JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הדי בן-עמר: האדם מחפש משמעות | זמן ישראל

סיפור לשבת האדם מחפש משמעות

חתול יוצא מארגז החול שלו, אילוסטרציה (צילום: iStock / Olga Yastremska)
iStock / Olga Yastremska
חתול יוצא מארגז החול שלו, אילוסטרציה

משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.

על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".

הפילוסוף בן-זמננו דניאל דנט המנוח, חוקר תודעה ידוע, אמר לעומת זאת: "מִצאו לעשות משהו שהוא חשוב יותר מכם, והקדישו לו את שארית חייכם". בכך, לדבריו, נמצא משמעות לחיינו באורח שנרגיש שאינם חולפים לשווא.

לפי חכמי הקבלה "האדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו". הפילוסוף וחוקר התודעה דניאל דנט אמר לעומת זאת: "מִצאו לעשות משהו שהוא חשוב יותר מכם, והקדישו לו את שארית חייכם"

הרופא הידוע אלברט שוויצר, שהיה גם תיאולוג, מוזיקאי ופילוסוף, עשה כך, והקדיש את חייו לטיפול בחולים בבית החולים שהקים בגבון שבמערב אפריקה המשוונית, מה שגם הביא לו את פרס נובל לשלום על פעילותו לטובת החולים הנזקקים באפריקה.

בפרס נובל לשלום זכתה גם אמא תרזה, אגב, נזירה בלקנית-אלבנית שהקדישה את חייה כמסתבר מעדויות שונות להתעלל נפשית בנזירות במסדר שלה, במה שידוע כיום כהתנהגות מוטרפת על גבול הסאדו-מזוכיזם ובספק אם בגבולות השפיות, אבל לא על זה היא זכתה בפרס נובל, כנראה. היא זכתה בו על כך שלפחות למראית עין הקדישה את חייה לטובת נזקקים ואומללים, ואינני חולק על כך שהחיים קצרים וזכותו של כל אחד להקדיש את חייו למה שמענג אותו, גם אם אלו אומללים ונזקקים וחולים.  

כל עוד זה נותן לחייו משמעות.

ואילו המפיק והכותב אדם לייפציג הקדיש לנושא המשמעות מחשבה מרובה שאת מסקנותיה העלה בהרצאת TED. הוא מטיל ספק אם אי פעם נגיע להגדרה כוללת של ייעוד המין האנושי, ולכן על המשימה להתמקד באינדיבידואלים, כל אחד וייעודו האישי בחיים. על כן פיתח לייפציג שיטה פשוטה שלפיה יקבע כל אחד את ייעודו בחייו בחמש דקות.

את ייעודו, לפי אדם לייפציג, ימצא כל אחד בחמש דקות, אם יענה לעצמו על חמש שאלות פשוטות:

    1. מי אני?
    2. מה עשיתי בחיים? 
    3. עבור מי עשיתי את זה? 
    4. מה אני צריך או רוצה? 
    5. כיצד השתניתי כתוצאה מזה?

המפיק והכותב אדם לייפציג הקדיש לנושא המשמעות מחשבה מרובה. הוא מטיל ספק אם אי פעם נגיע להגדרה כוללת של ייעוד המין האנושי, ולכן על המשימה להתמקד באינדיבידואלים ובייעודם האישי     

כמו כל אדם אחר על פני הכוכב ארץ, או לפחות כמו חלק ניכר מהמהלכים עליו, גם אני תהיתי במהלך חיי על משמעות קיומי כאן ועל הייעוד של חיי, ועל כן הרביתי לקרוא בספרות פילוסופית ובספרי הגות שונים. קראתי ספרות פילוסופית מערבית ופילוסופיה של המזרח, בודהיזם וזן יפני וסיני, וספרים של הוגי דעות ידועים, עד שבגיל שבע עשרה התגלגל לידי אחד הספרים המשמעותיים בנושא זה, ספרו של הפרופסור לפסיכולוגיה ויקטור פרנקל – "האדם מחפש משמעות".

פרנקל שרד את מחנות ההשמדה הנאציים, שם עקב אחר הדבר הבא: מי מהאנשים הצליח לשרוד באמצעות כוח נפשי ומי לא. כלקח מניסיונו במחנות הללו, בהם מצא שמי שראה ייעוד ברור ומשמעות לחייו – כוח הישרדותו היה גדול מהשאר, וכך גם סיכוייו להינצל, פיתח פרנקל תורה של חיים לפי משמעות שקרא לה "לוגותרפיה" – הירפאות בעזרת משמעות. והסיבה שהספר הגיע לידי הייתה זו: אמא שלי נתנה לי אותו.

כשנתנה לי אותו אמרה אמי:

"זה הספר הכי חשוב והכי חכם שקראתי בחיים. זה הספר שיוציא אותי מהדיכאון. זה הספר שיציל אותי. קרא אותו". 

כי זאת יש לדעת – כל חיי הייתה אמי אישה מוכת דיכאון פתולוגי, וככל שעברו השנים הדיכאון הלך והחמיר, וכלל אשפוזים במחלקות סגורות ומכות חשמל ותרופות קשות, עד היום בו מצאתי אותה מדממת בחדר השינה וורידיה חתוכים.

כל חיי הייתה אמי אישה מוכת דיכאון פתולוגי, וככל שעברו השנים הדיכאון הלך והחמיר, וכלל אשפוזים במחלקות סגורות ומכות חשמל ותרופות קשות, עד היום בו מצאתי אותה מדממת בחדר השינה וורידיה חתוכים

אלא שכהרגלה לא בדקה אמי עד הסוף ולא ידעה שאת הוורידים יש לחתוך לאורכם ולא לרוחבם כמו שרואים בסרטים, ועל כן הצלחתי להזעיק אמבולנס ולהציל אותה, והיא המשיכה בחייה עד ליום שבו לשמחתה הרבה מתה ונגאלה ממחלת הסרטן.

כל זה אומר שהלוגותרפיה של ויקטור פרנקל לא ממש עזרה לה.

אני, לעומתה, כן הצלחתי בסופו של דבר למצוא את המשמעות והייעוד של חיי, וזה קרה כמו שהרבה דברים בחיים קורים – ללא תכנון מוקדם. וכבר אמר על זה ג'ון לנון המנוח:

"החיים הם מה שקורה לנו בזמן שאנחנו מתכננים דברים אחרים".

אם כן: בזמן שהייתי שקוע בחיפושיי אחר משמעות וייעוד לחיים, אט-אט הילדים גדלו ועזבו את הבית, וחניה אשתי ואני נשארנו בו לבד. מדובר בחמישה צאצאים שגרו איתנו בלינה משפחתית, ומטבע הדברים שבעה אנשים החיים בבית צריכים פח זבל גדול, שלא לומר ענק. על כן קניתי בזמנו לביתנו בקיבוץ פח אשפה בנפח של שישים ליטר, שכנראה נועד לגני אירועים וחתונות של חמש מאות איש ומעלה, וכל יום מישהו מבני הבית זרק את השק עם התכולה אל המיכל השכונתי – עד שהילדים עזבו את הבית.

וכשהילדים עזבו, הסתבר שחניה אשתי אינה יכולה להרים שק אשפה כזה לבד, ובזה הסתמן ייעוד אחד שלי בחיים – להוציא מדי יום את שק הזבל אל הפח השכונתי.

כי זאת יש לדעת: שני אנשים, גם אם הם פנסיונרים, יכולים עם הרבה רצון טוב למלא פח כזה מדי יום, וככל שמרוקנים אותו מדי יום עדיין הוא נשאר מלא, מה שידוע ביהדות כ"נס פח הזבל".

אבל בזה לא תם ייעודי.

יש לדעת: שני אנשים, גם אם הם פנסיונרים, יכולים עם הרבה רצון טוב למלא פח ענק בנפח של שישים ליטר מדי יום, וככל שמרוקנים אותו מדי יום עדיין הוא נשאר מלא, מה שידוע ביהדות כ"נס פח הזבל"

באחד השלבים המאוחרים של חיינו עברה בתי להתגורר בביתנו לתקופת-מה ואיתה הגיעה החתולה שלה. בתי נכת-צה"ל מאה-פלוס, ויכולותיה הפיזיות מוגבלות, ועל כן באורח פלא כלשהו נקבע בהסדרי הבית בידי כוח עליון – כוח עליון שאני נשוי לו – שאני האחראי על ניקוי כלי הפלסטיק המרובע שבתוכו חול מיוחד ושבו החתולה עושה את צרכיה.

וכשבתי עברה להתגורר ביפו, המשימה הזו שלי עברה לשם.

החתולה הזו, יש לציין, אוכלת כיד המלך כולל המשרתים שלו ואפילו כולל מפקדי הצבא שלו, ואת תוצאות האכילה הזו, שסוס בינוני אינו מתקרב לייצר דומות להן, אפשר לראות בכמויות ההולכות ונערמות בכלי הפלסטיק המשוכלל, שבואו נקרא לו בשמו האמיתי – המחראה.

בקיצור, אם עדיין לא הבנתם עד עכשיו, זה ייעודי השני בחיים: אני הממונה על המחראה של החתולה.

על הקקי שלה.

אומרים שהאדם ניצב בראש סולם ההיררכיה של הבריאה, וכל שאר החיות מדורגות תחתיו, אז אני שואל אתכם כאן, ואתם לא חייבים לענות לי, רק תחשבו על זה: אם יש נברא-בצלם שמחרבן כל היום, ויש נברא אחר, בצלם אחר, שתפקידו לאסוף את החרא של הראשון – איזה משני הברואים הללו עומד במקום גבוה יותר בסולם ההיררכיה האלוהית, לפי הבנתכם?

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,062 מילים
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.