אילו היו אומרים לנו בסוף השנה שעברה שגם בשלהי אוקטובר 2024 אנחנו נימצא במלחמה, ואפילו כזו שהסיום שלה לא נראה באופק, רובנו היינו חושבים שמדובר בתסריט הזוי ומופרך במיוחד.

והנה, שנה לאחר טבח ה-7 באוקטובר אנחנו ממשיכים להתבוסס במלחמה רב-זירתית שאיש לא יודע מתי וכיצד היא תסתיים. יתרה מכך, לא נראה שמישהו בהנהגת המדינה חותר לסיום המערכה. להפך – אם הדבר תלוי בממשלת ישראל הנוכחית, זו שאחראית למחדל ה-7 באוקטובר ולהפקרת החטופים, נראה ש"מלחמת התקומה" (כלשונו של ראש הממשלה) יכולה להימשך לנצח.

לא נראה שמישהו בהנהגה חותר לסיום המערכה. להפך – אם זה תלוי בממשלה הנוכחית, האחראית למחדל ה-7/10 ולהפקרת החטופים, נראה ש"מלחמת התקומה" (כלשון רה"מ) יכולה להימשך לנצח

וזה, כך נראה, ההישג הגדול ביותר של בנימין נתניהו. העובדה שהצליח לנרמל מציאות לא נורמלית. העובדה שמרבית הציבור מקבל כ"גזרת גורל" מלחמה של יותר משנה, מבלי להבין מה הם יעדיה ארוכי הטווח.

העובדה שהתרגלנו לקום בכל בוקר עם ה"הותר לפרסום" שמפלח את הלב ואת הנפש. העובדה שהשלמנו עם 101 חטופים ואיננו זועקים מספיק שצריך להשיבם הביתה.

העובדה שנהיינו אדישים למשטרה אלימה ופוליטית בשירות שר עבריין או להפיכה משטרית בחסות המלחמה (בהמולת הקרב, כמעט לא דיברנו על כך שמפכ"ל המשטרה מצפצף על היועמ"שית ופועל בניגוד לחוק). העובדה שפשוט התרגלנו ל"חיים על החרב" ושאין לנו אפילו תקווה שיכול להיות כאן אחרת.

שלא יהיו טעויות – אנחנו חיים באזור אכזרי וקשוח. מי שמפנטז על "שלום עולמי" בקרוב, צפה כנראה ביותר מדי נאומים של "מלכות יופי". בראייה מפוכחת, תמיד יהיו טרוריסטים שירצו להשמידנו. אבל אם יש דבר שלמדנו בשנה האחרונה הוא שמדינת ישראל לא יכולה להישען רק על כוחה הצבאי.

בשכונה שאנחנו חיים בה, לפעמים אין ברירה אלא להפעיל כוח אך לא ניתן להסתמך רק עליו. אם יש דבר שברור היום יותר מתמיד הוא שבלי ראייה מדינית, אסטרטגיה רחבה וכוללת ודיפלומטיה חכמה שיודעת לייצר בריתות, אין לנו תקומה, אפילו ב"מלחמת התקומה".

האיום הגדול ביותר על חמאס הוא שתהיה לו חלופה שלטונית – את העובדה הזו ממשלת ישראל מסרבת לקבל ולהפנים.

ההישג הגדול ביותר של נתניהו הוא העובדה שהצליח לנרמל מציאות לא נורמלית. העובדה שמרבית הציבור מקבל כ"גזרת גורל" מלחמה של יותר משנה, מבלי להבין מה הם יעדיה ארוכי הטווח

גם התקשורת המגויסת מוכרחה להתעשת. במקום דיאלוגים מלוקקים של כוכבי קשת 12, בהם הם בוחרים את "גיבורי המלחמה" או מתענגים על עוד חיסול של טרוריסט בכיר (ותמונות גופתו המרוטשת), הגיע הזמן שעיתונאים יתחילו לתהות לאן הממשלה הזו חותרת ולתבוע תשובות רציניות.

הגיעה העת שהתקשורת תפסיק להשלות את הציבור ולדקלם סיסמאות נבובות כמו "לקראת הכרעה בג'באליה". יותר מכל, הגיע הזמן שיפסיקו לתפקד כלהקת מעודדות ויתחילו למלא את שליחותם הציבורית.

חרף כל קשקושי "הניצחון המוחלט", כל אדם עם חיבור בסיסי למציאות מבין שהמלחמה הזו היא כישלון קולוסלי. שנה אחרי שהחלה, חמאס טרם הוכרע, 101 חטופים עדיין נמקים במנהרות, הצפון מטווח ונטוש, טובי בנינו נופלים יום אחר יום, הטילים נוחתים על ראשינו, אויבינו מרשים לעצמם מה שלא העזו מעולם, חברות תעופה מתרחקות מישראל, הכלכלה קורסת, ותחושת הביטחון האישי מעולם לא הייתה כל כך מעורערת.

כן, צה"ל מביא לא מעט הישגים אך כל זמן שאינם מתורגמים להישג מדיני שמשנה את המציאות לטובה, אין להם שום ערך. "הישג מדיני", בנקודת הזמן הנוכחית, איננו הסכם שלום, אלא מהלך שמייצר ביטחון או מציאות חיים טובה יותר לפרק זמן ארוך – בין אם ביצירת חלופה שלטונית לחמאס, הסדרה יציבה בצפון, נורמליזציה עם סעודיה או קואליציה אפקטיבית נגד איראן ושלוחותיה. התנאי לכל אלו מוכרח להיות השבת כל החטופות והחטופים לישראל – הנרצחים לקבורה והחיים לשיקום.

חרף כל קשקושי "הניצחון המוחלט", ברור שהמלחמה הזו היא כישלון קולוסלי. שנה אחרי שהחלה חמאס טרם הוכרע, 101 חטופים עדיין נמקים במנהרות, הצפון מטווח ונטוש, טובי בנינו נופלים, הטילים נוחתים על ראשינו ועוד

אלא שלאיתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' וחבריהם, שלא עשו צבא או עשו שירות חלקי, הרבה יותר חשוב להתנחל בעזה מלשקם את הצפון והעוטף. הרבה יותר חשוב להיטיב עם ה"בייס" בעזרת כספים קואליציוניים – מלדאוג למשפחות המפונים, בעלי העסקים הקורסים, ומשרתי המילואים שמקריבים כל כך הרבה עבור מדינה שבמקרה הטוב מתעלמת מהם.

בסופו של דבר, מלחמת הנצח הזו משרתת את רה"מ שרוצה להימלט ממשפט ואת המשיחיים הפנאטים שחולמים על כיבוש הרצועה. אותם אנשים שמדברים בשם היהדות אך שכחו מאהבת הגר ומצוות פדיון שבויים.

"מתחילים להבין את גודל הניסים והנפלאות של השנה הקשה הזו", אמר לאחרונה יו"ר ש"ס אריה דרעי בראיון לביטאון מפלגתו. הוא לא לגמרי טעה. עם ממשלה עלובה, משיחית ומושחתת כמו הממשלה המכהנת, העובדה שמדינת ישראל עדיין שורדת בקושי היא גם סוג של נס.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).