יותר מ-450 בני אדם השתתפו לאחרונה בוובינר המקוון של עמותת "נגישות ישראל", שסיפק הנחיות בטיחות לאנשים עם מוגבלויות, לקשישים ולמטפלים בהם במהלך העימות המתמשך עם איראן וחזבאללה.
המשתתפים התחברו מכל רחבי הארץ, ממרכז תל אביב ועד לטמרה שבגליל, שהייתה זירת פגיעת טיל טראגית במהלך המלחמה עם איראן ביוני.
במהלך המפגש פירט דובר פיקוד העורף את נהלי החירום בנוגע למה שיש לעשות כאשר אזעקות מתריעות מפני טילים מתקרבים. עשרות פנים מילאו את המסך, ובצ'אט הלכו והצטברו שאלות.
"אבל מה אנחנו עושים כשאנחנו לא יכולים להגיע למקלט?" שאלה אחת המשתתפות, לפני שהשיבה בעצמה: "מתפללים שאלוהים עדיין לא רוצה אותנו".
"אבל מה אנחנו עושים כשאנחנו לא יכולים להגיע למקלט?" שאלה אחת המשתתפות, לפני שהשיבה בעצמה: "מתפללים שאלוהים עדיין לא רוצה אותנו"
שלשום (שלישי) בלילה נהרגו ירון ואילנה משה מרמת גן, בשנות השבעים לחייהם, כאשר חלקי טיל בליסטי פגעו היישר בדירתם והרגו אותם. מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל, ניצב חיים סרגרוף, אישר כי בני הזוג – שאחד מהם נעזר בהליכון – לא הצליחו להגיע לממ"ד שלהם בזמן.
את הוובינר הובילו יובל וגנר, בן 61, סגן-אלוף במילואים וממייסדי עמותת "נגישות ישראל", לצד מנכ"לית העמותה מיכל רימון.
וגנר, קוודריפלג המשותק מהצוואר ומטה, אמר למשתתפים כי הוא מבין את התסכול הכרוך באי-יכולת להגיע למקלט. "אבל אנחנו צריכים להישאר אופטימיים, לנשום עמוק, ונעבור גם את זה", הוסיף.
בשיחה נוספת עם זמן ישראל ביום למחרת, דיבר וגנר בדחיפות רבה יותר והביע תחושה של מה שכינה "בגידה עמוקה" לנוכח כישלון הממשלה לספק מרחבים מוגנים נגישים לאנשים שאינם יכולים לרוץ למקלט, או שמגיעים למקלטים עם מדרגות וללא רמפות, או שמיטתם או כיסא הגלגלים שלהם אינם יכולים לעבור בפתח.
וגנר הביע תחושה של מה שכינה "בגידה עמוקה" לנוכח כישלון הממשלה לספק מרחבים מוגנים נגישים לאנשים שאינם יכולים לרוץ למקלט. "אנשים אומרים לי שבכל אזעקה הם מרגישים שהם משחקים רולטה רוסית"
"אנשים אומרים לי שבכל אזעקה הם מרגישים שהם משחקים רולטה רוסית", אמר וגנר.
"לא משאירים אף אחד מאחור"
"יש בישראל 600 אלף אנשים עם מוגבלויות קשות, ומתוכם כ-40% – בערך 240 אלף – אינם מסוגלים להגיע למקלטים", אמר וגנר.
"זה בלתי נתפס ובלתי נסבל. המוטו שלנו הוא ש'לא משאירים אף אחד מאחור'. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לדחוף את מקבלי ההחלטות לפעול".
דוברת משרד הרווחה והביטחון החברתי מסרה לזמן ישראל כי המשרד פרסם לאחרונה קול קורא המזמין רשויות מקומיות להגיש בקשות למימון, לצורך הסבת מבני ציבור, בתי ספר ומרכזי יום למתחמי לינה מוגנים ובטוחים עבור אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלויות שאין להם מרחב מוגן בביתם, או שמתקשים להגיע למקלט בזמן אמת.
"פתיחת מרכזי הלילה היא צעד מעשי שנועד לספק פתרון ללינה במקום מוגן ומאורגן בתוך הקהילה", אמר שר הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ בהצהרה, והוסיף כי המהלך מגיע בעקבות פיילוט מוצלח בכמה רשויות מקומיות.
עם זאת, וגנר אמר כי בסידורי הלינה הזמניים באזורים הציבוריים הללו "אין פרטיות. יש מיטות שדה ולא מזרנים למניעת פצעי לחץ, ואין מקלחות נגישות או שירותי נכים".
עם זאת, וגנר אמר כי בסידורי הלינה הזמניים באזורים הציבוריים הללו "אין פרטיות. יש מיטות שדה ולא מזרנים למניעת פצעי לחץ, ואין מקלחות נגישות או שירותי נכים"
"היוזמה הזאת לא מתמודדת עם הבעיה העצומה של האנשים עם המוגבלויות והקשישים", אמר.
הממשלה צריכה לגבש אסטרטגיית חירום מקיפה בהובלת מנהל פרויקט לאומי, הסביר וגנר, תוך שהוא מהדהד את דוח מבקר המדינה שפרסם מתניהו אנגלמן לאחר העימות בן 12 הימים עם איראן ביוני שעבר, אשר הצביע על ליקויים מערכתיים בניהול המקלטים ועל היעדר נגישות.
כל רשות מקומית חייבת לבנות מאגר מידע עדכני של תושבים עם מוגבלויות, אמר וגנר, שיפרט צרכים ספציפיים ויזהה מי זקוק לפינוי פיזי ומי יכול להישאר בטוח במקומו אם יקבל את התמיכה הנכונה.
אתרי אינטרנט ופלטפורמות חירום חייבים לספק "נתונים ברורים ומעודכנים עד לרגע זה על נגישותם של מקלטים ציבוריים ומרחבים מוגנים", אמר.
באתר משרד הבריאות מופיעים כמה מספרי טלפון לחירום, ובהם מרכזי סיוע לעזרה נפשית ראשונה לאנשים עם מוגבלויות, לרבות חירשים ועיוורים.
"השליחות שלי היא להיות הקול"
וגנר אמר כי דרושים פתרונות מקיפים יותר עבור אנשים עם לקויות שמיעה, משום שהאפליקציה שנמצאת כיום בשימוש אינה מדויקת. "אנחנו צריכים לפתח איזשהו שעון, משהו שירטוט, או פנס שאמור לעבוד גם אם אתה במרתף או במקלחת", אמר. אפליקציה חדשה נמצאת כעת בפיתוח, אך עדיין אינה מוכנה לעימות הנוכחי.
"אנחנו צריכים לפתח איזשהו שעון, משהו שירטוט, או פנס שאמור לעבוד גם אם אתה במרתף או במקלחת. אנחנו סטארט-אפ ניישן, אנחנו אמורים להיות מסוגלים לעשות את הדברים האלה"
"אנחנו סטארט-אפ ניישן", אמר. "אנחנו אמורים להיות מסוגלים לעשות את הדברים האלה".
וגנר סיפר גם את סיפורו האישי. ב-1987, כשהיה טייס מסוקים בן 22, עבר תאונה במסוק הקוברה שלו, שבה נהרג מפקד הטייסת שלו, סא"ל ציון בר-אור.
"היה לי מזל גדול מאוד", אמר וגנר. "אני מאמין שנשארתי בחיים משום שהשליחות שלי היא להיות הקול והכוח שיאפשרו לאנשים עם מוגבלויות נגישות וזכויות שוות, ולאפשר להם למצות את חייהם במלוא הפוטנציאל".
"אני מאמין שנשארתי בחיים משום שהשליחות שלי היא להיות הקול והכוח שיאפשרו לאנשים עם מוגבלויות נגישות וזכויות שוות, ולאפשר להם למצות את חייהם במלוא הפוטנציאל"
וגנר נזכר כי 12 שנים לאחר התאונה, ב-1999, הוא כתב מכתב לנשיא דאז עזר ויצמן, שבו התריע כי ישראל אינה עושה דבר בנוגע לנגישות עבור אנשים עם מוגבלויות.
"הנשיא התקשר אליי אישית יומיים אחר כך, ודיברנו על נגישות ועל התאונה שלי", סיפר וגנר. "ואז הוא אמר, 'אני מורה לך להקים עמותה שתהפוך את ישראל לנגישה לחלוטין לכל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים. ואני נותן לך שישה חודשים להכין את זה, ונשיק את זה בבית הנשיא'".
עמותת "נגישות ישראל" הפכה לאחר מכן לארגון הראשון במדינה שפועל לקידום נגישות והכלה עבור אנשים עם מוגבלויות וקשישים.
בפברואר 2022, עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, "נגישות ישראל" השיקה את מיזם "האפוד הסגול", כמענה לפניות דחופות שקיבלה העמותה בבקשה לעזור לאנשים עם מוגבלויות וקשישים באוקראינה.
תוך שימוש בצבע הסגול, המזוהה עם זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, מתנדבי "נגישות ישראל" פינו וחילצו כ-4,000 בני אדם באזור הלחימה. בעקבות זאת, בתחילת 2025, ערכה העמותה הכשרה לסיוע בחירום לאנשים עם מוגבלויות במחנה פליטים באוגנדה.
לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, החלו מתנדבי "האפוד הסגול" להעניק סיוע לאנשים עם מוגבלויות ולקשישים שהתגוררו במרחק של עד 90 דקות מאזור המתקפה, וטיפלו ביותר מ-5,000 פניות.
לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, החלו מתנדבי "האפוד הסגול" להעניק סיוע לאנשים עם מוגבלויות ולקשישים שהתגוררו במרחק של עד 90 דקות מאזור המתקפה, וטיפלו ביותר מ-5,000 פניות
ומאז שהחלה המלחמה הנוכחית, ב-28 בפברואר, המוקד הנגיש של "נגישות ישראל" טיפל באלפי שיחות בבקשה לעזרה, אמר וגנר. "אנשים צריכים עזרה בהשגת תרופות, כדורים, הגעה לבית מרקחת, קבלת ציוד רפואי, משלוחים לקניות ופינויים".
רחל הראל סיפרה לזמן ישראל כי לאימה, לינדה הראל, בת 90, המרותקת לכיסא גלגלים לאחר שבץ שעברה בשנה שעברה, לא הייתה כל דרך לרדת בגרם מדרגות כדי להגיע למקלט בבניין שלה ברמת אביב. רחל אמרה כי ביקשה עזרה מהעירייה המקומית ומכמה ארגונים, אך ללא הועיל.
"אני והאחים שלי היינו כל כך מודאגים לשלומה הפיזי", אמרה רחל. כששמעה על מיזם "האפוד הסגול", היא התקשרה, אך הודתה כי עשתה זאת "בלי שום ציפיות".
"אמא שלי עברה כל כך הרבה", אמרה רחל. "היא נולדה בסוריה, ברחה ברגל לישראל כשהייתה בת 13, למדה לקרוא ולכתוב, וגידלה שבעה ילדים, שכולם מצליחים, מכוח רצון בלבד".
לאחר שפנתה למוקד, מתנדבי "האפוד הסגול" העבירו אותה למלון עם מרחב מוגן נגיש, "והעניקו לה את הכבוד שהגיע לה", אמרה רחל. "הארגון הזה הוא קרן אור באפלה".
לאחר שפנתה למוקד, מתנדבי "האפוד הסגול" העבירו אותה למלון עם מרחב מוגן נגיש, "והעניקו לה את הכבוד שהגיע לה", אמרה רחל. "הארגון הזה הוא קרן אור באפלה"












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו