היה היה יהודי בישראל, אשר העריץ ואהב מנהיג בשם קמצא ותיעב ושנא מנהיג אחר בשם בר קמצא.

יום אחד נפל אסון כבד על היהודי. בנו נפגע באופן קשה בפעילות מבצעית בהגנה על מדינת ישראל למול האויב ברצועת עזה. באו או התקשרו רבים מכל קצוות ישראל לחזק ולנחם את היהודי בצרתו, ולהתפלל לרפואת בנו.

היה היה יהודי בישראל, שהעריץ ואהב מנהיג בשם קמצא ותיעב ושנא מנהיג אחר בשם בר קמצא. יום אחד נפל אסון כבד על היהודי. בנו נפגע באופן קשה בפעילות מבצעית בהגנה על מדינת ישראל למול האויב ברצועת עזה

בין המתקשרים היה גם קמצא, אשר אך לפני מספר שבועות עוד הנהיג את המדינה, והיה אחראי על המצב המורכב שבו נמצא צה"ל למול עזה, קידם את תהליך "ההסדרה" אל מול חמאס, תוך העברת כסף וסיוע הומניטרי נוסף אליו, ועדיין היה המוביל ומקבל ההחלטות גם במבצע "שומר החומות". למותר לציין כי היהודי התרגש ושמח על השיחה, ולא תהה למולו על המצב שבו הותיר את המדינה.

גם בר קמצא התקשר אל היהודי, וביקש לנחמו ולהזדהות עם כאבו בשעתו הקשה. אולם היהודי לא חס על בר-קמצא, שפך עליו את כל זעמו, הגם שהוא מוביל את המדינה רק כחודשיים ולא שינה כמעט את דרכי קודמו.

היהודי אף הקליט את השיחה עימו וניצל אותה כדי להביך אותו, לבייש אותו ולהשפילו בפומבי. היהודי לא חסך את שבט לשונו מבר קמצא, שלח את הקלטת השיחה לפרסום ברבים, ואף גרם לו להתנצל בפניו על דבר שגגה שיצא מפיו בבואו לנחם ולחזק אותו בזמן מצוקתו הקשה.

לשמוע ולא להאמין.
ניצה אמא של בראל חדריה שמואלי החייל שנאבק על חייו מספרת "אדון רה"מ" בנט התקשר לא זכר את שם החייל ופיהק בטלפון. השיחות מוקלטות.
בושה בנט!!! pic.twitter.com/4JQZOSSd9Y

— shlomit cohen (@c_shlomit) August 23, 2021

היהודי לא חסך את שבט לשונו גם מאחרים שבאו לחזקו ולנחמו, כמו ראשי הצבא, שאחראים על הגנת המדינה ועומדים כחומה בצורה מול אויביה, וגם אותם בייש בפומבי בדבריו.

יצאה בת קול מהשמים ואמרה: אם ישראל אינם מסוגלים להחזיק בלקחי חודש החורבן ושנאת החינם, אפילו במהלך חודש הרחמים והסליחות, מדוע מצפים הם שמשמיים יקשיבו ויטו להם חסד ורחמים? מלבינים פני חברם ברבים ומצפים לישועת השם?

גם בר קמצא התקשר אל היהודי, וביקש לנחמו ולהזדהות עם כאבו בשעתו הקשה. אולם היהודי לא חס על בר קמצא, שפך עליו את כל זעמו, למרות שהוא מוביל את המדינה רק כחודשיים ולא שינה כמעט את דרכי קודמו

יצאה בת קול נוספת ואמרה: אבל אין בשמים מידת רחמים מספיקה לכלל ישראל?

ענתה בת הקול הראשונה: על חטאים שבין אדם לחברו, גם יום כיפור אינו מכפר. את אשר שנוא עליך אל תעשה לחברך, זוהי התורה כולה על רגל אחת. לא מהשמים צריך לבקש את הכפרה הזאת.

יוחאי גויסקי הינו סגן אלוף במילואים. שירת במגוון תפקידים בתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי בצהל ובמשרד הביטחון. מתמחה ביחסים בינלאומיים, המזרח התיכון ותכנון אסטרטגי.

הדיון הקרוב בעתירות להדחת איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי, שהוגשו לפני יותר משנה וחצי, מגלם מבחן מכריע עבור בג"ץ. האם בית המשפט העליון יתערב כדי להבטיח את עצמאותם של שומרי הסף, כמרכיב הכרחי בסדר החוקתי?

השאלה בפרשת בן גביר היא, האם אין זה בלתי סביר בעליל להותיר את מינויו כשר לביטחון לאומי על כנו, כאשר הוא שוב ושוב, בשיטתיות, ניצל לרעה את כוחו הפוליטי – בכובעו כשר – כדי להתערב בעצמאות המשטרה.

פרופ׳ פרנסס רדאי, משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי חברת ועדת ההיגוי במכון זולת.

בימים אלה של הפוגה, אולי זמנית, ברצף המלחמה והשכול, בימים של פחד וחרדה מפני האובדן, יש בספר "התבוננות ביגון", שכתב קלייב סטייפלס לואיס ותורגם ביד אומן על ידי שירלי אגוזי – כדי לקחת אותנו יד ביד אל המוות החורש בתלמי התהום והכאב. בספרון בן 51 העמודים מבכה הסופר את מות רעייתו הלן ג'וי דווידמן, אותה נשא במיטת חוליה, בעשור השישי לחייו.

ק.ס. לואיס, המוכר לנו כמחבר ספרי נרניה לילדים, ביניהם "האריה המכשפה וארון הבגדים" ועוד עשרות ספרים, היה מרצה לאנגלית באוקספורד. הלן ג'וי הייתה אשת רוח, משוררת וסופרת שהתחברה לתנועה הקומוניסטית, אשר התגרשה מבעלה האלכוהוליסט לאחר שילדה שני בנים. דייווידמן האמריקאית יצרה קשר עם לואיס דרך התכתבות על כתביו התיאולוגיים. הם נישאו ב-1956 לצרכי שהייה שלה בבריטניה, אך התאהבו, ומותה מסרטן ב-1960 הוביל את לואיס לכתיבת יומן האבל הזה, לצד משבר האמונה הקשה שחווה. 

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.

התחושה המתקבלת הינה, שכמעט כל איום אשר מדינת ישראל נדרשת לו – זוכה להגדרה "קיומי". בעוד שניתן כנראה להצדיק את ההגדרה סביב שנות הקמת המדינה, ובדגש על מלחמת העצמאות, הרי מאז, טבען של המלחמות, או "מבצעים" למיניהם, השתנה ללא הכר, ובעיקר יכולותיה של מדינת ישראל.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/