מה שעמד בבסיס המשבר קצר הימים של ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי הוא שאלת הגדרת ערביי ישראל ומושא התייחסותם: האם הם פלסטינים בהגדרתם, המתייחסים לשאלות הבעיה הפלסטינית, או שהם ישראלים והגדרתם היא ישראלית ומושא התייחסותם הוא צרכי הערבים בישראל.
מה שעמד בבסיס המשבר קצר הימים של ח"כ רינאווי זועבי הוא שאלת הגדרת ערביי ישראל ומושא התייחסותם: האם הם פלסטינים בהגדרתם ועוסקים בבעיה הפלסטינית, או שישראלים בהגדרתם ועוסקים בערביי ישראל
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אם נשים לרגע בצד את סוגיית מינויה לקונסול ישראל בשנחאי, הרי המשבר החל כמחאה על נעשה בירושלים ומראות לווייתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה, כלומר: ההזדהות עם הבעיה הפלסטינית הכריעה את הכף. אבל המשבר הסתיים בפגישה אצל יאיר לפיד, כשהיא מוקפת בראשי ערים ערביות ובהבטחות תקציב חדשות. כלומר: בסופו של דבר, מה שקבע במקרה שלה, לא היו הבטחות בעניין "תהליך השלום" ו"הכיבוש", אלא תקציבים לסקטור הערבי בצפון הארץ.
ח"כ רינאווי זועבי חוזרת להצביע עם הקואליציה בתום הפגישה עם לפיד pic.twitter.com/vfq64jzCsY
— מוחמד מג'אדלה محمد مجادلة (@mmagadli) May 22, 2022
מדוע בצפון הארץ? כאן אנו נחשפים לחלוקה פנימית בין הערבים בישראל בין הנגב למשולש ולצפון. בהכללה רבה – המאוחדת של מנסור עבאס שמה דגש בסיוע לסקטור הבדואי בנגב. זאת על חשבון צפון הארץ – המזוהה עם המשותפת, והמשולש אום אל פחם – המזוהה עם ראיד סלאח. בעוד שזו החלוקה שהייתה נהוגה עד כה, הרי שדרישות התקציב של ראשי העיריות שהתלוו אליה לפגישה עם יאיר לפיד, היו מעין תיקון והחזרת שיווי המשקל בין הדאגה לבדואים לבין הדאגה לשאר הערבים.
השאלה כרגע היא האם ח"כ רינאווי זועבי תשתף את המשותפת או את המאוחדת של מנסור עבאס בקרדיט על ההישג. מה שמביא אותנו לעוד היבט של משבר רינאווי זועבי – ההתרחקות של הערבים מן השמאל הישראלי. זאת מתוך אכזבה מיכולותיו המוגבלות לדאוג לערבים, כולל מימוש הבטחה לתפקיד בכיר בסין.
המשבר נוהל ישירות מול לפיד, ולא מול מרצ והעבודה, שאלה שתי המפלגות של תהליך שלום. אם המגמה שראינו של העדפת תקציבים על פני ססמאות לאומניות תתחזק, הרי שמפלגות השמאל בישראל יישארו בלי תומכים ערבים ב"פתרון הבעיה הפלסטינית".
רינאווי זועבי נשארת בקואליציה – פורמלית במרצ, אבל לא מהותית. היא תהיה עכשיו מתואמת עם הרשימות הערביות. מאוחדת או משותפת? את זה נראה בהמשך.
רינאווי זועבי נשארת בקואליציה – פורמלית במרצ, אבל לא מהותית. היא תהיה עכשיו מתואמת עם הרשימות הערביות. מאוחדת או משותפת? את זה נראה בהמשך
זה יותר נראה כמתכתב עם עמדות המאוחדת שאינן פלסטיניות אלא ישראליות, אבל ליבה של רינאווי עם המשותפת. כרגע היא הלכה בכיוון הישראלי הפרגמטי אבל לבה עם הבעיה הפלסטינית.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הנה נפטרנו מחום הקיץ המתיש ושוב הגיע סתיו מענג, שאמור היה כבר להתחלף בחורף אך נראה שזה מתמהמה. האוויר הצטלל ואפשר כבר לשאוף את הניחוח הדק שלאחר הגשם. ממטרות העוז שהגיעו אחרי הגשם הראשון הותירו אחריהם אוויר רווי ריח גשם כמעט ממכר. אבל הפעם קשה לחגוג את הקרירות ואת הקסם הסתווי, בגלל העצב, הבלבול, תחושות הכאוס, החרדות, הלחצים.
גם במלנכוליה הקלה הנלווית כתמיד לסתיו יש נעימות כלשהי. ואני נזכרת איך שמעתי לראשונה את אריק איינשטיין. הייתי אז בת בגיל 15 16. נדמה לי ששירו הראשון ששמעתי היה "רוח סתיו" עם המילים שחיבר יחיאל מוהר והלחן של יוחנן זראי. השיר הזה חוזר אלי מדי שנה בהגיע הסתיו.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
"אני לא מרגישה עכשיו בטוחה בשום מקום. אני מרגישה כלואה. בלילות, אני ישנה עם ג'ינס וחולצה כדי שאם חלילה מישהו ייכנס, לפחות אהיה לבושה"
תלמי יוסף. אם יחידנית לשתי בנות. פונתה למושב פארן
באחד הסקרים האחרונים על התאמה לראשות הממשלה, עלה שרק כרבע מהבוחרים וכמחצית ממצביעי הליכוד סבורים שהבנימין הנוכחי, נתניהו, יותר מתאים מהשני. גנץ, לעומתו, זוכה לתמיכת מחצית הציבור, כפול מראש הממשלה המכהן.
אין פלא שאלו המספרים של גנץ – בתקופה קשה אנשים מחפשים תקווה ושינוי. אך אני מנסה להבין מה עובר בראש של אותו מעט יותר מרבע מהציבור שעדיין חושב שנתניהו הכי מתאים לתפקיד. מה לדעתו עשה המכהן, שמצדיק נאמנות כזו?
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכתוב הנ"ל שכח להזכיר כי קיסינג'ר אמר לגולדה ביום כיפור לא לא ולא שלא תעזו להגיב להתקפה של המצרים רק אחרי שהם יתקפו. ודבר שני למה הוא התכוון שהוא אמר בוועידת האום בשנת 2012 ש"בעוד 10 שנים ישירה תחדל מלהתקיים"?? מעניין…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם