הסיוט של נתניהו

האם הליכודניקים יענישו את נתניהו על הקדמת הבחירות בכך שיישארו בבית ולא יגיעו לקלפי? ● פרופ' גדעון רהט, מומחה למדעי המדינה: "אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד הם האתגר הכי גדול של נתניהו בבחירות האלה"

בחירות אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)
AP Photo/Dan Balilty

האם הליכודניקים יענישו את נתניהו על הקדמת הבחירות בכך שיישארו בבית ולא יגיעו לקלפי? ● פרופ' גדעון רהט, מומחה למדעי המדינה: "אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד הם האתגר הכי גדול של נתניהו בבחירות האלה"

שיעורי ההצבעה בבחירות הם גורם מרכזי ומכריע בתוצאות הבחירות, ולמרות זאת, השיח הפוליטי והתקשורתי אודותיהם דל. אמנם בשנים האחרונות דובר על שיעורי ההצבעה הנמוכים של האזרחים הערבים, אבל על שיעורי ההצבעה של היהודים מדברים רק מעט – אף שהשפעתם גדולה בהרבה.

דפוסי ההצבעה בארץ מקובעים ושבטיים. לרוב מספיק לדעת באיזה יישוב או שכונה אדם גר, לאיזה מעמד כלכלי הוא שייך, האם נולד בישראל ומהיכן הגיעה משפחתו, ומה השיוך הדתי שלו – כדי לנחש לאיזה גוש הוא מצביע. הרבה יותר קשה להשיב לשאלה אם אותו אדם בכלל הצביע בבחירות האחרונות ואם יצביע בבחירות הקרובות. לכן, השפעת שיעור ההצבעה על הבחירות כה מכרעת.

אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. השמאלנים אדישים? להפך

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שמצביעי השמאל והמרכז "אדישים", "פסיביים" ו"נשארים בבית", לעומת מצביעי הימין, שהם "נחושים" ו"מצביעים בהמוניהם". בפועל, המצב כמעט הפוך.

ביישובים מבוססים, שבהם רוב התושבים הצביעו ל"כחול-לבן" ו"יש עתיד", מפלגת העבודה ומרצ, שיעור ההצבעה היה גבוה בהרבה מאשר בערי הפריפריה, עיירות הפיתוח והשכונות שבהן המפלגה הגדולה ביותר היא הליכוד.

שיעורי ההצבעה הגבוהים ביותר אמנם קיימים במגזר הדתי-חרדי והדתי-לאומי, והנמוכים ביותר – במגזר הערבי. אבל בתווך נמצאים היהודים החילונים והמסורתיים, שמהווים קרוב לשני שלישים מהאוכלוסייה. ובקרב אלה, ככל שאנשים מצביעים למפלגות ימניות יותר שיעור ההצבעה שלהם נמוך יותר – ולהפך.

כך שאם כל בעלי זכות הבחירה היו מצביעים בבחירות האחונות, למשל, סביר להניח שמפלגות השמאל-מרכז היו קטנות יותר – ואילו הליכוד היה גדול יותר.

כך הם פני הדברים גם במפלגות ימין חילוניות אחרות, כמו "כולנו" ו"ישראל ביתנו" – גם הן היו גדולות יותר אם כל בעלי זכות ההצבעה היו מממשים אותה.

לליכוד ולימין החילוני יש, אפוא, מאגר גדול יותר של "מצביעים רדומים", כך שעלייה בשיעורי ההצבעה יכולה לעזור לנתניהו ולליכוד, וגם לליברמן – ולהכשיל את "כחול לבן" ומפלגת העבודה.

2. איך זה בא לידי ביטוי ברחבי הארץ?

בטבלה מתחת ניתן לראות כיצד ביישובים יהודיים שבהם "כחול-לבן" זכתה באפריל בקולות רבים יותר (רמת השרון, גבעתיים, מעגן מיכאל), נרשם שיעור הצבעה גבוה יותר משמעותית מאשר ביישובים שבהם נרשמה תמיכה גבוהה יותר בליכוד (קרית שמונה, דימונה).

שיעור הצבעה גבוה במיוחד נרשם ביישובים חרדיים ובהתנחלויות (כמו בני ברק, אלעד וקרני שומרון), ושיעור הצבעה נמוך במיוחד נרשם ביישובים ערביים (עראבה, חורפיש). ומה משותף כמעט לכל היישובים בטבלה? ירידה בשיעור ההצבעה לעומת בחירות 2015.

השינוי בשיעור ההצבעה ביישובים נבחרים:

יישוב המפלגה הגדולה ביותר בבחירות 2019 אחוז הצבעה בבחירות 2015 אחוז הצבעה בבחירות ב2019
רמת השרון כחול לבן (56%) 75% 73%
גבעתיים כחול לבן (51%) 73% 71.5%
מעגן מיכאל כחול לבן (52%) 71% 69%
ראשון לציון כחול לבן והליכוד (34% כל אחת) 71% 68%
אשדוד הליכוד (34%) 67% 65%
מגדל העמק הליכוד (34%) 65% 63%
קרית שמונה הליכוד (49%) 61% 60%
דימונה הליכוד (56%) 61% 60%
אלעד ש"ס (46%) 89% 85%
בני ברק יהדות התורה (62%) 80% 77%
קרני שומרון איחוד מפלגות הימין (31%) 77% 77%
נצרת חד"ש-תע"ל (54%) 61% 40%
עראבה חד"ש-תע"ל (70%) 72% 59%
חורפיש כחול-לבן (35%) 53% 53%

2. מה גורם לאנשים ללכת לקלפי?

פרופ' גדעון רהט מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, עמית במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שההבדל בין אחוזי ההצבעה בין מגזרים בישראל נובע דווקא מסיבות חברתיות אוניברסליות.

"אנשים עם השכלה והכנסה גבוהים יותר מעורבים יותר פוליטית, חברים יותר במפלגות ומשתתפים יותר בבחירות. ככה זה בהרבה מדינות בעולם, בכל המדינות שבדקתי לגביהן את הנושא", הוא אומר.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה", מוסיף רהט.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה"

"לכן, המצביעים הפוטנציאליים של השמאל-מרכז מצביעים יותר מהמצביעים הפוטנציאליים של הימין. אצל הדתיים והערבים זה עובד הפוך, אבל במיינסטרים של החברה הישראלית, אחוזי ההצבעה הם בעיקר אתגר של הימין".

"כדי לגרום לאנשים משכבות חלשות להצביע, צריך ליצור אווירת תחרות ואיום, תחושה שהמדינה נמצאת בסכנה ובהתמודדות קיומית, של 'אנחנו' ו'הם' ושכל קול יכול להציל אותנו מ'הם'. תחושה כזו נותנת לאנשים הרגשה שהם משפיעים.

רהט מתייחס לאמירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבחירות ב-2015 על כך ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", כאל ההצלחה גדולה.

"שיעורי ההצבעה קפצו ב-15%, במיוחד ביישובים שבהם נמצא האלקטורט של נתניהו, ואין ספק שלתרגיל של נתניהו היה חלק גדול בזה. הוא יצר אווירת מתח ואיום שהעלתה את אחוזי ההצבעה בשני הצדדים – גם אצל הערבים. ועדיין, הזינוק בשיעורי ההצבעה לליכוד והרשימה המשותפת הגדיל יותר את הליכוד".

יש טענה לפיה כדי להעלות את שיעורי ההצבעה של החלשים, על הפוליטיקאים לעסוק יותר בקשיי היום-יום: שכר, דיור, קצבאות, בריאות. אתה מסכים?

"אני חושש שזו משאלת לב. במערכת הבחירות ב-2006, עמיר פרץ, מנהיג פועלים מזרחי מהדרום, עשה קמפיין שכולו חברתי.

"מצד אחד, פרץ שבר את מפת הגושים והצליח יותר מכל מנהיג אחר במפלגת העבודה לקחת קולות ממעוזי הליכוד, קולות שחזרו לליכוד בבחירות הבאות.

"מצד שני, אחוזי ההצבעה באותה מערכת בחירות היו הנמוכים בתולדות המדינה, והירידה בהצבעה הייתה חדה במיוחד בפריפריה. כך שהאג'נדה החברתית יכולה להשפיע על מי שכבר מצביע, אבל לא להעלות את שיעורי ההצבעה".

בקרב מצביעי השמאל-מרכז, אחרי הרבה שנות שלטון ימין, יש שיח שמדבר על פסיביות וייאוש, שאומר "אנחנו כבר לא מרגישים שייכים". השיח הזה לא סותר את מה שאתה אומר על תחושת שייכות גדולה יותר אצל אותם מצביעים?

"הוא סותר, אבל זה שיח שלא מתבטא בנתונים ואני לא מכיר מחקר שמאושש אותו. ייתכן שזאת פשוט 'פריקת קיטור', ייתכן שיש ירידה בתחושת השייכות בשמאל-מרכז, אבל היא עדיין גבוהה יותר מאשר אצל מצביעי ימין, וייתכן שזה יבוא לידי ביטוי בירידה עתידית באחוזי ההצבעה בשמאל-מרכז".

3. מדוע שיעור ההצבעה בישראל יורד?

שיעורי ההצבעה בישראל ירדו במשך השנים בתלילות. משנות ה-50 עד שנות ה-90 עמדו שיעורי ההצבעה לכנסת באופן קבוע בין 77% ל-83% מבעלי זכות הבחירה. בבחירות לכנסת ה-16 בשנת 2003 צנח שיעור ההצבעה ל-68.9%, וב-2006 הצביעו רק 63.5%. מאז שיעורי ההצבעה עלו מעט וב-2015 הם הגיעו ל72.3%. בבחירות לכנסת ה-21 באפריל השנה שוב ירד שיעור ההצבעה ל-67.9%.

הירידה בשיעורי ההצבעה הייתה משותפת לכל מגזרי החברה הישראלית, אבל קצב הירידה ושיעורי ההצבעה שונים באופן חד ממגזר למגזר.

"הירידה בשיעורי ההצבעה היא תופעה שהתרחשה בהרבה מדינות וקשורה לאינדיבידואליזציה של החברה", אומר רהט, "היא לא קרתה במדינות שבהן תמיד היו אחוזי הצבעה נמוכים, כמו ארצות הברית, אבל קרתה ברוב המדינות המערביות שבהן היו בעבר אחוזי הצבעה גבוהים.

גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

"פעם המפלגות היו חזקות יותר, והיה להן כושר מוביליזציה גבוה. אנשים רבים היו חברי מפלגה וכל חבר מפלגה גרר איתו אנשים לקלפי. מאחורי המפלגות עמדו גופים קהילתיים חזקים. באירופה בשנות ה-60, הכנסייה עמדה מאחורי הימין והאיגודים המקצועיים מאחורי השמאל.

"הגופים הללו נתנו לאנשים תחושת שייכות וקהילה שבה הם נפגשו ודחפו אלה את אלה להצביע. האיגוד המקצועי היה גם קבוצת כדורגל ובארץ גם קופת חולים ואפילו בנק. ההצבעה הייתה פועל יוצא. מאז הפכנו לאוסף אינדיבידואלים. אפילו בקיבוצים כבר אין חדר אוכל שבו נפגשים".

"בישראל קרו שני דברים ייחודיים: ראשית, התהליך הזה פסח על הדתיים. באירופה האיגודים המקצועיים והכנסיות התרוקנו – בארץ בתי הכנסת נשארו מלאים והדתיים עדיין פועלים כקהילה, וזה מתבטא באחוזי ההצבעה שלהם".

"שנית, התהליך בארץ התרחש מאוחר, בבחירות 2001 ו-2003, ואני חושב שזה קשור למהפך של 1977 שיצר כמעט שוויון קבוע בין הגושים, ותיקו יוצר את האווירה התחרותית שמביאה אנשים לקלפי. אריק שרון שבר את התיקו. מאז התוצאות נתפסות כצפויות מראש, והירידה באחוזי ההצבעה הגיעה גם אלינו".

הציבוריות הישראלית בשנות ה-80 וה-90 הייתה עסוקה בשאלת עתיד השטחים, וזה גם היה הנושא המרכזי במערכות הבחירות. מאז האינתיפאדה השנייה, הבעיה הזאת כמעט הודחקה מהשיח. זה קשור לירידה בהצבעה?

"כן, בעקיפין: עד האינתיפאדה הוויכוח על השטחים היה חלק מרכזי בתחרות בין הגושים, שמשכה אנשים לקלפי. האינתיפאדה יצרה קונצנזוס – בהתחלה בעד נסיגה ואחר כך לגישה שאין פרטנר. קונצנזוס מוריד מוטיבציה להצביע".

בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

4. מה יקרה בבחירות הקרובות בספטמבר?

כאשר אני שואל פרופ' רהט איך, להערכתו, תשפיע הקדמת הבחירות הקרובות על אחוזי ההצבעה, הוא משיב כי "בחירות חוזרות, במדינה שבה גם ככה לרוב מקדימים אותן, עשויות ליצור תופעה שנקראת 'עייפות המצביעים' (voter's fatigue). בשווייץ, למשל, יש אחוזי הצבעה נמוכים, כי שם מצביעים כמה פעמים בשנה על חוקים במשאלי עם.

"בעולם יש יחס הפוך בין מספר מערכות הבחירות לשיעור הצבעה: ה'התעייפות' היא לא מהליכה פיזית לקלפי, אלא מתחושה שהקול שלך חסר משמעות ומיותר".

ה'התעייפות' הזאת תהיה לדעתך כללית וחוצת-מגזרים או שיש מגזרים ש'יתעייפו' יותר ויצביעו פחות – מה שישפיע על תוצאת הבחירות?

"ההשפעה לא תהיה אחידה. בשני הציבורים עם שיעורי ההצבעה הכי נמוכים – הערבים והעולים – יכולה להיות דווקא עלייה באחוזי ההצבעה, בגלל אווירה תחרותית יותר. אם הרשימות הערביות יתאחדו שוב, סביר שיותר ערבים יצביעו כמו שההליכה הנפרדת הפחיתה בצורה חדה את אחוזי ההצבעה שלהם.

"ההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במעוזים של הליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ"

"בציבור העולים, ליברמן הצליח ליצור תחושה של רלוונטיות ואתגר שתמריץ בוחרים לקלפי. לא ברור אם העולים יצביעו דווקא לליברמן עצמו או למפלגות אחרות, 'כחול לבן' למשל. די ברור שתהיה הסתערות על הקול הרוסי והליכה חזקה של הליכוד על הראש האישי של ליברמן, ואלה גורמים שממריצים הצבעה.

"הציבורים שבהם יש שיעורי הצבעה גבוהים – קודם כל הציבור הדתי ואחריו הציבור החילוני המבוסס – ימשיכו להצביע בגלל תחושת השייכות והתחושה שגנץ קיבל מועד ב' לניסיון להפיל את נתניהו".

"לכן אני חושב שההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במקומות שבהם מצביעים לליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ, וסביר יותר שהם יגיבו כפי שהגיבו במערכות בחירות קודמות ורק במספרים גבוהים יותר: 'לא נצביע לשמאל, אבל גם לא לביבי, אלא פשוט לא נצביע בכלל'. אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד במערכת הבחירות הזאת הם האתגר הכי גדול של נתניהו".

עוד 1,412 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 28 בנובמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־53 ללחימה ● 167 חטופים עדיין בעזה

בכיר הרשות רג׳וב: הפיצוץ הבא והאלים יותר - בגדה המערבית

סמוטריץ׳ בתגובה לרג׳וב: נחזק את ההתיישבות ונכה בנאצים בכל מקום ● ישראל קיבלה רשימת חטופים הצפויים להשתחרר היום ● ליברמן בתגובה להכחשות נתניהו על שנמנע מלחסל את סינוואר: העניק חסינות לראשי חמאס, אני מכיר את הנושא אישית ● תקציב המלחמה אושר בממשלה. שרי המחנה הממלכתי התנגדו. סער: זה לא מצדיק פרישה מהממשלה בזמן מלחמה

עוד 12 עדכונים

נבואות הזעם טעו בעניין ערביי ישראל

נבצר מבינתי איך אנשים ממשיכים לשתף ברשתות החברתיות הגיגים של כל מיני קשישים יוצאי מערכות הביטחון השונות, כשנבואות זעם בפיהם, שלכאורה חזו את מה שקרה ב-7 באוקטובר. כל זה מעין הצבעה על כך שהאסון הנורא היה צפוי – כאשר בפועל נבואות הזעם לא הצביעו על שום דבר דומה לזה, ואף שגו בנקודות מאוד קריטיות.

נכון שבישראל תמיד עדיף להיות חשדן יותר מדי מאשר חשדן פחות מדי. מי שחשדן יותר מדי, יכול לצאת אולי גזען או פרנואיד, אך מי שחשדן פחות מדי יכול למות במתקפת הפתע הבאה, לאחר שנתן אמון נאיבי במי שעומדים מולו. לכן יש יותר ביקוש לנבואות זעם חשדניות ושחורות במיוחד, מאשר לנבואות אופטימיות.

עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם"

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 699 מילים
אמיר בן-דוד

נתניהו סידר למאסק תוכנית עסקית להשבת המפרסמים

הפעילות האנטישמית של בעלי חברות X ברשת החברתית הביאה לפגיעה בהכנסה עתידית בסך עשרות מיליוני דולרים ● אבל במקום לפעול נגד הפצת השנאה, המיליארדר עלה על מטוסו הפרטי לביקור בזק בישראל לשטיפת תדמיתו השלילית, בסיוע לחיצת היד החמה של נתניהו ● בניגוד להרצוג, רה"מ לא ניצל את השעות לצד המיליארדר כדי להמחיש את הסכנות ליהודים ● פרשנות

עוד 967 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

כשהתותחים רועמים המשפחות מתעוררות

אם יש משהו עמוק ובסיסי מאוד שהמלחמה לימדה אותנו, זה כמה אנחנו חלק ממשפחה אחת גדולה. כמה עמוק הכאב שאנו חשים כאשר אנו שומעים על ילד חטוף, חייל שנפל או אישה מבוגרת שנרצחה. כמה התחושה כל כך עזה כאשר אנחנו רואים את הפנים של הקורבן או החלל והן נראות כל כך מוכרות. כאילו מדובר בבן משפחה. והכאב, דומה לכאב משפחתי.

זה זמן המשפחות. במהלך ימי המלחמה הבלתי נגמרים חיבקנו קצת יותר חזק את הילדים, ההורים, בני הזוג והקרובים לנו כי עננת המוות מרחפת בכל עת מעל כולנו.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 410 מילים

סנוואר מנסה להרוויח עוד זמן, צה"ל רוצה לחזור ללחימה

סנוואר כרגע קונה זמן כדי להיערך להמשך הלחימה ולשלב הקשה - גם מבחינתו - של משא ומתן על שחרור החיילים החטופים ● צה"ל בינתיים משדר לדרג המדיני כי הוא מוכן בכל עת לחזור ללחימה ● ומתחת לפני השטח מתחילה מתיחות לקראת היום שאחרי - בין המוסד, שמבסס את קשריו עם קטאר, לבין שב"כ וצה"ל שמעדיפים לעבוד עם מצרים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 801 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

שטח סטרילי סגור בין עזה לישראל - והשתלבות בברית האזורית הסונית

חג סוכות השחור חשף לפנינו מה שניסינו לשכוח – שישראל היא מדינה קטנה וצרה ומספר תושביה קטן, והיא אינה מגייסת את כל צעיריה – אפילו כשמדובר במלחמת הצלה.

באותו בוקר מר ונמהר, כוחות הנוח'בה של חמאס יכולים היו להגיע עמוק יותר לתוך ישראל, ואפילו להגיע להר חברון, מה שהיה גורם לבלבול גדול יותר ממה שישראל יכולה הייתה להתארגן מולו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 806 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שוק ההון הישראלי בפיגור – ובליכוד מציעים להפחית את מס הבורסה

המחזורים קטנים מדי, אין הנפקות ראשוניות וחברות גדולות מעדיפות להיסחר בחו"ל ● ח"כ אליהו רביבו מהליכוד קורא להוריד את מס הבורסה ל־20% ● בבורסה ובבתי ההשקעות תומכים וינסו לקדם במקביל מהלך שיאפשר לגבות עלויות נוספות על השקעה במדדים בישראל ● פעיל בשוק ההון: "הבורסה שלנו קטנה. כל עוד לא ינפיקו כאן חברות גדולות – המחזורים יהיו קטנים"

עוד 1,578 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

שנאת היהודים שוב מרימה ראש בברלין

בזמן שמאות גרמנים ציינו את יום הזיכרון לליל הבדולח במירוק אבני הנגף הפזורים בעיר הבירה, מאות מפגינים פרו־פלסטינים קראו בגלוי לאלימות ● היהודים בברלין מספרים: "אנחנו מפחדים להגיד שאנחנו יהודים ושאנחנו ישראלים" ● אחד ממפיקי הסרט "נער קריאה" מביע אכזבה עמוקה משתיקת הציבור: "לא האמנתי שזה קורה. אנחנו מתחילים מנקודת האפס עכשיו"

עוד 2,278 מילים ו-1 תגובות

מדינה בפוסט־טראומה

המלחמה מעוררת קשיים נפשיים, סבל וקושי בתפקוד בקרב רבים – נפגעים ישירים וכאלה הסובלים מפגיעות קודמות ● המונים פונים למיון ולמרפאות בריאות הנפש – וגם המטפלים זקוקים לסיוע ● המטפלים מעדיפים להעניק שיחות מאשר תרופות – ולטפל בקהילה מאשר לאשפז ● ולמרות הכול, המטפלים משוכנעים: "רוב נפגעי הנפש יחלימו במשך הזמן"

עוד 1,363 מילים
היום ה־52 ללחימה ● 167 חטופים עדיין בעזה

צה"ל מאשר: 11 המשוחררים משבי חמאס הגיעו לשטח ישראל

בין המשוחררים הערב: איתן יהלומי בן ה-12 שנחטף לבדו, שרון קוניו ובנותיה התאומות בנות השלוש, האח והאחות ארז וסהר קלדרון, האחים אור ויגיל יעקב, וקרינה אנגל ברט ובנותיה מיקה ויובל בת ה-11, שנראתה מובלת בכיסא גלגלים ● היום לא שוחררו אזרחים זרים ● הפסקת האש תוארך ביומיים תמורת שחרור 20 חטופים ישראלים נוספים ● ילדי משפחת ביבס מוחזקים בידי פלגים פלסטינים בחאן יונס

עוד 90 עדכונים

למרות קריאות הזעם, התקציב לא יוביל לפירוק הממשלה

גנץ ואנשיו כועסים על התקציב שהממשלה עומדת לאשר היום ● בסביבת נתניהו טוענים שקיצצו 70% מהכספים הקואליציוניים - המיועדים בעיקר לטובת הציבור החרדי והמתנחלים ● אנשי גנץ, לעומת זאת, מכנים את נתניהו וסמוטריץ' "שקרנים חסרי בושה" ● בזמן אחר, המחלוקת הייתה מובילה למשבר של ממש ● בתנאי מלחמה, אין סיכוי שגנץ יפוצץ את העסק ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אני מחבב את כתיבתו של ירושלמי אבל הוא עושה לגנץ הנחות חצופות. אם גנץ לא יעשה כל מה שהוא יכול כדי לעצור את המחדל הזה, כולל איום לפרוש מהממשלה על הבזבוז הבלתי נתפס הזה בכספי ציבור לבקשיש ... המשך קריאה

אני מחבב את כתיבתו של ירושלמי אבל הוא עושה לגנץ הנחות חצופות.
אם גנץ לא יעשה כל מה שהוא יכול כדי לעצור את המחדל הזה, כולל איום לפרוש מהממשלה על הבזבוז הבלתי נתפס הזה בכספי ציבור לבקשיש פוליטי (בזמן מלחמה!) אז הוא פשוט לא ראוי להיות ראש ממשלה. זה טירוף מוחלט.

עוד 562 מילים ו-3 תגובות

המלחמה הפכה את מזרח ירושלים לאזור רפאים

מאז תחילת המלחמה רוב העסקים הלא חיוניים במזרח ירושלים סגורים, בין היתר בגלל שהמשטרה אוסרת על רבים להיכנס לעיר העתיקה ● תושבי העיר בינתיים נמנעים מהפגנות, אולי בגלל הנוכחות המשטרתית ● "התושבים הערבים מגלים איפוק. ההאשמות שלפיהן הם מונעים מהסתה של חמאס הופרכו"

עוד 1,432 מילים ו-1 תגובות

קונטרול אלטמן דליט

מעבר למאבקי הכוח והאגו סביב סאגת הפיטורים של סם אלטמן – האיש הכי חשוב בתעשיית הבינה המלאכותית – נחשפה עובדה מדאיגה ומטרידה במיוחד: עתיד האנושות תלוי בשיקול דעתם של קומץ מנהלים בשוק הפרטי ● פרשנות

עוד 915 מילים

הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס שלטה בסבב שחרור החטופים השני

למרות טענות חמאס, גורמים בצד הישראלי מדגישים כי הסכם שחרור החטופים הופר על־ידי ארגון הטרור בלבד ● ביידן נאלץ להתערב באמצע חופשת חג כדי להניע את השחרור ● הבוקר ישראל קמה לעוד יום של תעתועים דיפלומטיים ופחד מהלא נודע ● פרשנות

עוד 671 מילים
היום ה־51 ללחימה ● 183 חטופים עדיין בעזה

חמאס ביקש להאריך את הפסקת האש, הקבינט דן בנושא

14 ישראלים וארבעה אזרחים זרים שבו לישראל משבי חמאס בעזה ● בין המשוחררים: אביגיל עידן בת ה-4 ששני הוריה נרצחו, ביידן בירך על שחרורה ● נתניהו: "אמרתי לביידן שבגמר המתווה אנחנו חוזרים בכל העוצמה" ● אלמה אברהם בת ה-84 ששוחררה הערב פונתה במצב קשה במסוק לסורוקה ונשקפת סכנה לחייה: "לא קיבלה טיפול זמן ממושך"

עוד 98 עדכונים

יחיא סנוואר מסמן טריטוריות

במשבר שיצר אתמול, סנוואר ביקש לבסס את מעמדו כקובע האחרון והיחיד בתוך חמאס - וגם לנצל כל רגע של ההפוגה וכל הזדמנות שתיקרה בדרכו ● חלק מהטענות של חמאס היו מוצדקות, אם כי הן לא בהכרח נובעות מהתחכמות ישראלית ● אולם החשש הוא שסנוואר יצר משבר מדומה בכדי לגרום להקלה בהליך הבידוק ואולי בכך לנסות להבריח לרצועה אמצעי לחימה ● פרשנות

עוד 549 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה