נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הגיע לישראל בפעם השנייה מאז נכנס לפוליטיקה בשנת 2015. בביקורו הראשון, במאי 2017, היה טראמפ נשיא חדש ובחר בערב הסעודית ובישראל כיעדים המדיניים הראשונים שלו מחוץ לארה"ב.

שמונה שנים וחצי חלפו מאז, אך כבר אז הבהיר טראמפ כי שאיפתו היא להביא לשלום בין ישראל לפלסטינים, ואף נפגש בבית לחם עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן).

בינואר 2020 הציגו טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר את תוכנית השלום שלהם – חוברת בת כמאה עמודים שכונתה "עסקת המאה" וכללה מפות, הצעות לפתרון הסכסוך ותוכנית כלכלית נרחבת לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב.

בינואר 2020 הציגו טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר את תוכנית השלום שלהם – חוברת בת כמאה עמודים שכונתה "עסקת המאה" וכללה מפות, הצעות לפתרון הסכסוך ותוכנית כלכלית נרחבת לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב

אף שהתוכנית הושקה באירועים מרשימים בוושינגטון ובבחריין, המהלכים מול הפלסטינים נותרו על הנייר, וטראמפ פנה למסלול שהוביל להסכמי אברהם – בתמורה להבטחה מנתניהו שלא יספח את השטחים.

ב־2024 נבחר טראמפ בשנית, והביא את סגנון הדיפלומטיה הייחודי שלו לשיאים חדשים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחזיק במסמך החתום של הצהרת טראמפ לשלום במזרח התיכון. 13 באוקטובר 2025 (צילום: Suzanne Plunkett/Pool via AP)

בחודש האחרון, מאז המתקפה הישראלית על קטאר, קיבלה ישראל המחשה חיה של "דיפלומטיית הטורבו" של טראמפ וצוותו. רגע המפנה היה בערב שבו חמאס השיב תשובה שלילית למחצה למתווה הפסקת האש – אך טראמפ בחר לראות בה תשובה חיובית ולפעול בהתאם.

בעת נאומו בכנסת אפשר היה ליהנות ממספר אנקדוטות משעשעות. טראמפ, שיודע היטב מה תופס את תשומת לב התקשורת, סיפק כותרות ורייטינג עולמי.

אך מעבר להומור, נשמעו גם אמירות שבקואליציה – ובמיוחד נתניהו ושריו הימנים הקיצוניים – היו מעדיפים להשכיח. המילה "שלום" חזרה שוב ושוב. "שלום מתוך עוצמה", אמר טראמפ, אך לא הסתפק בסיסמה וקרא לנתניהו להפסיק לדבר על "להילחם, להילחם, להילחם". הוא הוסיף:

"ישראל השיגה את כל מה שיכלה בכוח צבאי. עכשיו הזמן לתרגם את ההישגים הללו נגד טרוריסטים בשדה הקרב לפרס האולטימטיבי – שלום ושגשוג בכל המזרח התיכון".

"ישראל השיגה את כל מה שיכלה בכוח צבאי. עכשיו הזמן לתרגם את ההישגים הללו נגד טרוריסטים בשדה הקרב לפרס האולטימטיבי – שלום ושגשוג בכל המזרח התיכון"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במליאת הכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עד לפני פחות מחודש עוד התקיים בישראל ויכוח אם המלחמה צריכה להסתיים במהלך מדיני, בזמן שנתניהו חיפש תירוצים למתקפות נוספות על חמאס כדי להשיג "ניצחון מוחלט". המתקפה הכושלת על ראשי חמאס בדוחה היא דוגמה אחת לכך; מבצע "מרכבות גדעון ב'" – דוגמה שנייה.

בנאומו לא חסך טראמפ במילים. הוא הסביר שכמעט כל מדינות האזור תומכות בתוכניתו לסיום המלחמה, שתבטיח שישראל לא תהיה עוד מאוימת. הוא גם פנה לפלסטינים וקרא להם "לנטוש את דרך האלימות והטרור ולהתמקד בבניית יציבות, ביטחון, כבוד ושגשוג כלכלי, כדי שסוף סוף יהיו להם חיים טובים להם ולילדיהם".

לדבריו, "אומות שהניחו למחלוקות הפכו למשגשגות ומסתדרות היטב עם ישראל. ברור עכשיו יותר מתמיד – האומות האחראיות באזור אינן צריכות להיות אויבות אלא שותפות, אפילו חברות".

"אומות שהניחו למחלוקות הפכו למשגשגות ומסתדרות היטב עם ישראל. ברור עכשיו יותר מתמיד – האומות באזור אינן צריכות להיות אויבות אלא שותפות, אפילו חברות"

אז מה שונה בדיפלומטיית הטורבו של טראמפ?

ראשית – קצב הפעולה.

אצל טראמפ הדברים זזים מהר. הוא לא אוהב להמתין לתשובות ומאבד סבלנות להתלבטויות. מבחינתו, כל הפרטים ידועים, ויכולת התמרון מוגבלת וברורה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (במרכז) עם ראשי מדינות ערביות ומערביות בפסגת השלום בשארם א-שייח', 13 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

כך, תוכנית 20 הנקודות הוצגה לנתניהו במהירות לאחר שנדונה עם נציגי מדינות ערב. וכך גם באותו יום שישי (3 באוקטובר), כשלאחר תשובת חמאס החיובית־שלילית לתוכנית השלום שלו, כתב טראמפ ברשת החברתית שלו כי הוא "שמח על התשובה החיובית" וציפה מצה"ל להפסיק את הפעילות בעזה – עוד לפני שנתניהו הספיק לגבש תגובה רשמית.

לאחר תשובת חמאס החיובית־שלילית לתוכנית השלום שלו, הצהיר טראמפ כי הוא "שמח על התשובה החיובית" וציפה מצה"ל להפסיק את הפעילות בעזה – עוד לפני שנתניהו הספיק לגבש תגובה רשמית

שנית – שקיפות מלאה.

בעוד שבישראל התרגלו שמשאים ומתנים ביטחוניים נערכים בחדרים סגורים, טראמפ פועל באור יום. את מסמך 20 הנקודות פרסם לציבור עוד לפני שנפגש עם נתניהו, ואף אילץ אותו להתקשר לראש ממשלת קטאר ולהתנצל עם טקסט מוכתב מראש – שנשלח לעיתונאים ברחבי העולם דקות אחר כך. בכך הסיר את הנקודה ה־21 מתוכניתו המקורית ועבר הלאה.

בנוסף, טראמפ מתראיין תדיר, מחזיק בטלפון נייד ומשוחח או שולח הודעות ווטסאפ לכתבים ישראלים, ומפרסם בכל יום את מחשבותיו ברשת החברתית שבבעלותו, Truth Social.

שלישית – דיפלומטיית המסך.

טראמפ מבין טלוויזיה. כל אירוע חייב להצטלם היטב. נחיתתו בישראל תוזמנה לשעות שחרור החטופים; נאומו שודר במסך מפוצל; הדרמה הופקה בקפדנות כך שכלי תקשורת ברחבי העולם ישדרו אותה בשידור חי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ במליאת הכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

טראמפ מתמסר להפקה, לצילום ולבימוי, ומשלב הומור, עקיצות ואלתורים על חשבון הטלפרומפטר. כך, למשל, התבדח על נתניהו:

"אני רוצה להודות לאדם עם אומץ בלתי רגיל, שהשותפות שלי איתו מצוינת – ראש הממשלה נתניהו. אבל הוא לא אדם קל. לא קל איתו. וזה מה שהופך אותו לגדול".

"אני רוצה להודות לאדם עם אומץ בלתי רגיל, שהשותפות שלי איתו מצוינת – ראש הממשלה נתניהו. אבל הוא לא אדם קל. לא קל איתו. וזה מה שהופך אותו לגדול"

רביעית – כוח הציבור והרשתות.

הדיפלומטיה הטלוויזיונית חלחלה גם למטה המשפחות של החטופים. בינואר 2025 הם הבינו שגם הם יכולים להגיע ישירות לטראמפ – דרך המסך. הם נשאו שלטים עם שמו, העלו סרטונים, וראו איך הנשיא מתרגש, מגיב ומצייץ על כך.

המהלכים הפומביים נגעו בטראמפ יותר מהודעות רשמיות, ויצרו עבור משפחות החטופים ערוץ ישיר שעוקף את נתניהו ומגיע היישר לחדר הסגלגל בבית הלבן.

חמישית – כלכלה במקום אידיאולוגיה.

מאחורי דיפלומטיית הטורבו עומדת תפיסת עולם עסקית. טראמפ רואה במדיניות החוץ עסקה – החלטות מדיניות תמורת ביזנס. מטרתו לבלום את סין ולחזק את הציר האמריקאי עם ערב הסעודית, טורקיה, קטאר ומדינות נוספות.

מדליית נובל עם דיוקנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכיכר החטופים. 11 באוקטובר 2025 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

"הרבה מדינות עשירות אמרו שהן ישקיעו סכומים גדולים בשיקום עזה", אמר, "וזה עומד לקרות. צריך את העוצמה הכלכלית, וזה הרבה כסף". טראמפ הוא נשיא טרנזקציונלי: יזם שמסתכל על העולם דרך פריזמה של בנייה, פיתוח ועסקאות.

ושישית – הפרגון.

מאז השגת הפסקת האש, הפגין טראמפ נדיבות מפתיעה במתן קרדיט לאנשיו – סטיב ויטיקוף, ג'ארד קושנר, מייק האקבי, מזכיר המדינה מרקו רוביו וקציני הצבא הבכירים. כרבע מנאומו בכנסת הוקדש לשבחים.

בישראל, שבה נתניהו רגיל לרכז את כל הקרדיט לעצמו, ייתכן שיש מה ללמוד: מנהיגות יכולה לכלול גם חלוקת תודה.