נבחרת ישראל בכדורסל נשים עד גיל 20 (נבחרת העתודה) הפסידה הערב לצרפת 79:66 בגמר אליפות אירופה.

חרף ההפסד – זהו ההישג הטוב ביותר בתולדות כדורסל הנשים בישראל.

מחבלי חמאס ליד קיבוץ ניר עוז במהלך הטבח ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

המשטרה תחל מחר להציג למשפחות הנרצחים את ממצאי הבדיקות שבחנו את תפקוד הארגון בטבח 7 באוקטובר 2023, כך הודיעה המשטרה, לאחר שנה של חקירה.

בחודש אוגוסט פתחה המשטרה בחשאי בכמה בדיקות, בפיקוח קצינים בכירים, שנועדו לבחון כיצד הגיבה למתקפות בהובלת חמאס על יישובים ישראליים ברחבי עוטף עזה.

המפכ"ל דני לוי הדגיש כי הבדיקות לא יטילו אחריות על אנשים מסוימים, כך דיווחו אז כלי תקשורת בעברית. לפי הדיווחים, מטרתן הייתה לסייע למשטרה להפיק מסקנות מבצעיות ולשפר את היערכותה למצבי חירום.

בשלב זה אושרו כל הבדיקות בידי הפיקוד הבכיר של המשטרה, נמסר מהארגון. עוד צוין כי ממצאי הבדיקות הוצגו לפני שבוע לשוטרים ששרדו את הקרבות נגד מחבלי חמאס במהלך הפלישה.

לו הבחירות לכנסת היו נערכות כעת, מחנהו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מקבל 52 מנדטים, יתר המפלגות הציוניות היו משיגות 58 מנדטים, וחד"ש־תע"ל ורע"ם – עשרה מנדטים, כך נמצא בסקר שפורסם הערב בתאגיד השידור כאן.

שלוש רשימות שנסקרו לא עברו את אחוז החסימה: הרשימה החדשה של חילי טרופר ויועז הנדל, שקיבלה 3.1% מהקולות, רשימתם של בני גנץ ושל דדי שמחי, שגרפה 2.7% מהקולות, ובל"ד, שהשיגה 2% מהקולות.

רשימתם של טרופר והנדל אמנם לא עברה בסקר את אחוז החסימה, שעומד על 3.25%, אך הייתה מאוד קרובה אליו.

זו הפעם הראשונה שבה מפלגתו של גדי איזנקוט, ישר!, קיבלה יותר מנדטים מהליכוד בסקר של תאגיד השידור.

תרחיש נוסף שנבחן הוא שבנוסף ל־14 הרשימות שנסקרו יתמודדו רשימה בראשות יולי אדלשטיין, גלעד ארדן ואיילת שקד ורשימה בראשות עופר וינטר.

בתרחיש זה רשימתם של טרופר ושל הנדל השיגה 2.7% מקולות הבוחרים, רשימתו של וינטר – 2.4% ורשימתם של גנץ ושל שמחי – 2.1%.

אם אדלשטיין, ארדן ושקד יבחרו לחבור לישר!, ישראל ביתנו, ביחד והדמוקרטים, יהיו להם יחד 61 מנדטים. למחנה נתניהו, המורכב מהליכוד, עוצמה יהודית, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, יהיו 49 מנדטים.

מיכאל ראבילו במשכן הכנסת בירושלים, 1 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו נוטה שלא לערוך סיבוב בחירות נוסף לתפקיד מבקר המדינה על רקע החשש שלא ישיג את הרוב הדרוש לבחירת מועמדו, מיכאל ראבילו, כך דיווח הערב יובל שגב בחדשות 13.

ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה הערב לקדם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, שלפיה, הממשלה תוכל לסטות מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה.

לפי ההצעה, הממשלה לא תוכל לסטות מחוות הדעת אם זו תעסוק בהפעלת סמכויות בתחום הפלילי או ביחס לסמכויות שהוקנו לייעוץ המשפטי בחוק.

עוד קובעת ההצעה שאם שר בממשלה סבור שעמדת הממשלה, הנוגעת לתחום שבו הוא עוסק, לא מוצגת כראוי, הממשלה תוכל לקבוע שעורך דין אחר, ולא הייעוץ המשפטי לממשלה, ייצג את הממשלה בבית המשפט.

אם הממשלה בחרה להיות מיוצגת באמצעות עורך דין אחר, היועץ המשפטי לממשלה לא יוכל להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. הוראה זו לא תחול בהליכים פליליים.

הצעת החוק קובעת שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים.

לפי ההצעה, אם החוק יאושר, הוא ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027.