בחוק ההסדרים שהונח על שולחן הכנסת, הוטמן מוקש כבד, כזה שמסכן את כל שיטת המשטר שלנו, ושיעביר את השליטה במדינה מידי השרים ונבחרי הציבור לידי קבוצה אוליגרכית ובלתי נבחרת. האוצר מנסה לסרס את יכולת קבלת ההחלטות של הממשלה והציבור סופית.
בחוק ההסדרים הוטמן מוקש שמסכן את שיטת המשטר שלנו ויעביר את השליטה במדינה מידי השרים ונבחרי הציבור לידי קבוצה אוליגרכית ובלתי נבחרת
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בחוק ההסדרים נכללת הדרישה להקמת "רשות רגולציה". היא מוצגת לציבור ככלי שמטרתו סילוק ביורוקרטיה מיותרת – אבל בפועל, מה שהיא תעשה היא העברת יכולת התקציב של הממשלה לידי גוף בלתי נבחר וחסר כל אחריות כלפי הציבור.
תחת הסמכות של רשות הרגולציה תיפול כל הקצאה ציבורית של 100 מיליוני ש"ח והלאה. כלומר, שר שירצה לבצע רפורמה במשרדו – נאמר, הגדלת תקנים לחינוך מיוחד במשרד החינוך – יגלה שקודם כל הוא חייב להעביר אותה דרך דיקטטור עם סמכות וטו. תפקידי השרים ירוקנו בפועל מתוכן – מהלך שהוא הפיכה שלטונית.
הקלה ברגולציה תתורגם בפועל לפגיעה בבריאות הציבור, על ידי צמצום סימון מוצרי מזון והקלה על מפעלים מזהמים; היא תפגע בזכות התעסוקה, למשל על ידי "רגולציה" על דרישות לשילוב נשים ובעלי מוגבלויות במקומות העבודה; היא תפגע בזכות לפרטיות, על ידי הענקת שליטה לתאגידים על מידע פרטי; והיא תאפשר בניה לקויה ונטולת פיקוח.
ניקח את נושא הדיור. יש להניח שאכן ייבנו דירות חדשות. אבל על ידי מי ולמען מי? קבלנים חזקים יקבלו עתודות קרקע, ומאחר שאין עליהם רגולציה, הם יבנו אותן עבור משקיעים, שבתורם ישכירו אותן במחיר מופקע.
בחוק ההסדרים נכללת דרישה להקמת "רשות רגולציה". היא מוצגת לציבור ככלי לסילוק ביורוקרטיה מיותרת – אבל בפועל, היא תעביר את יכולת התקציב של הממשלה לגוף בלתי נבחר וחסר כל אחריות כלפי הציבור
חוק ההסדרים, כלי שאמור היה להיות חד-זמני ושמטרתו הייתה להעביר חקיקה מהירה כדי להתגבר על המשבר הכלכלי הקשה של אמצע שנות ה-80, הפך מאז לאמצעי בידי נערי האוצר לעקוף את החקיקה, כלומר את היכולת של נבחרי הציבור ליישם מדיניות שהציבור רוצה בה.
חוק ההסדרים הוא חבילת חוקים גדולה, כתובה באופן בלתי קריא וכזו שמוגשת במהירות, כך שלח"כים אין די זמן לפרק אותה ולהבין מה יש בה. מעליהם מונף שוט: חוק ההסדרים צמוד לחוק התקציב, ובלי חוק תקציב הממשלה נופלת.
כפי שציין היטב איתן אבריאל, תקנות רשות הרגולציה שבחוק ההסדרים נכתבו כמעט אחד לאחד על ידי פורום קהלת. וכשקהלת "מייעלים את הכלכלה", היא תמיד מתייעלת עבור מי שכבר יש לו.
"לדעת משרד המשפטים, החוק מהווה שינוי יסודי במודל השלטוני הישראלי, אבל מהיכן החוק הזה צץ? כמו חוק הלאום, זו עבודה של קהלת", כותב הבוקר @EytanAvriel על רפורמת הרגולציה שתשרת את התאגידים על חשבון הציבור.
איך יתכן שרפורמה שהיא שינוי משטרי מוחבאת בחוק ההסדרים?https://t.co/iaVvY8K1TI— Or-ly Barlev ???? אור-לי ברלב (@orlybarlev) August 29, 2021
מדובר בגוף ליברטריאני שבמשך שנים מנסה בחשאי לנתב את המדיניות הכלכלית של ישראל כך שהיא תיטיב עוד יותר עם בעלי הון ותאגידים, ושמתנגד לכל פיקוח ציבורי – אפילו על גננות מתעללות.
חוק ההסדרים הוא חבילת חוקים גדולה, כתובה באופן בלתי קריא ומוגשת במהירות, כך שלח"כים אין די זמן לפרק אותה ולהבין מה יש בה. מעליהם מונף שוט: חוק ההסדרים צמוד לחוק התקציב, ובלעדיו הממשלה נופלת
מכון "זולת" פנה ליועץ המשפטי לממשלה וליועצת המשפטית של הכנסת בדרישה להפריד את סעיפי רשות הרגולציה מחוק ההסדרים ולהעמידם להצבעה בפני עצמם, בחוק נפרד.
יש לקוות שנבחרי הציבור יבינו שעידן כלכלת הזרזוף חלף, ושזכויות אדם עולות כסף ציבורי; שכסף ציבורי קונה לנו הגנה על הציבור – שלמענו, אחרי הכל, יש לנו שיטת ממשל בכלל.
ענת דייגי שאיבדה את היקר לה מכל יצאה למאבק למען תקנות הפיקוח על מעונות הגיל הרך, שיגדירו לראשונה יחס מטפלות-פעוטות ונהלי בטיחות. מולה היא מצאה את פורום קהלת שבשם ההתנגדות לכל רגולציה ובעזרת לוביסטים הצליח לרוקן מתוכן תקנות מצילות חיים. קריאת מטלטלת וחשובה.https://t.co/vHT4H56JUR
— Rami Hod (@Rami_Hod) February 5, 2021
עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם.
הכותרות הראשיות עכשיו
קיים היום ויכוח ציבורי סוער סביב תוצאות המלחמה מול איראן. מצד אחד נטען כי ישראל יצאה כשידה על העליונה, פגעה בתשתיות, החלישה את האויב, והחזירה לעצמה את ההרתעה.
מן הצד האחר נטען כי לא הושגו היעדים המוצהרים: לא חוסל האיום הגרעיני, המשטר נותר על כנו (ואולי אף הקצין), ולא חל שינוי מהותי במאזן הכוחות.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
רס"ן אסף דגן ז"ל הוכר כחלל צה"ל שמת לאחר שירותו כתוצאה מפציעה מוסרית ופוסט-טראומה.
תנו רגע לביטוי הזה לחלחל למעמקי המצפון שלכם. אנחנו מכירים את הביטוי "נקיפות מצפון". אבל מהי פציעה מוסרית?
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
אחד המרשימים שבסיפורי המיתולוגיה היוונית, לטעמי, הוא הסיפור על תיבת פנדורה.
המיתולוגיה היוונית מספרת לנו שהאלים בראו את העולם ויישבו אותו בבעלי חיים ובבני אדם, כש"בני אדם" משמעו: גברים בלבד.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מישהו חשב שהבבונים, או בשם המכובס 'בייס', ישנו את דעתם? (אם יש כזו בכלל). זה כמו שמישהו אוהד מכבי יעבור לאהוד הפועל בגלל תיקו. אולי רק כשלא תהיה מדינה יותר יזוז משהו. כל עוד אנחנו רק בדרך לאבדון 'הכל טוב ועוד יותר טוב כי הוא אבא טוב השם יתברך' וגו.
מצעד הבובות של קיסריה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה שנתניהו למד בקדנציות האחרונות זה שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא משנה. תמנה אנשים לא מתאימים, תשדוד את תקציב המדינה, או בכלל אל תעשה תקציב שנתיים וחצי, או תעשה עסקאות צוללות מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או תביא אסון של 1200 אזרחים מתים ו- 250 חטופים, או תמשוך מלחמה על שנתיים וחצי בלי לנצח, או תחריב שני חבלי ארץ. שום דבר לא משנה – הקופים יצביעו אותו הדבר. כל אחד למפלגה של המגזר שלו, והמאזן משתנה לאט רק ע"י השרצה.
הדבר השני שלמד הוא שכדי להיות ראש ממשלה, לא משנה כמה הצביעו בשבילך, כל עוד אתה מקבל את המנדט להקמת הממשלה. מרגע שהמנדט שלך, תבטיח כל מה שצריך להבטיח, לא משנה כמה מופרך, תעביר איזה חוק שתצטרך, תמנה כמה שרים למשרדים מופרכים שתצטרך, ותשחד (בכספי הציבור) את דרכך להקמת קואליציה וללשכת ראש הממשלה.
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין כל חדש תחת השמש. מנהיג שלא מקשיב למומחים, מאבד את הקשר עם המציאות ומפסיד. בעניין זה, נצטט מתולדות עמנו את סיפורו של המלך רחבעם, בנו של המלך שלמה, בנו של המלך הגדול דוד, שניצב בטקס ההכתרה שלו, ומולו עומד העם – בראשות מנהיג מורד פוטנציאלי צעיר, ירבעם – וכך מתנהלים הדברים (מלכים א, פרק יב):
"…ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר {ד} אביך הקשה את עולנו! ואתה, עתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו, ונעבדך {ה} ויאמר אליהם: לכו עד שלושה ימים, ושובו אלי. וילכו העם {ו} ויוועץ המלך רחבעם את הזקנים, אשר היו עומדים את פני שלמה אביו בהיותו חי, לאמר: איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר? {ז} וידברו אליו לאמר: אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם, ודברת אליהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים {ח} ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו, ויוועץ את הילדים אשר גדלו איתו, אשר העומדים לפניו {ט} ויאמר אליהם: מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה? אשר דיברו אליי לאמר: הקל מן העול אשר נתן אביך עלינו {י} וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר: כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר: "אביך הכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו". כה תדבר אליהם: קטני עבה ממתני אבי!! {יא} ועתה אבי העמיס עליכם עול כבד – ואני אוסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! {יב} ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי, כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי {יג} ויען המלך את העם קשה. ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו {יד} וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר: אבי הכביד את עולכם – ואני אסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! …. {טז} וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם, וישבו העם את המלך דבר לאמר: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. לאוהליך ישראל! עתה, ראה ביתך דוד! וילך ישראל לאהליו …. {יח} וישלח המלך רחבעם את אדורם אשר על המס, וירגמו כל ישראל בו אבן, וימת. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים {יט} ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה".
גם כאן נמצא המלך הצעיר והבלתי מנוסה בצומת דרכים. במקום לשמוע לעצת היועצים הזקנים והמנוסים, הוא מבקש את עצת הילדים אשר גדלו איתו. חברים מהבית, שאומרים לו מה שהוא מבקש לשמוע. והתוצאה הקטסטרופלית כבר ידועה מראש: המרד פורץ, שתי הממלכות מתפצלות, והמלך מוצא עצמו מושל על שני שבטים בלבד. בהמשך הסיפור הוא מנסה לצאת למלחמה להשבת שאר השבטים תחת שלטונו, ושני הצדדים נושאים נשק זה לעומת זה – אך הנביאים מרגיעים את הרוחות, וממלכת ישראל מקבלת עצמאות תחת שלטונו של אותו מורד צעיר.
והלקח: מנהיג שאינו מקשיב למומחים, מוביל את מדינתו לאסון.
הוא לא שונה ממנהיגים פופוליסטים אחרים. נוכל, נרקיסיסט, בור ועם הארץ, נצלן, פושט רגל סידרתי, מטרידן מינית, מיזוגן וגזען. סדרו אתם ילדים את התכונות לפי הסדר הנכון ותזכו למנהיג פופוליסט משלכם.
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשלומדים קצת על רפורמת הרגולציה, מעבר לכותרת המאוד מרשימה שלה, מבינים שבעצם מדובר ברפורמה שאין מה לצפות ממרצ לתמוך בה. אי אפשר לצפות שרפורמה ליברטריאנית תקבל קולות של מרצ.
חוק ההסדרים הוא מלכודת דבש: אתה שם בתוכו את כל הנושאים השנויים במחלוקת שלא בא לך שחברי הכנסת יתעמקו בהם יותר מידי, מתנה את העברת התקציב בהעברת חוק ההסדרים, ולחברי הקואליציה אין ברירה אלא להצביע בניגוד לעמדה שלשמההם נבחרו לכנסת.
ככה לא אמורים לעבור חוקים במדינת ישראל: כל חוק צריך לקבל במה משלו, צריך לדון בו בנפרד, וצריך להצביע עליו בנפרד