יש גם מי שירוויחו ממערכת הגשמים שנחתה על ישראל בשבוע שעבר וזכתה לשם "ביירון": עורכי הדין. "מאות מכוניות שהוצפו בשיטפונות יגיעו בימים הקרובים למוסך", נאנח גורם ממשלתי שעוסק בנושא, "אחרי שיתקנו מה שצריך, בעלי המכוניות ייקחו קבלה וידרשו החזר מחברת הביטוח.

"חברת הביטוח תתבע את העירייה, את רשות הניקוז, את כל מי שרק אפשר בין אם הוא קשור או לא. הדבר הזה יעסיק אותנו הרבה בשנים הקרובות".

אי שם בין יום רביעי לחמישי בשבוע האחרון, התפשטה בעיקר ברחבי הרשתות החברתיות התחושה שהר הסופה הוליד עכבר. גולשים העלו תמונות של שמיים מעוננים למחצה או שלולית גלמודה וצירפו ציוץ או פוסט ציני ("סערה בכוס תה") על הפער בין התבהלה לתוצאה. אם היה צריך לסכם במילה אחת ציוצים ופוסטים רבים שעלו באותן שעות, היא הייתה "דרדל'ה".

"ביירון" אכן היה אירוע גשם משמעותי וחריג למדי. בכמה אזורים בכרמל ניתכו יותר מ־200 מ"מ בתוך יממה. במישור החוף הדרומי ובנגב המערבי ירדו 130–170 מ"מ –כמויות שבחלק מתחנות המדידה מהוות שיא של 35 שנה

האמת, כמקובל בשיח הישראלי הנוטה לשטחיות, הייתה מורכבת יותר. ראשית, "ביירון" אכן היה אירוע גשם משמעותי וחריג למדי. בכמה אזורים בכרמל ניתכו יותר מ־200 מילימטרים של גשם בתוך יממה אחת. במישור החוף הדרומי ובנגב המערבי ירדו 130–170 מילימטרים – כמויות שבחלק מתחנות המדידה מהוות שיא של 35 שנה (מאז החורף הזכור של 1991).

באזורים אחרים היו כמויות המים הגבוהות ביותר מאז הסופה "אלכסה", שפקדה את ישראל בשנת 2013. גם ההשלכות היו לא מבוטלות: אדם אחד טבע בירקון, אדם אחד מת מהיפותרמיה ועוד כמה פונו לבית החולים.

הצפות ביבנה בעקבות אירוע הגשם "ביירון", 11 בדצמבר 2025 (צילום: דור נחמן/פלאש90)

כמו כן, עשרות נהגים שנסחפו בשיטפון – מעמק הארזים שבמבואות ירושלים ועד כביש 6 – חולצו בעור שיניהם, ובמושב בית שיקמה הסמוך לאשקלון נרשם אירוע קשה: נחל גיאה עלה על גדותיו והציף שורה של בתים, וכוחות החירום חילצו מתוכם את הדיירים, ביניהם קשישים מופלגים.

המרחק בין "כמעט" לבין טרגדיה הוא לפעמים עניין של מזל ולפעמים של היערכות טובה. "אלמלא ההתרעות המדויקות שהגדירו את מישור החוף הדרומי כאזהרה אדומה, אנשי להבה (יחידת החילוץ ממים של שירותי הכבאות וההצלה, א"ל) לא היו מוצבים מבעוד מועד בדרום ולא היו מגיעים בזמן לחלץ את התושבים מבית שיקמה", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי.

"ואם זה היה קורה, היו אומרים שזה 7 באוקטובר של החזאים". גבעתי מתקשה להסתיר את התסכול שלו מהזמזום הספקני שהוא שומע מאז ש"ביירון" שכך. "אם הגשם הכבד לא נופל על תל אביב אז אומרים 'על מה אתה מדבר', אבל ישראל זה לא רק תל אביב.

"זו הפעם הראשונה שכביש 6 נסגר, כביש 3 נסגר, כביש 4 ליד אשקלון נסגר. בקיבוץ ארז ירדו 170 מילימטרים, זה חצי מהכמות השנתית בתוך יומיים. באזור אשקלון כנראה נגיע עד סוף נר ראשון לכל כמות הגשמים השנתית"

"ביום חמישי היה שלב שבו המשטרה בדרום ניהלה בו זמנית 59 אירועי חילוץ. אמרנו לאורך כל הדרך שהמוקד יהיה בשפלה, בחוף הדרומי ובכרמל. הכרמל אזור פחות רגיש להצפות ויודע לקלוט כמויות גדולות של מים, אבל בדרום זה היה אירוע מסכן חיים אמיתי.

"זו הפעם הראשונה שכביש 6 נסגר, כביש 3 נסגר, כביש 4 ליד אשקלון נסגר. בקיבוץ ארז ירדו 170 מילימטרים, זה חצי מהכמות השנתית בתוך יומיים. באזור אשקלון כנראה נגיע עד סוף נר ראשון לכל כמות הגשמים השנתית. זה יום חורף רגיל?"

הצפות בקריית גת בעקבות אירוע הגשם "ביירון" (צילום: ירין מור יוסף)

אווירת ה"זה הכול?" ששידרו לא מעט ישראלים היא תגובת נגד טבעית למסע ההפחדה וההגזמה שקדם להופעת "ביירון". הובילו אותו חזאים מטעם עצמם שהרחיקו עד כדי דיבורים על הוריקן, וכלי תקשורת פופוליסטיים ורודפי הקלקות, שאחד מהם אפילו העלה את הכותרת "ערים שלמות תחת המצולות".

אנשי השירות המטאורולוגי נאלצו להבהיר פעם אחר פעם שהאורח המתקרב לחופינו אינו הוריקן וגם לא יהיה, ושתל אביב וגוש דן לא ימצאו את עצמם מתחת למים, אבל אחרי שמילות הקוד כבר נאמרו קשה לזכור את דברי ההרגעה.

בדיקה בדיעבד של הפוסטים וההודעות של השירות המטאורולוגי מגלה שהם אפילו לא השתמשו שם במילה "סופה" – שמקושרת לרוח חזקה (שלא הייתה הפעם חלק מהחבילה) – אלא הקפידו על "מערכת גשם משמעותית". ו"ביירון", לפי כל הנתונים, אכן הייתה כזו. לא בכל הארץ, לא בכל רגע – אבל זו אולי הבעיה במדינה שכבר אין בה תקשורת מקומית ואזורית.

בזמן שבת"א היה "ביירון" לא הרבה יותר מיום חורפי ורטוב, בקריית גת – העיר שספגה ככל הנראה את ההצפות הכי קשות – קראה העירייה לתושבים המתגוררים בקומות הקרקע לעלות לקומות העליונות

כותרות המהדורה – שלעיתים נוטות להיסטריה ולהגזמה – מתייחסות לישראל כיחידה אקלימית אחת, אך זה לא המצב בשטח.

בזמן שבתל אביב היה "ביירון" לא הרבה יותר מיום חורפי ורטוב, בקריית גת – העיר שספגה ככל הנראה את ההצפות הכי קשות – פרסמה העירייה פוסט מבוהל ומבהיל, שבו קראה לתושבים המתגוררים בקומות הקרקע לעלות לקומות העליונות, ולמי שגר בצמוד קרקע לטפס על רהיטים.

הוריקן לא עבר כאן, ונותר רק לשמוח על כך ש"ביירון" היה "רק" מערכת גשם משמעותית. גם עם זה ישראל בקושי מסוגלת להתמודד.

הצפות בחוף הים באשדוד, 10 בדצמבר 2025 (צילום: פלאש90)

ההיערכות להצפות מחולקת לשניים: בטווח המיידי – צעדי חירום שננקטים בימים שלפני הסערה – נעשתה בסך הכול עבודה טובה. גופי החירום וההצלה, 11 רשויות ניקוז הנחלים שכפופות למשרד החקלאות ומחלקות ביניהן את הארץ ורוב העיריות עשו את הדברים הנכונים – פינו ערוצי נחלים, ניקו קולטנים, הכינו כלים כבדים, תדרכו את התושבים. נראה שבשלטון המקומי ובגופי ההצלה יש היום הרבה יותר הבנה מבעבר שאירועי אקלים קיצוניים הם לא משחק ילדים.

עם כל הכבוד לניקוי פתחי ניקוז, המוכנות לאירועי הצפות ושיטפונות תלויה הרבה יותר בתכנון המרחב לטווח ארוך, ובזה ישראל מקבלת ציון נכשל. במשך שנים התעמרנו והתעלמנו מהטבע – ועכשיו הגיעה הנקמה.

יבנה וקריית גת לא הובילו את מצעד המוצפות רק בגלל שהן ערים מישוריות שמנקזות מים מכל האזור. הן משלמות את המחיר על העובדה שבמהלך השנים לקחו נחלים – נחל יבנה ביבנה ונחל נועם בקרית גת (יובל של נחל לכיש) – ובמקום להפוך אותם לאתר טבע שהעיר בנויה סביבו, הכניסו אותם לתוך מובל בטון תת־קרקעי. כששיש הרבה גשם הנחל לא יכול להידחס לתוך התעלה הצרה, עולה על גדותיו ומציף את העיר.

"עברנו אירוע גשם חריג מאוד בעוצמה שלו. ההצפות הקשות היו במקומות שבהם המובלים סגרו את הנחלים. אפשר לתקן את הטעות ההיסטורית הזו"

"איזה דרדל'ה, זה ממש לא היה דרדל'ה", אמר ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לניהול נגד ומשאבי סביבה במשרד החקלאות, "עברנו אירוע גשם חריג מאוד בעוצמה שלו. לא ראינו דבר כזה בשנים האחרונות. ההצפות הקשות היו במקומות שבהם המובלים סגרו את הנחלים. אפשר לתקן את הטעות ההיסטורית הזו, בסוף זה עניין של עלויות.

"ב־2020 היה אירוע גשם מאוד גדול בנהריה, עם הצפות שעלו במותו הטראגי של מוטי בן שבת. אחרי זה הגיעה החלטת ממשלה לעשות שורה של צעדים בהשקעה של מאות מיליונים. עכשיו המצב בנהריה הרבה יותר טוב.

הצפות בחוף הים באשדוד בעקבות אירוע הגשם "ביירון", 10 בדצמבר 2025 (צילום: פלאש90)

"גם בגשם הנוכחי כל המערכות והסכרים שבנינו שם עבדו יפה. אנחנו בכיוון הנכון, אבל יש לנו פערים תקציביים מאוד גדולים. אם למשל באשקלון יש תוכנית לפתרון – האם מישהו ישקיע בזה עכשיו 120 מיליון שקל?"

בועז כהן הוא מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים שורק ולכיש – המרחב שבו התרחש רוב האקשן במהלך "ביירון". רשויות הניקוז אחראיות על השטחים שמחוץ לערים, אבל הן ומשרד החקלאות נכנסים בהדרגה גם לתוך הערים מתוך הבנה שטיפול בשיטפונות מחייב תכלול ותקציבים שלעירייה ממוצעת אין סיכוי להשיג.

"אנחנו כרשות ניקוז משתדלים לשמור על מרחב הנחל – מאה מטר מכל צד של נחל ראשי ו־50 מטר מכל צד של נחל משני", אומר כהן, "זה לא רק בשביל ניקוז, זה גם מעברים אקולוגיים לבעלי חיים. הבעיה היא שלחצי הפיתוח והבנייה לוחצים להצר ולהצר את הרצועה שליד הנחל עד שחלק מהנחלים הוכנסו במהלך השנים לתוך מובלים. בכל המקרים שעשו את זה יש בעיות.

"זה לא רק העבר. גם היום כשרמ"י רוצה להרחיב את קריית גת בערך פי ארבעה מהגודל הנוכחי שלה, חלק גדול מהבנייה מתוכננת צמוד לנחל לכיש"

"זה קרה באיילון, זה קרה בגעתון, ועכשיו בנחל נועם בקריית גת. הנחל לא הצליח להיכנס למובל וזרם לתוך העיר. הטבע יותר חזק מכל המתכננים".

כהן מספר על פרויקטים שהצליחו לצמצם משמעותית את סכנת ההצפות, למשל באשדוד שם בוצע פרויקט הנדסי בנחל לכיש בהשקעה של עשרות מיליונים: "אחרי אשדוד הדבר הבא שננסה להיכנס אליו זה קריית גת. זה סדר גודל של מאות מיליונים בשביל לתקן את מה שעשו שם. נעשה עבודה ראשונית לפחות כדי להציג תו מחיר".

הסופה "ביירון": סניף רמי לוי הוצף ביבנה | תיעוד

אורלי אלקלעי
קרדיט: סעיף 27א' pic.twitter.com/ZOLTHzM4Cj

— כאן חדשות (@kann_news) December 11, 2025

עולה ביוקר לתקן את טעויות העבר.
"זה לא רק העבר. גם היום כשרמ"י רוצה להרחיב את קריית גת בערך פי ארבעה מהגודל הנוכחי שלה, חלק גדול מהבנייה מתוכננת צמוד לנחל לכיש".

"הכול מתחיל מזה שלא מכירים בשיטפונות ובמשבר האקלים כמשבר לאומי", אומר אריק ליבוביץ', מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון, שגם הוא אירח כמה דרמות וטרגדיות בסערה האחרונה, "הגיע הזמן להתייחס לנחלים כאל תשתית לאומית בדיוק כמו חשמל וביוב. היום דורסים אותם.

"זה לא כמו שיש מתקן או קו מתח של חברת חשמל ואז לא מתקרבים אליו. את הנחל מסיטים ימינה ושמאלה ומכניסים לתוך תעלה. ברגע שהנחל יוגדר כתשתית לאומית עם אזור חיץ הוא יהיה יותר מוגן, יהיה לנחלים יותר מקום".

הנתון המפתיע ביותר בקשר ל"ביירון" – ובאותה עת המאכזב – היא העובדה שהוא כמעט לא הגיע לגליל העליון ולרמת הגולן

הנתון המפתיע ביותר בקשר ל"ביירון" – ובאותה עת המאכזב – היא העובדה שהוא כמעט לא הגיע לגליל העליון ולרמת הגולן. הקצה הצפון־מזרחי של ישראל, באופן מסורתי החלק הכי רטוב ועתיר חקלאות בארץ, ממשיך לפי שעה את מגמת הבצורת שחווה בחורף שעבר.

אם יש אזורים בארץ שעומדים כעת על 150% ואף 200% מממוצע הגשמים לתאריך, באצבע הגליל ובגולן תקועים באזור החיוג של שנת בצורת – 70%–80% מממוצע הגשמים שהיו אמורים לרדת עד עתה. החורף עוד צעיר, זה עוד יכול להשתנות, אבל המגמה מדאיגה.

אנשים צועדים ביום גשום וערפילי בקיבוץ מלכיה, סמוך לגבול עם לבנון, 10 בדצמבר 2025 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

"אין לנו את השקע הקפריסאי הרגיל שמוריד הכול בכינרת ובחרמון", אומר ד"ר גבעתי, "הכול הולך דרומה. האזור שבו הים הכי התחמם בין תל אביב לאשקלון מייצר את המיני־מונסונים האלה. כל הסירקולציה משתנה, אין את האוויר הקוטבי הקר שמגיע לצפון, ואז יש בצורת בצפון ובדרום יש גשם בגלל המפגש בין הים החם לאוויר.

"גם בערב הסעודית ראינו גשמים חזקים. אלה דברים לא רגילים. יש הרבה תופעות של שינוי. פתאום גל חום באוגוסט שלא אמור לקרות, ובספטמבר יורדים בנהריה 100 מילימטר, בנובמבר עוד היו 35 מעלות בבית דגן ולפני חנוכה סוגרים בדרום את הממוצע השנתי כאילו אנחנו במונסון במומביי – ועוד אומרים לי שזה חורף רגיל".