סבתי זכרונה לברכה היתה אישה חריפה. פלפל. השכלה פורמלית לא היתה לה – אבל היא ניחנה בשפע של חכמת חיים. לכל מצב בחיים היה לה פתגם, ולכל ארוע אימרה קולעת. על פוליטיקאים נהגה לומר:
"לא משנה מה שהם אומרים – חשוב רק מה שהם עושים".
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
סבתא שלי הלכה מזמן לבית עולמה – אבל לאבחנות שלה אנחנו נזקקים היום שבעתיים. השיח הפוליטי שלנו רווי סיסמאות ריקות והיגדים חסרי משמעות. אנחנו שופטים את מנהיגינו יותר ויותר על-פי מוצא פיהם במקום על פי מה שיוצא תחת ידיהם.
גנץ אמר שלא יילך עם ביבי, ועשה הפוך.
נתניהו הבטיח סיפוח ועשה הפוך.
אשכנזי הבטיח ועדת חקירה לצוללות – וקבר את החקירה במו-ידיו.
ועידת מעריב לעסקים- פרשת הצוללות
העובדה שנתניהו אישר מכירת צוללות תקיפה אסטרטגיות למצרים, והסתיר את זה משר הביטחון והרמטכ"ל חמורה. זה קודש הקודשים של מדינת ישראל. מדובר בפגיעה ביתרון האסטרטגי של צה"ל. בלתי נתפס שראש ממשלה משקר, מתי התרגלנו לזה כאן?
Posted by גבי אשכנזי – Gabi Ashkenazi on Wednesday, February 26, 2020
אנחנו שופטים את מנהיגינו עפ"י מוצא פיהם במקום עפ"י מה שיוצא תחת ידיהם. גנץ אמר שלא יילך עם ביבי, ועשה הפוך. נתניהו הבטיח סיפוח ועשה הפוך. אשכנזי הבטיח ועדת חקירה לצוללות – וקבר את החקירה במו-ידיו
בקיצור מילים והבטחות יש בשפע. מעשים הרבה פחות. כוונות ותוכניות של מנהיגים הן עניין חשוב, אבל הרבה יותר משמעותי הוא היישום. להבטיח קל. לקיים – יותר מסובך.
אני הייתי איש אופוזיציה בימיי הפוליטיים ועיתונאי בכל יתר ימי הבוגרים. מילים הן כלי העבודה המרכזי שלי. איך, ישאל השואל ובצדק, אתה מזלזל במילים וטוען שהן לא אומרות מאום?
ואני אתגונן. לא לזה התכוונתי.
ואז יוסיף וישאל השואל – אז מה בעצם אתה מציע?ואני אקפוץ על ההזדמנות ואגיד: תודה ששאלת!
אני מציע לבחון את הפוליטיקאים לפי מעשיהם ולהטיל ספק רב בהבטחות שלהם. ויותר מזה. צריך לצמצם את הראיונות עמם ולכמת את מעשיהם כדי לעמוד על טיבם. ככה זה יעבוד:
לפני ואחרי כל בחירות פוליטיקאים ובעיקר ממשלות יניחו בפני הציבור תכנית עבודה: הפרוגרמה הזו תכלול כמה שפחות הבטחות אמורפיות וכמה שיותר נתונים מדידים. למשל בחינוך: הבטחה לצמצם אתמספר התלמידים בכיתות. היום הוא x, בעוד שנה אני מבטיח y. תבדקו אותי. אני גם מבטיח שעוד 5% מהתלמידים יעברו את מבחני פיזה, ומבטיח לצמצם את הפער בין החינוך הכללי לזרם החרדי. יש יעדים, יש נתונים, יש אמצעי לבחון את המנהיגים.
הייתי איש אופוזיציה בימיי הפוליטיים ועיתונאי ביתר ימי הבוגרים. מילים הן כלי עבודתי המרכזי. איך אתה, ישאל השואל ובצדק, מזלזל במילים וטוען שהן לא אומרות מאום? לא, אני מציע לבחון פוליטיקאים לפי מעשיהם ולהטיל ספק רב בהבטחותיהם
בתחום הבריאות למשל נבדוק כמה קוצרו התורים לניתוחים ומהי כמות האחיות ביחס לחולים. לא נסתפק יותר ב"השגתי תקנים". אנחנו רוצים ישום בשטח. בתחום הכלכלי נספור מובטלים ולא הבטחות למענקים. בתחום התחבורה נמדוד אם ובכמה קוצרה הנסיעה מקום למקום ולא עוד "סללתי כבישים".
נמאס ממילים חסרות משמעות. נכון, לא הכל מדיד, אבל הגיעה זמנה של דרך שונה לבחון את מנהיגינו.
מיקי רוזנטל הוא ישראלי. איש משפחה. אבא. עיתונאי. חבר כנסת לשעבר. ציוני. שונא אי-צדק. מתעב גזענים. אוהב את הישראליות. נלחם על דמותה.
אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.
התחושה המתקבלת הינה, שכמעט כל איום אשר מדינת ישראל נדרשת לו – זוכה להגדרה "קיומי". בעוד שניתן כנראה להצדיק את ההגדרה סביב שנות הקמת המדינה, ובדגש על מלחמת העצמאות, הרי מאז, טבען של המלחמות, או "מבצעים" למיניהם, השתנה ללא הכר, ובעיקר יכולותיה של מדינת ישראל.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בהחלט יש איום קיומי על מדינת ישראל. למדינת ישראל אין קיימות כלכלית כתוצאה מהגידול הדמוגרפי החרדי הבור שאינו מתאים למדינה מפותחת. היות ומצד אחד ולא נשאר טווח לשנות את מצב ההשכלה והשווי של עובד חרדי ומצד שני החילונים שנמצאים בתחום ההיטק לא יוכלו לספק את ההון הנדרש לקופת המדינה ובעיקר לא יוכלו לחיות במדינה דתית ולא דמוקרטית. זה האיום המוחלט על קיום מדינת ישראל כל השאר לכאורה ניתן לפיתרון. תהנו מהמדינה הזמנית
בכל שנה סביב יום השואה אני נזכרת בין היתר בתפקידי כשגרירה בלטביה, ליטא ואסטוניה, בהן השואה הייתה רצחנית במיוחד. להמחשה, מתוך כשבעים אלף יהודים שהיו בלטביה כאשר הנאצים השתלטו עליה, רק כאלף שרדו, ולמקומיים היה חלק נכבד בטבח.
העבר מעורר סוגיות שמאתגרות את נציגי ישראל, ולא תמיד פשוט לדעת כיצד לנהוג. למשל, איך מגיבים לחילול אנדרטה לשואה? ברור שהמקרה ראוי לגינוי. מאידך, זו לא פעולה ממוסדת אלא של אדם או שניים עם פחית צבע ומברשת.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מישהו חשב שהבבונים, או בשם המכובס 'בייס', ישנו את דעתם? (אם יש כזו בכלל). זה כמו שמישהו אוהד מכבי יעבור לאהוד הפועל בגלל תיקו. אולי רק כשלא תהיה מדינה יותר יזוז משהו. כל עוד אנחנו רק בדרך לאבדון 'הכל טוב ועוד יותר טוב כי הוא אבא טוב השם יתברך' וגו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם





























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם