סין בוחשת בעניינים הפלסטיניים

ההודעה הסינית על פיוס (זמני) בין פת"ח לחמאס בעקבות סבב השיחות שהתנהלו בחסותה בבייג'ינג כנראה הצליחה להפתיע את אנשי הפת"ח שמיהרו להגיב ולהסביר כי מדובר ביח"ץ סיני – וכי הפערים בין הצדדים עמוקים מדי.

בחודשים האחרונים סין הזמינה לבייג'ינג בכירים בפת"ח וחמאס כדי לדון בצורת ממשל עתידית ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. ראשי פת"ח מכירים את הבירה הסינית מצוין שכן יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מרבה לבקר שם.

מבחינת ראשי חמאס, בייג'ינג הפכה לעוד בירה עולמית שיש להם גישה אליה. הם מעודדים מהעוינות שסין מפגינה כלפי ישראל מהיום הראשון של המלחמה בעזה, ומכך שסין מעוניינת לשחק תפקיד משמעותי יותר בדיפלומטיה המזרח־תיכונית.

ברור שעבור חמאס פיוס כזה הוא חיוני: כך הוא יבטיח את שרידותו בעזה ובבוא העת חמאס פשוט ישתלט על פת"ח – כפי שקרה בעבר – ושוב יבסס את שלטונו הבלעדי

רק בשנה שעברה בישרה בייג'ינג כי הצליחה לפייס בין ערב הסעודית לאיראן וזכתה בהכרה בתפקיד החדש שלה בזירה המזרח תיכונית. הפעם סין גילתה התעניינות בעניינים הפנימיים של הפלסטינים וניסתה את כוחה במקום בו נכשלו בעבר מצרים, ערב הסעודית וקטאר, שניסו אף הן לפייס בין פת"ח לחמאס.

שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדולחיאן (משמאל) לוחץ ידיים עם שר החוץ של סין קין קאנג ושר החוץ של ערב הסעודית פרחאן אל סעוד (מימין) בפגישתם בבייג'ינג, סין, 6 באפריל 2023 (צילום: Iranian Foreign Ministry via AP)

ברור שעבור חמאס פיוס כזה הוא חיוני: כך הוא יבטיח את שרידותו בעזה ובבוא העת פשוט ישתלט על פת"ח – כפי שקרה בעבר – ושוב יבסס את שלטונו הבלעדי בעזה.

מאז שעלה לשלטון ב־2005, אבו מאזן תמך בפיוס פנים־פלסטיני באופן פומבי, אך בפועל עשה כל דבר כדי לא לקבל את חמאס לשורות אש"ף – ארגון הגג הפלסטיני, שפת"ח רואה בו את נחלתו – ולא מקדם את "הפיוס" שהוא מבחינתו סכנה קיומית לתנועתו ולרשות הפלסטינית בכלל.

מאז שעלה לשלטון ב־2005, אבו מאזן תמך בפיוס פנים־פלסטיני באופן פומבי, אך בפועל עשה כל דבר כדי לא לקבל את חמאס לשורות אש"ף – ארגון הגג הפלסטיני, שפת"ח רואה בו את נחלתו

קשה להאמין שהמאמצים הסיניים אכן יישאו פרי ושפת"ח, שמקבל כרגע רוח גבית חזקה מארה"ב, אירופה ומדינות ערב, יסכים להצעה הלא מפתה הזאת. אך כדאי לעקוב אחרי המהלכים הסיניים באזור, כי בייג'ינג עוד לא אמרה את המילה האחרונה.

הנאום והפספוס

איראן גינתה את הבית הלבן ואת הקונגרס האמריקאי בעקבות ביקורו ונאומו של רה"מ בנימין נתניהו,  ובחמאס טענו שנאומו הוא הוכחה לכך שנתניהו אינו מעוניין בהפסקת אש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו מול שני בתי הקונגרס בגבעת הקפיטול בוושינגטון, 24 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

כל אלה היו תגובות צפויות: אף אחד לא ציפה מ"אל-ג'זירה" או מבטאון חמאס "א-רסאלה" או מכלי תקשורת באיראן להתפעל ממחיאות הכפיים להן זכה נתניהו בעת נאומו בקונגרס, מאנגלית הרהוטה שלו או מתוכן דבריו.

אך מה באשר לתגובות בארצות המפרץ ובמדינות ערביות אחרות שיש להן יחסים דיפלומטיים? נתניהו התייחס בנאומו באופן מפורש ל"ברית אברהם" עם מדינות המפרץ ומרוקו (למרות שבמרוקו מתנגדים לשימוש בשם הזה וטוענים שהסכם השלום בין רבאט לירושלים עומד באופן נפרד מהסכמים שנחתמו בשנת 2020 עם בחריין ואיחוד האמירויות).

ובכן, גם שם לא התרשמו יותר מדי מנאומו של נתניהו, שהצליח לאכזב גם את המדינות הערביות שמעוניינות בשת"פ עם ישראל.

בעיתון הסעודי Arab News פורסם מאמר של פרופ' יוסי מקלברג, מומחה ישראלי שכותב להם באופן קבוע. "נאומו של נתניהו היה חסר השראה וכיוון", כתב מקלברג. "רק מי שהיו לו עוד ציפיות מראש הממשלה התאכזב מנאום זה. עבורנו זה היה אותו נתניהו ישן, עם כל הטריקים, השטיקים והקלישאות", כך פתח את מאמרו.

"נאומו של נתניהו היה חסר השראה וכיוון", כתב מקלברג. "רק מי שהיו לו עוד ציפיות מראש הממשלה התאכזב מנאום זה. עבורנו זה היה אותו נתניהו ישן, עם כל הטריקים, השטיקים והקלישאות"

גם "אל-ערביה" – ערוץ סעודי-אמירתי שהוקם על מנת להתחרות ב"אל-ג'זירה" – הביע מפח נפש מנאומו של ראש ממשלת ישראל. "הוא הציע תוכנית תמוהה ל'יום שאחרי' ואמר שלא יתיר לא לחמאס אך גם לא לרשות הפלסטינית לחזור ולשלוט בעזה", נכתב במאמר שסיקר את הנאום.

בנימין נתניהו בנאומו בקונגרס בוושינגטון, ארה"ב, 24 ביולי, 2024 (צילום: AP Photo/Julia Nikhinson)

בריאד, אבו דאבי, קהיר, עמאן ורבאט מודאגים מאוד מהמשך המלחמה ללא כל יעד מדיני באופק ומצליחים לראות מעבר למחיאות כפיים סוערות את הסכנה בהתנהלותו של ראש הממשלה שמעמיד את שרידותו הפוליטית מעל הכל.

העילית הלבנונית חוגגת בביירות כאילו אין מחר

שמלות זוהרות, שטיחים אדומים, שמפניה והרבה "גלאם": פסטיבל Beirut Holidays האהוב נפתח בביירות – ותושבי העיר לא הצליחו להסתיר עד כמה הם השתוקקו לאירוע קליל, נוצץ וקיצי שישכיח מהם את המלחמה המשתוללת בדרום, את חזבאללה שמשתק את החיים הפוליטיים במדינה, את השחיתות ואת ההתדרדרות המהירה של לבנון.

הפסטיבל הזה, שבו אמורה להופיע אליסה – זמרת אהובה – ושלל כוכבים וכוכבות לבנוניים וערביים, מזכיר את לבנון של פעם – נהנתנית, נוצצת ומסבירת פנים לבליין ולתייר.

הזוהר תמיד התקיים לצד העוני והדלות; מסיבות דקדנטיות לצד מחנות האימונים של הצעירים הזועמים הדורשים מהפכה, הפיכה, מלחמה וניצחון; אופנת עילית לצד עבאיות של נשות חזבאללה

רק שלבנון האמיתית מעולם לא הייתה כזאת. הזוהר תמיד התקיים לצד העוני והדלות; מסיבות דקדנטיות לצד מחנות האימונים של הצעירים הזועמים הדורשים מהפכה, הפיכה, מלחמה וניצחון; אופנת עילית לצד עבאיות של נשות חזבאללה בדרום ונשות סונים קיצונים בטריפולי וערים אחרות.

מה שהשתנה לאורך הזמן זה המינון. מלחמה במינון גבוה מדי פיזרה את המסיבות ואת הפסטיבלים, אך סכסוכים בעצימות נמוכה אפשרו לבליינים להגביר את המוסיקה ולהמשיך לרקוד.

עכשיו, כשהמלחמה שוב אורבת מעבר לפינה, גם השטיחים האדומים מזכירים דם ומוות וגם השירים העליזים של הכוכבות הלבנוניות – שכרגיל שרות על אהבה והנאות החיים – לא מצליחים להשתיק את קולם הרם של תופי המלחמה.

סודאן עדיין גוועת ברעב

על פי דיווחים של האו"ם, כ־26 מיליון בני אדם בסודאן סובלים מרעב קיצוני. המספרים בלתי נתפסים. מדובר בסדר גודל של אוכלוסיית אוסטרליה, טאיוואן או ונצואלה.

בהיעדר מנופי לחץ אפקטיביים ובהמולת הבחירות המתקרבות, ספק אם למישהו בארה"ב או בעולם יש מספיק קשב ורצון להילחם למען הסודאנים

מאז שפרצה מלחמת האזרחים בסודאן באפריל 2023, אלפים רבים נשחטו על ידי מיליציות, כנופיות או הצבא הסודאני (לאף אחד אין מספרים מדויקים), בעוד שכ־10 מיליון בני אדם הפכו לפליטים וכעת מתגוררים מחוץ לסודאן או במחנות פליטים באזורי הגבול, כך על פי הארגון הבינלאומי להגירה – IOM.

ארגוני הסיוע הבינלאומיים לא מצליחים להתמודד עם תופעת הרעב ולא מסוגלים להוביל סיוע לאזורים שבהם מתנהלים הקרבות.

ב־14 באוגוסט בשווייץ הקרירה יתקיים עוד סבב שיחות בין נציגי הצבא הסודאני בראשות הגנרל עבד אל־פתאח בורהאן לבין אנשי כוחות התגובה המהירה של מוחמד חמדאן דגאלו. בוושינגטון קראו לצדדים הלוחמים לסיים את המלחמה באופן מיידי ולשים סוף לסבל האנושי.

אולם, בהיעדר מנופי לחץ אפקטיביים ובהמולת הבחירות המתקרבות, ספק אם למישהו בארה"ב או בעולם יש מספיק קשב ורצון להילחם למען הסודאנים ולהקדיש למה שמתרחש במדינה האפריקאית יותר מחצי דקה בעדכוני החדשות.

השבוע במזה"ת: מצרים מלאימה את תעלת סואץ

ב־26 ביולי 1956 נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר נאם בכיכר מוחמד עלי באלכסנדריה לרגל יום השנה הרביעי להפלת המלך פארוק והפיכת הקצינים החופשיים.

במהלך הנאום נאצר השמיע כמה פעמים את מילת הקוד המסוכמת – ואנשי צבא שהיו בסוד העניינים השתלטו באותו רגע על משרדי החברה שניהלה את תעלת סואץ

במהלך הנאום נאצר השמיע כמה פעמים את מילת הקוד המסוכמת – ואנשי צבא שהיו בסוד העניינים השתלטו באותו רגע על משרדי החברה שניהלה את תעלת סואץ בפורט סעיד, סואץ ואיסמעיליה.

נאצר התייחס לתפנית הדרמטית הזאת בנאומו ואמר: "ברגעים אלה, כאשר אני פונה אליכם, חברת תעלת סואץ כבר הולאמה בשמו של העם המצרי". מצרים המהפכנית הדהימה את העולם המערבי – וקודם כל את בריטניה, שנהנתה משליטתה על התעלה וגרפה רווחים גבוהים.

חמתו של המערב אכן בערה. "פעולתה של מצרים בהלאמת החברה גררה אחריה דיונים מדיניים מבוהלים בלונדון ובפריז והביאה לידי מתיחות חמורה בין מצרים לצרפת", דיווח "הארץ" ביום ראשון, 29 ביולי, 1956.

בריטניה הגיבה על ההלאמה ב"נחשול זעם" ובהקפאת יתרות הליש"ט המצריות, נכסי תעלת סואץ וגם משלוחי הנשק למצרים.

באוקטובר 1956 בריטניה, צרפת וישראל פתחו במלחמת סואץ נגד מצרים במטרה להחזיר את השליטה על התעלה לכוחות מערביים – ולהפיל את משטרו של נאצר.