ככל שאיראן מרבה לשגר לעבר ישראל טילים בליסטיים הנושאים ראשי קרב של פצצות מצרר, המפזרים ללא הבחנה עשרות חימושים קטנים על פני שטח נרחב, חיל האוויר ניצב בפני דילמה מתמדת האם ליירט אותם או לא.
מאז תחילת המלחמה, ב-28 בפברואר, איראן שיגרה לעבר ישראל יותר מ-350 טילים בליסטיים. בצה"ל העריכו עשרה ימים לתוך המלחמה, כי כמחציתם נשאו ראשי קרב של פצצות מצרר, בניגוד לראשי הקרב הקונבנציונליים הנושאים מאות קילוגרמים של חומר נפץ. נראה כי המספרים הללו רק עלו בימים האחרונים.
בניגוד לראשי הקרב הקונבנציונליים של איראן, פצצות המצרר נפתחות בדרכן מטה – לעיתים בגובה רב מאוד – ומפזרות בין 24 ל-80 חימושים קטנים, שכל אחד מהם מכיל כמה קילוגרמים של חומר נפץ, ברדיוס של עד 10 קילומטרים, כך לפי צה"ל.
לחימושים הללו אין מנגנון הנעה או הנחיה משלהם, והם פשוט נופלים לקרקע, שם הם אמורים להתפוצץ בעת הפגיעה. עם זאת, חלק מהפצצות אינן מתפוצצות עם פגיעתן בקרקע, ועדיין עלולות להוות סכנה לכל מי שייתקל בהן.
גורמים צבאיים אמרו היום כי חיל האוויר לא חוסך בשום מאמץ כדי להגן על אזרחי ישראל, ופועל ליירט כל איום, אך הדגישו כי פצצות המצרר כמעט בוודאות לא יגרמו כל נזק לאזרחים, כל עוד הם שוהים במרחב מוגן.
ואכן, כל תשעת ההרוגים וכן מספר פצועים נוספים, שנפגעו כתוצאה מפגיעת פצצות המצרר, היו כאלה שלא שהו בתוך מרחבים מוגנים.
שלשום (שלישי) בלילה נהרגו בני הזוג ירון ואילנה משה לאחר שפצצת מצרר פגעה בדירתם בזמן שניסו להגיע לממ"ד ברמת גן; עובד זר נהרג אתמול במושב עדנים בשרון; וארבע נשים פלסטיניות נהרגו בדרום הגדה המערבית בסמוך לחברון.
הקילוגרמים הבודדים של חומר הנפץ שבכל פצצת מצרר יכולים לגרום, ואף גרמו, לנזק לרכוש וכן לפציעות בקרב מי ששהו מחוץ למרחב המוגן. עם זאת, הם לא מסוגלים לחדור לממ"דים ולמקלטים, ציינו הגורמים בצה"ל.
ניתן ליירט את הטילים הנושאים פצצות מצרר בטרם הם נפתחים, וזאת באמצעות מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח דוגמת ה"חץ".
עם זאת, ברגע שראש הקרב נפתח, יירוט עשרות הפצצות דורש מעורבות של מערכות קצרות טווח יותר, כמו "כיפת ברזל".
מכיוון שהסבירות שפצצות המצרר יגרמו נזק משמעותי לאזרחים השוהים במרחב מוגן היא נמוכה, ישנם מקרים שבהם חיל האוויר בוחר שלא ליירט את הפצצות – כולן או חלקן – כדי לשמר את מלאי המיירטים קצרי הטווח שלו, מסרו הגורמים הצבאיים.
לפי צה"ל, שיעור היירוט של טילים איראניים העושים את דרכם לעבר אזורים מיושבים או תשתיות חיוניות מאז תחילת המלחמה עומד על 90%.
הגורמים הצבאיים הוסיפו כי חיל האוויר עורך שיפורים מתמידים במערכי ההגנה האווירית שלו, אפילו בעיצומה של המלחמה.
עד כה נרשמו למעלה מ-24 תקריות שבהן טילים נושאי ראשי קרב של פצצות מצרר פגעו באזורים מיושבים – עם למעלה מ-100 זירות נפילה נפרדות – זאת בנוסף לשלושה טילים בעלי ראשי קרב קונבנציונליים שגרמו לנזק נרחב.
ארגוני זכויות אדם פועלים מזה זמן רב לקידום איסור על שימוש בפצצות מצרר, וזאת בשל האופי האקראי וחסר ההבחנה של האיום שהן מציבות. זאת בניגוד לסוגי חימוש אחרים, שבהם ניתן להשתמש כדי לפגוע באופן מדויק בלוחמים או ביעדים צבאיים, תוך צמצום הפגיעה באזרחים.
בחודש שעבר, ביום השואה האחרון, התפרסמה תמונה המנציחה רגע, שבחברה מתוקנת – ובוודאי בכזו הנושאת את זיכרון השואה – לא היה אמור להתרחש: עשרות בני אדם מפוחדים, דחוסים במשאית אשפה, מול קנה רובה ישראלי.
אין זו עוד ידיעה קשה המצטרפת לרצף האירועים של השנים האחרונות. זהו רגע המשקף אמת מרה: תמונה אחת שחושפת את דמותה המוסרית של החברה הישראלית ואת האופן שבו התרוקן הלקח ממשמעותו.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
לאורך שנות קיום הממשלה ה-37, בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה אנו בוחנים את פעולותיה בהתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס הצהרות מנהיגי מפלגות, החלטות הממשלה, דיונים בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת.
מה שעולה מהתצפיות שלנו ברור: ממשלה זו וקואליציית המפלגות שהקימה אותה ומתחזקת אותה בכנסת, קידמה את נושא סיפוח שטחי יהודה ושומרון לישראל (לפני ואחרי השבעה באוקטובר) יותר מכל ממשלה אחרת בעשור האחרון.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במרכז הרב-תחומי, ירושלים ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואתם יוצאים משתי נקודות הנחה: 1. שנתניהו מתכוון למה שהוא אומר בנאומיו. שזו אכן כוונתו ולשם הוא הולך. שאין אלה נאומי רהב פוליטיים המגוונים לבייס. 2. שיש פה תוכנית סדורה כלשהי. שנתניהו לא נגרר ממשבר למשבר בנסיון של ממש 'לא לעשות כלום'. לתת לעניינים להתנהל, תוך עישון סיגרים משובחים ושמפניות ורודות.
לעילוי נשמות ימנו בינימין זלאקה ודסטאו צ'קול הי"ד
יש רגעים בהם חברה נבחנת לא לפי אויביה, אלא לפי תגובתה למה שמתרחש בתוכה; לא לפי עוצמתה הצבאית, אלא לפי מצפונה. ברגעים כאלה, השאלה האמיתית אינה מה עשו הרעים אלא מה עשינו אנחנו.
שרה בריהון היא מחנכת בבית הספר היסודי “ניצנים” בחדרה, בעלת ניסיון של עשרות שנים בהוראה. לאורך השנים הובילה יוזמות חינוכיות מגוונות ותרמה לעיצוב סביבת למידה ערכית, משמעותית ומעשירה. במסגרת פעילותה הבינלאומית, ייצגה את ישראל בארצות הברית ולימדה בבתי ספר מקומיים כיצד ניתן להתמודד עם תופעות של גזענות ואלימות בחברה. היא שיתפה מניסיונה על החברה הישראלית, כעדות לכך שניתן ללמוד ולחיות יחד בשוויון ובכבוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו













































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו