בסוף השבוע האחרון, ב-8 במאי (ובתאריך העברי: י"ג באייר), ציינו חסידי חב"ד 74 שנים למותו של ישראל אריה לייב שניאורסון – דמות שכמעט אינה מוכרת לציבור הרחב.

ככל שמעמיקים בסיפור חייו, קשה לא לחוש כי מדובר באחת הדמויות החריגות, המרתקות והטרגיות ביותר שצמחו מתוך משפחת הדמות הרבנית אולי המוכרת ביותר בדור האחרון, מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'. 

במשך שנים רבות, שמו של יא"ל הוצנע מאוד בשיח החב"די הרשמי. בעולם שבו דמויות רבניות זוכות להנצחה אינסופית, ספרים, סיפורי ניסים ותיעוד היסטורי מסודר – ישראל אריה לייב נשאר בשוליים. ויש לכך סיבה נורא ברורה: יא"ל לא היה רב. הוא היה מדען. לא רק שהיה מדען, הרי שאחיו הצעיר של הרבי הנערץ היה ובכן: חילוני. יוצא בשאלה.

במשך שנים שמו של ישראל אריה לייב הוצנע בשיח החב"די הרשמי. בעולם בו דמויות רבניות זוכות להנצחה אינסופית – הוא נשאר בשוליים. ויש לכך סיבה: הוא לא היה רב. אחיו של הרבי מלובביץ' היה מדען. וחילוני

את העובדה "המביכה" הזו ניסו במשך שנים בחסידות חב"ד לטשטש. איך לא. אחיו של האדמו"ר המזוהה ביותר עם תנועת ההחזרה בתשובה בישראל ובעולם -היה עצמו יוצא בשאלה.

בשנים האחרונות זכיתי לקחת חלק בכתיבת הערך הוויקיפדי של המדען הדתל"ש ובכך לחשוף את סיפורו לאור.

להלן הוא בקצרה:

ישראל אריה לייב שניאורסון נולד בשנת 1906 בניקולייב שבאוקראינה, בנם הצעיר של הרב לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה, ואחיו הצעיר של מי שיהפוך לימים לרבי השביעי של חב"ד – מנחם מנדל שניאורסון.

כבר בצעירותו נחשב לעילוי נדיר. הוא למד תלמוד והלכה, אך בהמשך ובניגוד למסלול הרבני הצפוי, נשאב דווקא לעולמות המדע, המתמטיקה והפיזיקה. במקום להמשיך את השושלת הרבנית-המשפחתית – ישראל אריה לייב בחר להפוך למדען.

בשנות העשרים למד באוניברסיטת לנינגרד פיזיקה וכימיה, ובהמשך נמלט מברית המועצות תחת השם "מארק גורארי" – שם שליווה אותו במשך שנים רבות. גם כאן מתחיל להיווצר אותו פער מסקרן בין דמותו הציבורית לבין הסיפור האמיתי: מצד אחד בן למשפחת רבנים חסידית מהיוקרתיות בעולם היהודי, ומצד שני מדען יהודי-סובייטי החי בזהות כמעט מחתרתית.

את העובדה "המביכה" הזו ניסו במשך שנים בחסידות חב"ד לטשטש. איך לא. אחיו של האדמו"ר המזוהה ביותר עם תנועת ההחזרה בתשובה בישראל ובעולם – היה עצמו יוצא בשאלה

מברית המועצות היגר לברלין, גם שם המשיך בלימודי מתמטיקה באוניברסיטת הומבולדט – עד עליית הנאצים לשלטון, שאילצה אותו לעזוב שוב הכול מאחוריו.

בשנת 1936 הגיע לארץ ישראל. כאן הסיפור מקבל תפנית כמעט טרגית: אדם בעל גאונות יוצאת דופן, עם יכולות מדעיות חריגות (כפי שייווכח בהמשך), מוצא את עצמו עובד בעבודות מזדמנות – סוכנות נסיעות, חנות ספרים בתל אביב – פשוט משום שלא היה לו כסף להמשיך לימודים אקדמיים מסודרים.

אבל גם בתקופות הקשות ביותר, הוא מעולם לא הפסיק ללמוד. ברשימות שנמצאו בארכיונו התגלו מאות ספרים בנושאים מגוונים: פיזיקה, מתמטיקה, פילוסופיה, מיסטיקה, ספרות וכלכלה. מדובר היה באדם עם סקרנות אינסופית, כזה שלא באמת השתייך לעולם אחד בלבד. מצד אחד מוח מדעי מבריק, ומהצד השני בן למשפחה חסידית שורשית ביותר. השילוב הזה כנראה הפך אותו לדמות שקשה מאוד "להכניס למשבצת".

בסוף שנות הארבעים הצליח לחדש את דרכו האקדמית, בין היתר בעידודו של המתמטיקאי אלברכט פרוהליך. הסגל האקדמי בלונדון התרשם ממנו בצורה יוצאת דופן, ופרופסור הרולד דבנפורט המליץ להעביר אותו ישירות למסלול דוקטורט. בשנת 1951 קיבל תואר במתמטיקה ופיזיקה, והחל לעבוד על דוקטורט באוניברסיטת ליברפול.

אלא שאז – בדיוק כשהקריירה המדעית שלו החלה להמריא – הכול הסתיים.

ב-1936 הגיע לארץ ישראל. כאן הסיפור מקבל תפנית כמעט טרגית: בהיעדר כסף ללימודים – אדם בעל גאונות יוצאת דופן, עם יכולות מדעיות חריגות, מצא עצמו בעבודות מזדמנות – סוכנות נסיעות, חנות ספרים בתל אביב

ב־8 במאי 1952, כשהוא רק בן 45, ישראל אריה לייב מת בפתאומיות בליברפול כתוצאה מהתקף לב. הוא הותיר אחריו אישה ובת קטנה, לצד אינספור מחברות מדעיות, טיוטות, רעיונות ותגליות שלא הספיק להשלים.

וכאן מתחיל אולי החלק המרתק ביותר בסיפור.

למרות הניסיון רב השנים להצניע את דמותו החילונית, מתברר שכמה מהרעיונות שפיתח הקדימו את זמנם באופן קיצוני. מאמריו בפיזיקה תאורטית צוטטו במשך עשורים והשפיעו על מדענים בולטים, כולל זוכי פרס נובל.

אחת השיטות שפיתח אף כונתה בעולם המדעי "שיטת גורארי". מחברותיו, שהתגלו שנים רבות לאחר מותו, כללו עבודות מורכבות במכניקה קוונטית, תורת השדות, אלגברה, גיאומטריה ופיזיקה.

בשנים האחרונות התעורר מחדש עניין עצום בדמותו, לאחר שחוקרים גילו אלפי עמודים של כתבי יד ומסמכים מדעיים שלו. לפתע, הדמות שנשכחה כמעט לחלוטין – חזרה לעורר סקרנות בעולם המדעי והחסידי גם יחד.

במשך עשורים הייתה דמותו המשיחית של האדמו"ר מחב"ד – זה שהפך את מפעל המיסיון הדתי למותג בינלאומי בדמות בתי חב"ד ודוכנים להנחת תפילין – מושא למחקר ולהתעניינות כלל-ציבורית.

למרות הניסיון רב השנים להצניע את דמותו החילונית, מתברר שכמה מהרעיונות שפיתח הקדימו את זמנם. מאמריו בפיזיקה תאורטית צוטטו במשך עשורים והשפיעו על מדענים בולטים, כולל זוכי פרס נובל

היום, 74 שנים אחרי מותו, נדמה שסוף סוף מתחילים לספר גם את סיפורו של האח השני. זה שעזב את הרבנות לטובת המדע.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.