לא עוד צלבי קרס על קירות, לא פוגרומים אלימים ברחובות ולא תיאוריות קונספירציה על "שליטה יהודית עולמית". האנטישמיות של המאה ה־21 לא נעלמה – היא פשוט לבשה מסכה חדשה. היא כבר לא מגיעה בדמות צוררי היהודים, אלא עוטה שפה של "זכויות אדם", "צדק חברתי" ו"סולידריות עם מדוכאים".
מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו באכזריות למעלה מ-1,200 אזרחים ישראלים – כולל תינוקות, נשים, זקנים וחיילים – ובעקבותיה פתחה ישראל במבצע "חרבות ברזל", מתפשט ברחבי העולם גל אדיר של דה-לגיטימציה, הכפשות ושנאה גלויה למדינת היהודים.
נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.
הכותרות הראשיות עכשיו
כולנו יודעים שהמערכה העצימה נבלמה למשך שבועיים. זה היה צ'יקן גיים קלאסי, שני הצדדים איימו זה על זה, האחד בתחום האנרגיה והמב"א (מערך הבקרה האווירי) ויריבו בתחום הכלכלי.
האחד ימשיך להחזיק בשליטה במצרי הורמוז – גם אם יוסכם אחרת במסגרת המשא ומתן, היכולת של האיראנים לבלום כל תנועה במצרים האלה הרי נמצאת בידיה, וזה יישאר ככה. אפשר לפגוע בספינות גם כשנמצאים עשרה או עשרים קילומטרים מרוחקים מקו המים. הסוגיה הזאת לא קשה במיוחד לפתרון אם שני הצדדים ירצו להגיע להסדר.
חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
בימים אלה אמורות להיפתח באסלמבאד שבפקיסטן השיחות על ההסכם שיסיים את משבר איראן. מיקומה של פקיסטן כמתווכת מציבה את סין כמעצמה שמאחורי הקלעים, ולמעשה השיחות האמיתיות הן בין ארצות הברית לסין, לקראת ביקורו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בבייג'ין בקרוב.
יהא ההסדר אשר יהא, כאשר סין היא בצד שמביא את ההסדר, לסין יהיה מעמד טוב יותר במפרץ. אם זה יבוא בשיתוף פעולה עם פקיסטן, יתחזק הקשר בין סין לפקיסטן, וזה יחזק את הקשר של פקיסטן עם איראן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
למקרה שפיספסת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מישהו חשב שהבבונים, או בשם המכובס 'בייס', ישנו את דעתם? (אם יש כזו בכלל). זה כמו שמישהו אוהד מכבי יעבור לאהוד הפועל בגלל תיקו. אולי רק כשלא תהיה מדינה יותר יזוז משהו. כל עוד אנחנו רק בדרך לאבדון 'הכל טוב ועוד יותר טוב כי הוא אבא טוב השם יתברך' וגו.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
הפסקת האש במלחמה מתקבלת במדינות המפרץ בתחושה אמביוולנטית. אומנם ישנה הקלה משום שההתקפות עליהן פסקו, השיט דרך הורמוז צפוי להתחדש בהדרגה והחשש מהסלמה רחבה פחת. אולם, מאחורי ההקלה מסתתרת תחושת החמצה עמוקה.
מנקודת מבטן של מדינות המפרץ, הן נכנסו למלחמה הזו בעל כורחן – והן אף יוצאות ממנה במצב אסטרטגי גרוע יותר מזה שבו היו לפניה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תגובות אחרונות
מצעד הבובות של קיסריה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה שנתניהו למד בקדנציות האחרונות זה שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא משנה. תמנה אנשים לא מתאימים, תשדוד את תקציב המדינה, או בכלל אל תעשה תקציב שנתיים וחצי, או תעשה עסקאות צוללות מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או תביא אסון של 1200 אזרחים מתים ו- 250 חטופים, או תמשוך מלחמה על שנתיים וחצי בלי לנצח, או תחריב שני חבלי ארץ. שום דבר לא משנה – הקופים יצביעו אותו הדבר. כל אחד למפלגה של המגזר שלו, והמאזן משתנה לאט רק ע"י השרצה.
הדבר השני שלמד הוא שכדי להיות ראש ממשלה, לא משנה כמה הצביעו בשבילך, כל עוד אתה מקבל את המנדט להקמת הממשלה. מרגע שהמנדט שלך, תבטיח כל מה שצריך להבטיח, לא משנה כמה מופרך, תעביר איזה חוק שתצטרך, תמנה כמה שרים למשרדים מופרכים שתצטרך, ותשחד (בכספי הציבור) את דרכך להקמת קואליציה וללשכת ראש הממשלה.
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין כל חדש תחת השמש. מנהיג שלא מקשיב למומחים, מאבד את הקשר עם המציאות ומפסיד. בעניין זה, נצטט מתולדות עמנו את סיפורו של המלך רחבעם, בנו של המלך שלמה, בנו של המלך הגדול דוד, שניצב בטקס ההכתרה שלו, ומולו עומד העם – בראשות מנהיג מורד פוטנציאלי צעיר, ירבעם – וכך מתנהלים הדברים (מלכים א, פרק יב):
"…ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר {ד} אביך הקשה את עולנו! ואתה, עתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו, ונעבדך {ה} ויאמר אליהם: לכו עד שלושה ימים, ושובו אלי. וילכו העם {ו} ויוועץ המלך רחבעם את הזקנים, אשר היו עומדים את פני שלמה אביו בהיותו חי, לאמר: איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר? {ז} וידברו אליו לאמר: אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם, ודברת אליהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים {ח} ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו, ויוועץ את הילדים אשר גדלו איתו, אשר העומדים לפניו {ט} ויאמר אליהם: מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה? אשר דיברו אליי לאמר: הקל מן העול אשר נתן אביך עלינו {י} וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר: כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר: "אביך הכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו". כה תדבר אליהם: קטני עבה ממתני אבי!! {יא} ועתה אבי העמיס עליכם עול כבד – ואני אוסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! {יב} ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי, כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי {יג} ויען המלך את העם קשה. ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו {יד} וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר: אבי הכביד את עולכם – ואני אסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! …. {טז} וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם, וישבו העם את המלך דבר לאמר: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. לאוהליך ישראל! עתה, ראה ביתך דוד! וילך ישראל לאהליו …. {יח} וישלח המלך רחבעם את אדורם אשר על המס, וירגמו כל ישראל בו אבן, וימת. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים {יט} ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה".
גם כאן נמצא המלך הצעיר והבלתי מנוסה בצומת דרכים. במקום לשמוע לעצת היועצים הזקנים והמנוסים, הוא מבקש את עצת הילדים אשר גדלו איתו. חברים מהבית, שאומרים לו מה שהוא מבקש לשמוע. והתוצאה הקטסטרופלית כבר ידועה מראש: המרד פורץ, שתי הממלכות מתפצלות, והמלך מוצא עצמו מושל על שני שבטים בלבד. בהמשך הסיפור הוא מנסה לצאת למלחמה להשבת שאר השבטים תחת שלטונו, ושני הצדדים נושאים נשק זה לעומת זה – אך הנביאים מרגיעים את הרוחות, וממלכת ישראל מקבלת עצמאות תחת שלטונו של אותו מורד צעיר.
והלקח: מנהיג שאינו מקשיב למומחים, מוביל את מדינתו לאסון.
הוא לא שונה ממנהיגים פופוליסטים אחרים. נוכל, נרקיסיסט, בור ועם הארץ, נצלן, פושט רגל סידרתי, מטרידן מינית, מיזוגן וגזען. סדרו אתם ילדים את התכונות לפי הסדר הנכון ותזכו למנהיג פופוליסט משלכם.
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה, יוסי, על התגובה לתגובה.
הנקודה המרכזית של המאמר שלך היא בהחלט חשובה, וזיהוי שלה הוא בהחלט תנאי הכרחי לפתרון הבעיה. אם בחרת להתמקד בעניין הזה בלבד, זו זכותך וההסבר שלך מקובל עליי לגמרי. אבל מכיוון שזה תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק, חשוב גם להתמקד בדברים האחרים, שבלי דיבור עליהם, זיהוי שלהם וטיפול בהם, שום דבר לא באמת יעזור. אבל את זה אפשר גם במאמר אחר…
@סתם אחד – תודה על התגובה.
אני בהחלט מסכים שיש מקום לשיח פנימי וביקורתי בתוך החברה הישראלית – ואף כתבתי לא פעם על כך. עצם היכולת לבחון את עצמנו היא חלק מהכוח הדמוקרטי שלנו. אולם המאמר שלי עוסק בנקודה אחרת: ההבחנה בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות בתחפושת.
אינני מתעלם מהקשיים ומהשאלות הקשות שמדיניות ישראל מעוררת – יש על מה להתווכח ויש הרבה מה לתקן. אבל כאשר נשללת מישראל עצם הזכות להתקיים, כאשר היא מוצגת כרוע מוחלט, כשנדרשים ממנה סטנדרטים בלתי־אפשריים שלא נדרשו מאף מדינה אחרת במלחמה, או כשהשיח נשען על דיסאינפורמציה שיטתית – אז אנחנו כבר לא נמצאים במרחב של "ביקורת".
(או לחלופין, ראה את השימוש התדיר של כמעט כל גופי התקשורת בהודעות משרד הבריאות של חמאס – זרוע דוברות של ארגון טרור – מבלי להביע שמץ של חשדנות או ביקורת. זו בעיניי הזיה מוחלטת.)
אפשר להחיל מבחנים דומים גם על יחסים פנים-־ישראליים, אבל אסור לבלבל בין ביקורת פנימית, קשה ככל שתהיה, לבין ניסיון לשלול את עצם הלגיטימיות של קיומנו כעם וכמדינה. זו נקודת המוצא שממנה כתבתי, והיא בעיניי קריטית להבנת הגל הנוכחי של האנטישמיות בעולם.
עד מתי?
כמה עוד?
על כל נרצח ישראלי מתו 50 פלסטינים
כמה עוד?
כמה חיילים עוד צריכים לההרג כדי שתתעוררו?
כמה חיילים יפגעו בגופם ובנפשם עד שתגידו – די!!!
יש הרבה תשומת לב לחטופים, ובינתיים נפלו עוד 100 חיילים על פארש. על כל חייל הרוג יש 3? 5?פגועי נפש, יש 6 פצועים שהיום אנחנו נושאים על כפיים, אבל הם יתמודדו עם נכות עוד 70 שנה
הרבה אחרי שרובנו נשכח מהמלחמה הארורה הזאת
ישראל היא גיהינום עלי אדמות
מישהו כאן מרויח משהו מעוד פלסטיני הרוג?
יש 1.8 מיליארד מוסלמים בעולם
כמה אתם רוצים להרוג?
האמת היא – כל המלחמה הזאת היא מסע נקמה של פסיכופת אחד נגד המדינה שהגישה כיתבי אישום נגד שליח-האל-בעיני-עצמו
שורף את המגינה כמו שאישתו המוגבלת הבטיחה
פסיכופת שהגדיר מחדש את גבולות הטירוף, דחף אותם למחוזות גלקטיים
מאמר יפה וחכם, אבל גם קצת תלוש ולא מאוד מעשי. הרי אנחנו כרגע במצב שגם תומכים ותיקים שלנו פונים נגדנו, למשל פירס מורגן, בונו, קנצלר גרמניה ועוד. ישראל שמה את עצמה במצב שאין לה דרך אמיתית להגן על צדקת דרכה יותר. ומצב כזה הוא כר פורה לאנטישמים ולשונאי ישראל, שיכולים מאוד בקלות להתלבש על ביקורות מוצדקות על ישראל ולהקצין ולעוות אותן. בקיצור, אין במאמר הזה שום הצעות מעשיות להתמודדות עם המצב, וגם אין בו איזושהי הסתכלות פנימית שמבקשת לבדוק מה התרומה שלנו, של ישראל, למצב הזה ומה אנחנו יכולים לעשות מול עצמנו כדי להיטיב את המצב.
ועוד הערה: את מבחן ארבע ה-D הזה אפשר להפעיל גם על היחסים בתוכנו, בתוך ישראל. אני למשל יכול לזהות מאוד בקלות את ארבעתן ביחס של ערוץ 14 ורבים מחברי הקואליציה כלפי בית המשפט העליון, כלפי ממשלת השינוי ז"ל, וכלפי מה שמכונה "הסמול". אז קצת מצחיק להטיף על צביעות העולם בזמן שהשלטון שלנו עושה בדיוק אותו דבר בתוך המדינה.
אחלה יוסי רק שמישהו באמת יקשיב יפנים ויבצע מה שבאמת טוב לנו ורק לנו כי האנטישמיות החדשה ישנה היא קבועה ! גם אם לפעמים לא מורגשת היר שם הרב שרקי אבחן זאת במדויק דמיין משחק שח מלא עם כל הכלים עליו עכשיו מגיע עם ישראל ואומר אני נכנס למשחק מיד כולם מתגעשים עלינו בהרבה סיבות וטענות – לא משנה מה נעשה אנחנו מפריעים לסדר הקיים ולכן הסלידה השנאה וכולי מעטים בעמים אכן יבינו שאולי יש לנו מה לתרום לשיפור העולם. ידידך משכבר הימים נועם אדלר מכינת עורי צפון