האזרחים שוב הצילו את המדינה ממנהיגיה

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
ניצן ויסברג
שלט בהפגנה בבלפור

קשה להפריז בחומרתה של הצרה שמדינת ישראל – הדמוקרטיה הישראלית – ניצלה ממנה. בשנים האחרונות לכהונתו נקלע נתניהו להלך רוח אוטו-משיחי, ולנוכח סביבה משפחתית בעייתית וערב רב של לקקנים ומלחכי פנכה שהקיפו אותו, החל להאמין באמת ובתמים כי אין עתיד או קיום למדינת ישראל בהיעדר הנהגתו.

קשה להפריז בחומרת הצרה שהדמוקרטיה הישראלית ניצלה ממנה. בשנים האחרונות לכהונתו נקלע נתניהו להלך רוח אוטו-משיחי, והחל להאמין כי אין עתיד או קיום למדינה בהיעדר הנהגתו

בהתאם, הדיר מסביבתו ומעמדת השפעה בממשלה כל "כופר" שסירב להכיר בכך, הקצין את נטייתו להשתלט על כל מעוזי השלטון ולקעקע כל בלמים, השמיד שומרי סף, העמיק את שליטתו בתקשורת, והקים בבלפור חצר ביזנטית המורכבת מכמה בני משפחה ומקורבים שבאמצעותה ניהל את המדינה.

נתניהו ניטרל לחלוטין את הכנסת, הממשלה, הקבינט, את הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה, את מערכת הביטחון, את התקשורת וכו'. הוא שלט במדינה באופן ריכוזי – סמכותני כמעט – וללא מיצרים.

כשהתחילו צרותיו המשפטיות של נתניהו, היה בכך כפירה בעיקר ממש: הרי נוכח הזיהוי המוחלט בינו לבין המדינה, כל נסיון להעמידו לדין וחלילה להרשיעו ולהרחיקו מעמדת ההנהגה עולה כדי בגידה כמעט. בהתאם, ולנוכח דחף משיחי זה, הקדיש נתניהו את כל כוחו ומעייניו להשמדה מוחלטת של המערכת המשפטית ולקעקוע הלגיטימיות שלה.

למרבה האימה, הוא לא היה רחוק מלהצליח במזימתו: ב-4 מערכות בחירות היה כפסע מהשגת רוב של 61 חברי כנסת שיאפשרו לו להקים ממשלת בובות הסרה כולה למרותו (תמורת אתנן לשותפיו באמצעות הפיכת ישראל למדינת הלכה משיחית בפועל). ממשלה כזו הייתה מאפשרת לו למנות יועמ"ש כלבבו, שימשוך את כתב האישום או יגרום להפסקת משפטו בדרך אחרת. במקביל תכנן לעקר את בית המשפט העליון מסמכויותיו על מנת שלא יוכל למנוע את המהלך.

לו היה מצליח, היה מקיץ הקץ על הערך הבסיסי והחשוב ביותר בדמוקרטיה – השוויון בפני החוק לעשיר ולאביון, לראש הממשלה ולאחרון האזרחים. עם קעקוע של שריד אחרון זה של דמוקרטיה ולנוכח השמדתו בפועל של בית המשפט העליון – ישראל הייתה עוברת שינוי שיטת משטר, והדברים היו רק מתדרדרים עוד יותר מנקודה זו.

כשהתחילו צרותיו המשפטיות של נתניהו, היה בכך כפירה בעיקר ממש: הרי נוכח הזיהוי המוחלט בינו לבין המדינה, כל נסיון להעמידו לדין וחלילה להרשיעו ולהרחיקו מעמדת ההנהגה עולה כדי בגידה כמעט

למרבה הצער, מרבית המערכות שהיו צריכות לבלום את נתניהו קרסו. הכנסת עוקרה מתפקידה. הפוליטיקאים נחלקו בין אלה שאיחרו באופן קריטי להכיר בסכנה לדמוקרטיה הישראלית לבין אלה שתאוות השלטון והאתנן המגזרי גברו אצלם על הכל. התקשורת נכבשה ברובה וקרסה. הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה נוטרלה, פוטרה, הוחלשה והורתעה. למרבה הצער, גם המערכת המשפטית הבינה רק באיחור רב מאד את מזימתו של נתניהו ולא בלמה אותו בזמן אמת.

בפעם האחרונה שמדינת ישראל ניצבה בפני סכנה חמורה כל כך הייתה מלחמת יום הכיפורים. גם אז ההנהגה הפוליטית והצבאית קרסה בתחילת הדרך, ומי שהציל את המדינה היו האזרחים – דרגי השטח של המג"דים, המ"פים, וכמובן חיילי המילואים שנחלצו להגן על משפחותיהם.

כך גם כעת – מול קריסה קולוסאלית זו ניצבו רק כמה איים של התנגדות ברמת השטח  – שבדיעבד הצילו את הדמוקרטיה הישראלית. קבוצה של כמה קציני משטרה ישרים וקשוחים לא הסכימה להניח לנחקר נתניהו לחמוק ולהפוך את ישראל לרפובליקת בננות. קבוצה של פרקליטות ופרקליטים אמיצים וברי לבב לא הניחה ליועמ"ש חלש ומקורב לנתניהו לקעקע את עיקרון השוויון בפני החוק ולמסמס את תיקיו הפלילים (כפי שעשו הוא וקודמיו לחקירות אחרות ולתיקים אחרים של בני משפחת נתניהו). כמה עיתונאים חזקים ומשפיעים התעקשו להמשיך לספר לציבור את האמת מול מכונת השקרים והתעמולה האימתנית שניצבה מולם.

ויחד עמם, כמה  אנשים בודדים החליטו שאינם יכולים עוד לשתוק ולהניח לדמוקרטיה הישראלית לגווע. טיפין טיפין יצאו כל אחד לבדו ומסיבותיו עם שלט, והתגבשו בסופו של דבר למה שלימים נקרא "מחאת פתח תקווה". בדיעבד ברור היום כי רק בזכות המאבק העיקש של האנשים הנחושים הללו חקירות המשטרה נמשכו ולא מוסמסו כמו יתר חקירות נתניהו ובני משפחתו, והתגבשו להמלצות ולכתבי אישום. אם לא היו שם על מנת למחות ולדרוש את ישומו של הכלל הבסיסי ביותר בדמוקרטיה – השוויון בפני החוק – זה פשוט לא היה קורה. לולא היו שם על מנת לזעוק, לדרוש, לעשות רעש ופרובוקציות – החקירות היו הולכות בדרך כל בשר, ומתות בסתר כמו כל קודמותיהן. שלא במקרה, אותו קומץ גיבורים שייך לדור שהציל את המדינה במלחמת יום הכיפורים – קשה למצוא ביניהם מישהו בן פחות מ-65 (כשהצטרפתי באיחור לפעילות במחאה הייתי בשנות ה-40 המאוחרות לחיי – והתקבלתי בברכת "הינה סוף סוף באים הצעירים"). שוב הם הצילו את המדינה.

בפעם האחרונה שישראל ניצבה בפני סכנה חמורה כ"כ הייתה מלחמת יום כיפור. גם אז ההנהגה הפוליטית והצבאית קרסה בתחילת הדרך, ומי שהציל את המדינה היו האזרחים – המג"דים, המ"פים, וכמובן חיילי המילואים

למרות הצלחתה במשימה הקריטית של מניעת קיסרות נתניהו, מחאת פתח תקווה נותרה במובנים רבים "תקועה", ולמרבה התסכול של פעיליה – לא הצליחה לפרוץ למעגלים רחבים. אך בסופו של דבר מחאת פתח תקווה היא הבסיס, הגרעין והתשתית הלוגיסטית והרעיונית למחאת בלפור ההמונית המוצלחת שצמחה מקירבה – ושהביאה סוף סוף את המערכת הפוליטית לכדי פעולה.

בדיעבד, ההמונים וביניהם עשרות אלפי הצעירים המדהימים שכל כך המתינו להם – הצטרפו למחאה רק כשבשלו התנאים לכך: רק לאחר שהציבור כולו הפנים ברמה מסויימת עד כמה נתניהו מסוכן ושקוע בעצמו; וחשוב יותר – לאחר האכזבה הקשה שנחל הציבור מהמערכת הפוליטית ותחושת הבגידה נוכח הצטרפותו של גנץ לנתניהו. סוף סוף הבין ציבור מתנגדי נתניהו כי למערכת הפוליטית אין את הכוח הדרוש להגן עליו, וכי רק אזרחי המדינה עצמם יוכלו לבלום את נתניהו.

הסיבות להצלחתה של מחאת בלפור רבות ומגוונות: כאמור, העת הייתה נכונה והציבור היה בשל לקראתה. הרעיון של קבוצת "הדגלים השחורים" להפגין בגשרים ובכך להנגיש את המחאה למאות אלפי אנשים (במיוחד בזמן הקורונה) היה לא פחות מגאוני.

הביזור בין הארגונים השונים והסירוב הנחרץ והקונצנזוסיאלי להצמיח מנהיגים סיכל כל נסיון ל"הפרד ומשול" ותסכל את חורשי רעתה של המחאה. לצד היעדר המנהיגות הצמיחה המחאה גיבורים (שסירבו בענווה להיות מנהיגים), שהקדישו למחאה את זמנם, מרצם, והתמחותם המקצועית; וקמו קהילות של ממש שיש בהן ערבות הדדית, חברות ותחושה של שותפות גורל.

מחאת בלפור אף הצליחה "למשטר" את המחאה באופן יוצא דופן ממש: מיליוני אנשים ומהם מאות אלפי צעירים הפגינו במשך למעלה משנה באופן יצרי וססגוני – וכל "פשעי" המוחים לכל אורך תקופת המחאה מסתכמים בכמה שלטים לא במקום ומיצג או שניים סרי טעם. לא נרשם אפילו אירוע אחד ויחיד של אלימות, הסתה או התפרעות מצד המוחים – רק נגדם. זה חסר תקדים בכל העולם למחאות מסוג זה.

מי שעוד תרמו להצלחת מחאת בלפור היו נתניהו עצמו, סריסיו ושריו – שדאגו להזין את אש המחאה בדלק בערה סילוני עם ביזיונות על בסיס שבועי כמעט וניסיונות שערורייתיים לחסל את ההפגנות באופן בלתי דמוקרטי (אין שום דבר המזין מחאות כמו נסיונות להשתיקן).

הביזור בין הארגונים השונים והסירוב הנחרץ  להצמיח מנהיגים סיכל כל נסיון ל"הפרד ומשול" ותסכל את חורשי רעת המחאה. לצד היעדר המנהיגות הצמיחה המחאה גיבורים (שסירבו בענווה להיות מנהיגים)

אך הצלחתה של מחאת בלפור מגיעה בעיקר בזכות העובדה ששכנעה רבים כל כך לשים בצד את כל המחלוקות, השאיפות, הדעות והמאוויים ולהתרכז אך ורק בהצלת ישראל מנתניהו. מצד אחד – היה במחאה מקום לכולם וסובלנות למסרים שונים של קבוצות ויחידים: גם לימנים (בניגוד לתעמולה – היו הרבה מאד ימנים פעילים במחאה), גם למבוגרים, וגם לצעירים המדהימים שלא חדלו לרגע לקדם את ערכיהם (שוויון מגדרי וגזעי, צדק חברתי ואישי, וכו'). ומצד שני, כולם הבינו את הצורך להתאחד תחת המסר האחד והיחיד שהיה משותף לכולם, נוכח הסכנה האדירה הגלומה בהמשך שלטון נתניהו.

ואמנם, רוח זו של מחאת בלפור – שכונתה בלעג "רק לא ביבי" והוקעה "כריקנית" הן על ידי חסידי נתניהו והן על ידי מעקמי אף מקצועיים מהשמאל (כמה הם עלובים) – היא זו שבסופו של דבר הביאה את הפוליטיקאים לידי פעולה ולסיום שלטונו של נתניהו.

הייתה זו רוח מחאת בלפור שהביאה גורמים בכחול-לבן למרוד נגד הכניעה המוחלטת לנתניהו וגרמה בסופו של דבר להפלת הממשלה;

הייתה זו רוח מחאת בלפור וקעקוע מעמדו הציבורי של נתניהו שאפשרו לגורמים בימין הממלכתי להרים ראש, לאזור אומץ ולהקים מפלגות כגון "תקווה חדשה" ומפלגתו של בוגי יעלון (שאמנם לא התמודדה אך חיזקה את יצירת גוש השינוי), וקיבעה את מפלגתו של ליברמן בגוש השינוי;

הייתה זו רוח מחאת בלפור ודרישה מציבור המוחים שהביאו את לפיד לאזור אומץ ולהודיע כי לא יחשוש להסתמך על מפלגות ערביות;

ומאידך – הייתה זו רוח מחאת בלפור שהביאה לכך שמפלגות השמאל הטהרניות מטבען לא העזו אפילו לחשוב להתנגד לשיתוף פעולה עם הימין ולהעמיד את נפתלי בנט כראש הממשלה. והעיקר – זוהי רוחה של מחאת בלפור שעומדת כעת בבסיס קיומה של ממשלת השינוי עצמה: הרעיון לשים את כל המחלוקות בצד, להביא לסיום שלטונו המסוכן של נתניהו, ולהתרכז במחבר ולא במפריד.

אך הצלחתה של מחאת בלפור מגיעה בעיקר בזכות העובדה ששכנעה רבים כל כך לשים בצד את כל המחלוקות, השאיפות, הדעות והמאוויים ולהתרכז אך ורק בהצלת ישראל מנתניהו

הינה כי כן, למרות שבסופו של דבר המערכת הפוליטית התעשתה וידעה להתחבר ולהסיר את סכנת נתניהו (קרדיט ענק ליאיר לפיד) – היו אלה אזרחי המדינה שהצילו אותה שוב: הודות לקציני משטרה ישרים, לפרקליטים אמיצים, לפקידים שעמדו על שלהם, ולעיתונאים שסירבו להכנע. הודות לאלפי גיבורים שהובילו את המחאה והקדישו את מיטב זמנם ומרצם להצלת המדינה. הודות לעשרות אלפי פעילים שהתנדבו, ארגנו, תרמו ותמכו. הודות למאות אלפי מפגינים – מבוגרים וצעירים – שהגיעו לבלפור, לתהלוכות ולגשרים בכל מזג אוויר, ספגו קללות, מכות, והתעמרות משוטרים, והמשיכו לבוא. והודות למיליוני אזרחים שהיו חלק מהמחאה כל אחד בדרכו – כל מי שכתב פוסט, עיצב כרזה, שיתף או סתם הביע תמיכה.

פעם נוספת, איפוא, הצילו אזרחי ישראל את המדינה ממנהיגיה.

עורך דין בתחום הקניין הרוחני, נשוי ואבא ל-3 מתבגרים. פעיל מטעם עצמו נגד שחיתות ולמען שיוויון. ציוני ושמאלני גאה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
10
הוכחה נוספת שאזרחים ואזרחיות נחושים ונחושות יכולים לעשות שינוי. זה קרה הרבה פעמים בהיסטוריה, זה קרה שוב עכשיו. התקווה שלי שזה יתן השראה גם למפגינים, אבל גם לשאר הציבור. כי אתגרים קשים... המשך קריאה

הוכחה נוספת שאזרחים ואזרחיות נחושים ונחושות יכולים לעשות שינוי. זה קרה הרבה פעמים בהיסטוריה, זה קרה שוב עכשיו.

התקווה שלי שזה יתן השראה גם למפגינים, אבל גם לשאר הציבור.

כי אתגרים קשים יותר לפנינו, וצריך ציבור נחוש כדי להצליח

גם ממשלת השינוי לא תעשה את מה שנדרש, בלי שהציבור ידרוש זאת

תענוג לקרוא את הניתוח הכרונולוגי המצוין הזה, הברור לכל מאן דהוא. כזה צריך להיות הערך ההיסטורי של "מחאת פתח תקווה", " מחאת הכיסאות", "מחאת היחידים", "מחאת בלפור" "הדגלים השחורים", "crim... המשך קריאה

תענוג לקרוא את הניתוח הכרונולוגי המצוין הזה, הברור לכל מאן דהוא.
כזה צריך להיות הערך ההיסטורי של "מחאת פתח תקווה", " מחאת הכיסאות", "מחאת היחידים", "מחאת בלפור" "הדגלים השחורים", "crime minister" וכל השאר.
תודה.

עוד 1,460 מילים ו-10 תגובות
כל הזמן // שבת, 24 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המלך עבדאללה נפגש השבוע עם הנשיא האמריקאי, ובכך הפך למנהיג הערבי הראשון שנפגש עם ביידן מאז נכנס לתפקידו - דבר המלמד על חשיבות ירדן בעיני הממשל ● פרשת NSO פוגעת בישראל לא רק במערב, אלא גם במזרח התיכון ● במצרים מציינים 69 שנים למהפכה ששינתה את המדינה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 973 מילים

ראיון המשפט שטלטל את אמריקה

האישומים נגדה היו חלשים ● אחיה בגד בה ושיקר כדי להציל את עצמו ואת משפחתו ● האפיפיור, איינשטיין ופיקאסו ביקשו מנשיא ארה"ב לחון אותה ● אבל גם הלחץ הבינלאומי לא עזר, ואתל רוזנברג הייתה לאישה האמריקאית הראשונה שהוצאה להורג על עבירה שאינה רצח ● הסופרת הבריטית אן סבה צללה עמוק לתוך המקרה הטרגי - וחזרה עם ספר סוחף והרבה מאוד ספקות

עוד 2,785 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אוֹלִימְפִּיָּאדָה 95

כל אחד זוכר את האולימפיאדה הראשונה שהוא זכה לראות. אף אחד לא יודע מתי תהיה האולימפיאדה האחרונה בחייו

עוד 982 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המזהם לא משלם

החדשות כי ישראל תקבל מהקרן הבינלאומית פיצוי על זיהום הזפת הגדול משמחות, אבל חשוב לזכור שבעלי האונייה המזהמת הצליחו לחמוק ולא ישלמו אפילו דולר ● החדשות הטובות של השבוע הגיעו מאשדוד, שם הוועדה לשמירה על הסביבה החופית הצדיקה את שמה בהחלטה עקרונית ● והטיפ: מתקן אופניים שיגיע עד אליכם, גם כשתתקעו עם פנצ'ר בשיא החום

עוד 795 מילים

למקרה שפיספסת

האם מג'אדלה ישרוד בפריים טיים גם בלי הקואליציה הנוכחית?

ההחלטה למנות את מוחמד מג’אדלה לפרשן קבוע בחדשות 12 היא התנהגות חריגה ומבורכת של גוף תקשורת ישראלי גדול. למעשה מאז ימיה של לוסי אהריש לא כבש אף ערבי את שעת הפריים טיים. מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. לגיטימציה שממשלת בנט ידעה למנף יפה. התקשורת הגיבה בהתאם לרוח הפוליטית החדשה, אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי אד הוקי או שינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד בהרכבה הנוכחי מג'אדלה ישאר במקומו.

מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד מג'אדלה ישאר במקומו

אזרחי ישראל הערבים מהווים כ-20% מהציבור הישראלי, אבל שיעור ההופעה שלהם בתקשורת עומד על אחוזים בודדים בלבד. למרבה הצער, למרות פתיחתו של שוק התקשורת והמינוף שנתנו הרשתות החברתיות לקולן של קבוצות מיעוט, עדיין הזירה המרכזית מונחית על ידי עוד מאותו דבר. המנחים המרכזיים הם לא ערבים, וגם לא רוסים או מזרחים. אלו בדרך כלל צריכים להוכיח כישרון יוצא דופן כדי להשתחל במקרה הטוב ככתבים וכפרשנים.

בהשתלמויות לאנשי תקשורת שנערכו במכון "זולת" בנושא זכויות אדם בתקשורת, אמר מג’אדלה:

”נשים וגברים המשתייכים לקבוצות מיעוט בדרך כלל לא יופיעו בתקשורת כמומחים לנושאים שאינם קשורים להשתייכותם הסטריאוטיפית”.

כך, למשל, בעת משבר הקורונה הארוך כמעט שלא מרואיינים רופאים ערבים ישראלים. התקשורת נוטה להתמקד באזרחי ישראל הערבים כמעט אך ורק כשהדברים נוגעים לטרור ולפשיעה – וכתוצאה מכך מחזקת את הסטריאוטיפים השליליים ומגביהה עוד יותר את חומת החשדנות בין יהודים לערבים.

הבעיה של העדר ייצוג בתקשורת המיינסטרים היא בעלת השלכות חברתיות אך גם אזרחיות-פרסונליות. המיינסטרים התקשורתי יוצר תמונה מעוותת של "הנורמלי", ומי שאינו נחשף לבני דמותו או שבני דמותו מקובעים על המרקע רק בהקשרים מסוימים ומוטים, יתקשה לפלס דרכו בחברה מחוץ להשתקפויות אלו.

החשיבות של מג'אדלה על המרקע היא כפולה. ראשית במישור המקצועי, כמי שמהווה חלק מהחברה הערבית ומעורה בפוליטיקה שלה עד דק, איש אינו יכול לחלוק על הבנתו המעמיקה את התחום אותו הוא מסקר ומפרשן.

ברמה החברתית, הופעתו מאפשרת ליהודים, כמעט לראשונה, להכיר את הפוליטיקה ואת החברה הערבית באופן בלתי מתווך ובלתי סטריאוטיפי. הוויכוחים שלו בפאנל מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בדרך כלל את המחלוקות בין יהודים לערבים ומקהים את המתח שהורגלנו בו שנים.

הופעתו מאפשרת ליהודים להכיר את הפוליטיקה והחברה הערבית באופן בלתי מתווך ולא סטריאוטיפי. ויכוחיו מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בד"כ מחלוקות בין יהודים לערבים

יש לקוות שנוכחותו של מג’אדלה בפריים טיים לא תהיה בגדר אופנה רגעית וחולפת ושהוא ישרוד בפריים טיים גם ללא קשר להרכב הקואליציה. בהמשך לכך יש לקוות שיתפנו מקומות נוספים לכישרונות חדשים מקבוצות שונות ומגוונות בחברה הישראלית, אשר ירעננו את ההרכבים המשמימים ולא אחת הרדודים שאנו נאלצים לצפות בהם מדי ערב.

השוויון בייצוג התקשורתי הוא ערך חשוב בפני עצמו וגם אמצעי לשיכוך מתחיה של החברה הישראלית המפולגת. אם שר התקשורת יועז הנדל אכן , כפי שהוא מצהיר לא אחת, מעוניין לאחות את הקרעים הוא חייב לפעול למען שוויון זה.

ד”ר רויטל עמירן ריכזה את פרויקט השתלמויות העיתונאים במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. עמירן, ד"ר במדע המדינה והייתה חברה בוועדות ציבוריות שונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 463 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני 6 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דיווח: מנדלבליט הזהיר שאין להציג את התו הירוק כסנקציה המופעלת על מי שלא התחסנו

שר המשפטים סער הודיע שהוא מקדם הצעת חוק, שלפיה, לא ניתן יהיה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים; דיווח: שקד מתנגדת ליוזמה ● אלי אבידר, שהביע יחס ספקני לחיסונים, הודיע, לקראת מינויו לשר בממשלה - שהתחסן נגד קורונה ● לראשונה מאז כניסתו לתפקיד שוחח בנט עם יורש העצר של איחוד האמירויות ● בר-לב שוקל להקשיח את הקריטריונים להחזקת נשק

עוד 40 עדכונים

תגובות אחרונות

האקזיט הפוליטי של אלי אבידר

בקואליציה המתקיימת על חודו של קול, כל ח"כ מלך ● מחשש שאבידר יצביע נגד התקציב ויפרק את הממשלה, בנט הצמיד לו את מזכיר הממשלה שלום שלמה ● שלמה תפר דיל, לפיד לחץ, אבידר קיבל ג'וב, וליברמן יקבל עוד ח"כ נורווגי ● העיקר שאבידר יהיה שר לענייני כלום, אחרי שתקף את הממשלה הקודמת על התיקים המיותרים ● פרשנות

עוד 479 מילים

קואליציות חמדניות יוצרות דמוקרטיות חלשות

אין כל היגיון במדיניות של החלשת האופוזיציה, בוודאי לא של ממשלה שבאה לתקן קלקולי ממשל מתמשכים ● החלשת האופוזיציה באופן מכוון חותרת באופן ישיר תחת היסודות הדמוקרטיים המעורערים ממילא של ישראל - ותחת סיבת קיומה של הקואליציה החדשה: להוכיח שניתן לנהל את ענייני המדינה בצורה אחרת ● דעה

עוד 1,200 מילים

מזרח תיכון חדש זיכרון השואה מתחיל לחלחל במדינות ערב

בדובאי עלתה תערוכה מושקעת המוקדשת לשואה, בעיראק מתגעגעים ליהודים, מרוקו משתתפת בתכנית מיוחדת להפצת זיכרון השואה, ואנשי דת מוסלמים ביקרו באושוויץ ● דיפלומטים, מומחים ואנשי דת משוכנעים: רוח חדשה נושבת במזרח התיכון, והגישה המכילה והסובלנית צפויה רק להתעצם

עוד 1,692 מילים

בנט: "סרבני החיסונים מסכנים את כולנו. לכו להתחסן!"

הקבינט אישר את התו הירוק והמליץ לאסור טיסה גם לבריטניה, גיאורגיה, קפריסין וטורקיה ● מכה לגלנט: מנדלבליט קבע שיש להעניק פרס ישראל לפרופ' גולדרייך ● בג"ץ דחה עתירות לחקירה נגד נתניהו בפרשת הצוללות ● ועדת המחירים ממליצה לבטל פיקוח על מחיר הלחם ● בג"ץ ליועמ"ש: להסביר מדוע נתניהו לא מחזיר את הכסף למיליקובסקי ● אש נגד נתניהו: "יש לנו קשר עם חברות החיסונים, לא זקוקים לעזרה"

עוד 57 עדכונים

מעל עשרה פסקי דין ניתנו בחודשים האחרונים בהרכבים מורחבים בעליון, חלקם על חודו של קול ● אפשר שהסיבה לריבוי התיקים הללו הוא תמהיל השופטים הנוכחי, עם נטייה ליברלית בקרב הוותיקים ● אלא שהתמהיל הזה עשוי להשתנות כבר בסבב בחירת השופטים הבא ● אולי זו הסיבה לנדיבותה של הנשיאה חיות ביחס למינוי הרכבים מורחבים: זמנם של פסקי הדין העקרוניים הוא עכשיו ● פרשנות

עוד 823 מילים ו-1 תגובות

114 אלף עצים כבר יועדו לכריתה רק מתחילת השנה

בבאר שבע נערכה השבוע הלווייה ל-14 עצים, ותושבי עכו ומטה אשר יפגינו ביום ראשון נגד כריתת שדרה של 50 אקליפטוסים ● רישיונות הכריתה מוחבאים באתרי הרשויות ופקידי היערות ניגפים בפני תנופת הבנייה והתשתיות ● הטמפרטורה מזנקת, התושבים מיואשים ובממשלה גוררים רגליים ● אל מול מגיפת הכריתה, עמותה אחת רוצה לשטוף את הארץ בגני עיר-יער

עוד 2,841 מילים

עשה לך רב-פעמי

כשמשפחה מוציאה על חד"פים יותר מאלף שקל בחודש, זה אובדן שליטה מוחלט ● להטיל מס בחוק זה ראוי, אבל מה עם דוגמה בבית המחוקקים? ● אחרי שנת קורונה, פריחת הסטוק ומשלוחי וולט, הסיכוי לבלום את מגפת החד"פ פחת משמעותית ● כל עוד בישראל אין מבוכה חברתית להשתמש בחד"פים, ספק אם מיסוי יעזור ● ואם חשבתם ששימוש בחד"פים מתכלים הוא הפתרון - תחשבו שוב

עוד 1,308 מילים ו-1 תגובות

כלכלת המוזיקה סקס, סמים ותוכן גולשים

שירותי הסטרימינג מספקים שירים בכל זמן, בכל מקום, ובהצלחה גדולה ● אבל מתוך המיליארדים שהתעשייה מגלגלת, המוזיקאים מקבלים נתח קטנטן ● עכשיו מנסה הפרלמנט הבריטי לעשות סדר חדש בבלאגן הישן ● אמיר בן-דוד צלל לנתונים ושוחח עם המומחים כדי להבין מה מצפה לעולם המוזיקה, למה ספוטיפיי לא רווחית, לאן נעלם הלהיט - ומדוע הבשורה תבוא כנראה מהגיימינג

עוד 3,226 מילים

דיווח: לבקשת בנט, ארה"ב תדחה את פתיחת הקונסוליה בירושלים עד אישור התקציב

בהסתדרות המורים מאיימים לשבות אם הלימודים לא ייעשו בקפסולות ● הקבינט עתיד לאשר את החזרת התו הירוק לאירועים שבהם ישתתפו יותר ממאה איש; הדרישה שכל הנוסעים המגיעים מחו"ל ייכנסו לבידוד - לא צפויה לעלות לדיון ● מ-1 באוגוסט בני 18 ומעלה יחוסנו בחיסון של מודרנה ● בג"ץ נתן למדינה ארכה של שישה שבועות להגיש את עמדתה בעניין פינוי חאן אל-אחמר

עוד 49 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה