אירוע פטירה בעל משמעות היסטורית אירע לפני שבועיים, מבלי שמישהו בארץ שם לכך לב. וזאת, למרות שמותו סימל את המצב הנורא אליו נקלעה ישראל ביוזמת ממשלת הזדון שלה. פרופסור ג'וזף נאי, אקדמאי בעל שם עולמי מאוניברסיטת הרווארד נפטר בגיל 88. האיש שהוגדר על ידי כתב העת היוקרתי פוריין פוליסי כאחד ההוגים החשובים והמובילים בעולם בתחום היחסים הבינלאומיים לא היה רק תיאורטיקן מבריק. הוא אף הוגדר כאחד האנשים שהשפיעו ביותר על מדיניות החוץ האמריקאית.
יחד עם שותפו רוברט קוהן ייסד נאי את תורת הניאו-ליברליזם ביחסים בינלאומיים, אותו פיתחו השנים בספרם "Power and Interdependence". השניים גם פיתחו את המושגים הדדיות אסימטרית והדדיות מורכבת. אבל מה שמזוהה יותר מכל עם נאי, ואותו מכיר כל תלמיד בתחום, היא תאוריית "העוצמה הרכה" . מושג זה זכה להכרה בינלאומית מעבר לתחומי ההגות האקדמית, כאשר ממשלי קלינטון ואובמה אימצו אותו כעקרון בסיסי של מדיניותם.
יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.
במלחמות מודרניות כמעט אין עוד מנהיגים המודים שהם יוצאים לקרב בגלל אינטרסים, כוח או שליטה. במקום זאת הם מציגים את המלחמה כחובה מוסרית. לא מלחמה למען המדינה בלבד, אלא מלחמה למען האנושות. לא מאבק על גבולות, אלא מאבק על ערכים.
כאשר מנהיגים מדברים על "הגנה על העולם החופשי", "מאבק בברבריות" או "הצלת אוכלוסיות מדיכוי", הם פועלים בתוך שדה לשוני שנוצר בעידן ה"נאורות". הנאורות היא תנועה אינטלקטואלית ותרבותית, שהתפתחה במאות ה-17 וה-18, המדגישה את עליונות התבונה ככלי לשחרור האדם מבורות, סמכות מסורתית ודעות קדומות, ולביסוס ידע, מוסר, וסדר חברתי – על עקרונות רציונליים ואוניברסליים.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דברים מעניינים וחשובים, רק מדלגים על נקודת המוצא של רוב המלחמות, מי עומד מאחוריהן, ומה מטרתן.
למלחמות באפגניסטן, עירק ולוב לא היה שום קשר למטרותיהן המוצהרות. באפגניסטן יש הרבה פרחי פרג, ועירק ולוב היו חלק מהתכנית לשינוי משטרים של PNAC. גם לבנון ואירן מופיעות ברשימה.
עם סיום המלחמה הקרה היה צריך מקורות הכנסה ומוקדי הפרד ומשול חדשים.
קדאפי "התבלבל" ופעל לרווחת עמו ועמי האיזור ולשיחרורם מהשיעבוד לבנקאים של
ה-City of London ו-Wall Street; אז הילרי ממשפחת הפשע קלינטון שילחה בו את NATO.
הנאורות נוסדה ע"י הבונים החופשיים – שלהם קשר הדוק, היסטורי ואירגוני, עם האבירים הטמפלרים. הם, שלמעשה יסדו את הבנקאות המודרנית, יצאו לשדוד את אוצרות הפרעונים תחת הכסות של מסעי הצלב, שכשלעצם הושקו כדי להעשיר את הוותיקן, והסתיימו בדיוק בשנה (1291) בה הקימו האבירים הטמפלרים את שווייץ – אליה הובאו האוצרות הגנובים.
גם הזהב ששדדו הנאצים מצא את דרכו לשם ול-Bank of England, שנמצא
ב-City of London – שם הקימו האבירים הטמפלרים מרכז פיננסי כבר במאה ה-12.
מצעד הבובות של קיסריה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה שנתניהו למד בקדנציות האחרונות זה שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא משנה. תמנה אנשים לא מתאימים, תשדוד את תקציב המדינה, או בכלל אל תעשה תקציב שנתיים וחצי, או תעשה עסקאות צוללות מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או תביא אסון של 1200 אזרחים מתים ו- 250 חטופים, או תמשוך מלחמה על שנתיים וחצי בלי לנצח, או תחריב שני חבלי ארץ. שום דבר לא משנה – הקופים יצביעו אותו הדבר. כל אחד למפלגה של המגזר שלו, והמאזן משתנה לאט רק ע"י השרצה.
הדבר השני שלמד הוא שכדי להיות ראש ממשלה, לא משנה כמה הצביעו בשבילך, כל עוד אתה מקבל את המנדט להקמת הממשלה. מרגע שהמנדט שלך, תבטיח כל מה שצריך להבטיח, לא משנה כמה מופרך, תעביר איזה חוק שתצטרך, תמנה כמה שרים למשרדים מופרכים שתצטרך, ותשחד (בכספי הציבור) את דרכך להקמת קואליציה וללשכת ראש הממשלה.
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
בזמן שישראל ממשיכה להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת, הכנסת אישרה את תקציב 2026 כאילו מדובר בתקופה של שגרה. במקום לבנות מסגרת כלכלית שמתאימה למלחמה ממושכת וצורך בשיקום, הממשלה מציגה תקציב המבוסס על הנחות ישנות ומקווה שהמספרים יסתדרו בהמשך.
תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ־700 מיליארד ש"ח הוצאה ממשלתית (לא כולל החזר חובות), עם יעד גירעון של כ-5.1% מהתוצר עם צפי שיעלה אף מעבר לכך.
ד"ר יעל בנבנישתי היא דוקטור לבריאות ורווחה ומשנה למנכ"ל אינשורטק ישראל. מומחית לחדשנות פיננסית וטכנולוגית בצומת שבין בריאות, פנסיה, רווחה ושינויים דמוגרפיים.
במהלך שלוש השנים האחרונות, תשומת הלב הופנתה לעזה, לבנון, איראן ובמידה מסוימת גם לסוריה ותימן. מעט מאוד תשומת לב הוקדשה לגדה המערבית.
אף שאיש בממשלת ישראל לא תכנן מצב זה, מעטפת המלחמה היוותה יתרון עבור גורמים במשטר הישראלי הנוכחי, הרואים כמשימתם להבטיח ששטח C, כ-65% מהגדה המערבית הנתונים לשליטה צבאית ואזרחית ישראלית, יהיה נקי מפלסטינים ובסופו של דבר יסופח.
ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה לשלום עכשיו על הנתונים המעודדים, וד"ש למשפחת שם בדוי.
וקצת אפיסטמולוגיה בגרוש: אולי ההתעקשות לקרוא לחבל ארץ על-שם מיקומו לגבי הנחל שזורם לצידו, במקום לקרוא לו בשמו המלא והאמיתי: יהודה ושומרון, היא אחד הגורמים לאסונות החוזרים ונשנים שפוקדים את שכניו ואת תושביו..?
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין כל חדש תחת השמש. מנהיג שלא מקשיב למומחים, מאבד את הקשר עם המציאות ומפסיד. בעניין זה, נצטט מתולדות עמנו את סיפורו של המלך רחבעם, בנו של המלך שלמה, בנו של המלך הגדול דוד, שניצב בטקס ההכתרה שלו, ומולו עומד העם – בראשות מנהיג מורד פוטנציאלי צעיר, ירבעם – וכך מתנהלים הדברים (מלכים א, פרק יב):
"…ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר {ד} אביך הקשה את עולנו! ואתה, עתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו, ונעבדך {ה} ויאמר אליהם: לכו עד שלושה ימים, ושובו אלי. וילכו העם {ו} ויוועץ המלך רחבעם את הזקנים, אשר היו עומדים את פני שלמה אביו בהיותו חי, לאמר: איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר? {ז} וידברו אליו לאמר: אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם, ודברת אליהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים {ח} ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו, ויוועץ את הילדים אשר גדלו איתו, אשר העומדים לפניו {ט} ויאמר אליהם: מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה? אשר דיברו אליי לאמר: הקל מן העול אשר נתן אביך עלינו {י} וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר: כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר: "אביך הכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו". כה תדבר אליהם: קטני עבה ממתני אבי!! {יא} ועתה אבי העמיס עליכם עול כבד – ואני אוסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! {יב} ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי, כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי {יג} ויען המלך את העם קשה. ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו {יד} וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר: אבי הכביד את עולכם – ואני אסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! …. {טז} וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם, וישבו העם את המלך דבר לאמר: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. לאוהליך ישראל! עתה, ראה ביתך דוד! וילך ישראל לאהליו …. {יח} וישלח המלך רחבעם את אדורם אשר על המס, וירגמו כל ישראל בו אבן, וימת. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים {יט} ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה".
גם כאן נמצא המלך הצעיר והבלתי מנוסה בצומת דרכים. במקום לשמוע לעצת היועצים הזקנים והמנוסים, הוא מבקש את עצת הילדים אשר גדלו איתו. חברים מהבית, שאומרים לו מה שהוא מבקש לשמוע. והתוצאה הקטסטרופלית כבר ידועה מראש: המרד פורץ, שתי הממלכות מתפצלות, והמלך מוצא עצמו מושל על שני שבטים בלבד. בהמשך הסיפור הוא מנסה לצאת למלחמה להשבת שאר השבטים תחת שלטונו, ושני הצדדים נושאים נשק זה לעומת זה – אך הנביאים מרגיעים את הרוחות, וממלכת ישראל מקבלת עצמאות תחת שלטונו של אותו מורד צעיר.
והלקח: מנהיג שאינו מקשיב למומחים, מוביל את מדינתו לאסון.
הוא לא שונה ממנהיגים פופוליסטים אחרים. נוכל, נרקיסיסט, בור ועם הארץ, נצלן, פושט רגל סידרתי, מטרידן מינית, מיזוגן וגזען. סדרו אתם ילדים את התכונות לפי הסדר הנכון ותזכו למנהיג פופוליסט משלכם.
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם






















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יורם מצליח ללכוד בצורה כל כך חדה ומדויקת את התהליך המדאיג שבו ישראל מאבדת את העוצמה הרכה שלה ומתרחקת מהציונות המקורית כתנועת שחרור לאומי. ההקשר ההיסטורי והניתוח המדיני שלך ממש מעבירים את עומק המשבר ואת הסכנה לאובדן הלגיטימציה הבינלאומית. באופן אישי, זה כל כך מכאיב לראות איך הכל פשוט מתמוטט סביבנו. חייבים למצוא דרך לשנות את הפרדיגמה הזו ולחזור לערכים שנתנו לנו כוח אמיתי. כל הכבוד על המילים החזקות והאמיצות באקלים המדיני.
הארת את עיניי, פרופסור פרי.
אפשר להסכים שמדיניות העוצמה הרכה של ממשלות ישראל לדורותיהם, לא הגיעה מניסיון יישום הרעיון של פרופסור נאי אלא מתוך צורך פרקטי שהעצים יכולות של משטר ציוני חלש.
מה שמתרחש בימינו הוא תקלה דמוקרטית שמעמידה במבחן את העם והמדינה. אני תקווה שהידע העצום שנצבר מעבר איום ונורא, יעמוד לנו ונוכל לעבור את המשוחה הזו ולתקן ולבצר את הדמוקרטיה הליברלית בעזרת חוקה ובית משפט חזק מאי פעם.
אכן מאמר חשוב ששם את האצבע על תהליכי העומק המדאיגים שמכרסמים בלגיטימיות של המפעל הציוני. נראה שהמשיחיים או הג'יהאדיסטים, גם אם הם מיעוט עדיין, מחזיקים בכוח הוטו לכל סוג של חשיבה רציונלית כמו זו המשתקפת במאמר. תודה פרפ' יורם פרי שהתרסת והזכרת שאפשר גם אחרת…
תודה לך פרופ' פרי על דבריך הבהירים מחד גיסא אך משחירים מאידך. ועוד אני קוראת אותם לא יכולתי שלא לתהות אם יש בטבע תהליכים דומים. וכך נזכרתי בסימביוזה. בטבע מוכרת צורת חיים סימביוטית ככזו שמתגמלת את המעורבים. כל אחד נותן ולוקח. זה נהנה וזה לא חסר. כל עוד נשמר האיזון הסימביוזה נשמרת. הבעיה מתעוררת כשהאיזון מופר. ולמה שהאיזון יופר אם ההסדר כל כך טוב? מפני שישנם גורמים נוספים שאורבים ומאיימים. למשל, שינויים חיצוניים סביבתיים, או נסיבות כלשהן, או מוטציות גנטיות שמיטיבים עם צד אחד ומרעים עם האחר. וכשהסימביוזה מופרת כל המערכת משתבשת. הנה כי כן, ישראל הקטנה כל עוד התקיים בה סדר חברתי ברמה סבירה הצליחה לשמר ואף להגדיל את מה שפרופ' נאי מכנה עוצמה רכה. אך אט אט ישראל השתנתה. השתבשה. המאזן הדמוגרפי בין דתיים לחילוניים, האיום האירני, ההסתאבות כתוצאה מהכיבוש, הכח שצבר מנהיג שתוקף כהונתו פג מזמן וכו', כל אלה הביאו לירידה משמעותית בעוצמתה הרכה. ומשזה המצב, כבר אין כדאיות ואין עוד תוקף לסימביוזה שביננו לבין מדינות העולם הנאור. ובאשר למדינות שבסביבתנו בשכנותינו, אני תמהה אם הן כבר הבינו את משמעות העוצמה הרכה או שמא אצלם העוצמה הפיזית עדיין משחקת תפקיד ראשי. הרי גם אצל מדינות וחברות מתקיימת אבולוציה. איני בטוחה באיזה שלב אבולוציוני מדינות אלה נמצאות עתה.
פרופסור פרי יקירי. מאמר ראוי להפצה רחבה. כידוע דמוקרטיה מספקת לעצמה את הגיליוטינה בהרכב כוחות מסוים. מיעוט (מספר האנשים בקבוצה זו הוא בדיחה עצובה) צעקני וחסלני שטוף וורטיגו של עליונות ובגיבוי ראש ממשלה מדמם, השתלט על הנרטיב של המדינה. אני אופטימי ממך. אופק שרידותם של שני האחרונים נראה די קצר. ולכן כולנו חייבים לקום ולפזר את המורסה הזו. יישר כוח.
תודה על המאמר הזה יורם. נוקב ומאיר עיניים. אני חושב שאפשר להוסיף למרכיבי העוצמה הרכה של ישראל עד כה, היא תפיסתה את עצמה כ" הדמוקרטיה היחידה במזה"ת", על אף התנהלותה בשטחים. זה פעל במידה כזו או אחרת עד כה, ומהווה, עדיין, בסיס למחוייבות האמריקאית לבטחונה – ובאופן פרדוכסאלי גם במשטר טראמפ שאינו שוחר את הדמוקרטיה – אבל לא לעולם חוסן. כבר היום ניתן להתנאות פחות ופחות גם בזה. ממשלת הפשע חותרת בעקביות תחת כל יסודות הדמוקרטיה הליברלית או מה שנותר ממנה, ובמיוחד תחת שלטון החוק ותחת מערכת המשפט – גם היא מרכיב חשוב בעוצמה הרכה של ישראל, כל עוד זו נחשבה עצמאית ובלתי תלויה (גם אם הכשירה הרבה מעוולות הכיבוש ואיפשרה אותן). אפשר לכאורה לקוות שסיום המלחמה ונפילת הממשלה הנוראה הזו ישיבו לנו חלק מתמיכת העולם, אולם אני חושש שבנט, שנתפס ככוכב הבחירות הבאות וכמושיע, אינו האיש שיאפשר לשקם את מרכיבי העוצמה הרכה שלנו. שוב תודה על המאמר. שלומי
תודה פרופסור פרי על המאמר הכול כך חשוב ואמיץ! הלוואי ועוד רבים היו חושפים ללא מורא את הטירוף המשיחי שמסכן את עתידה של המדינה והעם היהודי.
אך סמלי הוא שבאותו שבוע בו נפטר נאי נפטר גם הפילוסוף הסקוטי מקנטאייר שמתח ביקורת על ההזנחה של השיח המוסרי והלימודים ההומניים בחברה הליברלית קפיטליסטית.
הציונות החדשה קשורה בטבורה לציונות הישנה והיא תולדה שלה. החילון הוא האקדח שהונח על השולחן במערכה הראשונה, והחל לירות מסבסטיה ועד היום. מה שהעולם לא מבין זה שהחילון הוא שהופך אותנו ליישות גזענית שכן הגדרת הזיקה בינינו היהודים נשענת על מוצא ביולוגי. היחס שלנו לעצמנו גזעני וממילא היחס שלנו לאחרים.
תודה על מאמר מכונן המצטיין בבהירות מחשבתית ויכולת קישור בין השינויים הפוליטיים בישראל לבין שחיקת העוצמה הרכה שלה. זהו מאמר אמיץ וביקורתי המשלב בין ניתוח היסטורי לבין קריאת המציאות העכשווית. מן הראוי כי האזהרה שאתה מעלה על עתידה הדיפלומטי והמוסרי של ישראל תעורר הדים ותביא לתגובה פוליטית וחברתי ראויה שיתוו דרך להשבת העוצמה הרכה של ישראל.
כמה הערות:
1- "העוצמה " הרכה של ישראל חיה וקיימת אך הממשלה הזאת רואה בה חולשה , אך מנצלת אותה למטרות פנימיות.
2- אין היום "ציונות" במובן זה שראתה בשיבה לציון פתרון ארצי/מדינתי לבעיית העם היהודי.מה שיש היום ומזה כמה עשורים, זוהי משיחיות אקטיביסטית ( אוקסימורון?)
3-אם באמצעות עוצמה צבאית ,שהיא קשה, מדינה אמורה לקדם השגת מטרות חיוניות לקיומה, ישראל הצליחה להפוך את עוצמתה "הקשה" לרכה !. העוצמה הצבאית איבדה את כוחה כשהיא הפכה למכונת הרג ללא מטרה.
הציונות הג'יהדיסטית היא פרי הבאושים של "הציונות הנורמטיבית". הציונות הנורמטיבית היא זו שהניחה את עקרונות היסוד לציונות הג'יהדיסטית ביותר מגדירה את הלאום על בסיס אתני-דתי'עדתי (מילאט). אנשים כפנחס רוזן הם אלה שחוקקו את החוקים המפלים לרעה לא-יהודים ומהווים זכויות יתר ליהודים כחוק נכסי נפקדים , חור האזרחות המפלה ומקיים סוג אזרחות זהב ליהודים (על יסוד שבות) ואזרחות סוג ב' ללא יהודים (על יסוד ישיבה על הקרקע) חוקי קרקעות מפלים , חוק השבות וגולת הכותרת לאחרונה חוק יסוד מדינת הלאום של העם היהודי. הציונות "הנורמטיבית" היתה נגועה בגזענות גם אם מתונה. כל שמותר לתלמידי הרב קוק והרב כהנא הוא להרים את עוצמת הווליום של הגזענות. הם קראו את עלה התאנה. הציונות המעשית בחרה ביישום גזעני ובדרך של לאומנות יהודית. הציונות "הנורמטיבית" היא בית הגידול של הציונות הג'יהדיסטית היא זו שאפשרה את גידולי הפרא הלאומנים עד שאלה השתלטו עליה.
המפעל הציוני ינצל רק אם הליברלים בישראל ינטשו את דרך הציונות המעשית יאמצו עמדה פוסט-ציונית של דמוקרטיה אזרחית בבחינת מדינת כל אזרחיה או ליתר דיוק רפובליקה ישראלית.
אלי משולם
הממשלה הג'יהדיסטית הרסה ביסודיות כל עוצמה שהיתה לישראל, השמדת ערך שיש מעט תקדימים דומים לה בהיסטוריה. יש והיו בעולם מדינות ומנהיגים רבים שהתלהמו והשתוללו ברטוריקה שלהם, אבל כשהגיעו לשלב ההחלטות חזרה הרציונליות. במקרה שלנו הרציונליות נעלמה ויחד איתה ההבנה במגבלות הכוח והצורך להגיע לאופטימום המשקלל את כל הגורמים. ממשלת הג'יהאד מתנהלת כמו מהמר שיכור בקזינו שמגדיל את ההימור ככל שהפסדיו גדלים.