ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם צפוי להכריז על איסור מוחלט על סחר בסחורות המגיעות מהתנחלויות בגדה המערבית, כך מדווחים כלי התקשורת בבריטניה.
על פי הדיווח ב"טלגרף", ברנהאם שוקל להטיל אמברגו סחר מלא על כל ההתנחלויות בתגובה לתוכנית הישראלית לבנות בשטח E1 השנוי במחלוקת. עוד נכתב בדיווח כי הוא עשוי להכריז על התוכנית "בתוך שבועות".
מנהיג מפלגת הלייבור, המבקש לנקוט קו נוקשה יותר כלפי ישראל בהשוואה לקודמו קיר סטארמר, צפוי להכריז על סנקציות חדשות ו"תקיפות" נגד ההתנחלויות, כך מדווח ה"טיימס". הדיווח מוסיף כי הוא עשוי גם להטיל סנקציות על שרים מהימין הקיצוני ועל מתנחלים בודדים.
ואולם, קבוצת התמיכה הפרו-ישראלית בתוך מפלגת המרכז-שמאל, "ידידי ישראל בלייבור", הזהירה כי לא יהיה אפשרי לאסור סחר בסחורות מהתנחלויות בלבד, וכי מהלך כזה יהווה "חרם דה פקטו על ישראל כולה".
ב-ynet דווח כי ראשי סניפים בליכוד זועמים על המהלך לדחיקת השרה גילה גמליאל מהמקום ה-25 למקום ה-35 ברשימת המפלגה לכנסת.
המהלך, שנעשה לטובת חברת הכנסת אתי עטיה המקורבת לשר חיים כץ, בוצע בעקבות ספירה חוזרת שהתקיימה שבוע לאחר פרסום התוצאות הסופיות בפריימריז. ראשי סניפים במפלגה פנו הבוקר (רביעי) לראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עדו נורדן, והביעו את מחאתם החריפה.
בפנייה של חבר מרכז הליכוד מסניף רעננה, גל יוסף, הוא דרש מנורדן לפעול לאלתר כדי להעמיד את השר כץ במקומו. יוסף טען כי טענותיו של כץ לליקויים בקלפיות הן הכפשות שיפגעו במפלגה ובמערכת הבחירות. לדבריו, מטרתו של כץ היא לקדם אינטרסים אישיים שלא כדין. הוא הוסיף כי כל ניסיון לפגוע בגמליאל יוביל קבוצה גדולה לשקול את דרכה בתנועה.
עוד דווח כי פניות דומות התקבלו מגורמים נוספים בשטח. חבר מועצת קדימה-צורן, צפריר פדלון, כתב כי חברי המרכז ביישוב רואים בחומרה את הספירה החוזרת בבאר יעקב. הוא הטיל ספק באמינות הספירה, לאור העובדה שלא נכח בה נציג מטעם גמליאל, והצביע על לחצים שהפעיל השר כץ לטובת עטיה.
פדלון הגדיר את דחיקתה של גמליאל כרמיסת מנהל תקין ואיים כי הסניף לא יעבוד ביום הבחירות ואף ישקול תמיכה במפלגה אחרת אם ההחלטה לא תבוטל. פניות ברוח דומה, הדורשות להחזיר את המצב לקדמותו, התקבלו גם מנציגי הסניפים ברחובות ובחולון.
הרקע לזעם הוא ספירה מחדש של הקלפיות בבאר יעקב שנערכה אתמול, ובה התברר כי עטיה עקפה את גמליאל ואמורה להשתבץ במקום ה-25 במקומה. הקלפיות נספרו כבר שלוש פעמים, וההודעה הרשמית צפויה להתפרסם לאחר שלב הערעורים. בסביבתה של גמליאל טענו כי הספירה מחדש זויפה והגישו עתירה להוצאת צו מניעה נגד המהלך.
הסערה החלה בעקבות טענות לאי-סדרים ולטעויות הקלדה בפריימריז, בעיקר בקלפיות בבאר יעקב, שהובילו לכינוס ועדת הבחירות של המפלגה. על פי הנתונים הרשמיים שפורסמו מהקלפי ביישוב, התגלו פערים חריגים בדפוסי ההצבעה.
כך למשל, חבר הכנסת ששון גואטה, שלא נבחר ברשימה, קיבל 487 קולות – המספר הגבוה ביותר מבין חברי הכנסת בקלפי זו. למקום השני הגיעה מאי גולן עם 450 קולות, ולמקום השלישי גילה גמליאל עם 433 קולות.
לשם השוואה, שרים וחברי כנסת הנחשבים פופולריים זכו למספר קולות זעום באותה קלפי. השר דודי אמסלם קיבל 21 קולות בלבד, ויושב ראש הקואליציה אופיר כץ קיבל 17 קולות – מספר זהה לזה שקיבל חבר הכנסת שלום דנינו.
לפחות 384 מטיילים, בהם 291 אזרחים זרים, מוגדרים כנעדרים בעקבות שיטפונות עזים שהכו ביום רביעי באזור הגבול עם טיבט שבנפאל. כך מסרה מועצת התיירות של המדינה.
עוד נמסר כי בין הזרים הנעדרים ישנם 105 אזרחים הודים.
עד כה דווח על לפחות תשעה בני אדם שנהרגו בשיטפונות.
חברי סנאט מהמפלגה הדמוקרטית בארצות הברית קראו ביום רביעי לראש הממשלה בנימין נתניהו לרסן את הזינוק באלימות מצד מתנחלים בגדה המערבית, וכן את המעצרים ההמוניים של פלסטינים על ידי כוחות הביטחון הישראליים.
המכתב לנתניהו, שעליו חתומים 42 מתוך 47 חברי הסיעה הדמוקרטית בסנאט, מצביע על רמות הולכות וגוברות של "אלימות קטלנית מצד מתנחלים".
המחוקקים קראו למנהיג הישראלי להאיץ את חקירת מותם של תשעה אזרחים אמריקאים, שלטענתם נהרגו על ידי מתנחלים או כוחות ביטחון בגדה המערבית מאז 2022.
עוד צוין במכתב כי הזינוק המשמעותי באלימות בשבועות האחרונים הוביל ל"תגובה נרחבת של כוחות הביטחון הישראליים, למעצרים המוניים של פלסטינים, ולדיווחים על התקפות של מתנחלים על מסגדים".
פנייה זו היא סימן נוסף לחיכוך הגובר בין הדמוקרטים בקונגרס לבין ממשלת ישראל סביב התנהלותה בגדה המערבית. רבים במפלגה קוראים גם להגביל את הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל בעקבות אופן ניהול המלחמה בעזה.
המכתב נוסח על ידי הסנאטור אדם שיף מקליפורניה, מנהיג הדמוקרטים בסנאט צ'אק שומר מניו יורק – הנחשב זה זמן רב לאחד התומכים הבולטים של ישראל בקונגרס – והסנאטור קורי בוקר מניו ג'רזי.
גורמים רשמיים מסרו כי בשבוע שעבר נכנס ישראלי שאבטח קבוצת מתנחלים לשטח פלסטיני ופתח באש לעבר אזרחים. באירוע נהרגו נער בן 17 וגבר בן 70.
הסנאטורים דחקו בנתניהו להוציא הנחיות ברורות למשטרה ולצבא למנוע עימותים אלימים בגדה המערבית ולהתערב בהם, ללא קשר לזהות מבצעי המעשים.
ארגוני זכויות אדם תיעדו פעמים רבות כיצד כוחות ישראליים מגיבים באיטיות לאלימות מתנחלים בקהילות פלסטיניות – או עומדים מנגד בזמן שהתקפות יוצאות לפועל.
גורמים רשמיים בישראל מסרו מנגד כי הרשויות, בהן נשיא המדינה וראש הממשלה, גינו שוב ושוב את האלימות נגד פלסטינים.
המכתב קרא לממשלת ישראל גם להפסיק לאשר בניית התנחלויות נוספות והקמת "מאחזים בלתי חוקיים בגדה המערבית", ולנקוט צעדים לפינוי המאחזים הקיימים.
דמוקרטים בקונגרס, כמו גם רבים ממועמדי המפלגה המתמודדים השנה בבחירות אמצע הקדנציה, מותחים ביקורת הולכת וגוברת על נתניהו וממשלתו בעקבות המלחמה בעזה.
על פי גורמי בריאות בעזה, יותר מ-73 אלף פלסטינים נהרגו בעימות, שהחל לאחר המתקפה שהוביל חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. כ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו במתקפה, ויותר מ-250 בני אדם נחטפו.
על רקע דעיכת המגעים להסכם שלום בעזה בתיווך אמריקאי, והסלמת אלימות המתנחלים בגדה המערבית, דמוקרטים רבים קראו לצמצם משמעותית – או לעצור לחלוטין – את הסיוע הצבאי השנתי לישראל, הנאמד במיליארדי דולרים.
הנשיא דונלד טראמפ מיעט להתייחס למצב בגדה המערבית. שגרירו בישראל, מייק האקבי, גינה בעבר מתנחלים קיצוניים וכינה אותם "טרוריסטים ישראלים", ואף אמר החודש לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי האחראים למצור על הכפר הפלסטיני קוסרה עלולים לספוג סנקציות מצד ארצות הברית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי שוחח על שלוש גישות אפשריות כלפי איראן עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במהלך פגישתם בוושינגטון בחודש יולי – דיפלומטיה, פעולה צבאית ומה שהוא מתאר כהידוק ה"מצור" על טהרן – ומקשר את האפשרות השלישית למסע הסנקציות המורחב של וושינגטון.
"שוחחתי עם הנשיא טראמפ לפני כמה שבועות בבית הלבן, בחדר הסגלגל. דנו בשלוש אפשרויות נגד איראן", אמר נתניהו בסרטון שפרסמה לשכתו מתוך נאום שנשא אמש באירוע בירושלים.
נתניהו ציין כי אמר לטראמפ שהוא מטיל ספק באפשרות להגיע ל"הסכם טוב" עם טהרן, ואמר: "אמרתי לו שיש אפשרות ישנה אחת. כמובן, אפשר לעשות הסכם. הסכם טוב – אין לנו התנגדות. אני בספק אם אפשר לעשות הסכם עם החבורה שם, עם הפראים האלה. אני אומר לך שאי אפשר לעשות הסכם".
"האפשרות השנייה" שעליה דנו, לדבריו, הייתה "פעולה צבאית", והוא הוסיף כי ישראל תהיה מוכנה להגן על עצמה אם תותקף על ידי איראן.
"לא נאפשר לאיראן לתקוף אותנו, ואם חלילה הם יתקפו אותנו, הם יספגו מכה מעבר לכל מה שדמיינו – חזקה הרבה יותר מכל מה שספגו עד עכשיו", אמר נתניהו.
ראש הממשלה הוסיף כי לאחר מכן הציג בפני טראמפ אפשרות שלישית, "להדק את המצור" על איראן, ואמר לו: "אתה תחליט".
נתניהו לא אמר במפורש כי הציע להטיל סנקציות, אך ממשיך ומתאר את צעדי הענישה המורחבים של וושינגטון כדוגמה לאסטרטגיית הלחץ שעליה שוחח עם טראמפ.
"ביום שני טראמפ אישר מחדש את ההחלטה הזו עם משהו חזק מאוד, מאוד, מאוד", אמר בהתייחסו להודעת וושינגטון על הרחבת העיצומים על איראן. ארצות הברית הודיעה כי הסנקציות יכוונו נגד נכסיה הדיגיטליים של המדינה, מגזרי הטכנולוגיה, הזהב, התעופה והספנות, לצד צעדים משניים שעשויים להשפיע על גורמים באיחוד האמירויות, בהונג קונג, בסין, בסינגפור ובאירופה.
"מה שהנשיא טראמפ עשה אתמול היה להדק את המצור על איראן – לא באמצעות הידוק המצור על איראן עצמה, אלא על ידי הידוק המצור על מי שעוזר למשטר הזה, לדיקטטורה הנוראה הזאת. זה חשוב מאוד", הוסיף.
ממשל טראמפ תומך זה זמן רב בהפעלת לחץ כלכלי כבד על טהרן, ולאורך כהונתו הראשונה נקט מדיניות סנקציות של "מקסימום לחץ".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו