Eyal Kohn
הזמן של
Eyal Kohn
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חוף המבצר בעתלית נמסר למוש בן ארי. ואז יצא מכרז

"חוף הכרמל מגייסת את מוש לבניית כלכלה מקיימת בנופים שלנו", הכריז לפני חצי שנה ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ● מכרז להפעלת החוף הבתולי לא פורסם, ורק בלחץ התושבים ירדה המועצה ממסלול הספק היחיד שקיבל מוש בן ארי, ופרסמה מכרז ● אבל אז התגלה שהזכיין של חוף המבצר יקבל את השילוש הקדוש: גם הפעלה של "משאיות מזון" בתקופת הביניים, גם את הזכות לתכנן את החוף העתידי, וגם את המפתח להפעלתו המלאה בהמשך ● "למה היזם צריך גם לתכנן את החוף וגם להפעיל אותו? זה כמו שהחתול יתכנן את מפעל השמנת"

עוד 1,879 מילים

עידכון סדרי העדיפויות הלאומיים

"אין זה נכון להגיב על משבר על ידי אלתור בלבד, שכן אלתור ללא בסיסי חשיבה ותכנון מוקדמים, עלול למנוע הסתמכות מושכלת על בסיסי הידע והתובנות, שלאורם נכון לנהל את המשבר. כך במיוחד כאשר המשבר נוצר בשל אירוע טראומטי הגורר רצון לתגובה מיידית וחזקה, על מנת למנוע תחושה של חוסר אונים ותסכול. דווקא במקרים כאלה יש לצאת מבסיס התכנון, הכולל תובנות החשובות לעניין – המסתמכות גם על תרגול תרחישים ומשחקי מחשבה – ולבצע את האלתור הנדרש על אותו בסיס".

הציטוט הנ"ל לקוח מתוך דו"ח וינוגרד ("הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006", דיון וחשבון סופי, כרך א', 2008, עמ' 55).

בימים אלה אנו שומעים יותר ויותר דימויים צבאיים בהקשר של ההתמודדות עם משבר וירוס הקורונה. ישנם יתרונות בדימויים אלה, שיוצרים אחדות מטרה וסולידריות חשובות, אך לא תמיד ניתן ו/או כדאי להתייחס לכל איום דרך כוונות הרובה.

בימים אלה אנו שומעים יותר ויותר דימויים צבאיים בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה. ישנם יתרונות בדימויים אלה, שיוצרים אחדות מטרה וסולידריות חשובות, אך לא תמיד ניתן או כדאי להתייחס לאיום דרך כוונות הרובה

ישראל נתפסת כמדינה שהגיבה בצורה די טובה למשבר ביחס למדינות שונות בעולם. סגירת הגבולות, בידוד המגיעים מחו"ל וסגר חלקי ברחובות ובמשק איפשרו התמודדות סבירה עם התרחיש המתגלגל.

אולם, המצב הנוכחי מציב מספר סימני שאלה על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ומוכנותה לתרחישים שונים, ומכך לא נוכל להתעלם כשנצא מן המצוקה הנוכחית. דו"ח מבקר המדינה הנוכחי מציף קשיים, מגבלות ואי-עמידה מובהקת במטרות והנחיות בכל הקשור לתפקוד ותפעול מערכת הבריאות בישראל בעתות מבחן.

המצוקה התקציבית בולטת לעין. הכתובת התקציבית והשלכותיה היו על הקיר כבר שנים ובאופן גלוי, שלא ניתן להתעלם ממנו (בדומה למשל למשבר הכבאות בתחילת העשור הקודם, שהגיע לנקודת שיא טרגית עם השריפה בכרמל). להבדיל מנושאים אחרים שעל סדר היום הלאומי, נושא הרפואה איננו משקף מאבק בין ימין ושמאל, חילונים וחרדים, יהודים וערבים וכו'. מדובר בנושא שמשפיע על חיי כל האזרחים והאזרחיות באופן שווה, ללא הבדל מגזרי כזה או אחר.

עם זאת, לסדרי עדיפות לאומיים-פוליטיים יש השלכה, שלא ניתן לזלזל בה, על היבטים אובייקטיביים יותר. כשמתעדפים פרויקטים שונים על בסיס שיקולים פוליטיים (שאפשר לדון ולהתווכח עליהם – כן/לא בניה בשטחים/יהודה ושומרון; כן/לא מימון של אוכלוסיות מסוימות ובאיזו מידה; כן/לא הפרטה של שירותים חיוניים ובאיזו מידה; הכבדת פנסיות תקציביות על תקציב המדינה ועוד), לא נותר כסף להיבטים שמשפיעים על החיים של כולנו – בריאות, חינוך, רווחה ועוד. וכשמגיעה שעת מבחן, לא ניתן להסתמך רק על אלתורים למציאת פתרונות רגעיים.

אציע מספר נקודות למחשבה בהסתכלות קדימה:

1

ראשית, תהליך קבלת ההחלטות אמור להיות מובנה מראש. בימים האחרונים ראינו חוסר יציבות משווע במבנה עצמו – משרד הבריאות בראש הפירמידה, המל"ל נותן את שלו, משרד הבטחון לוקח את המושכות, ועד הקמת חמ"ל לאומי בראשות המוסד (!). עצם העיסוק באיך יתנהל התהליך ומי יעמוד בראשו ויתן הנחיות, גורם לבלבול ולבזבוז זמן, אובייקטיבית. על המבנה הארגוני להקבע מבעוד מועד, כתכנית מגירה, לאור בחינת תרחישים אפשריים.

2

שנית, כל ניתוח סיכונים בסיסי מנתח תרחישים שונים, והמשאבים הם מוגבלים מטבעם. אין לאף מדינה יכולת להתמודד עם כל האיומים והתרחישים האפשריים שבפתחה. מה שחשוב הוא סדר העדיפויות. התרחיש הנוכחי הוא תרחיש קיצון, שסבירותו אינה גבוהה, אך השלכותיו חמורות אם מתרחש.

מעבר להערכת סיכונים טובה, לא פחות חשובה (ואף יותר) היא ההתנהלות בפועל. קהילת המודיעין האמריקנית מתריעה כבר (לפחות) שלוש שנים על תרחיש דומה למה שמתרחש כיום, אבל הנשיא טראמפ החליט דווקא לצמצם (לעתים משמעותית) סמכויות ותקציבים מרוב הסוכנויות שאמורות להתמודד עם תרחיש כזה.

קהילת המודיעין האמריקנית מתריעה כבר (לפחות) 3 שנים על תרחיש דומה למתרחש כיום, אבל טראמפ החליט דוקא לצמצם סמכויות ותקציבים מרוב הסוכנויות שאמורות להתמודד עם תרחיש כזה

למדינת ישראל יש לא מעט איומים להתמודד איתם, החל באיום האיראני וכלה בחזבאללה, חמאס וכו'. אבל תרחיש של סיכון בריאותי או אסון טבע כרעידת אדמה משמעותית ראויים לתעדוף שיקנה הקצאת משאבים ראויה – במיוחד בכל הנוגע להצטיידות והכנה מראש (ועל כך ראו את דו"ח מבקר המדינה בכל הנוגע להזנחה בציוד רפואי ודאגה למלאי בשנים האחרונות). תרחיש הקורונה מדליק נורות אדומות גם בכל הקשור להתמודדות עם האיום האיראני.

3

שלישית, קו ההגנה הראשון בתרחיש הנוכחי הוא צוותי הרפואה, העזרה הראשונה וכוחות הבטחון הרלוונטיים. לא נראה שאלה תועדפו מבחינת ציוד מגן. לא ניתן לדאוג לאזרחים, אם צוותי הרפואה מוגבלים פיסית במתן עזרה וטיפול.

על-פי דיווחים שונים, הן משרד החוץ והן המוסד עובדים ימים כלילות על מנת למלא את מלאי הציוד עד כמה שניתן (מסכות, מכונות הנשמה וכו'). עם זאת, התרחיש הנוכחי – שלא אמור להתפס כ"ברבור שחור" שלא ניתן לחזות אותו (שכן, כאמור, התרעות על כך היו בנמצא) – מגביל את יכולתה של מדינה להסתמך על עזרה מבחוץ באמצעות ייבוא, שכן כל המדינות "באותה הסירה" ורבות זקוקות לעזרה במקביל.

מעבר לכך שאחד הכשלים הגדולים והבולטים של המשבר הנוכחי הוא החוסר בתיאום עולמי של מאמצי ההתמודדות (בין היתר בשל החלשת חלק מן המוסדות העולמיים הרלוונטיים, דבר שמוביל לעתים למאבק בלתי נתפס בין מדינות על ציוד ומכאן על חיי אדם), עצם העובדה שמדינת ישראל החלה בשנים האחרונות לעבור להסתמכות כמעט מוחלטת על ייבוא של מוצרים שונים, וביטלה/צמצמה את יכולתם של מפעלים מקומיים (בתעשיה, חקלאות ועוד), מביאה לכך שישראל מתקשה להסתמך על עצמה בשעת מבחן מבחינה ייצור – אירוע שכמעט אין לו תקדים בהסטוריה הציונית, שבמרכזה אחריות העם היהודי לגורלו. מן הראוי בראיה קדימה למצוא איזון טוב יותר בין תעשיה מקומית לבין ייבוא מן הכפר הגלובלי.

לגבי קבלת ההחלטות בזמן אמת, עדיין קשה לקבוע ויתכן שמוקדם לשפוט (עם זאת, ראו דיווחים אודות ויתור על עזרה מהשוק הפרטי, הן ברכישת מכונות הנשמה והן בעזרה מצד מעבדות פרטיות בביצוע בדיקות. היום מפרסמת הועדה המיוחדת של הכנסת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה את מסקנות הביניים שלה, אשר עוסקות בליקויים בטיפול במגזר החרדי, הצגת מידע סותר, היעדר מכונות הנשמה וקבלת החלטות בפורום מצומצם). עם זאת, ידרש כמובן תחקיר מעמיק ומקיף בהמשך, לאחר שנצלח את המשבר, ממנו נצטרך ללמוד ולהסיק מסקנות להבא.

המעבר של ישראל להסתמכות כמעט מוחלטת על ייבוא, מביאה לכך שישראל מתקשה להסתמך על עצמה בשעת מבחן – אירוע כמעט חסר תקדים בהסטוריה הציונית, שבמרכזה אחריות העם היהודי לגורלו

חלק מן המסקנות כבר למדנו על בשרנו במשברים קודמים. אסור לנו להתעלם מהן בעתיד, בעיקר בעתות שגרה. עלינו לנצל את המרחב הציבורי והפוליטי לדיונים משמעותיים אודות סדרי העדיפויות הלאומיים בראיה קדימה, ולא לסמוך על התעוזה הרגעית.

רכז התכנית הבינלאומית בממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ודוקטורנט במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בתהליכי קבלת החלטות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור עשירי בארץ, אוהב ועוקב אחרי ספורט מכל הסוגים (כדורגל, כדורסל, טניס, פוטבול, בייסבול...).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 960 מילים

ועדת הקורונה: המדינה מסתמכת על תרחישי קיצון לא מבוססים, שהסיכוי שיקרו נמוך

מ-19:00 בערב היום תיאסר יציאה מהיישובים - עד יום שישי בבוקר; ממחר ב-15:00 בצהריים ועד מחרתיים ב-07:00 בבוקר - תיאסר התרחקות של יותר ממאה מטר מהבתים ● נתק בשיחות בין כחול לבן והליכוד ● בכחול לבן חושדים שנתניהו הציג אתמול מצג שווא, שלפיו, חלה התקדמות במגעים הקואליציוניים בין הליכוד וכחול לבן, כדי לסכל את כוונתו של גנץ לקדם חוקים נגדו

13:50 עריכה

הממשלה קבעה שמהיום בשעה 19:00 ועד יום שישי בשעה 07:00 תיאסר יציאה מהיישובים. ממחר ב-15:00 ועד יום חמישי ב-07:00 תיאסר התרחקות של למעלה ממאה מטרים מהבתים.

13:12 עריכה

בליכוד מעוניינים שמרכז ההסברה – האחראי על טקסים ממלכתיים – יישאר באחריותם, אף שמשרד התרבות והספורט, שבמסגרתו פועל גוף זה צפוי להיות מועבר לידי כחול לבן. כך דיווחה טל שלו ב"וואלה! ניוז".

לפי ההבנות, שהתגבשו לפני פיצוץ השיחות אתמול בין הצדדים, סוכם שמרכז ההסברה יועבר ממשרד התרבות והספורט, שבו הוא נמצא מ-2013, למשרד ראש הממשלה. אפשר שמירי רגב היא שתוסיף להיות האחראית על גוף זה.

12:56 עריכה

הוועדה להתמודדות עם מגפת הקורונה הגישה היום את דוח הביניים שחיברה, ובו נמתחת ביקורת על ההחלטה להטיל את ניהול המשבר על המטה לביטחון לאומי. הוועדה סבורה שיש להקים גוף חדש לניהול משברים לאומיים. לפי הדוח, למטה לביטחון לאומי אין כלים ארגוניים עדיפים מכל מטה אחר.

בדוח נמתחת גם ביקורת על כך שמנהלי המשבר מסתמכים על "תרחישי קיצון לא מבוססים" שהסיכוי שיתממשו נמוכים. יושב ראש הוועדה, עפר שלח, מתח ביקורת על כך שלא נמסר לוועדה מידע מדויק לגבי מספר מכונות ההנשמה שישנן בישראל.

12:35 עריכה

לבית המשפט המחוזי ירושלים הוגשה תביעה, שמבקשת למנוע את העברת הבעלות בחצר אלכסנדר לידי רוסיה. התביעה, שהוגשה על ידי או-פי-אס ארץ הקודש (The Orthodox Palestine Society, Holy Land Section), מופנית נגד המפקחת על רישום מקרקעין ירושלים, מדינת ישראל וממשלת רוסיה.

בינואר 2020, לפי פרסומים בתקשורת הבינלאומית והישראלית, הבטיח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להעביר לבעלות רוסיה את המבנה הנקרא חצר אלכסנדר, הכולל כנסייה ומנזר, על רקע המגעים לשחרורה של נעמה יששכר.

ב-1996 ניתן פסק בוררות, שאושר בבתי משפט בישראל ובניו יורק, שבו נקבע שאו-פי-אס ארץ הקודש הוא הבעלים של חצר אלכסנדר.

לאחר שהתברר לארגון שישראל החלה לפעול באמצעות המפקחת על רישום מקרקעין בירושלים, להעברת הבעלות בנכס בפועל לרוסים, הגיש או-פי-אס ארץ הקודש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שמטרתה למנוע את העברת הבעלות. שלשום (יום ראשון) הוציא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, צו מניעה זמני נגד העברת הבעלות.

• מסמכים: כתב התביעה, הצווים המבוקשים, החלטת בית המשפט.

12:03 עריכה

לפי הגרסה המעודכנת, איסור יציאה מהיישובים יחל היום ב-16:00 ויסתיים ביום שישי ב-07:00. האיסור להתרחק מהבתים למעלה מ-100 מטרים יחל מחר ב-18:00 ויסתיים מחרתיים ב-07:00.

12:00 עריכה

נתק מוחלט בין כחול לבן והליכוד – כך עדכנה דפנה ליאל ב-N12.

10:42 עריכה

לפי ההצעה שנידונה בממשלה, התחבורה הציבורית, ובכלל זה טיסות בינלאומיות, יופסקו מהיום ב-16:00 אחר הצהריים ועד יום שישי ב-07:00 בבוקר.

10:39 עריכה

בימינה מבהירים שהיעדרות חברי הכנסת של הסיעה מההצבעה בכנסת על הגדלת ההוצאות כחלק מהמאבק בקורונה – דבר שהביא להישענות על קולותיהם של חברי הרשימה המשותפת – אירעה במקרה.

10:05 עריכה

חברת הכנסת מאי גולן מהליכוד הסירה מחשבון הטוויטר שלה תמונה, שבה היא נראית מפירה את ההנחיות המורות לציבור לשמור על מרחק של שני מטרים איש מרעהו. לצידה של גולן נראים חברי הכנסת מיכל שיר ואופיר כץ.

08:59 עריכה

בכחול לבן יש החושדים שההתקדמות שהושגה אתמול במגעים הקואליציוניים עם הליכוד אינה אלא תרגיל של ראש הממשלה נתניהו. לפי דיווח של מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן, יושב ראש כחול לבן גנץ העביר מסר מאיים, שלפיו, אם לא ייחתם הסכם קואליציוני, הוא יקדם בכנסת חקיקה נגד נתניהו. דבר זה הוא שהביא, לפי החשד שישנו בחוסן לישראל, למצג שווא של התקדמות – מה שהביא את גנץ לגנוז את תוכניתו. לוחות הזמנים של פעילות הכנסת בחג הפסח מקשים על גנץ לממש את הצעדים הפרלמנטריים ששקל ליישם.

08:27 עריכה

גורמים בימינה אומרים שאם אחד המקומות בוועדה לבחירת שופטים יינתן לאיילת שקד – עשוי הדבר להקל מעט על הצטרפות הסיעה לממשלה. כך דיווח הבוקר זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:19 עריכה

לבקשת המשטרה והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, העוצר שייערך בערב ליל הסדר, יוקדם ויחל בשעה 14:00 – כך עולה מהמידע שנמסר לשרי הממשלה לקראת ישיבתם. לפי התקנות המסתמנות, האיסור לעזוב את היישובים יימשך עד מוצאי שבת, בשעה 20:00 בערב. אתמול הודיע נתניהו שסגר זה יסתיים ביום שישי בבוקר. עוד אמר ראש הממשלה שהאיסור להתרחק למעלה ממאה מטר מביתו – יחל בשעה 18:00 בערב.

07:13 עריכה

אחרי שפורסם אתמול על התקדמות במגעים להקמת ממשלה, הודיעה אמש כחול לבן על הפסקת המשא ומתן עם הליכוד.

לאחר הגעה להבנות בכל הנושאים, ביקשו בליכוד לדון מחדש באופן פעולתה של הוועדה לבחירת שופטים. בעקבות זאת הופסק המשא ומתן. לא נאפשר שום שינוי בתפקוד הוועדה לבחירות שופטים ופגיעה בדמוקרטיה.

07:11 עריכה

ישיבת הממשלה הטלפונית, שאמורה הייתה לדון בהטלת הגבלות תנועה על הציבור, נדחתה מהלילה לשעה 10:00 בבוקר, היום.

07:09 עריכה

יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת, חבר הכנסת אחמד טיבי, אמר במליאת הכנסת שהליכוד ביקש מחברי הרשימה המשותפת לתמוך בתיקון לחוק היסוד: משק המדינה, כי ללא הצבעתם לא יושגו 61 הקולות הדרושים להצבעה. הממשלה נדרשה לתמיכת הרשימה המשותפת לאחר שחברי ימינה נעדרו מההצבעה.

התיקון התקבל לאחר שחברי הכנסת טיבי, עאידה תומא סלימאן ואוסאמה סעדי תמכו בו.

07:00 עריכה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק היסוד, המאפשר להגדיל את הוצאות המדינה ב-90 מיליארד שקלים כדי להתמודד עם משבר הקורונה.

עוד 16 עדכונים

בריאות הנפש "כל ישראלי עשירי יזדקק לטיפול נפשי"

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים, מזהיר מפני מצוקה נפשית אדירה בישראל בעקבות משבר הקורונה, ואומר כי מערכת הבריאות אינה ערוכה לכך ● חוות דעת ברוח דומה הוצגה השבוע לוועדת הקורונה בכנסת ● פישל קורא לציבור המודאג להתנתק קצת מהחדשות, ולפנות לקבלת סיוע מקצועי במקרה הצורך ● ויש לו גם ביקורת נוקבת על נאומי נתניהו ועל התקשורת "שמכניסה את הציבור להיסטריה" ● ראיון

עוד 1,659 מילים

תגובות אחרונות

איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

עוד 763 מילים

התבונה והאחריות יצאו לחל"ת

מאז הקמתה, לא ניצבה מדינת ישראל בו-זמנית בפני שני אתגרים בסדרי גודל המאיימים על ביטחונה הלאומי:

  1. איום הקורונה.
  2. משבר פוליטי פנימי ששלוש מערכות בחירות רצופות ויקרות לא הצליחו ליישב או לאחות את השסעים שהתגלעו בחברה הישראלית בעקבותיו.

לשני אתגרים אלה אין בינתיים מועד תפוגה ואין גם אומדן באשר למחירים שגבו ועוד יגבו מהמדינה ומהחברה הישראלית. יהיו אשר יהיו המחירים, ניתן לקבוע כבר עתה בוודאות שישראל תצא מהן חבולה ותהליך ההתאוששות יהיה ממושך ויתכן אף שמייסר.

לשני אתגרים אלה אין בינתיים מועד תפוגה ואין גם אומדן באשר למחירים שגבו ועוד יגבו מהמדינה ומהחברה הישראלית. יהיו אשר יהיו המחירים, ניתן לקבוע כבר עתה בוודאות שישראל תצא מהן חבולה

ישראל זקוקה עתה אפוא יותר מתמיד ל:

  1. הפניית משאבים בסדרי גודל אדירים למימון נזקי הקורונה.
  2. ״מטף כיבוי״ אפקטיבי לשיכוך להבות השסע האידיאולוגי והחברתי שהתעצם במהלך מערכות הבחירות האחרונות עד לכמעט קרע אלים.

בימים אלה, בעיצומו של המו״מ הקואליציוני להרכבת ממשלה חדשה, נראה כי נושא החלת הריבונות החד-צדדית ביו״ש על גרסאותיה השונות עולה על הפרק וביתר שאת. כידוע, הציבור מפולג בסוגיה זו. פוסט זה אינו נוקט עמדה ׳אידיאולוגית׳ בסוגיית הסיפוח. הוא כן מתייחס לשני מושגים מרכזיים במנהיגות ובמדינאות: תבונה ואחריות.

סיפוח, בין אם מלא ובין אם חלקי, בין אם מדורג ובין אם בדילוגים, בין אם בהיחבא ובזחילה ובין אם ברהב ובצלצולים, הוא מהלך אסטרטגי בעל משמעויות מרחיקות לכת על גורלה ועתידה של אומה.

מושכל ראשון הינו שהנהגה המבקשת לנקוט במהלך כזה, תבצע עבודת מטה מקיפה וסדורה שתעריך את מכלול המשמעויות, הקצרות וארוכות הטווח, של מהלכי סיפוח. ככל הידוע, הממשלה לא יזמה כל עבודת מטה מסוג זה; לא קיימה הליך קבלת-החלטות סדור; ולא התייעצה עם גורמי המקצוע במערכת המדינית-ביטחונית  והכלכלית-חברתית. ודברים אלה כבר נאמרו, נכתבו ופורסמו בכל זירה אפשרית.

וכאן מגיעה ההתרסה הבוטה נגד התבונה והאחריות. האם הנהגת מדינה העומדת להיכנס לתהליך שיקום ארוך, יקר ורצוף חתחתים יכולה להרשות לעצמה ליזום במו החלטותיה הכנסת להביור מלבה סיכונים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים לתוך האנדרלמוסיה הזאת?

כאן מגיעה ההתרסה הבוטה נגד התבונה והאחריות. האם הנהגת מדינה לפני שיקום ארוך, יקר ורצוף חתחתים יכולה ליזום הכנסת להביור מלבה סיכונים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים לתוך האנדרלמוסיה הזאת?

גם חסידי הסיפוח המובהקים ביותר מודעים לרתיעת הציבור הישראלי מסיפוח שיביא לשליטה ישראלית במיליוני פלסטינים. השאלה עימה הם אינם מתמודדים היא: האם יש דרך לשלוט בשרשרת התגובות למהלך כזה, שבעקבותיהן מה שיתחיל בסיפוח חלקי לא יסתיים בסיפוח גורף, שמשמעויותיו מרחיקות לכת?

חסידי הסיפוח המיליטנטיים אינם מגלים עניין רב בנתונים ובמשמעויות. בני השיח שלהם הינם ההיסטוריה בכבודה ובעצמה ולצידה הקב״ה. תיבות נבובות דוגמת ״הזדמנות היסטורית״ ו״ההיסטוריה לא תסלח לנו״ משמשים אותם בערבוביה במעשה ההלחמה הנלוז בין התאולוגיה להיסטוריה.

האם יש דרך להבטיח ש-DATE קטן, נעים ולא מזיק בבקעת הירדן לא יתגלגל לכדי נישואין בכפייה ללא מנגנון פרידה? האם יש דרך להבטיח שהשיקום וההחלמה האורבים מעבר לפינה לא יופרעו על ידי עוד פולמוס הרסני?

מובן מאליו שבסמכותה של כל ממשלה בישראל להחליט כי היא מבקשת לקדם מהלכי סיפוח כחלק ממימוש עמדתה האידיאולוגית. עם זאת, מצופה שהחלטה כה דרמטית, שלה השלכות מרחיקות לכת לביטחון ישראל, כלכלתה, מעמדה האזורי והבין לאומי, מאפייניה החברתיים, הערכיים והדמוגרפיים, תתקבל כחלק ממדיניות כוללת, לאחר עבודת מטה בין משרדית מקיפה, בתום דיונים מעמיקים בממצאיה בקבינט, בכנסת ובציבור, ותובא להכרעת העם ולא להכרעת ההיסטוריה או הקב״ה ונציגיו.

האם לנוכח כל אלה, עדיין יש לאפשר לתבונה ולאחריות לשחק מחבואים ולהיכנע לגחמות משיחיות ולעיתים ציניות בשעה כה קריטית למדינת ישראל? ולעזאזל, למה דווקא עכשיו?

רולי גירון הוא בכיר במוסד לשעבר, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", יחד עם כ-300 בכירים נוספים בדימוס ממערכת הביטחון. ימלאי של המוסד. בן 72, נשוי ואב לשתי בנות. רוב הזמן עסוק בהשלמת פערי ידע והשכלה. נעלב בקלות מכל פגיעה בכבוד האדם וחירותו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים ו-1 תגובות

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

נתניהו: ממחר ועד יום שישי תיאסר תנועה בינעירונית; בליל הסדר תיאסר יציאה מהבתים

אחרי התקדמות במשא ומתן, כחול לבן הודיעה על הפסקת המגעים הקואליציוניים כי, לדבריהם, בליכוד מבקשים לערוך שינויים בהבנות שהושגו בין הצדדים לגבי הוועדה לבחירת שופטים ● מנדלבליט נתניהו: תקנות חירום לא יכולות להמשיך להחליף חקיקה בכנסת ● הוועדה המסדרת אישרה את פיצול העבודה-מרצ ● כחול לבן והעבודה הודיעו על עריכת מגעים לאיחוד בין הסיעות

עוד 43 עדכונים

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה