בעוד כשבועיים תסתיים תקופת הצינון בת ששת החודשים, המונעת (על פי תקנון הכנסת) את העלאתה מחדש של הצעת החוק לפיזור הכנסת. המשמעות היא שסיעות האופוזיציה, בהובלת יש עתיד, יכולות להתחיל לתכנן את הנחת החוק לקריאה טרומית במליאה.

כזכור, תקנון הכנסת קובע כי הצעת חוק פרטית שנפלה בהצבעה במליאה, נכנסת ל"תקופת צינון" בת חצי שנה בטרם ניתן יהיה להעלותה שוב להצבעה.

ב-12 ביוני 2025 נפלה הצעת חוק פרטית לפיזור הכנסת ה-25 ברוב של 61 מתנגדים מול 53 תומכים. כבר אז נמתחה ביקורת על האופוזיציה על כך שדחפה את ההצעה דווקא כשידעה שמתבצע גיוס רוב בקואליציה להפלתה.

ב-12 ביוני נפלה הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-25 ברוב של 61 מתנגדים מול 53 תומכים. כבר אז נמתחה ביקורת על האופוזיציה על כך שדחפה את ההצעה דווקא כשידעה שמתבצע גיוס רוב בקואליציה להפלתה

יתרה מכך, גם אם ההצעה הייתה עוברת בקריאה טרומית, היה עליה לעבור לוועדת הכנסת ולהתחיל בהליך חקיקה ארוך ומורכב (הכנה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית), שבכל אחד משלביו ניתן היה להפילה.

הניסיון ההיסטורי מלמד שהצעות חוק לפיזור הכנסת עוברות רק כשהקואליציה מובילה את המהלך, ולאחר שהצדדים מגיעים להסכמות על מועד הבחירות.

מליאת הכנסת, 9 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כך למשל, בשנת 2012 הגיעה הצעת חוק לפיזור הכנסת בהובלת ח"כ שאול מופז עד לשלב הקריאה השלישית. אולם, ברגע האחרון זימן נתניהו את מופז וסיכם עמו על הקמת ממשלת אחדות בין הליכוד לקדימה.

מופז לא דרש אז תיקים, אלא הציב תנאי אחד בלבד: גיוס חרדים לצה"ל. החוק הרלוונטי באותה עת, שכונה "חוק טל", עמד לפקוע ומופז שאף לחקיקה חדשה. כעבור מספר חודשים, משלא קידם נתניהו את הנושא בחקיקה, פעל מופז לפיזור הכנסת.

כעת, בכנסת ה-25, מתלבטים הצדדים מתי לקיים את מערכת הבחירות הבאה. ביש עתיד, הסיעה הגדולה באופוזיציה, מעוניינים להביך את הקואליציה ולחשוף בפני הציבור את הסדקים בתפקודה.

הרציונל מאחורי החקיקה פשוט: אם הסיעות החרדיות לא יבואו על סיפוקן עם חוק הגיוס, רוצים ביש עתיד להציע להן אופציה להימנע בהצבעה על פיזור הכנסת, ובכך לדחוק את הליכוד לפינה.

הרציונל מאחורי החקיקה פשוט: אם הסיעות החרדיות לא יבואו על סיפוקן עם חוק הגיוס, רוצים ביש עתיד להציע להן אופציה להימנע בהצבעה על פיזור הכנסת, ובכך לדחוק את הליכוד לפינה

בליכוד מכירים היטב את ה"טריקים והשטיקים" הללו, ונוטים שלא להתרגש מהמהלך. כאמור, גם אם החקיקה תעבור בקריאה הטרומית, הדרך לפיזור הכנסת עוד רצופה מהמורות.

ח"כ שאול מופז וראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא חוק הגיוס, 21 במאי 2012 (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

כמו ב-2012, גם היום חוק הגיוס הוא המכשול העיקרי. לסיעות החרדיות קשה להצביע בעד חקיקה המעגנת גיוס של מספר זניח – כמה אלפי חרדים בשנה. מהצד השני, בסיעת הליכוד מבינים שיו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט עובד על חקיקה שלא תספק לצה"ל את כוח האדם הלוחם הדרוש, וגם שם חוששים מהזעם הציבורי.

לפי דיווחים, ביסמוט אמור להניח היום את הנוסח הסופי המקובל על הרבנים, ובשבוע הבא תחל הוועדה לעבוד על החקיקה. נתניהו לא היה מרוצה מהודעות הרבנים מלפני כשבוע, בהן הבהירו כי הם שומרים לעצמם את הזכות להתנגד לחקיקה ברגע האחרון, וכך נמרח שבוע נוסף בלופ האינסופי של חוק הגיוס.

על כל אלה יש להוסיף לחצים כבדים מצד ארגוני המילואים והציבור הדתי-לאומי, ובפרט מצד הורים שכולים מהציונות הדתית ששילמו מחיר כבד במלחמה ומאמינים בשילוב בין לימוד תורה לשירות קרבי.

קבוצה משמעותית מתוכם, ובהם הורים שכולים שהפכו בעל כורחם למובילי דעה במהלך השנתיים האחרונות, שיגרה אתמול מכתב נוקב לנבחרי הציבור של הציונות הדתית והציבור המסורתי.

קבוצה משמעותית מתוכם, ובהם הורים שכולים שהפכו בעל כורחם למובילי דעה במהלך השנתיים האחרונות, שיגרה אתמול מכתב נוקב לנבחרי הציבור של הציונות הדתית והציבור המסורתי

יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"מתווה ביסמוט מבהיר כי אין בכוונת הציבור החרדי לקחת חלק איתנו בצורך הקיומי של ביטחון מדינת ישראל", נכתב במכתב. "מטרתו כפי שפורסמה: הסדרת מעמד בני הישיבות. העיסוק המרכזי של ההנהגה החרדית הוא בהחזרת תקציבים וריקון חובת הגיוס מתוכן, ללא שום אחריות להגדלת שורות הצבא שיכול להמשיך ולהילחם ולנצח בכל החזיתות.

"אל לכם לתת יד לפגיעה חמורה בביטחון המדינה ובחוסן של הציבור שלנו… אל תמעלו בערכינו המשותפים".

בין החתומים על המכתב נמצאים דמויות בולטת: הרב בנימין קלמנזון, נשיא ישיבת עתניאל, שבנו הבכור, איש המוסד סרן אלחנן קלמנזון ז"ל, הגיע מיוזמתו להציל את תושבי קיבוץ בארי ונפל בקרב; אחיינו של הרב, פדיה מרק, נהרג אף הוא בקרבות בעזה, ומשפחתו ידעה שכול נוסף כאשר רבים מבניה משרתים בכוחות הביטחון.

עוד חתומים: גלית ולדמן, אימו של לוחם סיירת מטכ"ל סרן אריאל בן משה ז"ל; חגי לובר, אביו של אלישע לובר ז"ל; וללי דרעי, אמו של סעדיה דרעי ז"ל. רבים מהחתומים פעילים גם בהפגנות ובצעדות הקוראות לגיוס חרדים.

ח"כים בליכוד ובציונות הדתית מתקשים לתמוך בקומבינה שבישל ביסמוט בהנחיית נתניהו. ביניהם ניתן למצוא את השר אופיר סופר, חברת הכנסת מיכל וולדיגר וכן את סגנית השר שרן השכל

בנוסף, ח"כים בליכוד ובציונות הדתית מתקשים לתמוך בקומבינה שבישל ביסמוט בהנחיית נתניהו. ביניהם ניתן למצוא את השר אופיר סופר, חברת הכנסת מיכל וולדיגר וקבוצה של כשישה-שבעה ח"כים מהליכוד, וכן את סגנית השר שרן השכל.

הרב בנימין קלמנזון, נשיא ישיבת עתניאל ואביו של סרן אלחנן קלמנזון ז"ל, שנפל בקרב על קיבוץ בארי בשבעה באוקטובר (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

פנינו ליש עתיד כדי לברר האם בכוונתם להניח את החוק לפיזור הכנסת בשבוע הקרוב, כך שיתאים להצבעה ב-12 בדצמבר 2025. התשובה לא הייתה חד-משמעית; במפלגה היו מעדיפים לדעת מראש שיש בידם את הרוב הדרוש לפיזור הכנסת.

אולם, כאמור, גם אם ישיגו רוב לקריאה טרומית, לנתניהו עומדים מספיק כלים כדי לוודא שהחוק לא יעבור בקריאות הבאות. מבחינת יש עתיד החוק מוכן להזנקה בכל רגע, אך הם מעוניינים לשמור את האופציה לרגע הפוליטי הנכון ביותר.