הסיוט של נתניהו

האם הליכודניקים יענישו את נתניהו על הקדמת הבחירות בכך שיישארו בבית ולא יגיעו לקלפי? ● פרופ' גדעון רהט, מומחה למדעי המדינה: "אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד הם האתגר הכי גדול של נתניהו בבחירות האלה"

בחירות אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)
AP Photo/Dan Balilty

האם הליכודניקים יענישו את נתניהו על הקדמת הבחירות בכך שיישארו בבית ולא יגיעו לקלפי? ● פרופ' גדעון רהט, מומחה למדעי המדינה: "אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד הם האתגר הכי גדול של נתניהו בבחירות האלה"

שיעורי ההצבעה בבחירות הם גורם מרכזי ומכריע בתוצאות הבחירות, ולמרות זאת, השיח הפוליטי והתקשורתי אודותיהם דל. אמנם בשנים האחרונות דובר על שיעורי ההצבעה הנמוכים של האזרחים הערבים, אבל על שיעורי ההצבעה של היהודים מדברים רק מעט – אף שהשפעתם גדולה בהרבה.

דפוסי ההצבעה בארץ מקובעים ושבטיים. לרוב מספיק לדעת באיזה יישוב או שכונה אדם גר, לאיזה מעמד כלכלי הוא שייך, האם נולד בישראל ומהיכן הגיעה משפחתו, ומה השיוך הדתי שלו – כדי לנחש לאיזה גוש הוא מצביע. הרבה יותר קשה להשיב לשאלה אם אותו אדם בכלל הצביע בבחירות האחרונות ואם יצביע בבחירות הקרובות. לכן, השפעת שיעור ההצבעה על הבחירות כה מכרעת.

אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. השמאלנים אדישים? להפך

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שמצביעי השמאל והמרכז "אדישים", "פסיביים" ו"נשארים בבית", לעומת מצביעי הימין, שהם "נחושים" ו"מצביעים בהמוניהם". בפועל, המצב כמעט הפוך.

ביישובים מבוססים, שבהם רוב התושבים הצביעו ל"כחול-לבן" ו"יש עתיד", מפלגת העבודה ומרצ, שיעור ההצבעה היה גבוה בהרבה מאשר בערי הפריפריה, עיירות הפיתוח והשכונות שבהן המפלגה הגדולה ביותר היא הליכוד.

שיעורי ההצבעה הגבוהים ביותר אמנם קיימים במגזר הדתי-חרדי והדתי-לאומי, והנמוכים ביותר – במגזר הערבי. אבל בתווך נמצאים היהודים החילונים והמסורתיים, שמהווים קרוב לשני שלישים מהאוכלוסייה. ובקרב אלה, ככל שאנשים מצביעים למפלגות ימניות יותר שיעור ההצבעה שלהם נמוך יותר – ולהפך.

כך שאם כל בעלי זכות הבחירה היו מצביעים בבחירות האחונות, למשל, סביר להניח שמפלגות השמאל-מרכז היו קטנות יותר – ואילו הליכוד היה גדול יותר.

כך הם פני הדברים גם במפלגות ימין חילוניות אחרות, כמו "כולנו" ו"ישראל ביתנו" – גם הן היו גדולות יותר אם כל בעלי זכות ההצבעה היו מממשים אותה.

לליכוד ולימין החילוני יש, אפוא, מאגר גדול יותר של "מצביעים רדומים", כך שעלייה בשיעורי ההצבעה יכולה לעזור לנתניהו ולליכוד, וגם לליברמן – ולהכשיל את "כחול לבן" ומפלגת העבודה.

2. איך זה בא לידי ביטוי ברחבי הארץ?

בטבלה מתחת ניתן לראות כיצד ביישובים יהודיים שבהם "כחול-לבן" זכתה באפריל בקולות רבים יותר (רמת השרון, גבעתיים, מעגן מיכאל), נרשם שיעור הצבעה גבוה יותר משמעותית מאשר ביישובים שבהם נרשמה תמיכה גבוהה יותר בליכוד (קרית שמונה, דימונה).

שיעור הצבעה גבוה במיוחד נרשם ביישובים חרדיים ובהתנחלויות (כמו בני ברק, אלעד וקרני שומרון), ושיעור הצבעה נמוך במיוחד נרשם ביישובים ערביים (עראבה, חורפיש). ומה משותף כמעט לכל היישובים בטבלה? ירידה בשיעור ההצבעה לעומת בחירות 2015.

השינוי בשיעור ההצבעה ביישובים נבחרים:

יישוב המפלגה הגדולה ביותר בבחירות 2019 אחוז הצבעה בבחירות 2015 אחוז הצבעה בבחירות ב2019
רמת השרון כחול לבן (56%) 75% 73%
גבעתיים כחול לבן (51%) 73% 71.5%
מעגן מיכאל כחול לבן (52%) 71% 69%
ראשון לציון כחול לבן והליכוד (34% כל אחת) 71% 68%
אשדוד הליכוד (34%) 67% 65%
מגדל העמק הליכוד (34%) 65% 63%
קרית שמונה הליכוד (49%) 61% 60%
דימונה הליכוד (56%) 61% 60%
אלעד ש"ס (46%) 89% 85%
בני ברק יהדות התורה (62%) 80% 77%
קרני שומרון איחוד מפלגות הימין (31%) 77% 77%
נצרת חד"ש-תע"ל (54%) 61% 40%
עראבה חד"ש-תע"ל (70%) 72% 59%
חורפיש כחול-לבן (35%) 53% 53%

2. מה גורם לאנשים ללכת לקלפי?

פרופ' גדעון רהט מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, עמית במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שההבדל בין אחוזי ההצבעה בין מגזרים בישראל נובע דווקא מסיבות חברתיות אוניברסליות.

"אנשים עם השכלה והכנסה גבוהים יותר מעורבים יותר פוליטית, חברים יותר במפלגות ומשתתפים יותר בבחירות. ככה זה בהרבה מדינות בעולם, בכל המדינות שבדקתי לגביהן את הנושא", הוא אומר.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה", מוסיף רהט.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה"

"לכן, המצביעים הפוטנציאליים של השמאל-מרכז מצביעים יותר מהמצביעים הפוטנציאליים של הימין. אצל הדתיים והערבים זה עובד הפוך, אבל במיינסטרים של החברה הישראלית, אחוזי ההצבעה הם בעיקר אתגר של הימין".

"כדי לגרום לאנשים משכבות חלשות להצביע, צריך ליצור אווירת תחרות ואיום, תחושה שהמדינה נמצאת בסכנה ובהתמודדות קיומית, של 'אנחנו' ו'הם' ושכל קול יכול להציל אותנו מ'הם'. תחושה כזו נותנת לאנשים הרגשה שהם משפיעים.

רהט מתייחס לאמירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבחירות ב-2015 על כך ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", כאל ההצלחה גדולה.

"שיעורי ההצבעה קפצו ב-15%, במיוחד ביישובים שבהם נמצא האלקטורט של נתניהו, ואין ספק שלתרגיל של נתניהו היה חלק גדול בזה. הוא יצר אווירת מתח ואיום שהעלתה את אחוזי ההצבעה בשני הצדדים – גם אצל הערבים. ועדיין, הזינוק בשיעורי ההצבעה לליכוד והרשימה המשותפת הגדיל יותר את הליכוד".

יש טענה לפיה כדי להעלות את שיעורי ההצבעה של החלשים, על הפוליטיקאים לעסוק יותר בקשיי היום-יום: שכר, דיור, קצבאות, בריאות. אתה מסכים?

"אני חושש שזו משאלת לב. במערכת הבחירות ב-2006, עמיר פרץ, מנהיג פועלים מזרחי מהדרום, עשה קמפיין שכולו חברתי.

"מצד אחד, פרץ שבר את מפת הגושים והצליח יותר מכל מנהיג אחר במפלגת העבודה לקחת קולות ממעוזי הליכוד, קולות שחזרו לליכוד בבחירות הבאות.

"מצד שני, אחוזי ההצבעה באותה מערכת בחירות היו הנמוכים בתולדות המדינה, והירידה בהצבעה הייתה חדה במיוחד בפריפריה. כך שהאג'נדה החברתית יכולה להשפיע על מי שכבר מצביע, אבל לא להעלות את שיעורי ההצבעה".

בקרב מצביעי השמאל-מרכז, אחרי הרבה שנות שלטון ימין, יש שיח שמדבר על פסיביות וייאוש, שאומר "אנחנו כבר לא מרגישים שייכים". השיח הזה לא סותר את מה שאתה אומר על תחושת שייכות גדולה יותר אצל אותם מצביעים?

"הוא סותר, אבל זה שיח שלא מתבטא בנתונים ואני לא מכיר מחקר שמאושש אותו. ייתכן שזאת פשוט 'פריקת קיטור', ייתכן שיש ירידה בתחושת השייכות בשמאל-מרכז, אבל היא עדיין גבוהה יותר מאשר אצל מצביעי ימין, וייתכן שזה יבוא לידי ביטוי בירידה עתידית באחוזי ההצבעה בשמאל-מרכז".

3. מדוע שיעור ההצבעה בישראל יורד?

שיעורי ההצבעה בישראל ירדו במשך השנים בתלילות. משנות ה-50 עד שנות ה-90 עמדו שיעורי ההצבעה לכנסת באופן קבוע בין 77% ל-83% מבעלי זכות הבחירה. בבחירות לכנסת ה-16 בשנת 2003 צנח שיעור ההצבעה ל-68.9%, וב-2006 הצביעו רק 63.5%. מאז שיעורי ההצבעה עלו מעט וב-2015 הם הגיעו ל72.3%. בבחירות לכנסת ה-21 באפריל השנה שוב ירד שיעור ההצבעה ל-67.9%.

הירידה בשיעורי ההצבעה הייתה משותפת לכל מגזרי החברה הישראלית, אבל קצב הירידה ושיעורי ההצבעה שונים באופן חד ממגזר למגזר.

"הירידה בשיעורי ההצבעה היא תופעה שהתרחשה בהרבה מדינות וקשורה לאינדיבידואליזציה של החברה", אומר רהט, "היא לא קרתה במדינות שבהן תמיד היו אחוזי הצבעה נמוכים, כמו ארצות הברית, אבל קרתה ברוב המדינות המערביות שבהן היו בעבר אחוזי הצבעה גבוהים.

גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

"פעם המפלגות היו חזקות יותר, והיה להן כושר מוביליזציה גבוה. אנשים רבים היו חברי מפלגה וכל חבר מפלגה גרר איתו אנשים לקלפי. מאחורי המפלגות עמדו גופים קהילתיים חזקים. באירופה בשנות ה-60, הכנסייה עמדה מאחורי הימין והאיגודים המקצועיים מאחורי השמאל.

"הגופים הללו נתנו לאנשים תחושת שייכות וקהילה שבה הם נפגשו ודחפו אלה את אלה להצביע. האיגוד המקצועי היה גם קבוצת כדורגל ובארץ גם קופת חולים ואפילו בנק. ההצבעה הייתה פועל יוצא. מאז הפכנו לאוסף אינדיבידואלים. אפילו בקיבוצים כבר אין חדר אוכל שבו נפגשים".

"בישראל קרו שני דברים ייחודיים: ראשית, התהליך הזה פסח על הדתיים. באירופה האיגודים המקצועיים והכנסיות התרוקנו – בארץ בתי הכנסת נשארו מלאים והדתיים עדיין פועלים כקהילה, וזה מתבטא באחוזי ההצבעה שלהם".

"שנית, התהליך בארץ התרחש מאוחר, בבחירות 2001 ו-2003, ואני חושב שזה קשור למהפך של 1977 שיצר כמעט שוויון קבוע בין הגושים, ותיקו יוצר את האווירה התחרותית שמביאה אנשים לקלפי. אריק שרון שבר את התיקו. מאז התוצאות נתפסות כצפויות מראש, והירידה באחוזי ההצבעה הגיעה גם אלינו".

הציבוריות הישראלית בשנות ה-80 וה-90 הייתה עסוקה בשאלת עתיד השטחים, וזה גם היה הנושא המרכזי במערכות הבחירות. מאז האינתיפאדה השנייה, הבעיה הזאת כמעט הודחקה מהשיח. זה קשור לירידה בהצבעה?

"כן, בעקיפין: עד האינתיפאדה הוויכוח על השטחים היה חלק מרכזי בתחרות בין הגושים, שמשכה אנשים לקלפי. האינתיפאדה יצרה קונצנזוס – בהתחלה בעד נסיגה ואחר כך לגישה שאין פרטנר. קונצנזוס מוריד מוטיבציה להצביע".

בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

4. מה יקרה בבחירות הקרובות בספטמבר?

כאשר אני שואל פרופ' רהט איך, להערכתו, תשפיע הקדמת הבחירות הקרובות על אחוזי ההצבעה, הוא משיב כי "בחירות חוזרות, במדינה שבה גם ככה לרוב מקדימים אותן, עשויות ליצור תופעה שנקראת 'עייפות המצביעים' (voter's fatigue). בשווייץ, למשל, יש אחוזי הצבעה נמוכים, כי שם מצביעים כמה פעמים בשנה על חוקים במשאלי עם.

"בעולם יש יחס הפוך בין מספר מערכות הבחירות לשיעור הצבעה: ה'התעייפות' היא לא מהליכה פיזית לקלפי, אלא מתחושה שהקול שלך חסר משמעות ומיותר".

ה'התעייפות' הזאת תהיה לדעתך כללית וחוצת-מגזרים או שיש מגזרים ש'יתעייפו' יותר ויצביעו פחות – מה שישפיע על תוצאת הבחירות?

"ההשפעה לא תהיה אחידה. בשני הציבורים עם שיעורי ההצבעה הכי נמוכים – הערבים והעולים – יכולה להיות דווקא עלייה באחוזי ההצבעה, בגלל אווירה תחרותית יותר. אם הרשימות הערביות יתאחדו שוב, סביר שיותר ערבים יצביעו כמו שההליכה הנפרדת הפחיתה בצורה חדה את אחוזי ההצבעה שלהם.

"ההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במעוזים של הליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ"

"בציבור העולים, ליברמן הצליח ליצור תחושה של רלוונטיות ואתגר שתמריץ בוחרים לקלפי. לא ברור אם העולים יצביעו דווקא לליברמן עצמו או למפלגות אחרות, 'כחול לבן' למשל. די ברור שתהיה הסתערות על הקול הרוסי והליכה חזקה של הליכוד על הראש האישי של ליברמן, ואלה גורמים שממריצים הצבעה.

"הציבורים שבהם יש שיעורי הצבעה גבוהים – קודם כל הציבור הדתי ואחריו הציבור החילוני המבוסס – ימשיכו להצביע בגלל תחושת השייכות והתחושה שגנץ קיבל מועד ב' לניסיון להפיל את נתניהו".

"לכן אני חושב שההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במקומות שבהם מצביעים לליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ, וסביר יותר שהם יגיבו כפי שהגיבו במערכות בחירות קודמות ורק במספרים גבוהים יותר: 'לא נצביע לשמאל, אבל גם לא לביבי, אלא פשוט לא נצביע בכלל'. אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד במערכת הבחירות הזאת הם האתגר הכי גדול של נתניהו".

עוד 1,412 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 16 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־284 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

גלנט: "נוצר כעת חלון הזדמנויות מוגבל להשיב חטופים לביתם; זו הזדמנות בת חלוף"

סטרוק: אם יוציאו את צה"ל מציר נצרים ופילדפי נפרק את הממשלה ● אדלשטיין: דורשים בהירות לגבי חוק הגיוס כדי שנאשר במהירות את הארכת השירות ● יורה הפגזים לבית של פסי כהן: לא ידעתי שיש שם בני ערובה, לא הייתה ברירה ● האלוף דוד זיני ותא״ל שי טייב הגיעו הלילה לפגישה בבני ברק - והותקפו בבקבוקים וקללות ● הוסר החשש לאירוע ביטחוני באילת

עוד 32 עדכונים

אלימות פוליטית או זעקת הקוזק הנגזל?

השבוע עצרה ממשלת ישראל מעיסוקיה והקדישה שעתיים תמימות לדיון משמעותי והרה גורל; לא בעניין שיקום הצפון או ערי הדרום החרבות, לא בעניין עסקה לשחרור חטופים וגם לא בעניין פיצוי לחיילים שקיבלו הודעה על הארכת משך שירותם. מה שעמד לנגד עיני חברי הממשלה היה דווקא "האיומים כלפי ראש הממשלה ומשפחתו".

נלעגות הישיבה מתבררת לא רק על רקע המלחמה וצרכיה הבוערים, אלא דווקא לנוכח העובדה שבחינת תופעת האלימות וההסתה הפוליטית, החל מתקופת היישוב ועד ימינו, תגלה כי אלו באו, רובם ככולם, מהצד הימני של המפה הפוליטית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 882 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

משחקים לנו במוח

ההתמקדות של לשכת נתניהו בתיעוד הדיונים והניסיון לשלוט בפסק הדין של ההיסטוריה החלו כשכולנו עוד היינו תחת ההלם הכבד של אירועי השבעה באוקטובר ● וגם: הפלג הירושלמי נגד צה"ל ● עדכוני מלחמה ● טראמפ ממריא לשחקים ● יוסי כהן לא ממהר לשום מקום ● ועוד...

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי בהערכת מצב בקריה בתל אביב, 8 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)
חיים צח / לע"מ

שנים מדברים על זה שישראל טובעת בפסולת ● עכשיו המטאפורה הופכת למציאות: רשויות מקומיות ברחבי הצפון קיבלו השבוע הודעה שנגמר המקום באתרי ההטמנה ועליהן לצמצם בחדות את מספר משאיות האשפה שהן שולחות ● בניסיון למצוא פתרון עלה הרעיון להעמיס את האשפה של יישובי הצפון על רכבות ולשגר לנגב ● "זה מחדל מטורף. חלם זה כאן"

עוד 1,230 מילים

סגירת מעגל - חוזרים מאזורים מוכי אסון בעולם כדי לסייע לקהילה שלנו

"ישראייד" הוא ארגון סיוע הומניטרי בינלאומי לא ממשלתי גדול בישראל. לפני כשני עשורים התאספנו, פעילי ארגונים ישראלים הומניטריים, לחשיבה משותפת על עתיד וקידום הסיוע ההומניטרי הבינלאומי של ישראל. זו הייתה תקופה עולמית מאתגרת ואנו הרגשנו מחויבות עמוקה להשתלב בעשייה הבינלאומית.

ההצלחה של תקומת מדינת ישראל, שהפכה למדינה חזקה ומפותחת, היוותה מודל לחיקוי בארצות רבות, ואנו היינו השגרירים ונושאי הדגל ברחבי העולם. כך הוקמה "ישראייד".

מולי דור הוא יליד ישראל ודור שני לניצולי שואה. כיום יו"ר מכון הנגב אג'יק, מייסד וחבר הנהלת ישראייד - ארגון סיוע הומניטרי בינ"ל. יו"ר הנהלת בית צבי – ביה"ס לאמנויות הבמה ויו"ר חבר הנאמנים המכללה האקדמית רמת גן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 830 מילים

למקרה שפיספסת

"משתמשים בילדינו כדי לייצר הון עתידי למועצה"

העימות בין נציגי הנהגות ההורים והמליאה לבין הנהלת מועצה אזורית אשכול ומשרד החינוך על מיקום הלימודים ביישובי העוטף בשנת הלימודים הבאה הגיע השבוע לשיא ומהווה חרך הצצה להתארגנות הקלוקלת של המדינה לשיקום העוטף וליצירת אמון מחודש במוסדות ● "הנוער שלנו מפורק. יש אלכוהול, סמים, נשירה – והמועצה מתעקשת להחזיר אותנו אל קו האש"

עוד 2,292 מילים ו-1 תגובות

המחיר? מהו "המחיר"?

הנה הנה עוד עסקה אולי בדרך, ושאלת המחיר עולה (שוב) לדיון ציבורי חריף.

מימין יגידו "לא בכל מחיר". מימין לימין הקיצוני יגידו "עסקה מופקרת". יהיו פרשנים שיסבירו ששחרור אלפי מחבלים יסכן את אזרחי ישראל וכי "המחיר" של הקרבת החטופים הוא סיכון שהמדינה נדרשת אליו, "אחרת נחזור ל-6 באוקטובר", ואז למה בעצם "שילמנו מחיר" במלחמה הזו?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 646 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

הסיעות החרדיות, שפועלות בחסות רבניהן להשתמטות, עלולות להצביע בעד חוק הכבדת הנטל בקריאה ראשונה ● במחנה הממלכתי הציבו תנאים חדשים לתמיכה בחוק אך עשויים להיעדר מההצבעה ולהקל על הקואליציה ● במקביל, ועדת חוץ וביטחון הולכת על ביצים בניסיון לא לפגוע ברגשות הציבור החרדי המסרב להתגייס ● פרשנות

עוד 832 מילים

פזשכיאן מחזר אחר אירופה אך מאיים לזנוח את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני

שבוע אחרי שנבחר, נשיא איראן הטרי הציג את תפיסת יחסי החוץ שלו במאמר נרחב ב"טהרן טיימס" ● בדרכו שלו, פזשכיאן מנסה להישמע פרגמטיסט ● הוא פונה במתק שפתיים למדינות השכנות לאיראן, משגר מסרים למדינות אירופה ותוקף בחריפות את ארצות הברית ● והוא שולח למערב מסר ברור: איראן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בזמן שהיא עדיין תחת משטר סנקציות, ולכן אולי שווה לה לשקול יציאה מהאמנה ● פרשנות

עוד 596 מילים

ביקור בחורבות שג'אעיה

השכונה העזתית נמצאת במרחק הליכה מקיבוץ נחל עוז ● הקרבה הזאת הוכחה כקטלנית ב־7 באוקטובר ● צה"ל פועל עכשיו "בהילוך חמישי" כדי לנסות למנוע התארגנות מחודשת של חמאס באזור ● "לא הרגנו את כולם. הם יחזרו. וכשהם יחזרו נתמודד עם זה" ● דיוויד הורוויץ בביקור בלב קן הטרור של חמאס

עוד 1,585 מילים

"קראו לי מטומטם, התנכלו לי ומנעו חופשות"

מעקב זמן ישראל עובד נוסף ממוצא אתיופי חושף טענות קשות על התעמרות ואפליה על רקע גזעני לכאורה בבית החולים הדסה ● תלונתו למבקר המדינה מצטרפת לשתי תלונות קודמות ● עד כה הצטברו טענות של שבעה עובדים ועובדות במסגרת תחקיר זמן ישראל המצביעות על בעיה שורשית ביחס של המוסד הירושלמי לבני העדה ● הדסה: "גאים בתמהיל העובדים וביחס שוויוני ומכבד לכל"

עוד 1,157 מילים

נתניהו ניצל את ניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר טראמפ כדי להסיט את תשומת הלב ממהלכיו לסיכול עסקת החטופים לעבר איום מדומיין: רצח בידי מפגינים ● העובדה שהיורה בטראמפ היה מהמחנה שלו לא שינתה דבר ● האלימות האופפת את המחאה באה משני כיוונים: מצד חלק מהשוטרים ומצד פעילי ימין המתעמתים עם מפגינים ● פרשנות

עוד 870 מילים ו-1 תגובות
הפגנה נגד נפתלי בנט באלקנה, מאי 2022

נתניהו עושה שימוש ציני בהסתה ושוכח מה עשו הוא ואנשיו לבנט

הקמפיין "ההסתה נגד ראש הממשלה" יימשך מעתה ועד הבחירות, ונתניהו ישתמש בו כדי להסיט את תשומת הלב מכל מחדליו הרבים ● אין מהלך ציני מזה: לא יכולה להיות הסתה כל כך קשה וגם אפקטיבית כמו זו שהביאה את נתניהו לשלטון ● ראש הממשלה ושותפיו בימין הפילו את ממשלת בנט-לפיד בשיטות של לחץ והפחדה בריונית שיטתית, שבסוף מוטטה את הקואליציה ההיא ● פרשנות

עוד 874 מילים ו-4 תגובות
היום ה־283 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

צוות ישראלי יצא השבוע להמשך השיחות על עסקת חטופים

צה"ל מודה: יש מחסור בטנקים רבים שנפגעו במלחמה ומחסור בתחמושת ● גלנט למשפחות התצפיתניות החטופות: "אין מכשול בלתי עביר לעסקה" ● גורמים ביטחוניים: איש עסקים סורי בולט נהרג בתקיפה ישראלית ליד גבול לבנון-סוריה ● אגם גולדשטיין אלמוג: "החטופות ביקשו ממני, תספרי הכול רק שהוא לא ייגע בנו שוב" ● טראמפ בחר בסנאטור ג'יי.די ואנס מאוהיו כמועמדו לסגן הנשיא

עוד 52 עדכונים

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שאדם עומד לדין פלילי על הטרדה מינית בגין משלוח הודעות נאצה כלפי פוליטיקאי ● חומרתו וקיצוניותו של המהלך מעוררות חשש לאכיפה סלקטיבית מתוך רצון לשאת חן בעיני הקואליציה ● בלי קשר לשאלה אם יש במקרה הנוכחי הטרדה מינית, עצם ההחלטה להגיש כתב אישום במקרה הזה מהווה פגיעה עמוקה בתחושת הצדק ● פרשנות

עוד 1,010 מילים ו-1 תגובות

טעינו כשניסינו למנוע את הגבלת שכר הבכירים

מחקר שפרסם בנק ישראל מצא כי הגבלת שכר הבכירים לא רק שלא פגעה בביצועי החברות, היא אפילו צמצמה את פערי השכר ● מי שדווקא היה אחד המתנגדים הגדולים לחוק הוא בנק ישראל עצמו באמצעות המפקחת על הבנקים דאז חדוה בר, שהעדיפה לעמוד לצד אינטרס של קומץ מנהלים והשתתפה בניסיון לסכל את יישום החוק באמצעות טענות מופרכות ● פרשנות

עוד 710 מילים

חיסול דף הוא קו פרשת המים במלחמה בעזה

במערכת הביטחון משוכנעים כי הפעם ישראל הצליחה לחסל את מוחמד דף ● האופטימיות נובעת מאיכות המודיעין שהתקבל - יכול להיות שחלקו אפילו כזה שאישר בזמן אמת את זהותו של בכיר מבוקשי חמאס ● סנוואר נותר כעת בודד בצמרת הארגון ברצועה, והשאלה היא לאן חמאס ממשיך מכאן ● פרשנות

עוד 1,054 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה