בהיותי עובדת סוציאלית בחברה הערבית, אני חווה מדי יום את ההשלכות הבלתי נתפסות של הפשיעה על משפחות, קטינים וקהילות שלמות. אני תוהה עם עצמי מה אפשר לעשות בשביל לא לאבד חיים יקרים בצורה אכזרית כזאת.
החיים ממשיכים עם חלחלה ברקע, תהודות הירי הפכו לחלק בלתי נפרד מהמרקם הלילי ולפעמים זה קורה גם במהלך היום. תחושת הביטחון נפגעת. רוב החברה חיה בתחושות של פחד, תסכול וחוסר אונים מוחלט, ובמקביל נאלצים להמשיך בחיי היומיום כאילו כלום לא קרה רק יום קודם.
קרואן חגאזי דיאב היא עובדת סוציאלית, מנהלת תוכניות צעירים בחברה הערבית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הטענה שהידרדרות לפשע נובעת בגלל תנאים סוציאלים קשים - היא טענה לא מדויקת, ובוודאי שאינה נכונה ביחס לציבור הערבי בישראל. החרדים הם ציבור עני הרבה יותר מאשר הציבור הערבי, ואצלם אין כמעט ב... המשך קריאה
הטענה שהידרדרות לפשע נובעת בגלל תנאים סוציאלים קשים – היא טענה לא מדויקת, ובוודאי שאינה נכונה ביחס לציבור הערבי בישראל. החרדים הם ציבור עני הרבה יותר מאשר הציבור הערבי, ואצלם אין כמעט בכלל פשיעה אלימה. הבעיה של הציבור הערבי היא פנימית ולא חיצונית. הבעיה היא בתרבות שלכם, וכל עוד תתעלמו ממנה, לא תצליחו לפתור אותה.
התרבות שלכם אלימה, המסורת שלכם שוביניסטית וגזענית. נער יהודי מראה את גבריותו בבגרויות ובצבא ובאוניברסיטה ובניהול חברה. נער חרדי מראה את כוחו בפלפול למדני. נער ערבי מראה את גבריותו בכך שהוא נוסע ללא רישיון על קטנוע ועושה פוזות עם נשק לא חוקי. כל נהג ערבי עושה בכביש כבשלו. כל ויכוח קטן בתרבות הערבית מתלהט והופך למכות. כל בחירות הן מריבה בין חמולות. הבעיה היא אתם ולא המדינה.
במצב הנוכחי, כל סיוע ממשלתי יגיע לארגוני הפשיעה. ולכן אין טעם להעביר כספים. צריך לבצע שינוי תרבותי עמוק בחברה הערבית, ושינוי כזה לא יכול להתבצע לפני הזדהות – לפחות מסויימת – עם מדינת ישראל. האמא הערבית צריכה לצעוק על הבן שלה, אם הוא רוכב על אופנוע ללא רישיון. האבא צריך להזמין משטרה אם מקללים אותו בכביש. לא להתחיל מכות. הבעיה האמיתית אצלכם היא תרבותית, ואתם צריכים להכיר בבעיה הזאת.
גברת דיאב, את הערבים אזרחי ישראל אף אחד לא סופר מאז שואת ה-7 באוקטובר. בדיקטטורה הדתית-חרד״לית-חרדית שמקימים כאן קואליצית ארגוני המחבלים בראשות הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניה... המשך קריאה
גברת דיאב, את הערבים אזרחי ישראל אף אחד לא סופר מאז שואת ה-7 באוקטובר. בדיקטטורה הדתית-חרד"לית-חרדית שמקימים כאן קואליצית ארגוני המחבלים בראשות הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, עושים רק דבר אחד, מדללים את האוכלוסיה הערבית. כלומר "ערבים רוצחים ערבים והיהודים מרוויחים" איך אמר השבוע ראש עירית לוד יאיר רביבו, ליכודניק בדם ואחיו של חבר הכנסת וארגון המחבלים של ביבים שקרניהו אליהו רביבו. "תכנית הטראמספר של טראמפ כבר התחילה, בשלב הראשון מדללים את האזרחים הערבים בישראל". כמובן שלאזרחים הערבים בישראל מניות יסוד בהקמת ממשלת השואה. בבחירות בסוף 2022 כחמישים אחוז מהאזרחים הערבים בישראל, נשארו בבית, לא הצביעו. לעומת זאת בגוש מפלגות קואליצית השואה אחוז ההצבעה עלה על שבעים אחוזים. מאמרים באתרים שונים שכתבו אז פובליציסטים ופוליטיקאים ערבים הטמיעו את הדעה שהערבים אזרחי ישראל לא חוששים מעלייתו של פיתמר בן זונה. בעברית יש פתגם: מה שבישלת, תאכל.
ועוד לא דיברתי על מניית הזהב של חלק מחברי הכנסת הערבים של רע"ם, חד"ש-תע"ל ורידא רינאווי זועבי אחת ממר"צ בהפלת ממשלת השינוי ובחבירה אקטיבית לצורך זה לביבים שקרניהו.
לפני שלושה חודשים בדיוק, בשבת, ה-28 בפברואר 2026, ארה"ב וישראל פתחו במלחמה נגד איראן במטרה להחליף את המשטר, לפגוע בצורה אנושה באתרי הגרעין, לפרק את התוכנית הבליסטית ולנתק את הקשר בין איראן לבין שלוחיה באזור – חזבאללה, החות'ים, המיליציות העיראקיות וארגוני הטרור הפלסטיניים.
ב-28 במאי 2026 התברר סופית שאף אחת מהמטרות הללו לא הושגה במלואה. המשטר האיראני עדיין עומד איתן, גם אם הוא קרוע מבפנים בעקבות מאבקי כוח פנימיים, המקח על הוצאת האורניום המועשר ברמה צבאית מאדמתה של איראן עדיין נמשך, בעוד ששתי הסוגיות הנוספות כלל אינן מונחות על השולחן.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
גם השבוע מקורות אמריקאיים הודיעו מספר פעמים על כך שהעסקה עם טהרן "קרובה מאוד", רק כדי שלאחר מספר ימים אותם המקורות ידווחו על כך ש"חלה התקדמות במגעים", אך העסקה טרם הושגה.
גם השבוע מקורות אמריקאיים הודיעו מספר פעמים על כך שהעסקה עם טהרן "קרובה מאוד", רק כדי שלאחר מספר ימים אותם המקורות ידווחו על כך ש"חלה התקדמות במגעים", אך העסקה טרם הושגה
בינתיים איראן שוב ירתה על מכליות הדלק שניסו לחצות את מצר הורמוז ללא רשותה מחד, והעניקה אישור למכליות הקטאריות לעבור מאידך, כאשר היא מפגינה שליטה על נתיב המים החשוב הזה וממשיכה לתקוע אצבע בזרם הנפט העולמי. אין חדש תחת השמש.
שלט חוצות על חזית בניין בטהרן, שבו נראה מצר הורמוז עם כיתוב בפרסית: "לנצח בידיה של איראן", 25 במאי 2026 (צילום: ATTA KENARE / AFP)
המשתנה החדש של השבוע הוא הניסיון של הנשיא דונלד טראמפ (ומי שלוחש לו על האוזן בירושלים) לכרוך בין הפסקת האש בין ארה"ב לטהרן לבין הרחבה של הסכמי אברהם לסעודיה, קטאר ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
מדובר בניסיון נואש של "אמן העסקאות" לשוות לעסקה הגרועה שמסתמנת איזשהו זוהר שכרגע נעדר ממנה לחלוטין.
כדאי שבוושינגטון יפנימו שאין היתכנות למשאלת הלב הזאת של טראמפ, בטח לא רגע לפני הבחירות בישראל, כאשר הממשלה הימנית-קיצונית ממשיכה להשתולל בגדה, לקדם בנייה ב-E1 ולעצום עין אל מול האלימות המחרידה של המתנחלים ואוזלת ידו של צה"ל.
המשתנה החדש של השבוע הוא הניסיון של טראמפ לכרוך בין הפסקת האש להרחבת הסכמי אברהם. כדאי שבוושינגטון יפנימו שאין היתכנות למשאלת הלב הזאת
מדינות ערב אינן רואות עוד בישראל שחקן חזק ודומיננטי שכדאי לקשור איתו יחסים על מנת לייצב את המזרח התיכון.
בעידן נתניהו המאוחר ישראל נתפסת בתור סוכנת כאוס ואיום מתמשך על הביטחון, זאת למרות שצה"ל נלחם כמעט שלוש שנים נגד אויבים משותפים – חמאס, חזבאללה, החות'ים ואיראן. המחדל המדיני הזה קשה מנשוא, במיוחד כשמבינים שהמצב היה יכול להיות שונה לחלוטין.
דונלד טראמפ בישיבת קבינט בבית הלבן בוושינגטון, על רקע הציפיות לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז, 27 במאי 2026 (צילום: Win McNamee/Getty Images/AFP)
הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת
השבוע מנהיג חזבאללה, השייח' נעים קאסם, הצליח לעצבן את כולם: את הלבנונים, את הערבים במפרץ ואת האמריקאים.
בנאומו האחרון קאסם הכריז כי "ללבנונים צריכה להיות זכות למחות ואף להפיל ממשלה קיימת בעקבות המשך הלחימה של ישראל בדרום לבנון והרס נרחב של תשתיות". הממשלה הלבנונית גינתה את דבריו ומזכיר המדינה מרקו רוביו הצטרף למגנים אף הוא.
בנאומו האחרון הכריז מנהיג חזבאללה כי "ללבנונים צריכה להיות זכות למחות ואף להפיל ממשלה קיימת בעקבות המשך הלחימה של ישראל בדרום לבנון והרס נרחב של תשתיות"
במקביל, במפרץ זעמו על קאסם בעקבות הביקורת שלו נגד השלטונות הבחריינים שלאחרונה עצרו עשרות חשודים בשיתוף פעולה עם משמרות המהפכה האיראנית.
ג'אסם אל-בודייוי, מזכ"ל ה-GCC, המועצה המפרצית לשיתוף פעולה שבה חברות שש מדינות ערביות במפרץ, גינה בחריפות את מה שהוא כינה "התערבות בענייניה הפנימיים של בחריין" והזכיר כי לפי ההחלטה של הארגון מ-2016, חזבאללה הוא ארגון טרור.
מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם בנאום לתומכי הארגון בלבנון, 27 בספטמבר 2025 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)
יחד עם זאת, שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה באיראן, חזבאללה מסרב להניח את נשקו וממשיך להפגיז את גבול הצפון, גם במחיר של הרס מתמשך של כפרים ותשתיות בדרום לבנון.
ההפצצה של סכר באגם קראון באזור הבקעה גרמה ללבנונים רבים לתהות השבוע, האם ישראל נחושה להפוך את כל האזורים הנגועים בחזבאללה לעיי חורבות, כמו בעזה.
ההפצצה של סכר באגם קראון באזור הבקעה גרמה ללבנונים רבים לתהות השבוע אם ישראל נחושה להפוך את כל האזורים הנגועים בחזבאללה לעיי חורבות, כמו בעזה
העיתונאי והסופר עלי חליפה, שיעי מאזור דרום לבנון, אמר בראיון שהעניק לאתר אינטרנט מקומי שהוא ורבים אחרים מחשיבים את חזבאללה בתור אויב ומתנגדים לכך שהבתים שלהם ישמשו בתור מחסני נשק.
נראה שבתוהו ובוהו הלבנוני הדעות האמיצות הללו כבר לא יוצרות את האפקט הנדרש. בכל אופן, נראה שחזבאללה לא מצמצץ ולא נרתע, לא מביקורת ולא מטילים ישראלים. גם בלבנון השבוע לא הושגה לא פריצת דרך ולא ניצחון, חלקי או מוחלט.
Lebanese Shiite Journalist Ali Khalifa: Hizbullah Is Our Enemy; Shiites Want Hizbullah Disarmed; Why Must We Tolerate Weapons Depots in Our Homes? pic.twitter.com/aaxunCqE5m
בשבוע שעבר בית המשפט בטורקיה הכריז כי הקונגרס של מפלגת האופוזיציה, ה-CHP שבו בו נבחר מנהיג האופוזיציה אוזגור אוזל לתפקיד יושב הראש, בטל ומבוטל. ההחלטה של בית המשפט קובעת כי קודמו של אוזל, כמאל קיליצ'דראולו, ישמש מעתה בתור יו"ר המפלגה.
הצעד הדרקוני הזה מקטין מאוד את סיכויי האופוזיציה להדיח את הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לאחר יותר משני עשורים בשלטון. המונים התאספו מחוץ לבניין המשרדים והמשטרה הציבה מחסומים על מנת למנוע התקהלות.
בשבוע שעבר בית המשפט בטורקיה הכריז כי הקונגרס של האופוזיציה מבוטל, בצעד דרקוני שמקטין מאוד את סיכויי האופוזיציה להדיח את ארדואן לאחר יותר משני עשורים בשלטון
בתחילת השבוע כוחות המשטרה פרצו בכוח אל מטה האופוזיציה בניסיון לפנות בכוח את הנהגת האופוזיציה מהבניין. השוטרים עשו שימוש בגז מדמיע ובאלות והכו את המפגינים.
למרות שהבחירות לנשיאות יתקיימו רק בשנת 2028, נראה שארדואן נחוש להסיר כל מכשול בדרך לניצחון העתידי.
וטרים פושטים על מטה מפלגת האופוזיציה בטורקיה כדי לפנות תומכים של מנהיג המפלגה אוזגור אוזל שהתכנסו במקום, אנקרה, 24 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Ali Unal)
בשנה שעברה אקרם אימאמאולו, ראש עיריית איסטנבול הפופולרי ומנהיג אופוזיציה בולט, נכלא לאחר שנעצר בחשד לעבירות שחיתות וניהול ארגון פשיעה.
מעצרו התבצע במסגרת מערכה של ארדואן כנגד יריביו הפוליטיים. גם התואר האקדמי של אימאמאולו נשלל על מנת למנוע את התמודדותו לנשיאות.
מנהיג האופוזיציה המודח אוזגור אוזל קרא להחלטה של בית המשפט "הפיכה משטרית" והבטיח להיאבק יומם וליל באמצעות ערעורים בבית המשפט ושיטות אחרות
מנהיג האופוזיציה המודח אוזל קרא להחלטה של בית המשפט "הפיכה משטרית" והבטיח להיאבק יומם וליל באמצעות ערעורים בבית המשפט ושיטות אחרות.
בינתיים ארדואן וממשלתו ממשיכים לטעון שהרשות השופטת בטורקיה מופרדת מהרשות המבצעת, אך ככל שהזמן עובר נראה שארדואן ממשיך לעצב את טורקיה בדמותו ולמזג את כל הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – לאחת.
מנהיגה המודח של מפלגת האופוזיציה בטורקיה, אוזגור אוזל, מגיע לעצרת באיזמיר, טורקיה, 26 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Erdem Sahin)
השבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית
ב-25 במאי 1946 המפה הגאופוליטית של המזרח התיכון המודרני השתנתה שוב. האמירות הבריטית של עבר הירדן הכריזה רשמית על עצמאותה המלאה, והפכה לממלכה ההאשמית של עבר הירדן תחת הנהגתו של המלך עבדאללה הראשון.
עבור בריטניה, הפטרונית הראשית של הממלכה הירדנית הצעירה, היה זה צעד צפוי. בלונדון תמכו במהלך באופן מלא, מכיוון שהסכם ההגנה הדו-צדדי החדש בין הצדדים הבטיח את נוכחות בסיסי הצבא הבריטי בשטחה של ירדן ושמר על השפעתה של בריטניה על הלגיון הערבי.
בלונדון תמכו בעצמאות הממלכה הירדנית באופן מלא, מכיוון שהסכם ההגנה החדש בין הצדדים הבטיח את נוכחות בסיסי הצבא הבריטי בשטח ירדן ושמר על השפעתה של בריטניה על הלגיון הערבי
מאידך, ברית המועצות שתמכה במשטרים מהפכניים הגדירה את המדינה החדשה בתור "גרורה אימפריאליסטית", מעין מדינת חסות בריטית הממוקמת במקום אסטרטגי וחשוב, והטילה וטו מתמשך על קבלתה לאו"ם במשך כמעט עשור. גם בוושינגטון הפגינו קרירות ולא מיהרו להעניק הכרה דיפלומטית מלאה למלך עבדאללה.
הכתרת חוסיין מלך ירדן, עמאן, 1942 (צילום: PETRA / AFP)
עצמאותה של ירדן ושאיפותיו של המלך עבדאללה, נצר למשפחה ההאשמית שמקורה במכה שטיפח בגלוי את חזון "סוריה הגדולה", עוררו מתחים עזים וחשדנות עמוקה מצד מצרים, סוריה וסעודיה, שראו במהלך איום ישיר על מאזן הכוחות האזורי.
במקביל, הנהגת היישוב בארץ עקבה בדריכות רבה אחר המהלך, מתוך הבנה ברורה כי המדינה הערבית העצמאית החדשה עומדת להפוך לשחקן מפתח לקראת העימות הצבאי הממשמש ובא בין הכוחות היהודים לכוחות הערבים בפלשטינה-ארץ-ישראל.
אפשר לטעון כי עצמאותה של ירדן ב-1946 סללה את הדרך למעורבותה הצבאית של הממלכה ההאשמית במלחמת העצמאות ב-1948.
הנהגת היישוב בארץ עקבה בדריכות רבה אחר המהלך לקראת העימות הצבאי הממשמש ובא. אפשר לטעון כי עצמאותה של ירדן ב-1946 סללה את הדרך למעורבותה הצבאית במלחמת העצמאות ב-1948
השנה ירדן חגגה 80 שנות עצמאות. במהלך כל התקופה הזאת שלטו בממלכה שלושה מלכים בלבד: עבדאללה הראשון, חוסיין ועבדאללה השני.
גם משפחת המלוכה חגגה את יום העצמאות – החג הלאומי – בדיוקן רשמי, כאשר במרכז התמונה ניצבים כעת לא רק המלך עבדאללה ואשתו ראניה, אלא גם יורש העצר – הנסיך חוסיין ורעייתו רג'ווה.
מלך ירדן עבדאללה השני נושא דברים בבניין הפרלמנט בהונגריה בבודפשט, 16 באוקטובר 2025 (צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)
ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע.
עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
![שלט חוצות על חזית בניין בטהרן, שבו נראה מצר הורמוז עם כיתוב בפרסית: "לנצח בידיה של איראן", 25 במאי 2026 (צילום: ATTA KENARE / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/05/AFP__20260525__B3XQ3CV__v2__HighRes__TopshotIranUsIsraelWarDailylife-1024x640.jpg "שלט חוצות על חזית בניין בטהרן, שבו נראה מצר הורמוז עם כיתוב בפרסית: "לנצח בידיה של איראן", 25 במאי 2026 (צילום: ATTA KENARE / AFP)")
![מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם בנאום לתומכי הארגון בלבנון, 27 בספטמבר 2025 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/10/AFP__20250927__76YJ86N__v2__HighRes__LebanonIsraelConflictHezbollah-1024x640.jpg "מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם בנאום לתומכי הארגון בלבנון, 27 בספטמבר 2025 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהטענה שהידרדרות לפשע נובעת בגלל תנאים סוציאלים קשים – היא טענה לא מדויקת, ובוודאי שאינה נכונה ביחס לציבור הערבי בישראל. החרדים הם ציבור עני הרבה יותר מאשר הציבור הערבי, ואצלם אין כמעט בכלל פשיעה אלימה. הבעיה של הציבור הערבי היא פנימית ולא חיצונית. הבעיה היא בתרבות שלכם, וכל עוד תתעלמו ממנה, לא תצליחו לפתור אותה.
התרבות שלכם אלימה, המסורת שלכם שוביניסטית וגזענית. נער יהודי מראה את גבריותו בבגרויות ובצבא ובאוניברסיטה ובניהול חברה. נער חרדי מראה את כוחו בפלפול למדני. נער ערבי מראה את גבריותו בכך שהוא נוסע ללא רישיון על קטנוע ועושה פוזות עם נשק לא חוקי. כל נהג ערבי עושה בכביש כבשלו. כל ויכוח קטן בתרבות הערבית מתלהט והופך למכות. כל בחירות הן מריבה בין חמולות. הבעיה היא אתם ולא המדינה.
במצב הנוכחי, כל סיוע ממשלתי יגיע לארגוני הפשיעה. ולכן אין טעם להעביר כספים. צריך לבצע שינוי תרבותי עמוק בחברה הערבית, ושינוי כזה לא יכול להתבצע לפני הזדהות – לפחות מסויימת – עם מדינת ישראל. האמא הערבית צריכה לצעוק על הבן שלה, אם הוא רוכב על אופנוע ללא רישיון. האבא צריך להזמין משטרה אם מקללים אותו בכביש. לא להתחיל מכות. הבעיה האמיתית אצלכם היא תרבותית, ואתם צריכים להכיר בבעיה הזאת.
גברת דיאב, את הערבים אזרחי ישראל אף אחד לא סופר מאז שואת ה-7 באוקטובר. בדיקטטורה הדתית-חרד"לית-חרדית שמקימים כאן קואליצית ארגוני המחבלים בראשות הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, עושים רק דבר אחד, מדללים את האוכלוסיה הערבית. כלומר "ערבים רוצחים ערבים והיהודים מרוויחים" איך אמר השבוע ראש עירית לוד יאיר רביבו, ליכודניק בדם ואחיו של חבר הכנסת וארגון המחבלים של ביבים שקרניהו אליהו רביבו. "תכנית הטראמספר של טראמפ כבר התחילה, בשלב הראשון מדללים את האזרחים הערבים בישראל". כמובן שלאזרחים הערבים בישראל מניות יסוד בהקמת ממשלת השואה. בבחירות בסוף 2022 כחמישים אחוז מהאזרחים הערבים בישראל, נשארו בבית, לא הצביעו. לעומת זאת בגוש מפלגות קואליצית השואה אחוז ההצבעה עלה על שבעים אחוזים. מאמרים באתרים שונים שכתבו אז פובליציסטים ופוליטיקאים ערבים הטמיעו את הדעה שהערבים אזרחי ישראל לא חוששים מעלייתו של פיתמר בן זונה. בעברית יש פתגם: מה שבישלת, תאכל.
ועוד לא דיברתי על מניית הזהב של חלק מחברי הכנסת הערבים של רע"ם, חד"ש-תע"ל ורידא רינאווי זועבי אחת ממר"צ בהפלת ממשלת השינוי ובחבירה אקטיבית לצורך זה לביבים שקרניהו.