ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ממשיכה בבליץ החקיקה של ליבת ההפיכה המשטרית, שעניינה הפיכת מערכת המשפט לנשלטת פוליטית.

לצד החוק לפיצול והחרבת מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, פועל רוטמן לקידום מזורז של חוק מח"ש, במטרה להשלים את החקיקה בטרם תיכנס המערכת הפוליטית באופן רשמי לתקופת בחירות.

הוועדה נשלטת באופן מוחלט על ידי רוטמן, המגיש את הצעות החוק מטעם עצמו, קובע בהם דיונים מזורזים, מניח בפני הוועדה עוד ועוד נוסחים מתעדכנים ומייצר מניפולציות המרחיקות את הליך החקיקה מכל הליך נורמלי שהכנסת אמורה לקיים.

אולם על אף הנוסחים המתחלפים חדשות לבקרים, הצעת חוק מח"ש נותרה בבסיסה זהה לנוסחה הראשוני, ותכליתה הפיכת מח"ש לגוף חקירה והעמדה לדין פוליטי לחלוטין, הנשלט על ידי שר המשפטים, אשר מטרתו הטלת אימה על רשויות אכיפת החוק שיעזו לאכוף עבירות שחיתות שלטונית של פוליטיקאים בשלטון.

על אף הנוסחים המתחלפים חדשות לבקרים, הצעת חוק מח"ש נותרה בבסיסה זהה לנוסחה הראשוני, ותכליתה הפיכת מח"ש לגוף חקירה והעמדה לדין פוליטי לחלוטין, הנשלט על ידי שר המשפטים

אתמול (ראשון) שיגר רוטמן נוסח חדש מטעמו של הצעת החוק, שבמקור הוגשה על ידי ח"כ משה סעדה (ליכוד), שהיה בעבר בכיר במח"ש ונראה כמי שפועל ממניעים אישיים נקמניים.

ח"כ משה סעדה בדיונים בוועדת החוקה של הכנסת, 12 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבסיס העקרוני של הצעת החוק נותר כפי שהיה מלכתחילה: ניתוקה של המחלקה לחקירות שוטרים, שהיום היא מחלקה בפרקליטות המדינה, ממוטת הכנפיים של פרקליט המדינה ושל היועצת המשפטית לממשלה.

עיון בהצעת החוק מגלה כי המציאות הפוליטית הנוכחית לא חלחלה לתובנות מעשיות המנחות את יוזמי החוק. הצעת חוק המבססת שליטה פוליטית של מי שמצוי בשלטון על זרועות מערכת אכיפת החוק, שאמורים להיות נקיים ועצמאיים מכל הטיה פוליטית, מקפלת בתוכה הנחה שהשלטון לא יתחלף, והכוח הפוליטי החריג הזה לא ייפול בידיהם של מי שנמצאים כעת באופוזיציה.

הצעת חוק המבססת שליטה פוליטית של מי שמצוי בשלטון על זרועות מערכת אכיפת החוק, מקפלת בתוכה הנחה שהשלטון לא יתחלף, והכוח הפוליטי החריג הזה לא ייפול בידיהם של מי שנמצאים כעת באופוזיציה

המציאות הפוליטית העכשווית, והאפשרות הממשית שהקואליציה לא תמשיך להחזיק בהגה השלטון לאחר הבחירות, הייתה אמורה להוביל את רוטמן, סעדה וחברי הקואליציה לתובנה שמא לא כדאי להם להפקיד את הכוח לשלוט על גוף חקירתי ותביעתי דוגמת מח"ש, לאחר השלמת החוק, בידי שר המשפטים העתידי.

אך דבר מההיגיון היסודי הזה בדבר מסך הבערות ביחס לזהות המחנה הפוליטי שישלוט אחרי הבחירות, לא חלחל לנוסח המעודכן של הצעת החוק.

על פי הצעת החוק, מח"ש תהיה יחידה במשרד המשפטים – לא בתוך הפרקליטות אלא כפופה ישירות לשר. לתפקיד מנהל מח"ש יוכל להתמנות כל עורך דין בעל ותק של עשר שנים.

המחלקה לחקירות שוטרים בירושלים, 28 בספטמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מדובר בדרישה טכנית ולא מהותית שעניינה משך החזקת רישיון עריכת דין, ולא ניסיון קונקרטי בתחומי החקירות, או התביעה הכללית. כל שנדרש הוא "ניסיון בתחום הפלילי". לצורך הדוגמה, גם עו"ד כנרת בראשי, שייצגה בעבר נפגעת עבירה בפרשת קצב, תוכל לטעון לניסיון בתחום הפלילי ולפיכך להיותה כשירה להתמנות למנהלת המחלקה.

הליך המינוי של מנהל מח"ש לא יהיה הליך מכרזי רגיל בשירות המדינה, ואף לא הליך של ועדת איתור במתכונת המוסדרת לגבי תפקידים בכירים בנציבות שירות המדינה. יוזמי החוק יוצרים כאן הליך ייחודי שתכליתו להביא לשליטה מוחלטת של שר המשפטים בתוצאה הסופית, באמצעות הרכבה של הוועדה למינוי מנהל מח"ש ואופן המינוי של חבריה.

יוזמי החוק יוצרים כאן הליך ייחודי שתכליתו להביא לשליטה מוחלטת של שר המשפטים בתוצאה הסופית, באמצעות הרכבה של הוועדה למינוי מנהל מח"ש ואופן מינוי חבריה

חברה הוועדה יהיו מנכ"ל משרד המשפטים, שהוא איש אמונו של השר; עורך דין המשמש סניגור פלילי, שימנה השר; נציב שירות המדינה ואדם נוסף בעל ניסיון בחקירות או בתביעות, שימנה הנציב – ומכאן החשיבות הרבה שרואה הקואליציה בשליטה על זהות נציב שירות המדינה.

וכעלה תאנה – שופט בדימוס שימנה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ושבאופן המיועד להשפיל לא ישמש יו"ר הוועדה. רק שופט בדימוס שאינו חושש להיתפס כמשת"פ פוליטי יסכים לשבת בוועדה כזאת.

שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, במליאת הכנסת, 26 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ועדת המינוי הפוליטית תמנה לא רק את מנהל מח"ש, אלא גורם בכיר נוסף לצידו – שייקרא "הממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים". תפקידו של הממונה לשמש מעין בורר בעל סמכות הכרעה במחלוקות, ככל שיתגלעו, בין מנהל מח"ש לבין היועץ המשפטי לממשלה. הוא יהיה גם בעל סמכות הערר על החלטות של מנהל מח"ש בדבר סגירת תיקים.

הצעת החוק מקנה סמכות חקירה והעמדה לדין למח"ש הפוליטית, גם אם הדבר לא יהיה לרוחם של מי שעומדים בראש מערכת אכיפת החוק הקונבנציונלית – פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה

עוקץ נוסף בהצעת החוק טמון בסמכותה של מח"ש החדשה לחקור ולהעמיד לדין בפרשות שבהן אחד החשודים הוא שוטר, וחשודים אחרים אינם שוטרים. הצעת החוק מקנה סמכות חקירה והעמדה לדין למח"ש הפוליטית, גם אם הדבר לא יהיה לרוחם של מי שעומדים בראש מערכת אכיפת החוק הקונבנציונלית – פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

הצעת החוק נראית כמיועדת לזרוע מחלוקות בין זרועות האכיפה, ובמקרים שכאלה קובע החוק כי אנשי מח"ש יהיו רשאים לשמש חוקרים ותובעים גם כלפי מי שבאופן רגיל לא מצויים במסגרת סמכותם.

סמכותו החריגה של "הממונה" להכריע כביכול במחלוקות, ולקבוע כי פרשה פלילית מסוימת לא תהיה בידיו של היועץ המשפטי לממשלה – המשמש מאז קום המדינה ראש התביעה הכללית בישראל – מהדהדת את התנהלותו של שר המשפטים הנוכחי יריב לוין, שהתעקש ליטול מידיה של היועצת גלי בהרב-מיארה את הפיקוח על החקירה בפרשת הפצ"רית.

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס הפרידה ממ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

אם חוק מח"ש יעבור, לא תהיה לשר המשפטים שום בעיה להורות על נטילת פרשה פלילית מסוימת מידיהם של פרקליט המדינה והיועצת. כל שיידרש הוא לערב בפרשה שוטר אחד – לא משימה מסובכת במיוחד – ולהעביר להכרעת "הממונה" את השאלה מי יהיה הגוף החוקר.

הצעת חוק מח"ש מצויה בדיונים אחרונים לקראת אישורה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. כל הסימנים מעידים כי בכוונת הקואליציה לאשרה בטרם תחדל הכנסת ה-25 ממעשי החקיקה

הצעת חוק מח"ש מצויה בדיונים אחרונים לקראת אישורה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. כל הסימנים מעידים כי בכוונת הקואליציה להשקיע בה את התשומות הנדרשות על מנת לאשרה בטרם תחדל הכנסת ה-25 ממעשי החקיקה.

גם הצעת החוק הזו, לצד הצעות אחרות כמו ההצעה לפיצול תפקיד היועצת, היא סכנה גדולה לשלטון החוק.