הסיוט של נתניהו

האם הליכודניקים יענישו את נתניהו על הקדמת הבחירות בכך שיישארו בבית ולא יגיעו לקלפי? ● פרופ' גדעון רהט, מומחה למדעי המדינה: "אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד הם האתגר הכי גדול של נתניהו בבחירות האלה"

בחירות אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)
AP Photo/Dan Balilty

האם הליכודניקים יענישו את נתניהו על הקדמת הבחירות בכך שיישארו בבית ולא יגיעו לקלפי? ● פרופ' גדעון רהט, מומחה למדעי המדינה: "אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד הם האתגר הכי גדול של נתניהו בבחירות האלה"

שיעורי ההצבעה בבחירות הם גורם מרכזי ומכריע בתוצאות הבחירות, ולמרות זאת, השיח הפוליטי והתקשורתי אודותיהם דל. אמנם בשנים האחרונות דובר על שיעורי ההצבעה הנמוכים של האזרחים הערבים, אבל על שיעורי ההצבעה של היהודים מדברים רק מעט – אף שהשפעתם גדולה בהרבה.

דפוסי ההצבעה בארץ מקובעים ושבטיים. לרוב מספיק לדעת באיזה יישוב או שכונה אדם גר, לאיזה מעמד כלכלי הוא שייך, האם נולד בישראל ומהיכן הגיעה משפחתו, ומה השיוך הדתי שלו – כדי לנחש לאיזה גוש הוא מצביע. הרבה יותר קשה להשיב לשאלה אם אותו אדם בכלל הצביע בבחירות האחרונות ואם יצביע בבחירות הקרובות. לכן, השפעת שיעור ההצבעה על הבחירות כה מכרעת.

אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. השמאלנים אדישים? להפך

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שמצביעי השמאל והמרכז "אדישים", "פסיביים" ו"נשארים בבית", לעומת מצביעי הימין, שהם "נחושים" ו"מצביעים בהמוניהם". בפועל, המצב כמעט הפוך.

ביישובים מבוססים, שבהם רוב התושבים הצביעו ל"כחול-לבן" ו"יש עתיד", מפלגת העבודה ומרצ, שיעור ההצבעה היה גבוה בהרבה מאשר בערי הפריפריה, עיירות הפיתוח והשכונות שבהן המפלגה הגדולה ביותר היא הליכוד.

שיעורי ההצבעה הגבוהים ביותר אמנם קיימים במגזר הדתי-חרדי והדתי-לאומי, והנמוכים ביותר – במגזר הערבי. אבל בתווך נמצאים היהודים החילונים והמסורתיים, שמהווים קרוב לשני שלישים מהאוכלוסייה. ובקרב אלה, ככל שאנשים מצביעים למפלגות ימניות יותר שיעור ההצבעה שלהם נמוך יותר – ולהפך.

כך שאם כל בעלי זכות הבחירה היו מצביעים בבחירות האחונות, למשל, סביר להניח שמפלגות השמאל-מרכז היו קטנות יותר – ואילו הליכוד היה גדול יותר.

כך הם פני הדברים גם במפלגות ימין חילוניות אחרות, כמו "כולנו" ו"ישראל ביתנו" – גם הן היו גדולות יותר אם כל בעלי זכות ההצבעה היו מממשים אותה.

לליכוד ולימין החילוני יש, אפוא, מאגר גדול יותר של "מצביעים רדומים", כך שעלייה בשיעורי ההצבעה יכולה לעזור לנתניהו ולליכוד, וגם לליברמן – ולהכשיל את "כחול לבן" ומפלגת העבודה.

2. איך זה בא לידי ביטוי ברחבי הארץ?

בטבלה מתחת ניתן לראות כיצד ביישובים יהודיים שבהם "כחול-לבן" זכתה באפריל בקולות רבים יותר (רמת השרון, גבעתיים, מעגן מיכאל), נרשם שיעור הצבעה גבוה יותר משמעותית מאשר ביישובים שבהם נרשמה תמיכה גבוהה יותר בליכוד (קרית שמונה, דימונה).

שיעור הצבעה גבוה במיוחד נרשם ביישובים חרדיים ובהתנחלויות (כמו בני ברק, אלעד וקרני שומרון), ושיעור הצבעה נמוך במיוחד נרשם ביישובים ערביים (עראבה, חורפיש). ומה משותף כמעט לכל היישובים בטבלה? ירידה בשיעור ההצבעה לעומת בחירות 2015.

השינוי בשיעור ההצבעה ביישובים נבחרים:

יישוב המפלגה הגדולה ביותר בבחירות 2019 אחוז הצבעה בבחירות 2015 אחוז הצבעה בבחירות ב2019
רמת השרון כחול לבן (56%) 75% 73%
גבעתיים כחול לבן (51%) 73% 71.5%
מעגן מיכאל כחול לבן (52%) 71% 69%
ראשון לציון כחול לבן והליכוד (34% כל אחת) 71% 68%
אשדוד הליכוד (34%) 67% 65%
מגדל העמק הליכוד (34%) 65% 63%
קרית שמונה הליכוד (49%) 61% 60%
דימונה הליכוד (56%) 61% 60%
אלעד ש"ס (46%) 89% 85%
בני ברק יהדות התורה (62%) 80% 77%
קרני שומרון איחוד מפלגות הימין (31%) 77% 77%
נצרת חד"ש-תע"ל (54%) 61% 40%
עראבה חד"ש-תע"ל (70%) 72% 59%
חורפיש כחול-לבן (35%) 53% 53%

2. מה גורם לאנשים ללכת לקלפי?

פרופ' גדעון רהט מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, עמית במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שההבדל בין אחוזי ההצבעה בין מגזרים בישראל נובע דווקא מסיבות חברתיות אוניברסליות.

"אנשים עם השכלה והכנסה גבוהים יותר מעורבים יותר פוליטית, חברים יותר במפלגות ומשתתפים יותר בבחירות. ככה זה בהרבה מדינות בעולם, בכל המדינות שבדקתי לגביהן את הנושא", הוא אומר.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה", מוסיף רהט.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה"

"לכן, המצביעים הפוטנציאליים של השמאל-מרכז מצביעים יותר מהמצביעים הפוטנציאליים של הימין. אצל הדתיים והערבים זה עובד הפוך, אבל במיינסטרים של החברה הישראלית, אחוזי ההצבעה הם בעיקר אתגר של הימין".

"כדי לגרום לאנשים משכבות חלשות להצביע, צריך ליצור אווירת תחרות ואיום, תחושה שהמדינה נמצאת בסכנה ובהתמודדות קיומית, של 'אנחנו' ו'הם' ושכל קול יכול להציל אותנו מ'הם'. תחושה כזו נותנת לאנשים הרגשה שהם משפיעים.

רהט מתייחס לאמירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבחירות ב-2015 על כך ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", כאל ההצלחה גדולה.

"שיעורי ההצבעה קפצו ב-15%, במיוחד ביישובים שבהם נמצא האלקטורט של נתניהו, ואין ספק שלתרגיל של נתניהו היה חלק גדול בזה. הוא יצר אווירת מתח ואיום שהעלתה את אחוזי ההצבעה בשני הצדדים – גם אצל הערבים. ועדיין, הזינוק בשיעורי ההצבעה לליכוד והרשימה המשותפת הגדיל יותר את הליכוד".

יש טענה לפיה כדי להעלות את שיעורי ההצבעה של החלשים, על הפוליטיקאים לעסוק יותר בקשיי היום-יום: שכר, דיור, קצבאות, בריאות. אתה מסכים?

"אני חושש שזו משאלת לב. במערכת הבחירות ב-2006, עמיר פרץ, מנהיג פועלים מזרחי מהדרום, עשה קמפיין שכולו חברתי.

"מצד אחד, פרץ שבר את מפת הגושים והצליח יותר מכל מנהיג אחר במפלגת העבודה לקחת קולות ממעוזי הליכוד, קולות שחזרו לליכוד בבחירות הבאות.

"מצד שני, אחוזי ההצבעה באותה מערכת בחירות היו הנמוכים בתולדות המדינה, והירידה בהצבעה הייתה חדה במיוחד בפריפריה. כך שהאג'נדה החברתית יכולה להשפיע על מי שכבר מצביע, אבל לא להעלות את שיעורי ההצבעה".

בקרב מצביעי השמאל-מרכז, אחרי הרבה שנות שלטון ימין, יש שיח שמדבר על פסיביות וייאוש, שאומר "אנחנו כבר לא מרגישים שייכים". השיח הזה לא סותר את מה שאתה אומר על תחושת שייכות גדולה יותר אצל אותם מצביעים?

"הוא סותר, אבל זה שיח שלא מתבטא בנתונים ואני לא מכיר מחקר שמאושש אותו. ייתכן שזאת פשוט 'פריקת קיטור', ייתכן שיש ירידה בתחושת השייכות בשמאל-מרכז, אבל היא עדיין גבוהה יותר מאשר אצל מצביעי ימין, וייתכן שזה יבוא לידי ביטוי בירידה עתידית באחוזי ההצבעה בשמאל-מרכז".

3. מדוע שיעור ההצבעה בישראל יורד?

שיעורי ההצבעה בישראל ירדו במשך השנים בתלילות. משנות ה-50 עד שנות ה-90 עמדו שיעורי ההצבעה לכנסת באופן קבוע בין 77% ל-83% מבעלי זכות הבחירה. בבחירות לכנסת ה-16 בשנת 2003 צנח שיעור ההצבעה ל-68.9%, וב-2006 הצביעו רק 63.5%. מאז שיעורי ההצבעה עלו מעט וב-2015 הם הגיעו ל72.3%. בבחירות לכנסת ה-21 באפריל השנה שוב ירד שיעור ההצבעה ל-67.9%.

הירידה בשיעורי ההצבעה הייתה משותפת לכל מגזרי החברה הישראלית, אבל קצב הירידה ושיעורי ההצבעה שונים באופן חד ממגזר למגזר.

"הירידה בשיעורי ההצבעה היא תופעה שהתרחשה בהרבה מדינות וקשורה לאינדיבידואליזציה של החברה", אומר רהט, "היא לא קרתה במדינות שבהן תמיד היו אחוזי הצבעה נמוכים, כמו ארצות הברית, אבל קרתה ברוב המדינות המערביות שבהן היו בעבר אחוזי הצבעה גבוהים.

גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

"פעם המפלגות היו חזקות יותר, והיה להן כושר מוביליזציה גבוה. אנשים רבים היו חברי מפלגה וכל חבר מפלגה גרר איתו אנשים לקלפי. מאחורי המפלגות עמדו גופים קהילתיים חזקים. באירופה בשנות ה-60, הכנסייה עמדה מאחורי הימין והאיגודים המקצועיים מאחורי השמאל.

"הגופים הללו נתנו לאנשים תחושת שייכות וקהילה שבה הם נפגשו ודחפו אלה את אלה להצביע. האיגוד המקצועי היה גם קבוצת כדורגל ובארץ גם קופת חולים ואפילו בנק. ההצבעה הייתה פועל יוצא. מאז הפכנו לאוסף אינדיבידואלים. אפילו בקיבוצים כבר אין חדר אוכל שבו נפגשים".

"בישראל קרו שני דברים ייחודיים: ראשית, התהליך הזה פסח על הדתיים. באירופה האיגודים המקצועיים והכנסיות התרוקנו – בארץ בתי הכנסת נשארו מלאים והדתיים עדיין פועלים כקהילה, וזה מתבטא באחוזי ההצבעה שלהם".

"שנית, התהליך בארץ התרחש מאוחר, בבחירות 2001 ו-2003, ואני חושב שזה קשור למהפך של 1977 שיצר כמעט שוויון קבוע בין הגושים, ותיקו יוצר את האווירה התחרותית שמביאה אנשים לקלפי. אריק שרון שבר את התיקו. מאז התוצאות נתפסות כצפויות מראש, והירידה באחוזי ההצבעה הגיעה גם אלינו".

הציבוריות הישראלית בשנות ה-80 וה-90 הייתה עסוקה בשאלת עתיד השטחים, וזה גם היה הנושא המרכזי במערכות הבחירות. מאז האינתיפאדה השנייה, הבעיה הזאת כמעט הודחקה מהשיח. זה קשור לירידה בהצבעה?

"כן, בעקיפין: עד האינתיפאדה הוויכוח על השטחים היה חלק מרכזי בתחרות בין הגושים, שמשכה אנשים לקלפי. האינתיפאדה יצרה קונצנזוס – בהתחלה בעד נסיגה ואחר כך לגישה שאין פרטנר. קונצנזוס מוריד מוטיבציה להצביע".

בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

4. מה יקרה בבחירות הקרובות בספטמבר?

כאשר אני שואל פרופ' רהט איך, להערכתו, תשפיע הקדמת הבחירות הקרובות על אחוזי ההצבעה, הוא משיב כי "בחירות חוזרות, במדינה שבה גם ככה לרוב מקדימים אותן, עשויות ליצור תופעה שנקראת 'עייפות המצביעים' (voter's fatigue). בשווייץ, למשל, יש אחוזי הצבעה נמוכים, כי שם מצביעים כמה פעמים בשנה על חוקים במשאלי עם.

"בעולם יש יחס הפוך בין מספר מערכות הבחירות לשיעור הצבעה: ה'התעייפות' היא לא מהליכה פיזית לקלפי, אלא מתחושה שהקול שלך חסר משמעות ומיותר".

ה'התעייפות' הזאת תהיה לדעתך כללית וחוצת-מגזרים או שיש מגזרים ש'יתעייפו' יותר ויצביעו פחות – מה שישפיע על תוצאת הבחירות?

"ההשפעה לא תהיה אחידה. בשני הציבורים עם שיעורי ההצבעה הכי נמוכים – הערבים והעולים – יכולה להיות דווקא עלייה באחוזי ההצבעה, בגלל אווירה תחרותית יותר. אם הרשימות הערביות יתאחדו שוב, סביר שיותר ערבים יצביעו כמו שההליכה הנפרדת הפחיתה בצורה חדה את אחוזי ההצבעה שלהם.

"ההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במעוזים של הליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ"

"בציבור העולים, ליברמן הצליח ליצור תחושה של רלוונטיות ואתגר שתמריץ בוחרים לקלפי. לא ברור אם העולים יצביעו דווקא לליברמן עצמו או למפלגות אחרות, 'כחול לבן' למשל. די ברור שתהיה הסתערות על הקול הרוסי והליכה חזקה של הליכוד על הראש האישי של ליברמן, ואלה גורמים שממריצים הצבעה.

"הציבורים שבהם יש שיעורי הצבעה גבוהים – קודם כל הציבור הדתי ואחריו הציבור החילוני המבוסס – ימשיכו להצביע בגלל תחושת השייכות והתחושה שגנץ קיבל מועד ב' לניסיון להפיל את נתניהו".

"לכן אני חושב שההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במקומות שבהם מצביעים לליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ, וסביר יותר שהם יגיבו כפי שהגיבו במערכות בחירות קודמות ורק במספרים גבוהים יותר: 'לא נצביע לשמאל, אבל גם לא לביבי, אלא פשוט לא נצביע בכלל'. אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד במערכת הבחירות הזאת הם האתגר הכי גדול של נתניהו".

עוד 1,412 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 8 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־641 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

טראמפ ונתניהו ייפגשו הלילה; ויטקוף: "אנחנו מקווים שעד סוף השבוע יהיה לנו הסכם"

צה"ל מעריך שהמטענים בבית חאנון הונחו ב־24 השעות שקדמו להפעלתם ● עלה לשלושה מניין ההרוגים בתקיפה של המיליציה החות'ית על אוניית המטען בים האדום ● צה"ל ושב"כ התנקשו בחייו של טאהא אבו עיאדה, שהוביל את הפשיטה על תחנת הדלק בקיבוץ מגן ב־7 באוקטובר ● הקואליציה נאלצה זה יום שני ברציפות להסיר הצעות מסדר היום בשל הסנקציות של ש"ס ויהדות התורה

עוד 39 עדכונים

טראמפ הוא לא רוזוולט

דונאלד טראמפ אוהב להשוות את עצמו לפרנקלין ד. רוזוולט, אחד מהנשיאים האגדיים של ארצות הברית. הנושא עולה אצלו בהרבה הקשרים, בעיקר בנוגע לכהונה השלישית של רוזוולט, כאשר טראמפ רומז בעדינותו הרגילה שגם הוא שוקל זאת (בניגוד לתיקון ה-22 לחוקה).

בישראל, חוגים מסוימים משווים את טראמפ לרוזוולט ואת בנימין נתניהו לווינסטון צ'רצ'יל כחלק מהאדרת שני המנהיגים. אך יש הבדלים מהותיים בין טראמפ לרוזוולט.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 988 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

זירה קטלנית בבית חאנון

חמישה חיילי צה"ל נהרגו אתמול בפיצוץ קטלני של זירת מטענים בצפון רצועת עזה, כשכיתרו בית שהתבצרו בו חמושים פלסטינים. 14 לוחמים נוספים נפצעו בתקרית הקשה ● וגם: מחכים לבשורה מוושינגטון ● דוהרים להפיכה המשטרית ● התחזית הכלכלית עדיין שלילית ● הסיפוח ממשיך לזחול ● ועוד...

מימין: סמ"ר משה שמואל נול, רס"ל בנימין אסולין, סמ"ר נועם אהרון מסגידאן, סמ"ר משה נסים פרש וסמ"ר מאיר שמעון עמר אשר נפלו בעזה ב-8 ביולי 2025

נדרשת עבודת מטה בנושא ציוד הלוחמות

בעקבות הפרסום בזמן ישראל, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מהיר בנושא פערי ציוד מגן ומדים ללוחמות צה"ל ● בדיון נמתחה ביקורת על היעדר התאמה של ציוד למבנה גוף נשי ועל כך שצה"ל לא נערך מראש ● הוועדה המליצה להקים צוות הכולל לוחמות מילואים לגיבוש עבודת מטה סדורה ● ח"כ בן ארי: "עשיתם מהפכה בגיוס נשים – אבל הציוד נשאר מאחור"

עוד 1,109 מילים

אנו, הורים ללוחמים וללוחמות, קוראים - הגיע הזמן לצאת מעזה בהסדר

כְּשֶׁהָיִיתִי חַיָּל, נָגַסְתִּי
בְּתַאֲוָה בְּדֻבְדְּבָנִים
חֲמוּצִים בְּאֶרֶץ הַלְּבָנוֹן.
הַחַרְצָנִים, שֶׁיָּרַקְתִּי
עַל הַשֶּׁלֶג הַצָּחֹר,
הוֹתִירוּ חֹרִים אֲדֻמִּים
מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּנַּגְמָ"שׁ,
שֶׁנִּפְגַּע מִמִּטְעֲנֵי חַבָּלָה
שֶׁל הַחִזְבַּאלְלָה.

מילים אלו נכתבו בשיר שלי "דובדבנים מלבנון", בו מתואר מקרה טרגי של נגמ"ש צה"לי שטוף דם, שחייליו נהרגו ונפצעו ממטעני חבלה. הוא הועמס על מוביל בדרום לבנון והועבר לבסיס בצפון הארץ, שם אני וחבריי לגדוד 601 של הנדסה קרבית נתקלנו במראה המזוויע.

יהורם גלילי הוא משורר, סופר, עיתונאי, עורך ספרותי ולשוני ומוציא לאור, מחבר "ראשונים תמיד" ספר המורשת של חיל הנדסה קרבית. בספר השירים "פוטו מלחמה" (חדרים הוצאה לאור) הוא חושף בשיריו חוויות רבות שעבר במהלך פעילויות מבצעיות בדרום לבנון, בעזה ומעבר לקו הירוק כלוחם ששירת במשך כ-20 שנה בסדיר ובמילואים כלוחם בהנדסה קרבית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 717 מילים

למקרה שפיספסת

"אנשים נאחזים בהישגים מתוך חרדה וסבל מתמשך"

הניצחון על איראן עלה בחייהם של 29 ישראלים ● 3,228 נפצעו ● הלחימה עלתה 28 מיליארד שקל; הפיצויים: שבעה מיליארד שקל עד כה, והסכום צפוי לגדול ● הנזק למשק: 900 מיליון שקל ליום ● אלפי בתים נהרסו ו־18 אלף תושבים נעקרו ● נפגעו בית חולים, בית זיקוק ולפי פרסומים זרים – גם בסיסי צבא ● מעבדות נהרסו ושנות מחקר ירדו לטמיון ● והמצב הנפשי של ישראלים רבים התדרדר

עוד 3,019 מילים

חברי ממשלה חסרי כישורים מבקרים את בעלי התפקידים המרכזיים

לפני מספר חודשים כתבתי מכתב גלוי לרמטכ"ל החדש, רב אלוף אייל זמיר.  כתבתי אז, בין היתר, "זמיר חייב לדרוש שלא יפריעו לו בעבודתו, שכן ההתערבות של השרים היא לא רק חסרת תועלת אלא הרסנית. אין לצפות לשינויים בהתנהלות הממשלה. זה פשוט לא יקרה. חברי הגוף המכונה ממשלה ברובם לא מסוגלים ליותר. הם שטחיים, בעלי אג'נדות פוליטיות צרות ומחפשים כותרות.

"בפני ישראל ניצבות בעיות אדירות. עם ממשלה כזו ועם ראש ממשלה חלש, מבוהל, לא ניתן לפתור אותן אפילו חלקית. המצב חמור מאוד שכן מטרות המלחמה בעזה לא הושגו, איראן נוגעת בפצצה גרעינית, טורקיה מגבירה השפעה בסוריה וזו רשימה חלקית.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 617 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אחרי 20 שנות דיונים, הפציע השבוע רעיון מפתיע למיקום שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל: העיר המקראית צקלג ● הפעילים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל משוכנעים שזו הסחת דעת, ובינתיים נזרקים לפח עוד זמן וכסף ● כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות בנצח שבו נתניהו שולט בישראל מתנקז להכרעה על המיקום של שדה התעופה המשלים

עוד 1,098 מילים

עתידה של עזה יוכרע בלשכה של טראמפ

נתניהו מגיע לוושינגטון אחרי ההצלחה באיראן, אך בלי קלפי מיקוח מול טראמפ, כשהסוגיות הקריטיות בנוגע לעזה – חופש הפעולה של צה"ל, רצועת הביטחון בצד העזתי של הגדר וציר פילדלפי – נותרות פתוחות ותלויות במידה רבה בעמדת הבית הלבן ● פרשנות

עוד 725 מילים

טהרן מתמודדת עם לחץ פנימי לשינוי בעיצומו של בידוד מדיני גובר

אחרי מלחמה קצרה אך עזה מול ישראל וארצות הברית, איראן מתמודדת עם מציאות חדשה של בדידות אסטרטגית, משבר כלכלי וקריאות לרפורמות שמגיעות מהממשל ומהרחוב ● האחדות הלאומית שברירית, ההסתמכות על רוסיה וסין כשלה, וההכרעה המדינית הקרובה תקבע את עתיד יחסיה של הרפובליקה האסלאמית עם המערב ● דבר אחד ברור: איראן לא יכולה לשוב למה שהייתה לפני תקיפות ישראל ב-13 ביוני

עוד 1,567 מילים

ישראל אוסרת על הכנסת סולר לרצועת עזה מאז מרץ – פרק זמן ארוך פי שלושה מההגבלה שהוטלה בתחילת המלחמה – מה שמעמיד בסכנה חמורה את הציוד הרפואי ומתקני טיהור המים ברצועה ● כתוצאה מכך, גנרטורים מצילי חיים פועלים לפרקי זמן קצובים בלבד, ותינוקות וחולים רבים נתונים לסכנת חיים ● רופא בבית החולים שיפא: "מיום ליום המצב מחמיר"

עוד 1,429 מילים ו-1 תגובות

מה שווים היועמ"שים אם אנחנו לא שולטים בהם

הצעת החוק שמקדמת הקואליציה מרוקנת בפועל את תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה מכל תוכן, מבטלת את המעמד המחייב של חוות דעתה כלפי הרשות המבצעת, שוללת את בלעדיות הייצוג בערכאות, וממסדת פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי ● מדובר במהלך שמוחק את שלטון החוק, ומפקיד את ההכרעה בסוגיות משפטיות־מקצועיות בידי הפוליטיקאים ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות

צה”ל והחרדים במרוץ נגד השעון: צווי גיוס המוניים מול חוק הפטור

צה”ל הודיע על הוצאת 54 אלף צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים כשבמקביל נמשכים המגעים הקדחתניים על חוק שירוקן את הצווים מתוכן ● החרדים מגבירים לחצים, נתניהו דחה את טיסתו לוושינגטון כדי לקדם את החוק, הרחוב החרדי מתחמם - אבל השעון הפוליטי ייעצר בעוד שלושה שבועות, כשהכנסת תצא לפגרת הקיץ ● פרשנות

עוד 635 מילים ו-1 תגובות
היום ה־640 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

המתווך האמריקאי-פלסטיני בחבח: מקווה שתוכרז הפסקת אש במהלך הימים הקרובים

מקורות המעורים במו"מ: טראמפ העביר מסר לפיו הוא מצפה לעסקה עד סוף השבוע; ויטקוף יגיע לדוחה ● בישראל מזהירים: אם ארה"ב לא תגביר את הלחץ, לא תהיה עסקה השבוע ● היועמ"שית לבג"ץ: הליך פיטוריי לא חוקי, יאפשר דילים פוליטיים ● בג"ץ דחה על הסף עתירה לעיכוב משפט נתניהו ● דיווח: יועץ נתניהו עופר גולן היה שותף לעבודה עם קטאר בחברת "פרספשן"

עוד 61 עדכונים

סערת המכסים שלכם חזרה

הימים שבהם עיני העולם נשואות למוצא פיו – הם הימים האהובים על נשיא ארה"ב טראמפ ● עד יום רביעי הוא צפוי להכריע סופית בנושא גובה המכסים שיטיל על מדינות שונות העולם ● רבות מהן מקוות לקו מרוכך, אך חוששות מדרמה חדשה ● ערן הילדסהיים עם מורה נבוכים לשבוע הגורלי של הכלכלה העולמית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
צימצום הסחר זה דבר טוב או רע? ירידה בצריכה, בבזבוז המשווע, בשינוע, בהררי האשפה, בהתחממות הגלובאלית, בהרס היערות, האגמים והנהרות זה דבר טוב או רע? השליטה של הכלכלנים בעולם היא דבר טוב או... המשך קריאה

צימצום הסחר זה דבר טוב או רע? ירידה בצריכה, בבזבוז המשווע, בשינוע, בהררי האשפה, בהתחממות הגלובאלית, בהרס היערות, האגמים והנהרות זה דבר טוב או רע? השליטה של הכלכלנים בעולם היא דבר טוב או רע?

עוד 1,062 מילים ו-2 תגובות

ראש העיר של חסידי גור בדרום מדבר יהודה

חסידי גור הצליחו לשים את יאיר מעיין בראשות עיריית ערד ומקבלים תמורה מלאה ● מעיין סגר בית ספר ממלכתי לטובת בנות החינוך העצמאי, פינה את פרויקט היל"ה לטובת גן אחר, הקצה מקלטים לשטיבלים ומקדם תוכנית לשכונה נפרדת על הגבעה הגבוהה ביותר בעיר ● ראש העיר לשעבר בן חמו: "אין לו זיקה לעיר, אז מה הפלא שהוא עושה שטויות?" ● מעיין בתגובה: "העירייה הפלתה את החרדים, גנבה מהם תקציבים ולא קידמה עבורם דבר"

עוד 3,313 מילים ו-2 תגובות

נתניהו הגיע לניר עוז כדי "להיטען" בתחינותיהם של משפחות החטופים, ושלח את צוות המו"מ לדוחה כדי לסגור את הקצוות לקראת פגישתו עם טראמפ ● אם אכן תתקיים הכרזה על עסקת חטופים – בן גביר וסמוטריץ' עשויים לפרוש, ונתניהו יידרש להכריע: לצרף את בני גנץ לקואליציה או ללכת לבחירות בסתיו ● פרשנות

עוד 709 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה