המתקפה הרב-חזיתית שמנהל שר התקשורת שלמה קרעי על מרבית כלי התקשורת בישראל, תוך שבמקביל הוא פועל באינטנסיביות למען אמצעי התקשורת התומכים בראש הממשלה בנימין נתניהו, מהווה אחת מזרועותיה המרכזיות של ההפיכה המשטרית.
במסגרת זאת, פעל קרעי מתחילת כהונתו, באופן גלוי ומפורש, לייבוש תאגיד השידור הציבורי "כאן", לדלדול משאביו ולהתנוונות מוסדותיו.
לא פחות מחמש עתירות הגישה לבג"ץ בשלוש השנים האחרונות עמותת "הצלחה", הפועלת בין היתר בתחום רגולציית התקשורת. העתירות כוונו בעיקרן על סירובו של קרעי לפעול למינוי חברים במועצת התאגיד – גוף המשמש כדירקטוריון התאגיד – תוך שהביא בפועל להפסקת פעולתו.
בשנה האחרונה פעל קרעי גם להדיח את השופטת בדימוס נחמה מוניץ, שהוא עצמו מינה ליו"ר ועדת האיתור למינוי חברי מועצת התאגיד, תוך הפרחת טענות כי מוניץ "התקפלה" בפני לחציהם הבלתי חוקיים של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.
בשנה האחרונה פעל קרעי להדיח את השופטת בדימוס נחמה מוניץ, שהוא עצמו מינה ליו"ר ועדת האיתור למינוי חברי מועצת התאגיד, תוך הפרחת טענות כי מוניץ "התקפלה" בפני לחציהם של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה
פסק דינו של בג"ץ שניתן ביום שלישי השבוע בכל חמש העתירות משרטט קו ברור להתנהלותו המופקרת של קרעי – גם כלפי אחריותו הממלכתית, גם כלפי עולם התקשורת בכללותו, וגם כלפי הוראות החוק.
בדיון שקיים הרכב השופטים עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב לפני חודשיים, קרעי התעקש להופיע בעצמו ודיבר אל השופטים בנימוס מפתיע; את ההשתלחות בהם הוא אינו עושה בפניהם: "חבורת דיקטטורים בגלימות", כינה קרעי את בג"ץ בעקבות פסק הדין, שבו בוטלה החלטתו להדיח את מוניץ, ונקבעה חובתו לפעול בהקדם ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים המעורבים, להשלמת הרכב מועצת התאגיד.
אי אפשר להצדיק את התנהגותו ודיבורו של שר התקשורת כלפי בית המשפט, אבל אפשר להבין מהיכן העלבון נובע. פסק דינו של בג"ץ משגר מהלומה אחר מהלומה לפרצופו של קרעי. את כולן הוא הרוויח, על היושר אפשר להתווכח.
השופט גרוסקופף לא מסתפק בניתוח מנהלי של חובת השר לפעול על פי החוק, ולהיעדר שיקול הדעת שלו בשאלה אם צריך או לא צריך למנות חברים למועצת התאגיד במספר שיאפשר לה לפעול. מבחינת גרוסקופף, זוהי הבמה הראויה להזכיר עקרונות יסוד לא רק על חשיבותו של השידור הציבורי, אלא על כלל מפעלי התרבות שהמדינה מקיימת שלא על בסיס שיקולי רייטינג.
"דרך המלך שבה המדינה יכולה לצעוד כדי לדאוג לגיוונו ולשימורו של שוק דעות עשיר ותוסס, היא באמצעות הדאגה לכינונו של שידור ציבורי מקצועי, אמין ועצמאי"
השופט האחרון שכתב דברים דומים היה חנן מלצר, בפסק דין בפרשת היוזמה לפצל את התאגיד ערב תחילת שידוריו ב-2017. "דרך המלך שבה המדינה יכולה לצעוד כדי לדאוג לגיוונו ולשימורו של שוק דעות עשיר ותוסס, היא באמצעות הדאגה לכינונו של שידור ציבורי מקצועי, אמין ועצמאי", מלצר כתב אז. וגרוסקופף הוסיף כעת:
"השידור הציבורי דומה באופיו למוסדות תרבות אחרים שהמדינה מקיימת, כדוגמת מוזאונים, תיאטראות ומוסדות מחקר אקדמיים. המימון הציבורי לגופים אלה נדרש לא בשל כך שהשוק הפרטי אינו מסוגל לייצר תכנים מתחרים; אלא בשל כך שהשוק הפרטי מייצר תכנים אלה באופן המיועד לשרת העדפות מסוימות (רצונותיהם של בעלי ההון או של רוב כזה או אחר), וקיימת חשיבות לשימורו של מנגנון ציבורי, המייצר תכנים מקבילים באופן שאינו תלוי בהעדפות אלה, אלא משקף מדדים אובייקטיביים של אמינות, איכות וחדשנות".
שלושת השופטים גם הדפו את טענותיו של קרעי ביחס להחלטתו להדיח את השופטת מוניץ מתפקידה כיו"ר ועדת האיתור. קרעי טען כי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה – ובראשם המשנה ליועצת המשפטית בתחום הציבורי-מינהלי, ד"ר גיל לימון – הפעילו על מוניץ לחצים כבדים, ואף נתנו לה עצות משפטיות שגויות, ובכך שהיא בחרה להסתמך עליהם היא התפרקה מעצמאותה ופעלה שלא כדין.
גם כאן גרוסקופף מצא במה להנחיל לקרעי שיעורי יסוד בעבודת רשויות השלטון:
"מעורבותם של יועצים משפטיים בעבודה הסדירה של רשויות המנהל היא, על דרך הכלל, מרכיב חיוני בדרישה לקיומו של הליך מנהלי תקין. העובדה שהיו"ר מוניץ מצאה לנכון להיוועץ בגורמי הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת במספר סוגיות אינה יכולה לשמש אינדיקציה לכך שאינה ממלאת את תפקידה כראוי – נהפוך הוא, לו הייתה נוהגת אחרת הייתה חוטאת לתפקידה".
התוצאה היא שלא רק שעמדתו של קרעי, שלפיה חובה היה על מוניץ להתעלם מהנחיות הייעוץ המשפטי, נדחתה; אלא שפסק הדין אף מחזק ומקבע את הנורמה המשפטית שלפיה חובה היה עליה – כפי שחובה על כל בעל סמכות שלטונית ברשויות השלטון, בין אם הוא נבחר ציבור או נושא משרה – לפעול בהתאם להנחיות היועצים המשפטיים.
פסק הדין אף מחזק ומקבע את הנורמה המשפטית שלפיה חובה היה עליה – כפי שחובה על כל בעל סמכות שלטונית ברשויות השלטון, בין אם הוא נבחר ציבור או נושא משרה – לפעול בהתאם להנחיות היועמ"שים
ניכר בכתיבתו של גרוסקופף שהוא עדיין נרעש מעצם העמדה ששר בממשלת ישראל הניח לפניו:
"משמעות הקביעה לפיה עובד ציבור אשר נועץ עם הייעוץ המשפטי ביחס לשאלה משפטית, ופעל לפי העמדה המשפטית שקיבל, אינו ממלא את תפקידו כראוי, היא לא פחות מהרסנית. לא ניתן לזקוף לחובתו של עובד ציבור שפעל בהתאם לחוות דעת משפטית שניתנה לו, ולבטח לא ניתן לראות בכך משום עילה להעברה מתפקידו מהטעם שהוא איננו ממלא את תפקידו כראוי".
בהיבט האופרטיבי של פסק הדין, משהדחתה של מוניץ בוטלה, מכהנים כעת בוועדת האיתור של מועצת התאגיד שניים מבין שלושה חברים, ומתעוררת השאלה האם הוועדה רשאית לפעול בהרכב שכזה.
בהקשר הזה, עם כל הרצון להסיר את החסמים בדרך להשלמת הרכב מועצת התאגיד, עמדתה של השופטת כנפי-שטייניץ עדיפה על עמדתו של גרוסקופף: לשיטתו מדובר ב"הרכב קטוע" של ועדה ציבורית, שניתן לראותו כהרכב חוקי כל עוד לא הושלמו הליכי המינוי של החבר השלישי בוועדת האיתור.
כנפי-שטייניץ רואה את הדברים אחרת. לשיטתה, הרכב קטוע של ועדה מתאר נסיבות שבהן מונו כלל חבריה של ועדה, ולאחר מכן חלק מהחברים הודחו, התפטרו או פקעה כהונתם. לעומת זאת, ועדה שמעולם לא מונו כלל חבריה, היא לשיטתה ועדה שכלל לא באה לעולם, והיא נעדרת סמכות להפעיל את סמכויותיה מלכתחילה.
כנפי-שטייניץ רואה את הדברים אחרת. לשיטתה, ועדה שמעולם לא מונו כלל חבריה, היא ועדה שכלל לא באה לעולם, והיא נעדרת סמכות להפעיל את סמכויותיה מלכתחילה
עמדה זו עדיפה, נוכח העובדה שהיא מנטרלת את התמריץ שעלול להתעורר לגורמים פוליטיים הממנים ועדות איתור למיניהן, להסתפק במינוי חלק מחברי הוועדה בלבד, באופן שיאפשר הפעלת לחצים פוליטיים, מניפולציות וניסיון לשלוט בתוצאות פעולתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו