הפנים החדשות של ישראל
כמה נערים מתנחלים תועדו השבוע סמוך לכפר הפלסטיני אל־מוע'ייר שבקרבת רמאללה, בסרטון וידאו שהפך ויראלי. בתיעוד נראים הנערים מנסים לאיים על אישה פלסטינית. אחד מהם מתקרב אליה וצורח לעברה את המילה הערבית "אוסקוט" (שתוק!) – כנראה המילה היחידה שהוא מכיר בערבית.
נער אחר צועק באותה עת "אחורה" בעברית. עיניהם של הנערים רושפות שנאה, הם מנסים בבירור להפחיד ולהרתיע. האישה הפלסטינית, מנגד, שומרת על קור רוח ומסרבת להיכנע להפחדה. ברקע נשמע גם קולה של ילדה המחקה את קריאות הנערים הישראלים.
הסרטון הזה איננו הקשה ביותר שמגיע מהגדה המערבית בשבועות ובחודשים האחרונים. בתיעודים אחרים נראים הצתות, פגיעות ברכוש, תקיפות אלימות ואף מקרי רצח של פלסטינים בידי מחבלים יהודים. ואף על פי כן, דווקא הסרטון הזה – שככל הנראה לא הסתיים באלימות פיזית – מצליח לזעזע יותר מאחרים. כך נראית ישראל כיום בעיני העולם: חסרת היגיון, אחוזת טירוף ומלאת שנאה.
מי שעדיין חושב שההייטק הישראלי, מכון ויצמן או התזמורת הפילהרמונית הם אלה שמעצבים את תדמית ישראל בעולם – מוטב שיתעורר. המציאות הנחקקת בתודעה הבינלאומית היא זו שמייצגים המתנחלים
הפרשנים באולפנים הממוזגים יכולים להתריע שוב ושוב על כשלים בהסברה, אך במקרה הזה אין הסברה שתועיל. מדובר במאמץ מכוון מצד חלק מהחברה הישראלית – שנמנים עליו כעת גם אנשי האליטה השלטת – להצהיר על כוונותיה בקול רם ובפומבי.
גדודי סמוטריץ' ובן גביר חוסמים סיוע הומניטרי בגאווה, גם כאשר צה"ל מסביר שישראל איננה מונעת הכנסת סיוע לרצועה. הם תוקפים פלסטינים, פוגעים ברכושם ובמטעי הזית בגדה המערבית, אינם מתכוונים להתנצל על כך, ומדברים בקולי קולות על נקמה והשמדת עמלק – בעידוד משמעותי מצד ראשי המדינה.
Brave Palestinian women confronted Israeli settler terrorists as they raided their land near Al-Mughayyir village, northeast of Ramallah, in the occupied West Bank. pic.twitter.com/OOnAiCbxbx
— Ihab Hassan (@IhabHassane) August 26, 2025
מי שעדיין חושב שההייטק הישראלי, מכון ויצמן או התזמורת הפילהרמונית הם אלה שמעצבים את תדמית ישראל בעולם – מוטב שיתעורר. המציאות הנחקקת בתודעה הבינלאומית היא זו שמייצגים הנערים הצעירים המתועדים כשהם מתהלכים בביטחון ומרגישים בעלי הבית בכפרי ובערי הגדה, בזמן שהם צועקים לעבר אישה פלסטינית אלמונית "אוסקוט".
ביירות מתייצבת מול חזבאללה
נשיא לבנון ג'וזף עאון צפוי להכריז בשבוע הבא על תוכנית לפירוק נשקו של חזבאללה, בעקבות הלחצים הכבדים שהפעילה וושינגטון על ביירות.
השגריר האמריקאי המיוחד לסוריה וללבנון טום ברק הודיע כי ב־31 באוגוסט תציג לבנון תוכנית מקיפה ומפורטת, שבמהלך יישומה יתפרק הארגון מנשקו. בימים האחרונים שב עאון והבהיר כי הפירוז אינו נועד לרצות את ישראל, אלא מהווה "אינטרס לבנוני אמיתי וחיזוק לריבונות המדינה".
על פי התוכנית, בתמורה להעברת 50% מהארסנל הרקטי של הארגון השיעי לידי צבא לבנון, תתחיל ישראל בפינוי כוחותיה מחמישה אזורי גבול שנותרו בשליטתה
כבר ב־5 באוגוסט אישרה ממשלת לבנון תוכנית לפירוק הדרגתי של כלל הגופים החמושים במדינה, בהם גם חזבאללה – בהתאם לדרישות ארה"ב וישראל. על פי התוכנית, בתמורה להעברת 50% מהארסנל הרקטי של הארגון השיעי לידי צבא לבנון, תתחיל ישראל בפינוי כוחותיה מחמישה אזורי גבול שנותרו בשליטתה. ההחלטה עוררה מחאות רחוב נרחבות של תומכי חזבאללה.
במקביל, מזכ"ל חזבאללה השייח' נעים קאסם תקף בחריפות את המהלך והזהיר את הממשלה מניסיון לעימות עם הארגון. בנאום שנשא ביום שני הכריז: "הנשק שהביא לנו כבוד, לא נזנח אותו. הנשק שמגן עלינו מפני האויב, לא נוותר עליו". קאסם הוסיף איום ישיר: "לא יהיו חיים בלבנון אם הממשלה תתעמת איתנו". הוא קרא לבטל את ההחלטה, שאותה הגדיר "קבלת התכתיבים האמריקאיים".
ישראל מצידה הציעה להפחית את נוכחותה הצבאית בדרום לבנון בתמורה לפעולות ממשיות של צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו. ראש הממשלה בנימין נתניהו שיבח את "החלטתם המשמעותית של מנהיגי ביירות לפרק את חזבאללה מנשקו", אך במקביל הזהיר כי ישראל לא תהסס לבצע מבצעים צבאיים הרסניים יותר אם ביירות תיכשל במימוש התוכנית.
ההפגנה הגדולה של תומכי חזבאללה שתוכננה ליום רביעי השבוע בוטלה לעת עתה, בעקבות לחצים מצד יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי – המתווך הוותיק בין המדינה לבין הארגון.
נראה כי גם ההנהגה הלבנונית וגם חזבאללה אינם מעוניינים בהצתה מחודשת של מלחמת האזרחים, שעדיין חרוטה היטב בזיכרון הקולקטיבי במדינה. עם זאת, לפי שעה לא נראה שקיים פתרון שאינו מערב שימוש בכוח
נראה כי גם ההנהגה הלבנונית וגם חזבאללה אינם מעוניינים כעת בהצתה מחודשת של מלחמת האזרחים, שעדיין חרוטה היטב בזיכרון הקולקטיבי במדינה. עם זאת, לפי שעה לא נראה שקיים פתרון שאינו מערב שימוש בכוח שיוכל לספק את שני הצדדים.
כווית נגד קיצוניות במסגדים
רשויות כווית הודיעו השבוע כי השלימו את הכנת הצעדים הרגולטוריים החדשים שיחולו על כלל המרחבים הדתיים ומקומות הפולחן במדינה – כולל מסגדים סונים ושיעים – במטרה "לשמר את ייעודם הרוחני ולמנוע את השימוש בהם למטרות פוליטיות, תעמולה או אג'נדות חיצוניות אחרות".
במילים פשוטות, לאחר שנים ארוכות של מאבק בהקצנה דתית שקיבלה לעיתים גיבוי במסגדים, החליטו הרשויות להגביר את הפיקוח ולקחת שליטה מלאה על הנעשה בהם.
התקנות החדשות מציבות מסגרת מקיפה לארגון ולניהול המסגדים משתי העדות: בתים פרטיים לא יוכלו לשמש עוד כמסגדים, וכל הדוכנים שהוצבו בשטחי המסגדים יוסרו. כלי תקשורת מקומיים, בהסתמך על מקור ממשלתי, הדגישו כי כל חוק שיחול על מסגדים סונים יחול באופן שווה גם על מסגדים שיעים – קהילה המהווה כ־30% מאוכלוסיית כווית.
הרשויות מבהירות כי קיים קשר ישיר בין פיקוח יעיל על הפעילות הדתית והצדקה לבין יציבות לאומית, ביטחון פנימי והמוניטין הבינלאומי של המדינה
הרשויות מבהירות כי קיים קשר ישיר בין פיקוח יעיל על הפעילות הדתית והצדקה לבין יציבות לאומית, ביטחון פנימי והמוניטין הבינלאומי של המדינה. המהלך משתלב בסדרת רפורמות מקיפות שמקדמת כווית בשנים האחרונות, לאחר תקופה ממושכת של קיפאון: התייעלות במגזר הציבורי, הקלות משמעותיות לעולם העסקים, והחלת פלטפורמות דיגיטליות לשירות האזרחים.
בדומה לערב הסעודית השכנה שכבר יצאה לדרך דומה, גם כווית מבקשת לא להישאר מאחור. הרפורמה בתחום המסגדים נתפסת כצעד חשוב במיוחד, לא רק בשל השפעתה על תדמית המדינה בעולם, אלא גם בשל תרומתה ליכולת למשוך תיירות זרה ולחזק את היציבות הפנימית.
השבוע בתולדות מזה"ת: סדאם חוסיין מספח את כווית
ב־28 באוגוסט 1990 הכריז נשיא עיראק סדאם חוסיין כי כווית היא מעתה המחוז ה־19 של עיראק. לחוסיין היו אינטרסים כלכליים מובהקים – שליטה על הנפט הכוויתי – והוא גם חשד כי כווית קשרה קשר עם ארה"ב כדי לערער את שלטונו באמצעות הורדת מחירי הנפט.
ההכרזה על סיפוח כווית באה לאחר פלישת צבא עיראק למדינה המפרצית הקטנה באוגוסט 1990. בתוך זמן קצר השתלטו הכוחות העיראקיים על הבירה ועל כלל שטח המדינה. ממשלת כווית נמלטה לגלות ופנתה לבעלות בריתה בקריאה להתערבות לשחרור המדינה.
הקהילה הבינלאומית גינתה בחריפות את הפלישה. מועצת הביטחון של האו"ם דרשה מעיראק לסגת והטילה על המשטר העיראקי סנקציות כבדות
הקהילה הבינלאומית גינתה בחריפות את הפלישה. מועצת הביטחון של האו"ם דרשה מעיראק לסגת והטילה על המשטר העיראקי סנקציות כבדות. בתגובה הוקמה קואליציה בינלאומית רחבה בראשות ארה"ב, שאליה הצטרפו גם מדינות ערביות. בינואר–פברואר 1991 שחררה הקואליציה את כווית במסגרת מבצע "סופה במדבר".
ניסיון הסיפוח העיראקי נכשל לחלוטין, והותיר את משטרו של חוסיין מבודד ומושפל בזירה הבינלאומית.

















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו