1
בשיא החום של אוגוסט, פשטה קבוצה של כ-60 מתנדבים על קו החוף של ישראל וספרה פתחים של מחילות. זו מלאכה סיזיפית, אבל המתנדבים עצרו רק כשהגיעו ל-22 אלף מחילות. מסתבר שמתחת לחול הרטוב, התמים, שנושק לקו המים, רוחש יקום תת קרקעי שלם. ברוכים הבאים לעולמו של החולון.
מאחורי כל פתח של מחילה, מהסוג שניתן לראות בכל ביקור בחוף, עומד סרטן. זהו חולון החוף, שחופר מחילה עד שהוא מגיע למי התהום – העומק יכול להתקרב גם למטר שלם.
מאחורי כל פתח של מחילה בחול, מהסוג שניתן לראות בכל ביקור בחוף, עומד סרטן. זהו חולון החוף, שחופר מחילה עד שהוא מגיע למי התהום – העומק יכול להתקרב גם למטר שלם
החולון עצמו הוא יצור די קטן, בגודל סנטימטרים ספורים, וקוטר הפתח מעיד על גודל הסרטן: כניסה צרת מימדים שייכת לדייר צעיר, כניסה רחבה – שתהיה בדרך כלל רחוקה יותר מקו המים – מובילה לביתו של סרטן בוגר וגדול יותר.
ספירת החולונים הגדולה נערכה במסגרת פרויקט שמובילה עמותת 'אקו אושן'. למה דווקא חולונים? בשיח המדעי והאקולוגי על מינים חשובים בסביבת הים והחוף, שמם כמעט לא מוזכר. התהילה והזוהר של הדולפינים והצבים דילגו עליהם. רובנו, צריך להודות, לא הקדשנו להם יותר מדי מחשבה. המחילות שלהם פשוט נמצאות שם, סמוך למים. לא פעם אנחנו דורכים עליהן בהיסח הדעת.
"החולון הוא אינדיקטור לבריאות הים, החוף ובתי הגידול", מסבירה עינת צוקרמן-טל, מנהלת מחלקת קשרי קהילה באקו אושן, "יש עליו מעט נתונים ומידע ומעט חוקרים שמתעסקים איתו, אפילו לא היה ידוע באיזה רצועות חוף בישראל הוא נמצא.
"דווקא בגלל זה רשות הטבע והגנים, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה איתה, ביקשה שזה המין שנחקור. החולון מהווה מזון להרבה טורפים בחוף ולעופות דורסים, הוא מאוד חשוב למארג המזון, והמספרים שלו הולכים ומתמעטים. אז קיבלנו על עצמנו את המשימה לתעד מה קורה איתו".
"החולון הוא אינדיקטור לבריאות הים, החוף ובתי הגידול. הוא מאוד חשוב למארג המזון, והמספרים שלו הולכים ומתמעטים. אז קיבלנו על עצמנו את המשימה לתעד מה קורה איתו", מסבירים באקו אושן
מוזר לחשוב על זה ככה, אבל רצועת החוף שסמוכה לקו המים היא מעין מדבר. "אנחנו קוראים לזה הרצועה הסטרילית", אומר איתמר אבישי, ביולוג ימי והמנהל המדעי של פרויקט החולונים.
"זה אזור שמצד אחד מאוד מושפע מהגלים והמים המלוחים שלא מאפשרים לצמחים ובעלי חיים להיות שם, ומצד שני מאוד חשוף ולא מקבל הגנה מכיוון היבשה. בקיץ שורר שם יובש קיצוני וחום. מעט מאוד בעלי חיים מצליחים לשרוד שם, ובין הבודדים שמצליחים זה החולונים, שהם חיות מאוד מגניבות ומעניינות".
איך הם עושים את זה?
"הם חופרים מחילות שמגיעות עד מי התהום ויוצאים רק בלילה, ואז יש להם אזור שהוא כמעט לגמרי שלהם. הם יכולים לאכול אצות שנרקבו ובעלי חיים מתים שנפלטו מהים, וכמעט אין להם מתחרים. הם נותנים לנו הרבה מאוד אינפורמציה על הבריאות של המערכת".
המתנדבים של אקו אושן נפרסו על פני 70 מקטעי חוף שמשתרעים על כ-83 קילומטר, מבצת שבצפון ועד חופי המרכז, וכאמור מנו לא פחות מ-22 אלף מחילות של חולונים. הניתוח המפורט של הממצאים עדיין לא הסתיים, אבל אינדיקציות ראשונות כבר יש והבולטת בהן – איפה שיש בני אדם, יש פחות חולונים ולהיפך.
"בחוף שליד טירת הכרמל ובחוף שמדרום לווינגייט, שבהם אין כל כך נגישות לאנשים, מצאנו ריכוזים מאוד מאוד גבוהים של חולונים", סיפר אבישי. "בחופי רחצה לעומת זאת אתה יכול לספור אולי 30 מחילות. בבסיסי צה"ל שסגורים לגמרי לציבור כמו פלמחים באזור המטווחים יש כמויות אדירות, אבל לא קיבלנו היתר לספור שם".
המתנדבים של אקו אושן נפרסו על פני 70 מקטעי חוף שמשתרעים על כ-83 קילומטר, מבצת שבצפון ועד חופי המרכז, ומנו לא פחות מ-22 אלף מחילות של חולונים. מהממצאים: איפה שיש בני אדם, יש פחות חולונים ולהיפך
אם אדרוך על מחילה של חולון אני עלול לקבור אותו שם?
"יש להם יכולת חפירה מאוד טובה, זה לא מקרה שהם מגיעים לעומקים של עשרות סנטימטרים, אז סיכוי טוב שיצליחו לחפור את דרכם החוצה. חוץ מזה למחילות יש בדרך כלל יותר מפתח אחד, זה לא ממש רשת מנהרות אבל מעין וי, כך שאם פתח אחד נסתם הם יכולים לצאת מהצד השני".
מה הסיכוי שאחטוף צביטה אם אדרוך או אתיישב על מחילה של חולון?
"סיכוי כמעט אפסי, אלא אם ממש תציק לאחד גדול. ליד קו המים גרים הצעירים, והם קטנים וחלשים בשלב הזה של חייהם. לגדולים יותר יש צבתות קצת יותר רציניות אבל בדרך כלל לא תראה אותם אלא אם תבוא בזריחה".
ספירת החולונים באמצעות מתנדבים היא חלק מפרויקט 'מדע אזרחי' שמפעילה אקו אושן. "בשנים האחרונות הבינו שיש הרבה עוצמה בכך שאזרחים מהשורה שאין להם ידע מדעי מסייעים באיסוף נתונים מקצועיים", אומרת צוקרמן-טל שמרכזת את הפרויקט.
"יש הרבה דוגמאות כמו אזרחים שמשתתפים בספירת פרפרים או ספירות ציפורים למיניהן. אנחנו למדנו על בשרנו מה לעשות ומה לא ומאוד השתכללנו בסוגייה הזו, וכיום אנחנו מפעילים מתנדבים בשלושה פרויקטים – ספירת צדפות, גיטרנים (דגי סחוס דמויי גיטרה שבקיץ רובצים על החוף, א"ל) והחולונים.
ספירת החולונים באמצעות מתנדבים היא חלק מפרויקט 'מדע אזרחי' שמפעילה אקו אושן. "מאוד מרגש לראות איך אנשים שאין להם הכשרה מדעית מיישמים פרוטוקולים של איסוף מקצועי ובכך תורמים לקידום הטבע"
"יש לנו גם קבוצת צוללנים שהכשרנו לבצע ניטורים בתוך הים. זה מאוד מרגש לראות איך אנשים שאין להם הכשרה מדעית מיישמים פרוטוקולים של איסוף מקצועי ובכך תורמים לקידום הטבע".
60% מהמתנדבים בפרויקט המדע האזרחי של אקו אושן הן נשים. "זה יתרון גדול כי אתה יכול להפעיל את הציבור ולקבל המון דאטה במקום מדען אחד שעושה עבודה מקומית", אומר אבישי. "מטרת העל שלנו היא שנוכל להגיש נתונים לוועדות תכנון ולגורמים המחליטים ולהגיד 'פה יש ערך טבע שנכון וחשוב להגן עליו'".
2
גל החום הכבד שהתיישב על הארץ בשבוע השני של אוגוסט, בתוספת טמפרטורות גבוהות מעט מהממוצע בשאר ימי החודש, ממקם את החודש שהסתיים זה עתה כאוגוסט השלישי החם ביותר מאז קום המדינה (גם שני חודשי אוגוסט שהקדימו אותו היו בשנים האחרונות – 2010 שהיה החם ביותר מאז תחילת המדידות ו-2015).
הקיץ כולו (חודשי יוני-אוגוסט), מדורג חמישי בכל הזמנים. גם כאן, כל ארבעת הראשונים היו בעשור וחצי האחרונים, כשהקיץ החם ביותר אי פעם היה אשתקד (2024).
החודש שהסתיים זה עתה היה האוגוסט השלישי החם ביותר מאז קום המדינה. הקיץ כולו מדורג חמישי בכל הזמנים, כשכל כל ארבעת הראשונים היו בעשור וחצי האחרונים
בקטגוריה אחת אוגוסט הנוכחי שבר את השיא של כל הזמנים: הלילה. בליל ה-14 באוגוסט נמדדו בסדום 37.1 מעלות. גם מיליוני תושבי גוש דן לא נהנו מהקלה בשעות הקטנות: במהלך גל החום הטמפרטורה בתל אביב נעה בין 27 ל-29 מעלות בלילה.
מעבר לעובדה שבטמפרטורה כזו אין מה לדבר על שינה בלי מזגן, הלילה אמור לספק הפוגה מהחום לאנשים, למבנים ולאספלט בכבישים, כמה שעות שבהן הם יכולים להצטנן ולהתחיל מחדש למחרת בבוקר.
כשהטמפרטורה ועומס החום (הלחות במישור החוף באותם לילות נעה בין 80 ל-90 אחוז) מסרבים לרדת אפילו לפנות בוקר, אין הפוגת הצטננות ונקודת הפתיחה של היום חמה ומבשרת רעות. שלא לדבר על העלויות הכספיות והסביבתיות של מזגנים שעובדים מסביב לשעון, שלושה חודשים בשנה ואפילו יותר.
הלילה אמור לספק הפוגה מהחום לאנשים, למבנים ולאספלט בכבישים. אבל כשהטמפרטורה ועומס החום מסרבים לרדת אפילו לפנות בוקר, אין הפוגת הצטננות, ונקודת הפתיחה של היום חמה ומבשרת רעות
הגרפים של השירות המטאורולוגי מספרים את כל הסיפור: למשל הגרף שמציג את הטמפרטורה הממוצעת בקייצים בישראל מקום המדינה ועד היום.
תמיד היה חם בקיץ, אבל אך לפני 40 שנה הטמפרטורה הממוצעת בקיץ הייתה נמוכה ב-3-4 מעלות מהקייצים האחרונים. וכל האינדיקציות מראות שזה רק יילך ויחמיר.
3
אני לא מחמיץ אף פרק של 'המרדף' ב'כאן'. מנסה לצעוק את התשובות לפני המתמודדים ולבחון האם הצ'ייסר המרושע היה מצליח לתפוס גם אותי. באחת התוכניות האחרונות אירע משהו נדיר: חשבתי שתפסתי את הצ'ייסר – ובעיקר את מערכת התוכנית – בטעות.
זה קרה בשלב השאלות האמריקאיות של מתמודד בשם אמיר, סטודנט לתואר שני במדעי הטבע במכון וייצמן. השאלה הייתה: את קרובי המשפחה של מי אפשר למצוא כיום בטבע בישראל? והתשובות היו במבי, דמבו, או סימבה. אמיר השיב דמבו, ואני סברתי שהוא צודק: שפני הסלע הנפוצים בישראל הם קרובי משפחה של הפיל.
השאלה הייתה: את קרובי המשפחה של מי אפשר למצוא כיום בטבע בישראל? והתשובות היו במבי, דמבו, או סימבה. אמיר השיב דמבו, ואני סברתי שהוא צודק: שפני הסלע הנפוצים בישראל הם קרובי משפחה של הפיל
למרבה התדהמה של אמיר ושלי, התשובה הנכונה לפי המערכת הייתה במבי. אבל במבי הוא נצר למשפחת איילים, אמרתי לעצמי בקול מול המסך, ואיפה יש איילים בטבע בארץ? וגם אם יש, גם ב' זו תשובה נכונה.
העובדה שאמיר לא קיבל נקודה, בעוד הצ'ייסר כן (השיב א'), נראתה לי כמו אי צדק משווע.
פניתי לעורך התוכנית, אודי אידלסון, ושטחתי בפניו את טענתי. הוא ביקש לבדוק את הסוגייה עם מערכת השאלות, ובתום הבירור שיגר לי את התשובה הבאה:
"כיום יש בטבע בישראל אייל הכרמל ויחמור פרסי, שהם, כמו במבי, שייכים למשפחת האייליים. שפן הסלע ופיל הם מאותו מוצא גנטי קדום, אבל הם לא מאותה משפחה.
"שפן סלע הוא ממשפחת השפניים, ופיל ממשפחת הפיליים. מכיוון שמשפחה בהגדרה יכולה להיות מאוד גמישה בגודלה, אנחנו נצמדים במקרים כאלה להגדרה של הביולוגיים לגבי קבוצות ומשפחות של בעלי חיים".
"בשעשועוני טריוויה", קינח העורך, "לפעמים עודף הידע הוא חיסרון…"
עורך התוכנית הסביר: "כיום יש בטבע בישראל אייל הכרמל ויחמור פרסי שהם ממשפחת האייליים, בעוד שפן סלע הוא ממשפחת השפניים, ופיל ממשפחת הפיליים. אנחנו נצמדים במקרים כאלה להגדרה הביולוגית"
ואכן, שפני הסלע והפילים אמנם משתייכים לאותה 'משפחת על', אבל לא לאותה משפחה, כך שמבחינת ההגדרות הזואולוגיות הצדק בצד של מערכת התוכנית. מעשית, ועל מנת שלא להכשיל, אולי היה עדיף לבחור בדמות מצויירת אחרת ולא בדמבו (שירקאן הנמר או בלו הדוב מספר הג'ונגל?).
בשורה התחתונה, לא הצלחתי לתפוס את הצ'ייסר בטעות. איאלץ להמשיך את המרדף בתוכניות הבאות.
4
בשיטוטיה בארץ עם הקרוואן המתגלגל שלה, אחד המקומות החביבים על רקפת היא פסגת הר איתן (שמהווה חלק מיער הסטף שבהרי ירושלים). "גם בשיא הקיץ קריר ונעים", היא מפליגה בשבחי המקום. "נוף הרי ירושלים מכל הכיוונים מרגיע את הנפש הדואבת ודואגת כבר שנתיים".
רק דבר אחד העיב לאחרונה על הפסטורליה הזו: כשיחידה צבאית התפנתה מהאזור, היא הותירה אחריה מקבץ של תלתליות – גלילי תיל מכוערים. רקפת ספרה לפחות 10 תלתליות פזורות בשטח. מסוכן לבני אדם, מסוכן לבעלי חיים, ומגנט למגבונים, שקיות ניילון ושאר מיני פסולת שעפים ברוח ונתפסים בתיל.
רקפת ספרה לפחות 10 תלתליות פזורות בשטח. מסוכן לבני אדם, מסוכן לבעלי חיים, ומגנט למגבונים, שקיות ניילון ושאר מיני פסולת שעפים ברוח ונתפסים בתיל
אחרי שרקפת שיגרה אליי את התמונות, פנינו, מערכת 'יהיה בסדר' בגל"צ, לצה"ל ולקק"ל שהשטח באחריותה. התגובה הייתה מהירה: בתוך יממה פונו כל התלתליות ופסגת ההר הושבה לטבע.
כל גוף, אגב, טוען שאנשיו הם אלה שהגיעו לשטח ראשונים ודאגו לפינוי. אבל יש שאלה חשובה יותר מהקרדיט על הניקיון של הר איתן: השאלה היא איך צה"ל הגדול מוודא שהיחידה הבאה שתתמקם בשטח לא תשאיר אחריה שובל ארוך של תיל חלוד ומסוכן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו