יעקב בורובסקי לא יהיה מפכ"ל המשטרה. נתניהו שלף את מועמדתו כדי להכשיר שרץ אחר. בורובסקי, הניצב לשעבר, הוא בבחינת אצבע בעין. בעוד אנחנו נפרט (ותיכף נפרט) למה בורובסקי איש מושחת ובלתי ראוי לכהן כמפכ"ל המשטרה – נתניהו ועוזרו לענייני הרס שלטון החוק, השר אמיר אוחנה, מבשלים תבשיל אחר שמטרתו לחלץ את הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים ממשפטו.

בורובסקי לא יהיה מפכ"ל. נתניהו שלף את מועמדתו כדי להכשיר שרץ אחר. בורובסקי הוא אצבע בעין. נתניהו ועוזרו לענייני הרס שלטון החוק, השר אוחנה – מבשלים תבשיל אחר לחילוץ הנאשם ממשפטו

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אבל עצם העלאת שמו של האיש הזה מעורר בי בחילה, מזכיר נשכחות ובעיקר מעיד על כוונת הממנים: המטרה של נתניהו מקדשת את כל האמצעים.

בורובסקי כבר היה מועמד למפכ"ל והיה מוכן למכור את נשמתו לליכוד כדי לזכות בתפקיד. הוא גם היה מועמד של נתניהו להשתלט על רשות השידור ולהפכה לערוץ התעמולה שלו – אך מועמדותו נפסלה על-ידי היועץ המשפטי הקודם לממשלה.

למען הגילוי הנאות אציין שבורובסקי תבע אותי ואת העיתונאי רביב דרוקר תביעת דיבה חסרת שחר. לצערי הוא גם נסוג ממנה. אנחנו טענו שהוא מאכער. בתחקיר שהכין רביב התברר, כי לאחר סיום תפקידו של בורובסקי במשרד מבקר המדינה, החוצפן החל לייצג שורה ארוכה של מבוקרים שונים מול משרד מבקר המדינה והמבקר עצמו, וכל זאת תוך שימוש במיומנויות ובקשרים אישיים אותם רכש במהלך תקופת עבודתו במשרד המבקר. כשר אבל מצחין.

וזה זה כלום לעומת הפרסום של איילה חסון בערוץ הראשון. בורובסקי, טענה, הבטיח לאריאל שרון ובניו חקירה נוחה תמורת קידום מועמדותו למפכ"לות. בעקבות הפרסום נפתחה חקירת משטרה. עמרי שרון אישר בחקירותיו, כי אכן התקיימו שתי פגישות עם מתווך, ששוחח עימו על מועמדותו של בורובסקי למפכ"לות.

למען הגילוי הנאות אציין שבורובסקי תבע אותי ואת העיתונאי רביב דרוקר תביעת דיבה חסרת שחר. לצערי הוא גם נסוג ממנה. אנחנו טענו שהוא מאכער

תיק החקירה כנגד בורובסקי נסגר (עבירת הפרת אמונים נסגרה מחוסר ראיות ועבירת השוחד נסגרה מחוסר אשמה), אולם בתיק נותרו סימני שאלה רבים ללא מענה. במכתב שהעביר פרקליט המדינה דאז, עו"ד ערן שנדר, למבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, צוין כך:

"אנו סבורים כי התרועעות ומפגשים של קצין משטרה בכיר עם גורמים פוליטיים, כאשר המפגשים נערכו בין היתר בתחנת משטרה, לצורך קידום עניינו האישי ועל רקע התמודדות לתפקיד מפכ"ל, הינו עניין שיש בו בעייתיות ולו במישור המשמעתי …
"גם אם מהדברים עולה שניצב בורובסקי ניהל מסע הסברה בשתדלנות במסגרת התמודדותו לתפקיד מפכ"ל, ואף נפגש בפורום כזה או אחר עם קרובים, לא מצאנו כי יש די ראיות בתיק, כדי לבסס קיומן של יסודות עבירת שוחד או הפרת אמונים".

מפרסומים שונים באמצעי התקשורת עלה כי בורובסקי ערער על עילת סגירת התיק והיועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד מני מזוז, דחה את טענותיו. התמונה המצחינה נחשפה במלואה כאשר בשנת 2010 בורובסקי היה המועמד המועדף על נתניהו לתפקיד יו"ר רשות השידור. היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין קיבל מהפרקליטות את סיכום החקירה הפלילית שהתנהלה נגד עו"ד בורובסקי בחשד לכך, שבשבתו כניצב במשטרה הוא הפעיל אנשי מרכז ליכוד כדי שיקדמו אותו לתפקיד המפכ"ל, והמליץ שלא למנות אותו.

גידי וייץ ורויטל חובל חשפו בעתון הארץ את שיחת הטלפון של וינשטיין לנתניהו:

"על המינוי הזה לא תהא תפארתך. התיק נגד בורובסקי נסגר מחוסר ראיות, אך כפסע עמד בינו לבין כתב אישום, אל תמנה אותו".

נתניהו ניסה להתווכח, אך בסוף נפרד מהרעיון.

בשנת 2010 בורובסקי היה המועמד המועדף על נתניהו לתפקיד יו"ר רשות השידור. היועמ"ש וינשטיין קיבל מהפרקליטות את סיכום החקירה הפלילית שהתנהלה נגדו לאחר מועמדותו למפכ"לות, והמליץ שלא למנותו

גם הפעם בורובסקי לא ימונה.ְ אבל תזכרו את הסיפור הזה כאשר יתברר מי המועמד האמיתי של נתניהו.

מיקי רוזנטל הוא ישראלי. איש משפחה. אבא. עיתונאי. חבר כנסת לשעבר. ציוני. שונא אי-צדק. מתעב גזענים. אוהב את הישראליות. נלחם על דמותה.

אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.

התחושה המתקבלת הינה, שכמעט כל איום אשר מדינת ישראל נדרשת לו – זוכה להגדרה "קיומי". בעוד שניתן כנראה להצדיק את ההגדרה סביב שנות הקמת המדינה, ובדגש על מלחמת העצמאות, הרי מאז, טבען של המלחמות, או "מבצעים" למיניהם, השתנה ללא הכר, ובעיקר יכולותיה של מדינת ישראל.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

בכל שנה סביב יום השואה אני נזכרת בין היתר בתפקידי כשגרירה בלטביה, ליטא ואסטוניה, בהן השואה הייתה רצחנית במיוחד. להמחשה, מתוך כשבעים אלף יהודים שהיו בלטביה כאשר הנאצים השתלטו עליה, רק כאלף שרדו, ולמקומיים היה חלק נכבד בטבח.

העבר מעורר סוגיות שמאתגרות את נציגי ישראל, ולא תמיד פשוט לדעת כיצד לנהוג. למשל, איך מגיבים לחילול אנדרטה לשואה? ברור שהמקרה ראוי לגינוי. מאידך, זו לא פעולה ממוסדת אלא של אדם או שניים עם פחית צבע ומברשת.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.