ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש תגובה לעתירות בדרישה שבג"ץ יורה על פיטוריו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבה קרא לשופטים לדחות את מה שכינה "ניסיון לא חוקתי לפטר שר בישראל".
הדיון בבג"ץ צפוי להתקיים ביום רביעי בפני הרכב של תשעה שופטים, לאחר שנדחה בתחילת החודש עקב המלחמה עם איראן.
"קבלת העתירה תעיד כי בית המשפט, למעשה, מייחס לעצמו תפקיד פעיל ומשמעותי בזירה הפוליטית ללא כל סמכות משפטית," טען נתניהו בתגובתו לבית המשפט.
העותרים דורשים מבית המשפט להורות לנתניהו לפטר את בן גביר בשל מה שהם טוענים להתערבות בלתי חוקית בחקירות משטרה, במינויים ובאכיפת הפגנות, אשר בסופו של דבר פוגעת בעצמאות רשויות האכיפה.
העתירות קיבלו בשנה שעברה את תמיכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לאחר שחתמה על הסכם עם בן גביר שנועד לצמצם את השפעתו על קבלת ההחלטות במשטרה, הסכם שקרס לאחר שבן גביר הפר באופן עקבי את תנאיו.
נתניהו טוען כי לבג"ץ "אין זכות חוקתית לפטר שר ממשלה בשל מהות תפקידו, האופן שבו הוא פועל במשרדו ובשם החלטותיו המנהליות".
"בית המשפט הנכבד מתבקש לכבד את ריבונות הממשלה, לדחות את העתירות, לבטל את הצו שניתן על תנאי ולהימנע מפגיעה חמורה בהפרדת הרשויות", נכתב בתגובתו.
בימים אלה של הפוגה, אולי זמנית, ברצף המלחמה והשכול, בימים של פחד וחרדה מפני האובדן, יש בספר "התבוננות ביגון", שכתב קלייב סטייפלס לואיס ותורגם ביד אומן על ידי שירלי אגוזי – כדי לקחת אותנו יד ביד אל המוות החורש בתלמי התהום והכאב. בספרון בן 51 העמודים מבכה הסופר את מות רעייתו הלן ג'וי דווידמן, אותה נשא במיטת חוליה, בעשור השישי לחייו.
ק.ס. לואיס, המוכר לנו כמחבר ספרי נרניה לילדים, ביניהם "האריה המכשפה וארון הבגדים" ועוד עשרות ספרים, היה מרצה לאנגלית באוקספורד. הלן ג'וי הייתה אשת רוח, משוררת וסופרת שהתחברה לתנועה הקומוניסטית, אשר התגרשה מבעלה האלכוהוליסט לאחר שילדה שני בנים. דייווידמן האמריקאית יצרה קשר עם לואיס דרך התכתבות על כתביו התיאולוגיים. הם נישאו ב-1956 לצרכי שהייה שלה בבריטניה, אך התאהבו, ומותה מסרטן ב-1960 הוביל את לואיס לכתיבת יומן האבל הזה, לצד משבר האמונה הקשה שחווה.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.
התחושה המתקבלת הינה, שכמעט כל איום אשר מדינת ישראל נדרשת לו – זוכה להגדרה "קיומי". בעוד שניתן כנראה להצדיק את ההגדרה סביב שנות הקמת המדינה, ובדגש על מלחמת העצמאות, הרי מאז, טבען של המלחמות, או "מבצעים" למיניהם, השתנה ללא הכר, ובעיקר יכולותיה של מדינת ישראל.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בהחלט יש איום קיומי על מדינת ישראל. למדינת ישראל אין קיימות כלכלית כתוצאה מהגידול הדמוגרפי החרדי הבור שאינו מתאים למדינה מפותחת. היות ומצד אחד ולא נשאר טווח לשנות את מצב ההשכלה והשווי של עובד חרדי ומצד שני החילונים שנמצאים בתחום ההיטק לא יוכלו לספק את ההון הנדרש לקופת המדינה ובעיקר לא יוכלו לחיות במדינה דתית ולא דמוקרטית. זה האיום המוחלט על קיום מדינת ישראל כל השאר לכאורה ניתן לפיתרון. תהנו מהמדינה הזמנית
בכל שנה סביב יום השואה אני נזכרת בין היתר בתפקידי כשגרירה בלטביה, ליטא ואסטוניה, בהן השואה הייתה רצחנית במיוחד. להמחשה, מתוך כשבעים אלף יהודים שהיו בלטביה כאשר הנאצים השתלטו עליה, רק כאלף שרדו, ולמקומיים היה חלק נכבד בטבח.
העבר מעורר סוגיות שמאתגרות את נציגי ישראל, ולא תמיד פשוט לדעת כיצד לנהוג. למשל, איך מגיבים לחילול אנדרטה לשואה? ברור שהמקרה ראוי לגינוי. מאידך, זו לא פעולה ממוסדת אלא של אדם או שניים עם פחית צבע ומברשת.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם





























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם