מפלגת כחולבן שגתה שגיאה אסטרטגית ואף מוסרית בבחירת דרכה, אך חמור מכך – כל יום שעובר בהמשיכה בדרכה זו מעצים את הנזק לחברה הישראלית והופכו עוד פחות ניתן לתיקון. נראה כי כוונת מנהיגיה היתה ועודנה טובה וראויה – "לתת כתף" בעת צרה ומשבר כבד, אך כמו בפתגם – כיום זו הדרך לגהינום.

מפלגת כחולבן שגתה שגיאה אסטרטגית ואף מוסרית בבחירת דרכה, אך חמור מכך – כל יום שעובר בהמשיכה בדרכה זו – מעצים את הנזק לחברה הישראלית והופכו עוד פחות ניתן לתיקון

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

1

ראשית, במאבק בקורונה:

כבר כיום ברור שכחולבן לא משפיעים על המאבק בקורונה. שריה לא ממונים על נושאים הקשורים לעיסוק בקורונה. הדרג המקצועי עושה את העבודה ונתניהו מכפיף את ההחלטות המקצועיות לשיקוליו הפוליטיים לפי הצורך,

2

שנית, מוסרית:

קיימת הסכמה כוללת על היות נתניהו כיום שליט-יחיד במפלגתו, ובמידה רבה גם בממשלתו. לכן המחלוקת הקוטבית בעם ביחסו לנתניהו האיש, אשר קבעה למעשה את תוצאת הבחירות השקולה, חייבת ציבורית להשתקף גם ביחסי הכוחות בשלטון. על פי יחסי הכוחות הללו, האופוזיציה תאיים תמידית על הקואליציה, שכן כך בנויות דמוקרטיות.

מוסרית היתה כחולבן מחויבת לכך – גם בשל הבטחתה העיקרית לבוחריה וגם בשל המצב החריג בהיות רה"מ נאשם בעבירות חמורות. החלטתה של כחולבן לתת לנתניהו את היציבות המלאה כרה"מ במצבו זה, תמורת הבטחת-רוטציה שקרית לעתיד (כידוע כיום) – הינה עושק קולות בוחריה, לפחות ברמה הציבורית. איש לא הסמיך את ראשיה להפוך את התחייבותם העיקרית לציבור לפי שיקול דעתם, קל וחומר כאשר יותר ממחצית הנהגתם חלקה על צעדם.

3

שלישית, ברמת התבונה והתועלת:

כאן כל הסבר מיותר, לאור המציאות הקיימת. הנימוק העיקרי להצטרפות – בחירות נוספות ומניעתן – נותר כל העת כשוט מולם בידי נתניהו לכפיית רצונו, וכיום הוא אכן עומד לממשו במועד הנוח לו, מבלי שיוכלו למנוע זאת. לו היו אפילו פועלים כאופוזיציה שקולה במשך שנה זו (מרץ 20-מרץ 21), רבים היו הסיכויים להפילו, בהינתן ההליך המשפטי מעל ראשו והקואליציה החלשה שאיתו. כך גם לגבי מניעת החקיקה הלא-דמוקרטית המאיימת. תחזיתה הפסימית של כחולבן התבססה כנראה במידה רבה על אי-אמונה בכוחה ובכוח עמיתיה למאבק, בניגוד לנדרש ממפלגה שזכתה לתמיכה כה רבה בבחירות.

הנזק האסטרטגי השלישי הינו לטווח הארוך:

התודעה האזרחית של הציבור הדמוקרטי הרחב בישראל נפגע אנושות ממדיניותה של מפלגת כחולבן עד כה, שכן הובהר לו בדרך המעשית והכואבת שאין תוחלת ותועלת להשתתפותו בהליך הדמוקרטי – נבחרי מחנהו יפעלו בלאו הכי לפי שיקול דעתם, גם אם זה בסתירה לייעודם והבטחתם.

שיקול דעת זה נתגלה כבר כיום כלקוי ופגום: צעדם גרם לריסוק "מחנה המרכז", לעיכוב החקירות הקיימות והעתידיות נגד נתניהו, לפיזור הכנסת ולבחירות בקרוב – ולהסרת מכשול בדרך לנשיאות המיוחלת והחסינה בפני הליך משפטי.

שיקול דעת זה נתגלה כבר כיום כלקוי ופגום: צעדם גרם לריסוק "מחנה המרכז", לעיכוב החקירות נגד נתניהו, לפיזור הכנסת ולבחירות בקרוב – ולהסרת מכשול בדרך לנשיאות המיוחלת והחסינה בפני הליך משפטי

הבעיה העיקרית של כחולבן אינה רק שיקול-דעת מוטעה במגוון נושאים, אלא עוד קודם לכן בהיעדר הסמכות המוסרית והמעשית של מנהיגיה ליטול לעצמם שיקול דעת זה. המעט שנותר להם להציל כיום הוא הצטרפות מיידית לגוש חדש בהשתתפות מפלגות ואישים ליברליים תחת הנהגה אחרת. הנהגה שתציב חלופה לנתניהו ולאנשיו, ובכך יוכלו להציל את החברה הישראלית בשעת המשבר, החורג בהרבה מהמגפה כשלעצמה.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.

כולנו יודעים שהמערכה העצימה נבלמה למשך שבועיים. זה היה צ'יקן גיים קלאסי, שני הצדדים איימו זה על זה, האחד בתחום האנרגיה והמב"א (מערך הבקרה האווירי) ויריבו בתחום הכלכלי.

האחד ימשיך להחזיק בשליטה במצרי הורמוז – גם אם יוסכם אחרת במסגרת המשא ומתן, היכולת של האיראנים לבלום כל תנועה במצרים האלה הרי נמצאת בידיה, וזה יישאר ככה. אפשר לפגוע בספינות גם כשנמצאים עשרה או עשרים קילומטרים מרוחקים מקו המים. הסוגיה הזאת לא קשה במיוחד לפתרון אם שני הצדדים ירצו להגיע להסדר.

חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

בימים אלה אמורות להיפתח באסלמבאד שבפקיסטן השיחות על ההסכם שיסיים את משבר איראן. מיקומה של פקיסטן כמתווכת מציבה את סין כמעצמה שמאחורי הקלעים, ולמעשה השיחות האמיתיות הן בין ארצות הברית לסין, לקראת ביקורו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בבייג'ין בקרוב.

יהא ההסדר אשר יהא, כאשר סין היא בצד שמביא את ההסדר, לסין יהיה מעמד טוב יותר במפרץ. אם זה יבוא בשיתוף פעולה עם פקיסטן, יתחזק הקשר בין סין לפקיסטן, וזה יחזק את הקשר של פקיסטן עם איראן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

הפסקת האש במלחמה מתקבלת במדינות המפרץ בתחושה אמביוולנטית. אומנם ישנה הקלה משום שההתקפות עליהן פסקו, השיט דרך הורמוז צפוי להתחדש בהדרגה והחשש מהסלמה רחבה פחת. אולם, מאחורי ההקלה מסתתרת תחושת החמצה עמוקה.

מנקודת מבטן של מדינות המפרץ, הן נכנסו למלחמה הזו בעל כורחן – והן אף יוצאות ממנה במצב אסטרטגי גרוע יותר מזה שבו היו לפניה.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב