קצין במילואים שקיבל לאחרונה צו קריאה לסבב השירות השביעי שלו מאז השבעה באוקטובר, הגיע לפני שבועיים לפגישה באגף המבצעים במטכ"ל. השיחה אמורה הייתה להתמקד בגרף התעסוקה הצפוי ליחידה שלו בקיץ הקרוב.
הגרף שהוצג לו על ידי קצינת התכנון הדהים אותו: תכנון כוח האדם המבצעי של צה"ל מסתיים בחודש ספטמבר הקרוב, ולא נמשך עד סוף השנה.
לשאלתו מדוע התכנון נעצר בספטמבר, ענתה הקצינה: "חוסר בכוח אדם שאינו מאפשר לנו לסיים את השנה הנוכחית במספר ימי המילואים שהוקצב לנו. לכן אנחנו בונים את הגרף רק עד ספטמבר, בתקווה שעד אז צה"ל יקבל הוראה מהדרג המדיני לרדד את הפעילות".
כשפנינו לדובר צה"ל בעניין הזה, התשובה הייתה מתחמקת משהו. הוא אומנם לא הכחיש את הדברים, אך צבע אותם קצת אחרת. רוח הדברים בתגובה הרשמית הייתה שצה"ל, בשל השתנות פני המערכה והצרכים המבצעיים, מתכנן את מהלכיו רק רבעון קדימה, ולא מעבר לכך.
שלשום צה"ל החליט להסיר את העמימות מול הדרג המדיני. וכבר לא מדובר בהדלפה על "דגלים אדומים" שהניף הרמטכ"ל בקבינט, וגם לא בשיחות רקע ממקור בכיר, אלא באמירה חד-משמעית
מדוע הסיפור הזה מעניין? משום שבניגוד לתגובה המתפתלת של דובר צה"ל שהועברה אלינו לפני כשבועיים, שלשום צה"ל החליט להסיר את העמימות מול הדרג המדיני. וכבר לא מדובר בהדלפה על "דגלים אדומים" שהניף הרמטכ"ל בקבינט, וגם לא בשיחות רקע ממקור בכיר, אלא באמירה חד-משמעית.
במסמך שהוציא אגף כוח האדם (אכ"א) והופץ שלשום לכתבים הצבאיים, לאחר תדרוך של גורם בכיר באגף, נאמר במפורש (ושימו לב למספרים):
"לצבא חסרים כ-12,000 חיילים בשירות חובה, מתוכם כ-6,000 עד 7,500 לוחמים. אם קיצור שירות החובה ל-30 חודשים ייכנס לתוקפו כמתוכנן, יגדל הפער באלפי לוחמים, תומכי לחימה ואנשי טכנולוגיה נוספים".
המספרים הללו אינם חדשים; מה שחדש הוא האזהרה הברורה שצה"ל מעביר לדרג המדיני, דווקא ערב פיזור הכנסת.
עיתוי פרסום המסמך אינו מקרי. בצה"ל מבינים ששינוי חוק הארכת השירות הסדיר מחייב כבר עכשיו עבודה פרלמנטרית אינטנסיבית. שכן, קיצור שירות החובה צפוי להיכנס לתוקף בינואר 2027, בעוד קצת יותר מחצי שנה מהיום. זהו זמן אפס לביצוע שינויי חקיקה, קל וחומר כשהכנסת מתפזרת. אף שהדבר אינו נאמר רשמית, הרושם שנוצר הוא שהממשלה, למרות אזהרותיו הרבות של צה"ל, עוסקת בפוליטיקה ולא במדיניות.
את העקיצה ששיגר צה"ל בעצם הוצאת המסמך, הוא עטף בהרבה "דבש" – דרך פירוט של שלל תוכניות להגדלת מאגר כוח האדם לגיוס, לצד פתרונות יצירתיים למיצוי טוב יותר של הכוח שכבר הוכשר
את העקיצה ששיגר צה"ל בעצם הוצאת המסמך, הוא עטף בהרבה "דבש" – דרך פירוט של שלל תוכניות להגדלת מאגר כוח האדם לגיוס, לצד פתרונות יצירתיים למיצוי טוב יותר של הכוח שכבר הוכשר.
כך למשל הוצגה תוכנית "מעבר לאופק", שבמסגרתה מתקיים מדי שלושה חודשים כנס לכלל המועמדים לשחרור שלא יצאו לקצונה מטעם יחידותיהם. "מטרת הכנס היא התאמה של תפקידי קצונה לחיילים עתידי שחרור, במטרה להשאיר אותם בקבע בתפקידים שעשויים להתאים להם", נכתב במסמך.
מהלך זה מצטרף לתוכניות נוספות להקטנת שיעור הנושרים מהשירות הקרבי, וכמובן – לניסיון הסיזיפי להגדיל את מספר החרדים שמתגייסים.
אף שהדבר לא נכתב במפורש, באוכלוסייה החרדית נמצא מאגר כוח האדם היחיד שיכול לסגור את הפער העצום בצה"ל.
לפי נתוני מערכת הביטחון, המספרים נראים כך: כיום יש בישראל 38,000 משתמטים, רובם חרדים שאינם מתגייסים בשל אי-אכיפת חוק גיוס חובה והיעדר חוק גיוס חדש. לכך מתווספים עוד כ-52,000 אזרחים במעמד של "צו 12", שמשמעותו מועמדים לגיוס שלא התייצבו לשירות (גם כאן, רובם חרדים בגילי 18–23).
המשמעות היא שבישראל קיים מאגר של קרוב ל-100,000 מועמדים פוטנציאליים לגיוס שכרגע – למרות החובה החוקית להתייצב – אף אחד אינו עושה מאמץ אמיתי לגייס אותם
המשמעות היא שבישראל קיים מאגר של קרוב ל-100,000 מועמדים פוטנציאליים לגיוס שכרגע – למרות החובה החוקית להתייצב – אף אחד אינו עושה מאמץ אמיתי לגייס אותם.
מעצרי העריקים הבודדים שמתבצעים אינם מהווים מלחמה של ממש בתופעה. יש כאן בעיקר הצהרת כוונות מצד צה"ל, אך גם זהירות רבה.
הצבא לא רוצה להפוך לקבלן של מעצרים המוניים, והוא אינו מוכן להוציא את הערמונים מהאש עבור ממשלה שמתקשה לקבל החלטות (או, כפי שיגידו רבים, מעדיפה שיקולים פוליטיים על פני צרכים ביטחוניים, מבצעיים וחברתיים).
המעצרים הנקודתיים הם טיפה בים, ומטרתם כלל אינה ברורה. מה גם שחלק מהעצורים זוכים לאחר מכן למימון נרחב במזומן מצד פלגים קיצוניים ולא-ציוניים בחברה החרדית, כאילו היו גיבורי חיל.
הנתונים האלו מונחים על שולחנה של הממשלה – אותה ממשלה שמתכננת להעביר את חוק הפטור מגיוס בקרוב.
רק בעוד חמש שנים יצליח החוק של נתניהו וביסמוט להגיע ל-10% ממאגר כוח האדם שאינו מתגייס (כ-10,000 – רובם חרדים). מנגד, צה"ל אומר במפורש: אנו זקוקים ל-12,000 לוחמים ותומכי לחימה מיידית
מבחינת המספרים, רק בעוד חמש שנים יצליח החוק המוצע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט להגיע ל-10% בלבד ממאגר כוח האדם שאינו מתגייס (כ-10,000 מתוך 100,000, רובם חרדים).
מנגד, צה"ל אומר במפורש: אנו זקוקים ל-12,000 לוחמים ותומכי לחימה באופן מיידי, רק כדי להשלים את הפער שנוצר עקב מספרי ההרוגים והפצועים בשלוש שנות מלחמה.
מבחינת הציבור הנושא בנטל, מדובר בתרחיש בלהות של ממש. אם דרישות צה"ל לשלושה חוקי חירום – חוק גיוס אפקטיבי, חוק הארכת שירות סדיר וחוק מילואים חדש – לא ייענו, ספק רב אם ניתן יהיה למלא את גרף התעסוקה הצבאי ללא הכבדה אכזרית נוספת על מערך המילואים.
אם דרישות צה"ל לשלושה חוקי חירום – חוק גיוס אפקטיבי, חוק הארכת שירות סדיר וחוק מילואים חדש – לא ייענו, ספק רב אם ניתן יהיה למלא את גרף התעסוקה הצבאי ללא הכבדה אכזרית נוספת על מערך המילואים
מערך זה, יש לזכור, נמצא כבר עכשיו בממוצע של כמעט 100 ימי שירות בשנה, וזאת לקראת תחילתה של השנה הרביעית ברציפות של המערכה.




































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו