקה: איך מונעים מהמכונה לפגוע ביוצר שלה.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
"אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות
…את הרע צריך לראות כדי להילחם בו"("סיום", נתן אלתרמן)
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
קיימת סחרחורת היסטורית מיוחדת שאוחזת בך כשאתה צופה באותה דרמה עצמה מועלית פעמיים באותו תיאטרון, כשרק התלבושות השתנו. אלה מאיתנו שהקדישו את הקריירה שלהם לחקר הצומת שבין האסטרטגיה הישראלית לפוליטיקה של המעצמות הגדולות חווים כעת את הסחרחורת הזאת.
באוקטובר 1956 פתחה ישראל במתקפת בזק על חצי האי סיני, תוך התקדמות לעבר תעלת סואץ. המבצע היה, בלשון פשוטה, פיסת תיאטרון מתואמת -שנכתבה בפגישות סודיות בסֶוְר עם הבריטים והצרפתים, שתי מעצמות אימפריאליות שהיו נחושות לבטל את הלאמת תעלת סואץ על ידי נשיא מצרים נאצר, ולא במקרה, להפיל מנהיג שנתפס מבחינתם כמי שמערער את הסדר המזרח-תיכוני שנותר בידיהן לטובת הסובייטים.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו