הוא בן 44 מאזור השרון, אב לשלושה ילדים, עם משכורת של כ־12.5 אלף שקלים ודירה ללא משכנתה. התקציב שעבר השנה יגרע 2,150 שקלים מהכנסתו הפנויה. מבחינתו, מדובר ב"תקציב של שחיקה": מצד אחד מצבו יציב, ללא הלוואות לדיור וללא חשיפה לריבית הגבוהה הכרוכה בהן; מצד שני, הוא סופג פגיעה מצטברת דרך העלאת המע"מ, הקפאת נקודות הזיכוי ושחיקת הקצבאות.

הרפורמה של ריווח מדרגות המס כמעט לא משפיעה על אותו אדם, כמי שנמצא במדרגות ההכנסה הנמוכות. אך הוא משלם את מלוא מחיר הקיצוצים בשירותים האזרחיים, הקפאת הקצבאות, במקרה שלו קצבאות הילדים, העלאת האגרות הממשלתיות ועליית המע"מ ב־1%. אותו שכיר עשוי להיטיב את מצבו באמצעות ניצול נקודות זיכוי נוספות ובדיקת זכאות ילדיו לתוכנית המצוינות בחינוך.

התובנות האלה לגבי מצבו של אדם המייצג את המעמד הבינוני–נמוך לקוחות מאתר חדש בשם "התקציב שלי", שמאפשר לכל אדם לקבל ניתוח אישי של השפעת תקציב המדינה על מצבו. בין שמדובר בשכיר, עצמאי, גמלאי, סטודנט או נכה; עם דירה או בלעדיה; תושב הפריפריה או המרכז; עובד במגזר הפרטי או הציבורי – אפשר להזין מגוון מאפיינים ולקבל את ההשלכות הצפויות על הכיס.

באתר יש סימולטור המאפשר לבחון את ההשפעות של שינויים תיאורטיים בתקציב. כך למשל, עבור אדם עם הכנסה חודשית של 14 אלף שקלים נטו, הורדת המע"מ בחזרה ל־17% תגדיל את ההכנסה השנתית בכ־1,100 שקלים

כמו כן, באתר יש סימולטור המאפשר לבחון את ההשפעות של שינויים תיאורטיים בתקציב. כך למשל, עבור אדם עם הכנסה חודשית של 14 אלף שקלים נטו, הורדת המע"מ בחזרה ל־17% תגדיל את ההכנסה השנתית בכ־1,100 שקלים. הורדת שיעור תקציב הביטחון בקצת פחות מ־1% תגדיל את ההכנסה השנתית ב־121 שקלים, והגדלת תקציב הבריאות ב־1% תניב 57 שקלים.

אפשר לבדוק באתר גם את התאמת התקציב לערכים ולהעדפות אישיות, ובאמצעות סדרת שאלות לקבל ציון התאמה סופי. כך למשל: האם לחלק תשעה מיליארד שקלים לכל אזרח, או להשקיע בשלושה קווי רכבת חדשים לפריפריה? האם למסות קרוב ל־200 אלף דירות ריקות כדי לעודד השכרה? והאם כדאי לתקצב באופן שונה בתי ספר לפי חוסנה של הרשות המקומית?

אתר "התקציב שלי" (צילום: צילום מסך)

הניתוח של ההעדפות הוא צעד ראשון למעורבות פוליטית ולגיבוש דרישות אפקטיביות. במקביל, האתר מאפשר לחלץ תובנות גם לגבי תקציב המדינה הנוכחי ותקציבים קודמים, בהיבטים שונים של חיינו: מנתונים על הקיצוצים האחרונים בתקציבים האזרחיים ועד בחינה ברזולוציה גבוהה יותר של מה שקרה לתקציבי החינוך, הרווחה והבריאות, או לחלופין, בכמה גדל תקציב הביטחון.

למעשה, האתר מציע כלי AI פשוטים שמאפשרים היכרות אינטימית יותר עם תקציב המדינה, שהשנה מסתכם בכ־700 מיליארד שקל, לא כולל הרשאות להוצאות נוספות.

נוסף על כך, יש בו מעקב שוטף אחר שינויים והעברות תקציביות שמתבצעים במהלך השנה, וכן אפשרות לדיון קבוצתי בסוגיות שונות, כמו העלאת המע"מ, הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה, מס הקרקעות הלא מנוצלות ורפורמת החלב.

"האתר מבוסס על מהפכת הבינה המלאכותית והמטרה שלי היא שאנשים לא רק יכירו את התקציב אלא גם יוכלו להבין איך הוא משפיע עליהם והאם הוא תואם את הערכים שלהם"

AI למטרות חברתיות

"בניתי את הפרויקט הזה מתוך תסכול אישי: רציתי להבין איך התקציב משפיע עליי, ולא מצאתי כלי שיענה על זה בצורה פשוטה ואישית", כותב מייסד האתר, דני גיגי. גיגי, בן 50 מירושלים, מוכר כמנכ"ל פורום הדיור הציבורי, ובעשור האחרון עוסק בנושאי מדיניות ציבורית בחברה האזרחית, בהם צדק חלוקתי ומאבק בעוני.

הוא בנה את הפלטפורמה במסגרת היותו עמית במכון מנדל למנהיגות, ולא הסתמך על מודל קיים בעולם. "האתר מבוסס על מהפכת הבינה המלאכותית והמטרה שלי היא שאנשים לא רק יכירו את התקציב אלא גם יוכלו להבין איך הוא משפיע עליהם והאם הוא תואם את הערכים שלהם ויוכלו לראות איזה פתרונות אפשר להציע", הוא אומר בשיחה עם זמן ישראל.

דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי (צילום: יוסי זמיר)

לדבריו, המטרה היא להפוך את התקציב לכלי פרקטי, ובהמשך להגדיל את השיתוף והמעורבות של הציבור בגיבושו ובהחלטות פיסקליות שונות. "יש היום ערים בעולם שבהן התקציב הוא שיתופי ובישראל זה עדיין חור שחור. המטרה בהמשך היא לתת לאנשים להיות חלק מקבלת ההחלטות וזה יעזור בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות כך שחלוקת התקציבים תהיה יותר שוויונית.

"האתר מאפשר יותר פיקוח ושקיפות ולא לתת לדברים להיעשות מעל הראש. זה מבוסס על ספר התקציב, חוק ההסדרים ומה שעובר בכנסת. המקורות הן הכנסת, וספרי התקציב עצמם שאף אחד לא מצליח לקרוא, וגם אני עצמי רציתי להכיר ולדעת יותר. יש באתר שכבות מידע: קודם כל מופיע מידע מאתרי ממשלה, לאחר מכן תקשורת וארגונים לא ממשלתיים".

"האתר מאפשר יותר פיקוח ושקיפות ולא לתת לדברים להיעשות מעל הראש. זה מבוסס על ספר התקציב, חוק ההסדרים ומה שעובר בכנסת. המקורות הן הכנסת, וספרי התקציב עצמם שאף אחד לא מצליח לקרוא"

במקביל, גיגי בנה אתר נוסף, "בית חכם לזכויות", שמיועד לסייע למחוסרי דיור. האתר מציע ייעוץ וירטואלי ומשפטי, וכן סיוע בניסוח פניות ומכתבים לגורמים ממשלתיים ואחרים.

בתקופה שבה מדובר רבות בסיכונים של הבינה המלאכותית לפרטים, לארגונים ואף לאנושות בכלל, מייסד האתרים האלה מבקש לתעל אותה לטובת מטרות חברתיות.

"אלה דברים שאני עושה עכשיו כי הבנתי שצריך להביא את ה־AI למקומות חברתיים. אני יודע לתכנת ולעבוד עם מערכות כאלה, ורציתי לרתום את זה לתובנות חברתיות ולא רק אישיות, ולשרת את אלה שאין להם. השלב הבא הוא לפתח מערכת שתאפשר לאנשים יותר מעורבות בתהליכי קבלת החלטות. 'בית חכם' הוא מערכת מיצוי זכויות אבל גם מאפשרת לסייע לאחרים בסינגור.

"אני רוצה להגדיל את המעורבות של אנשים בתקציב, כך שיוכלו לקחת את החיים בידיים שלהם ולא יצטרכו לחכות שמישהו אחר יילחם עבורם או יעשה להם חסד. זה מכוון גם לאנשים ממעמד הביניים, כדי שיבינו איך וכמה התקציב משפיע על חייהם. זו תפיסת העולם שלי, וזה מה שאני מפתח".