בהיותי עובדת סוציאלית בחברה הערבית, אני חווה מדי יום את ההשלכות הבלתי נתפסות של הפשיעה על משפחות, קטינים וקהילות שלמות. אני תוהה עם עצמי מה אפשר לעשות בשביל לא לאבד חיים יקרים בצורה אכזרית כזאת.
החיים ממשיכים עם חלחלה ברקע, תהודות הירי הפכו לחלק בלתי נפרד מהמרקם הלילי ולפעמים זה קורה גם במהלך היום. תחושת הביטחון נפגעת. רוב החברה חיה בתחושות של פחד, תסכול וחוסר אונים מוחלט, ובמקביל נאלצים להמשיך בחיי היומיום כאילו כלום לא קרה רק יום קודם.
קרואן חגאזי דיאב היא עובדת סוציאלית, מנהלת תוכניות צעירים בחברה הערבית.
הכותרות הראשיות עכשיו
הדיון הקרוב בעתירות להדחת איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי, שהוגשו לפני יותר משנה וחצי, מגלם מבחן מכריע עבור בג"ץ. האם בית המשפט העליון יתערב כדי להבטיח את עצמאותם של שומרי הסף, כמרכיב הכרחי בסדר החוקתי?
השאלה בפרשת בן גביר היא, האם אין זה בלתי סביר בעליל להותיר את מינויו כשר לביטחון לאומי על כנו, כאשר הוא שוב ושוב, בשיטתיות, ניצל לרעה את כוחו הפוליטי – בכובעו כשר – כדי להתערב בעצמאות המשטרה.
פרופ׳ פרנסס רדאי, משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי חברת ועדת ההיגוי במכון זולת.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
בימים אלה של הפוגה, אולי זמנית, ברצף המלחמה והשכול, בימים של פחד וחרדה מפני האובדן, יש בספר "התבוננות ביגון", שכתב קלייב סטייפלס לואיס ותורגם ביד אומן על ידי שירלי אגוזי – כדי לקחת אותנו יד ביד אל המוות החורש בתלמי התהום והכאב. בספרון בן 51 העמודים מבכה הסופר את מות רעייתו הלן ג'וי דווידמן, אותה נשא במיטת חוליה, בעשור השישי לחייו.
ק.ס. לואיס, המוכר לנו כמחבר ספרי נרניה לילדים, ביניהם "האריה המכשפה וארון הבגדים" ועוד עשרות ספרים, היה מרצה לאנגלית באוקספורד. הלן ג'וי הייתה אשת רוח, משוררת וסופרת שהתחברה לתנועה הקומוניסטית, אשר התגרשה מבעלה האלכוהוליסט לאחר שילדה שני בנים. דייווידמן האמריקאית יצרה קשר עם לואיס דרך התכתבות על כתביו התיאולוגיים. הם נישאו ב-1956 לצרכי שהייה שלה בבריטניה, אך התאהבו, ומותה מסרטן ב-1960 הוביל את לואיס לכתיבת יומן האבל הזה, לצד משבר האמונה הקשה שחווה.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.
התחושה המתקבלת הינה, שכמעט כל איום אשר מדינת ישראל נדרשת לו – זוכה להגדרה "קיומי". בעוד שניתן כנראה להצדיק את ההגדרה סביב שנות הקמת המדינה, ובדגש על מלחמת העצמאות, הרי מאז, טבען של המלחמות, או "מבצעים" למיניהם, השתנה ללא הכר, ובעיקר יכולותיה של מדינת ישראל.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בהחלט יש איום קיומי על מדינת ישראל. למדינת ישראל אין קיימות כלכלית כתוצאה מהגידול הדמוגרפי החרדי הבור שאינו מתאים למדינה מפותחת. היות ומצד אחד ולא נשאר טווח לשנות את מצב ההשכלה והשווי של עובד חרדי ומצד שני החילונים שנמצאים בתחום ההיטק לא יוכלו לספק את ההון הנדרש לקופת המדינה ובעיקר לא יוכלו לחיות במדינה דתית ולא דמוקרטית. זה האיום המוחלט על קיום מדינת ישראל כל השאר לכאורה ניתן לפיתרון. תהנו מהמדינה הזמנית
"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הטענה שהידרדרות לפשע נובעת בגלל תנאים סוציאלים קשים – היא טענה לא מדויקת, ובוודאי שאינה נכונה ביחס לציבור הערבי בישראל. החרדים הם ציבור עני הרבה יותר מאשר הציבור הערבי, ואצלם אין כמעט בכלל פשיעה אלימה. הבעיה של הציבור הערבי היא פנימית ולא חיצונית. הבעיה היא בתרבות שלכם, וכל עוד תתעלמו ממנה, לא תצליחו לפתור אותה.
התרבות שלכם אלימה, המסורת שלכם שוביניסטית וגזענית. נער יהודי מראה את גבריותו בבגרויות ובצבא ובאוניברסיטה ובניהול חברה. נער חרדי מראה את כוחו בפלפול למדני. נער ערבי מראה את גבריותו בכך שהוא נוסע ללא רישיון על קטנוע ועושה פוזות עם נשק לא חוקי. כל נהג ערבי עושה בכביש כבשלו. כל ויכוח קטן בתרבות הערבית מתלהט והופך למכות. כל בחירות הן מריבה בין חמולות. הבעיה היא אתם ולא המדינה.
במצב הנוכחי, כל סיוע ממשלתי יגיע לארגוני הפשיעה. ולכן אין טעם להעביר כספים. צריך לבצע שינוי תרבותי עמוק בחברה הערבית, ושינוי כזה לא יכול להתבצע לפני הזדהות – לפחות מסויימת – עם מדינת ישראל. האמא הערבית צריכה לצעוק על הבן שלה, אם הוא רוכב על אופנוע ללא רישיון. האבא צריך להזמין משטרה אם מקללים אותו בכביש. לא להתחיל מכות. הבעיה האמיתית אצלכם היא תרבותית, ואתם צריכים להכיר בבעיה הזאת.
גברת דיאב, את הערבים אזרחי ישראל אף אחד לא סופר מאז שואת ה-7 באוקטובר. בדיקטטורה הדתית-חרד"לית-חרדית שמקימים כאן קואליצית ארגוני המחבלים בראשות הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, עושים רק דבר אחד, מדללים את האוכלוסיה הערבית. כלומר "ערבים רוצחים ערבים והיהודים מרוויחים" איך אמר השבוע ראש עירית לוד יאיר רביבו, ליכודניק בדם ואחיו של חבר הכנסת וארגון המחבלים של ביבים שקרניהו אליהו רביבו. "תכנית הטראמספר של טראמפ כבר התחילה, בשלב הראשון מדללים את האזרחים הערבים בישראל". כמובן שלאזרחים הערבים בישראל מניות יסוד בהקמת ממשלת השואה. בבחירות בסוף 2022 כחמישים אחוז מהאזרחים הערבים בישראל, נשארו בבית, לא הצביעו. לעומת זאת בגוש מפלגות קואליצית השואה אחוז ההצבעה עלה על שבעים אחוזים. מאמרים באתרים שונים שכתבו אז פובליציסטים ופוליטיקאים ערבים הטמיעו את הדעה שהערבים אזרחי ישראל לא חוששים מעלייתו של פיתמר בן זונה. בעברית יש פתגם: מה שבישלת, תאכל.
ועוד לא דיברתי על מניית הזהב של חלק מחברי הכנסת הערבים של רע"ם, חד"ש-תע"ל ורידא רינאווי זועבי אחת ממר"צ בהפלת ממשלת השינוי ובחבירה אקטיבית לצורך זה לביבים שקרניהו.