מי שכתב את הפוסט ושיתף אותנו בכאביו הו פרופסור אמריטוס. מן הסתם הוא לא משרת כבר במילואים וילדיו, אם יש לו, כבר עברו את גיל השירות הצבאי. מאחר שהוא לימד שנים ארוכות באוניברסיטה בארה"ב, הוא מן הסתם לא משלם מיסים בישראל.
לעצם טענותיך, יובהר – מהבחינת הדיון הציבורי שהעלה הכותב – אין מבחינתי הבדל בין מי שמשרת במילואים או בסדיר וגר בארצות הברית, למי שגר בדגניה או קריית שמונה.
מי שגר בחו"ל תקופה ממושכת ומשלם מיסים בארץ אמור להסדיר את העניין מול רשויות המס.
ולגבי הצבעת ישראלים בחו"ל – אני יודע שיש לא מעט מדינות שמאפשרות הצבעה בנציגויות או בדואר. אני חושב שבמצב הנוכחי, מניעת הצבעה מישראלים תושבי חו"ל היא מוצדקת. כאשר יהיה כאן שלום ויגור זאב עם כבש, יהיה מקום לדון בשינוי המדיניות.

מי מפריע לך לבקר? אתה כמובן יכול לבקר את המדינה ככל שאתה רוצה, אבל בהיבט זה אינך שונה מג'ון סמית' מאומהה, נברסקה שגם הביקורת שלו עלולה להתגלות כמוצדקת.
מה שאתה מבקש הוא להנות משני העולמות. לגור בחו"ל ולהישאר חלק אינטגרלי מהחברה בישראל. אתה בחרת לחיות שם. זה לגיטמי, אבל אתה כבר לא חלק מהחברה כאן. במילים אחרות, מי שגר כאן נמצא על המגרש, אתה, עם כל הכבוד, נמצא ביציע. אתה יכול למחוא כף או לשרוק בוז, אבל אל תשלח וטצאפ למאמן מה לעשות.

אתה איש רע. הקשר בין ז'אבו לבין אנשי הצבא נרקם בראש ובראשונה כי הם הבינו שהוא מיטיב להכיר את השטח טוב בהרבה מהם. אכן הייתה לז'אבו אידאולוגיה. למי אין? כולם יודעים שמפקדי צבא רבים "שזחלו אתו במערות ובנקיקים" נמצאים בקצה השני של המפה הפוליטית. זה לא מנע מהם להעריך אותו ולהשתמש בשירותיו הטובים והחשובים.
בנוסף, מותר למשפחות שכולות להביע את כאבן בהמון דרכים. דרך אחת פסולה ואסורה היא להרוס אזכרה של משפחה שכולה אחרת. עם כל ההבנה לכאבה של משפחת קהתי, זה בלתי מתקבל על הדעת.
גילוי נאות: למרות ששם משפחתי זהה לשלך ושל ז'אבו, אינני קרוב משפחה שלכם.