הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מצאה עקבות של אורניום בסוריה במסגרת חקירתה את המבנה שהופצץ על ידי ישראל ב־2007, ושאותו הגדירה הסוכנות במשך שנים ככור גרעיני בלתי מוצהר, כך נכתב בדוח שהועבר אתמול (שני) למדינות החברות.
משטרו של בשאר אל־אסד, שהודח מאז, טען כי האתר שבאזור דיר א־זור במזרח סוריה היה בסיס צבאי קונבנציונלי.
כבר ב־2011 קבעה הסוכנות כי המבנה היה "ככל הנראה כור" שנבנה בחשאי, ושדמשק הייתה אמורה להצהיר עליו. מאז ניסתה הסוכנות להגיע למסקנה חד־משמעית, ובשנה שעברה במסגרת מאמץ מחודש הצליחה לקחת דגימות סביבתיות בשלושה אתרים שלא צוינו בשמם, "שנטען כי היו קשורים מבחינה תפקודית" לאתר דיר א־זור.
בדוח נכתב כי "נמצאה כמות משמעותית של חלקיקי אורניום טבעי בדגימות שנלקחו באחד משלושת האתרים. ניתוח החלקיקים הצביע על כך שמדובר באורניום ממקור אנתרופוגני, כלומר שנוצר כתוצאה מתהליך כימי שבוצע בידי אדם".
המונח "טבעי" מציין כי האורניום לא היה מועשר. הדוח לא הגיע למסקנה באשר למשמעות העקבות שנמצאו.
"הרשויות הסוריות הנוכחיות ציינו כי אין בידיהן מידע שיכול להסביר את נוכחות חלקיקי האורניום הללו", נאמר בדוח. עוד צוין כי הממשלה האסלאמיסטית המכהנת העניקה לסבא"א גישה לאתר המדובר ביוני השנה לצורך דגימות סביבתיות נוספות.
בפגישה שנערכה באותו חודש בין מנכ"ל סבא"א רפאל גרוסי לבין נשיא סוריה אחמד א־שרע (הידוע בכינויו אבו מוחמד אל-ג'ולאני) נמסר כי "סוריה הסכימה לשתף פעולה עם הסוכנות, בשקיפות מלאה, כדי להתמודד עם פעילותה הגרעינית בעבר".
באותה פגישה ביקש גרוסי את עזרת סוריה לשוב לדיר א־זור "בחודשים הקרובים, כדי לבצע בדיקות נוספות, לעיין במסמכים רלוונטיים ולשוחח עם המעורבים בפעילות הגרעינית הסורית בעבר".
הדוח ציין כי סבא"א עדיין מתכננת לבקר בדיר א־זור, ותבחן את תוצאות הדגימות שנלקחו באתר האחר.
"לאחר השלמת התהליך והערכת התוצאות, תהיה אפשרות להבהיר ולפתור את הסוגיות הפתוחות הקשורות לפעילות הגרעינית של סוריה בעבר, ולסגור את התיק", נכתב.
לעילוי נשמות ימנו בינימין זלאקה ודסטאו צ'קול הי"ד
יש רגעים בהם חברה נבחנת לא לפי אויביה, אלא לפי תגובתה למה שמתרחש בתוכה; לא לפי עוצמתה הצבאית, אלא לפי מצפונה. ברגעים כאלה, השאלה האמיתית אינה מה עשו הרעים אלא מה עשינו אנחנו.
שרה בריהון היא מחנכת בבית הספר היסודי “ניצנים” בחדרה, בעלת ניסיון של עשרות שנים בהוראה. לאורך השנים הובילה יוזמות חינוכיות מגוונות ותרמה לעיצוב סביבת למידה ערכית, משמעותית ומעשירה. במסגרת פעילותה הבינלאומית, ייצגה את ישראל בארצות הברית ולימדה בבתי ספר מקומיים כיצד ניתן להתמודד עם תופעות של גזענות ואלימות בחברה. היא שיתפה מניסיונה על החברה הישראלית, כעדות לכך שניתן ללמוד ולחיות יחד בשוויון ובכבוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מבצע "חושך נצחי" הוא לא רק שמו של המבצע שמתנהל כרגע בלבנון. הוא מתאר משהו אחר עמוק יותר שלא נוצר בשדה הקרב, אלא משהו שהושרש לפני הרבה שנים בסלון, מול מסך, כשילד בן אחת-עשרה ישב וצפה בסדרת ילדים מצוירת ולא ידע שהוא מגויס לשנוא את ישראל.
שם המבצע "חושך נצחי" מדויק הרבה יותר ממה שמתכנניו התכוונו: כי מה שנשתל בתודעה של ילד בגיל שש, שמונה או אחת-עשרה, לא נמחק בהפסקת אש, לא נעצר בגבול וגם לא נעלם בבגרותו. הרעיון מחכה עד שהילד גדל ומוצא לו את המקום הנכון להתפרץ.
ד"ר רחלי ברץ מרצה וחוקרת באוניברסיטת אריאל ובמרכז האקדמי פרס. לשעבר ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית. עוסקת בנושאים גיאופוליטיים, חוסן קהילתי, משפחתי וחברתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומי שמבקש להתחקות אחר מושגים מופשטים המעצבים את חיי האדם, ראוי שיקרא את ספרם החדש של ד"ר חיים אסא ופרופ' יוסף אגסי, "הלם הטרור – האימה האנושית מפני המציאות" בהוצאת רסלינג. אסא ואגסי מפליגים בספרם אל תולדות האנושות ואל ההגדרות המעצבות את מצבה. הם מרחיבים את תחום הדיון בטרור אל עבר הפחד, האימה, הטראומה, התודעה והשפה. בתוך כך הם סוקרים את עמדותיהם של ניטשה, הגל ומרקס, ומנהלים עמם מעין דו־שיח אינטלקטואלי.
בפתח הספר מוצגת שאלה מפתיעה: מה היה קורה אילו בשבעה באוקטובר 2023, במקום מתקפת מחבלים על יישובי עוטף עזה, היו התושבים מותקפים בידי להקה של 3,000 זאבים? לטענת המחברים, בני אדם למדו במהלך ההיסטוריה להתגונן מפני חיות טרף, אך טרם הסתגלו למתקפת בני אדם. מאז ימי ההומו ספיינס פיתח האדם אמצעים להתמודדות עם טורפים, ולכן אלה לא מעוררים בו עוד אימה קיומית.
ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו ״מתי הפכנו ליהודים״ יצא בהוצאת דביר ב-2023
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו