האדם אינו היצור היחיד שמשחק. יש גם חיות שמשחקות. אולם בעוד שמשחקיהן של החיות מוכתבים להן על ידי טבען ונותרים ללא כל שינוי משמעותי לאורך מיליוני שנים, האדם ניחן ביכולת לגוון ואף להמציא בעצמו את משחקיו.

פרופסור ג'יימס קארס – היסטוריון וחוקר דתות ואידיאולוגיות מאוניברסיטת ניו-יורק – הציע למיין את משחקיהם של בני האדם לשני סוגים: משחקים סופיים ומשחקים אינסופיים.

האדם אינו היצור היחיד שמשחק. יש גם חיות שמשחקות. אולם בעוד שמשחקיהן מוכתבים על ידי טבען ונותרים ללא כל שינוי משמעותי לאורך מיליוני שנים, האדם ניחן ביכולת לגוון ואף להמציא בעצמו את משחקיו

במשחקים סופיים, המשתתפים חותרים להכרעה ומשזו מושגת מסתיים המשחק. במשחקים אינסופיים, בהשראת חזון משותף, המשתתפים פועלים לטווייתה של רקמת חיבור שתגבש אותם לקבוצה איתנה והרמונית, שתחזיק מעמד לאורך זמן.

בעוד שבמשחק סופי המנצח זוכה בניצחונו על חשבון כישלונם (ותסכולם) של האחרים, במשחק אינסופי, התועלת היא באי-הכרעה סופית והימשכותו לאורך זמן. ומהתועלת הזו אמורים ליהנות כל המשתתפים. מטקות למשל, הוא דוגמא למשחק אינסופי פשוט.

בזירת המשחקים הסופיים, משחקיהם של בני האדם אינם שונים בהרבה ממשחקיהן של החיות. אנו מתחרים על מקורות מחיה, על טריטוריות, על מעמד חברתי והשפעה, ועל הזכות להזדווג.

בעוד שבמשחק סופי המנצח זוכה בניצחונו על חשבון כישלונם (ותסכולם) של האחרים, במשחק אינסופי, התועלת היא באי-הכרעה סופית והימשכותו לאורך זמן. ומהתועלת הזו אמורים ליהנות כל המשתתפים. מטקות למשל

הפער בינינו לבין שאר בעלי החיים מתחולל בזירת המשחקים האינסופיים. ערכים, אידיאלים, אמונות, שפות, מסגרות פוליטיות ותנועות חברתיות הם משחקים אינסופיים המהווים את עמוד השדרה של המשחק האנושי.

מכוחה של היצירתיות האנושית בראנו ערכים כמו 'צדק', 'חוק', 'זכויות אדם', 'חמלה', 'נימוס', 'כבוד' – יצירות תרבות אנושית שמכוננות תרבויות, דתות ומסגרות חברתיות, המאפשרות לנו לקיים את הציוויליזציה האנושית.

משחק אינסופי מתקיים כל עוד החזון המניע אותו פועם בליבותיהם של המשתתפים וכל עוד לא קם שחקן שבידו הכוח והאמצעים לנהל במגרשו משחק סופי המפורר אותו. ומשזה קורה, קורס המשחק האינסופי. ההיסטוריה האנושית מלאה דוגמאות בהן התחוללה הקריסה הזאת.

משחק אינסופי מתקיים כל עוד החזון המניע אותו פועם בליבותיהם של המשתתפים, וכל עוד לא קם שחקן שבידו הכוח והאמצעים לנהל במגרשו משחק סופי המפורר אותו. משזה קורה, קורס המשחק האינסופי

הבחירות של 2020, שכנראה כבר לא ניתן למנוע אותן, לא יהיו עוד מאבק פוליטי בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, או "שלום עכשיו" ו"עם-הנצח-לא-מפחד-מדרך-ארוכה". הן תהיינה מאבק היסטורי בו יוכרע גורלו של החזון ושל המשחק האינסופי שהחל ב-14 בפברואר 1896 עם הוצאתו לאור של הספר "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל.

חיים שפיר, ממציא משחקים בינלאומי שמשחקיו נמכרים בכ- 40 ארצות, מתמחה במשחקים חברתיים ומשחקים משפחתיים. בין משחקיו המובילים: טאקי, לוגי, פיקולו, פיקולינו, אוצרות או צרות, תפוס ת׳כוס, קלאק קלאק ועוד.

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

מדוע נוהגים אנשים באמות מידה שונות כלפי אותה תופעה? כי המוסר הכפול הוא חלק מהתוכנה האנושית. המוח שלנו אוהב להצדיק את עצמו: כשאני מאחר לפגישה – זה בגלל הפקקים. כשאתם מאחרים – זה חוסר אחריות

*  *  *

להחמיר עם הזולת ולהקל עם עצמנו

מדוע רבים מאיתנו נוהגים למדוד את העולם בשני סרגלים שונים? כי זה אנושי, כי המוח שלנו אשף ביחסי ציבור לעצמו ועם תקציב בלתי מוגבל. המוסר הכפול הוא חליפת גומי מתוחכמת: היא מתרחבת כמו אחרי ארוחת חג כשמדובר בטעויות שלנו, ומתכווצת עד חנק כשמדובר באחרים.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 18 ספרים. ספרו האחרון הוא "תורת דיני הירושה".

דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.

בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.