ב"הארץ" דווח כי הפרקליטות סגרה את התיק נגד הקצין הבכיר שנחקר במסגרת שיבוש החקירה בפרשת ה"בילד", בחשד שהדליף ללשכת ראש הממשלה מידע על הבדיקה שהתנהלה בצבא בסוגיה.

עם זאת, לפי הדיווח, המשטרה עדיין מחזיקה את מכשיר הטלפון שלו כראייה, בשל התכתבויות שלו עם צחי ברוורמן, החשוד בפרשת השיבוש.

עוד דווח כי המשטרה ביקשה מבית המשפט להמשיך ולהחזיק במכשיר של הקצין ובכן בשני המכשירים של ברוורמן למשך 60 ימים נוספים.

הממונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס אמרה כי איסור סחר עם התנחלויות ישראליות זכה לתמיכה הרחבה ביותר בקרב שרי החוץ של האיחוד.

לדבריה, הצעד נבחר מתוך שורת אפשרויות שהציגה הנציבות האירופית בתגובה לאלימות הגוברת של מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים.

קאלאס לא נקבה במספר התומכים המדויק, אך ציינה כי הנושא יועבר לשגרירי מדינות האיחוד כדי לקדם פעולה אפשרית.

היא התייחסה לחוות דעת של הייעוץ המשפטי בנציבות האירופית, ולפיה ניתן לנקוט צעדים אלה גם ללא הסכמה פה אחד בקרב החברות באיחוד.

ממשל טראמפ פותח במאמץ לפרק את מה שהוא מכנה "איום על הריבונות האמריקאית" מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו התייחס לתוכנית לפירוק בית הדין במאמר דעה שפורסם ב-"וול סטריט ג'ורנל".

"ארה"ב פותחת בקמפיין דיפלומטי עם מסר פשוט – מדינות ריבוניות מעל גלובליזם. אלה שנהנים מהביטחון האמריקאי לא יכולים לעמוד מנגד בזמן שמי שמספקים את הביטחון הזה נמצאים על הכוונת", כתב רוביו.

"זו רק ההתחלה. תוך שימוש בכל הכלים שעומדים לרשות הממשלה שלנו, ובעבודה לצד כל בעלת ברית שעימה נוכל לשתף פעולה, אנחנו נפרק את בית הדין הפלילי הבינלאומי – לבנה אחר לבנה, אם יהיה צורך בכך", הוסיף.

הנשיא דונלד טראמפ ובכירים אמריקאים אחרים, כמו הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הבן, טוענים זה זמן רב כי לבית הדין לא צריכה להיות סמכות לחקור ולהעמיד לדין אמריקאים, ובפרט אנשי צבא.

בכיר במשרד החוץ האמריקאי, שדיבר בעילום שם, אמר כי נשקלת שורה ארוכה של אפשרויות כדי לפגוע בבית הדין. האפשרויות כוללות איסורי נסיעה, ביטול אשרות, החמרת הסנקציות נגד בית הדין וארגונים המסונפים אליו, ולחץ דיפלומטי על מדינות אחרות כדי שיפרשו ממנו.

בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם בשנת 2002 על ידי הקהילה הבינלאומית כדי להעמיד לדין בגין פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות. הוא מפעיל סמכות שיפוט רק אם מדינה חברה אינה מסוגלת או אינה מוכנה להעמיד לדין בעצמה על מעשי זוועה. ארצות הברית מעולם לא הייתה חברה בבית הדין.

עוינותו של טראמפ כלפי בית הדין החלה עוד בכהונתו הראשונה. היא באה לידי ביטוי שוב בתוכנית להעניש את בכירי בית הדין, רעיון שנולד בנובמבר 2024 כאשר טראמפ נבחר מחדש ובית הדין הגיש צווי מעצר נגד בעל בריתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בחודש שעבר תבעו שלושה שופטים של בית הדין הפלילי הבינלאומי את טראמפ ואת הממשל שלו בגלל סנקציות שהוטלו עליהם בשנה שעברה, בטענה שהצעדים אינם חוקיים.

בכיר במשרד החוץ האמריקאי ציין כי רוביו ובכירים אמריקאים נוספים מפעילים לחץ על מדינות אחרות כחלק מקמפיין שמטרתו "לבודד דיפלומטית את בית הדין הפלילי הבינלאומי ולהבטיח שהוא לא יוכל לפגוע באמריקאים".

במרץ 2020 פתחו התובעים בהאג חקירה באפגניסטן שכללה בדיקת פשעים אפשריים שביצעו חיילים אמריקאים, אך מאז שנת 2021 הוריד בית הדין בסדר העדיפויות את מעורבותה של ארצות הברית והתמקד בפשעים לכאורה שביצעו ממשלת אפגניסטן וכוחות הטליבאן.

לדברי הבכיר, מדינות שמשתפות פעולה עם רשויות אכיפת החוק האמריקאיות, מארחות נוכחות צבאית של ארצות הברית או נהנות מהמטרייה הביטחונית הרחבה שלה, "נקראות לדחות את הסמכות לכאורה של בית הדין להעמיד לדין בכירים ואנשי צבא אמריקאים".

מדינות שיסרבו להתנער מבית הדין בעודן מסתמכות על סיוע אמריקאי צפויות לעמוד תחת בחינה מדוקדקת יותר, הוסיף הבכיר.

"אנו נעקוב בעניין כדי לראות אילו מדינות ישלבו עימנו כוחות נגד האיום הזה על אמריקאים שמוכנים לסכן את חייהם כדי להגן על אחרים", סיכם.

ב"ניו יורק טיימס" דווח כי סרן טים הוקינס, דובר פיקוד המרכז של ארצות הברית האחראי על פעילות הצבא האמריקאי במזרח התיכון, אמר בריאיון קצר כי הצבא מגבש את הפרטים והתיאומים לחידוש הסגר הימי.

הוא הוסיף כי ספינות מלחמה אמריקאיות יחלו לאכוף את הסגר כבר בהמשך היום.

מחירי הנפט בשווקים הבינלאומיים רשמו היום (שני) זינוק חד, בצל חידוש המצור הכפול (האמריקאי והאיראני) על מעבר המכליות במצר הורמוז, דרכו עובר כחמישית מהמסחר העולמי בנפט, והתקיפות האמריקאיות באיראן והתקיפות האיראניות בירדן ובנסיכויות המפרץ הפרסי.

מחיר חבית נפט מסוג ברנט (סוג הנפט שבשימוש באירופה, ומדד מחיר הנפט הנפוץ בשווקים הבינלאומיים) עומד הערב (18:00 שעון ישראל) על כ-79.3 דולר. מדובר בזינוק של כ-4.3% ושל כ-3.25 דולר במחיר הברנט ביחס למחירו עם פתיחת המסחר הבוקר.

מחיר חבית נפט מסוג WTI (סוג הנפט שבשימוש בארה"ב) עומד הערב על כ-75.5 דולר, זינוק של כ-4.8% ושל כ-3.12 דולר.

מחירי הנפט גבוהים בהרבה מכפי שהיו בפברואר, לפני המלחמה (60–70 דולר לחבית), אך עדיין לא מתקרבים למחירים שנרשמו בזמן המלחמה במרץ ובתחילת אפריל. הנפט נמכר בזמן המלחמה ביותר מ-90 דולר לחבית ולרוב ביותר מ-100, בעקבות סגירת מצר הורמוז ומתקפות על מתקני נפט וגז משני הצדדים. במהלך מרץ מחיר הנפט שבר שיאים היסטוריים פעמיים כשהתקרב ל-120.