JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הקורא בקלפי: עכשיו כשכל המסכות נפלו | זמן ישראל
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

עכשיו כשכל המסכות נפלו

חברי הממשלה והכנסת מהקואליציה למדו היטב מהכהן הגדול טראמפ: אין שום משמעות למקום ולזמן, למסגרת ולכללים ● אפשר לצעוק ולהתבריין היכן שרוצים, ולא משלמים על כך מחיר ● לאנשי "העולם הישן" נותר רק להביט לשמיים ולקוות שהסערה תחלוף ● אלמוג כהן, חנוך מילביצקי ושמחה רוטמן כמשל ● פרשנות

ח"כ חנוך מילביצקי מוצא מהאולם על ידי מאבטחים במהלך ישיבת מליאה באולם הכנסת, 29 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
ח"כ חנוך מילביצקי מוצא מהאולם על ידי מאבטחים במהלך ישיבת מליאה באולם הכנסת, 29 בינואר 2024

סרטון אנימציה שמסתובב ברשתות מציג כתב חדשות המבקש את התייחסות הבית הלבן לגבי תכתובות אימייל המצביעות על עומק קשריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין. לתדהמת הכתב, דוברו של טראמפ מודה באשמה: "כן, הוא עשה את זה". "עשה מה?" תוהה הכתב שטרם הספיק להיכנס לפרטים. "הוא עשה הכול", מפטיר הדובר.

"אתם לא מתכוונים לנסות להכחיש את זה?" שואל העיתונאי, ומתקשה להסתיר את תדהמתו. "נה, אין טעם", מפטיר הדובר, ועובר ללהג על הנושא החשוב באמת: החנינה המסורתית לתרנגולי ההודו.

הפער המגוחך (והמבהיל) הזה בין העולם הישן (עיתונאי שדורש תשובות במסיבת עיתונאים) לעולם החדש (נשיא שלא מפריע לו שחושבים שהוא אנס ולא רוצה לבזבז על זה זמן) הופך את הסרטון הוויראלי למבט מפוכח על המציאות בעידן פוסט־אמת. אפשר להיתקל בתדהמה הזאת כמעט מדי יום ביומו בפוליטיקה ובתקשורת הישראלית.

הפער המגוחך בין העולם הישן לעולם החדש הופך את הסרטון הוויראלי על הבית הלבן למבט מפוכח על המציאות בעידן פוסט־אמת. אפשר להיתקל בתדהמה הזאת כמעט מדי יום ביומו בפוליטיקה ובתקשורת הישראלית

חנוך מילביצקי מנהל את ועדת הכספים. היועצת המשפטית שלצידו מנסה להחדיר רבע משפט מקצועי. לא משהו שנשמע מתריס מדי, בוודאי לא פוגעני. הנוהל המקובל הוא לכל הפחות לאפשר לה להביע הסתייגות ולתת דגשים משפטיים – למען הסדר הטוב, כמו שאומרים.

אבל מילביצקי מהסה אותה בפראות ובאלימות. מבחינתו, למקום ולזמן אין משמעות – כך היה נוהג במרכז הליכוד, בסיעה המקומית שהקים בפתח תקווה ואולי גם בבית: אני הדון, אני האדון. את השִּפחה של הוועדה. תשתקי כשאני מדבר. וגם כשאני לא מדבר.

היועצת – פגועה מן הסתם מיחס מיזוגני ובוטה, אך יותר מכל מביטול מעמדה המקצועי – מנסה בכל זאת לאחוז בקרנות המסורת: לבקש להשלים את הטיעון, להילחם על זכות קיומה כאשת מקצוע. בטון רגוע, בשפה מקצועית.

מילביצקי מתרצה לרגע, מבקש ממנה להשלים את דבריה, אך מייד מכה שנית. הפעם הוא כבר מעליב את כל "הייעוץ המשפטי", מכנה אותו בשמות, ונראה כמי שאיבד כל רצון בכבוד בסיסי והדדי. הוא הנשיא טראמפ שאינו טורח להכחיש משהו שממילא לא מעניין אותו ולתחושתו גם אף אחד אחר: ייעוץ משפטי זה קשקוש, סדרי עבודה הם סרח עודף. רק סחים ועיתונאים עוד עוסקים בהם.

שמחה רוטמן מגיע לראיון ב"יומן הבוקר" של "כאן רשת ב". מולו מראיין "מפעם", אריה גולן. ברדיו "103FM" ינון מגל וחיים לוינסון היו צוחקים איתו וצוחקים עליו, ואז צורחים איתו וצורחים עליו. ואז אולי גם נפרדים ממנו במפגן אוקסימורוני טיפוסי של חיבוק וטינוף מלכותי. ואז היו הולכים מכות ביניהם. ואז מתפייסים ומניחים תפילין יחד.

רוטמן מתייחס לאולפן כאל ועדת החוקה שאותה הוא מנהל (שגם אליה הוא מתייחס כאל בית המרזח הפרטי שלו): מבחינתו אפשר לזרוק את גולן החוצה. למה? כובע

אבל ב"כאן רשת ב" עדיין יש "סדר של ריאיון": שאלות ותשובות. ניסיון להבחין בין שחור ללבן במציאות כאוטית. גולן מבקש לעמת את רוטמן עם דברים חמורים במיוחד, ברורים ומוקלטים, שאמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולפיהם צריך לדרוס את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.

גולן מבקש התייחסות – רוטמן מייד קורא לו "שקרן". גולן אומר "יש הקלטה" – רוטמן מתחיל להשתולל בשידור. עכשיו אני אדבר, אתה משקר וכו'. ללא משחק מקדים, מאפס למאה.

לכאורה, התנהלות רדיופונית "מקובלת". אלא שרוטמן בעצם מתייחס לאולפן כאל ועדת החוקה שאותה הוא מנהל (שגם אליה הוא מתייחס כאל בית המרזח הפרטי שלו): מבחינתו אפשר לזרוק את גולן החוצה. למה? כובע. לו היה יכול, היו ניגשים עכשיו אנשי משמר "כאן רשת ב" ומוציאים אותו מהאולפן, לקול מחאתו ורגליו הבוטשות. לא מעניין אותו מה הוקלט או מה לא הוקלט. אני יצאתי בחמש.

למוחרת סמוטריץ' יעמוד מאחורי דבריו ולא יחזור מהם. יש הקלטה, יש וידיאו. אבל רוטמן עדיין יצא בחמש. בסיטואציה המתסכלת הנוכחית לא נותרה הרבה ברירה אלא להיצמד לטקסטים הישנים מפעם, כמו בדואי זקן, חרוש קמטים ומותש. להעמיד פנים שיש כללים ונורמות, ולפעמים אפילו לדבוק בשפה המליצית והמתייפייפת מלפני עשרות שנים.

כך גם בבית המשפט העליון, שהולך והופך לזירת הקרב של הליכודניקים הצווחנים. גם מבחינתם אין משמעות למקום, לזמן, למסגרת ולסדר. אין הבדל בין שוק הכרמל, מצודת זאב או בג"ץ – וכולם זירה להשתולל. טוענים שזה בגלל "הפריימריז", אבל אני חושב שמזמן כבר לא. יש פה מציאות חדשה.

באמצע הדיון בעניין סמכויותיו של מבקר המדינה קם לו סגן השר אלמוג כהן ומתחיל לצעוק. השופטת דפנה ברק־ארז מבקשת ממנו לעצור ולכבד את המקום. אלמוג אינו משיב לה, רק ממשיך להשתולל

באמצע הדיון בעניין סמכויותיו של מבקר המדינה קם לו סגן השר אלמוג כהן ומתחיל לצעוק. השופטת דפנה ברק־ארז מבקשת ממנו לעצור ולכבד את המקום. אלמוג אינו משיב לה, רק ממשיך להשתולל. לא כי הוא בריון ולא כי הוא אלים. כי הוא אלמוג. הוא לא מכיר אחרת.

בכנסת הוא הסתובב פעם עם מצלמת אייפון וצילם "שיגועים", כולל קולות של עיזים ליד ח"כים ערבים. בבית הספר הוא מן הסתם הדביק מסטיק או מכונת פלוצים לכיסא של המורה. לו יכול היה להגיע לברק־ארז היה מדביק גם לה.

ברק־ארז מבקשת להוציא את כהן או להורות לו לעזוב את האולם בעצמו. אבל מה שמרתק הוא דווקא השפה שבה היא משתמשת אחרי שהוצא. במקום להתרגז או לנזוף, היא מדברת אל הפרוטוקול (כלומר אל שר ההיסטוריה) בשפה המליצית ביותר האפשרית:

"חבל מאוד שהייתה הפרעה לסדרי הדיון, מכיוון שכאשר מוגשת בקשה מנומסת וסדורה בית המשפט קשוב לה. לא כן כאשר הדברים נעשים רק על מנת לפגוע בסדרי הדיון".

דוק חיוך קל נסוך על פניה של ברק־ארז. היא יודעת שזה כמעט מצחיק לדבר על "חבל" ו"בקשה מנומסת וסדורה" ו"בית המשפט קשוב" בהקשרים של בריונים כמו כהן. היא מבינה היטב שזה כמו להגיד לילד בן שלוש לאכול בפה סגור או להרחיק את האצבע מהאף. אבל היא מעדיפה להיאחז בקרנות בית המשפט, במקום להיסחף בזרם שישטוף אותה החוצה.

לברק־ארז נותרה רק האופציה להסתכל אל החלל הריק ולדבר על "בקשה מנומסת". עד שגם החלל הריק יגיד לה שהיא סתם משקרת. ושפעם ראשונה, שנייה, שלישית – צאי החוצה

אז נותרה לה רק האופציה להסתכל אל החלל הריק ולדבר על "בקשה מנומסת". עד שגם החלל הריק יגיד לה שהיא סתם משקרת. ושפעם ראשונה, שנייה, שלישית – צאי החוצה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 921 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 19 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

טראמפ: לבקשת ריאד, אבו דאבי ודוחה, השהיתי מתקפה גדולה נגד איראן שתוכננה למחר

אף שבג"ץ פסל את הדחת בהרב־מיארה, לוין אמר שמאז ההצבעה להדיחה הוא מחרים אותה וקרא לממשלה לנהוג כמותו ● דיווחים: התצהיר, שמסר הקצין שחקר את גופמן, יסייע לאחרון להתמנות לראש המוסד ● רחפן נפץ שחזבאללה שיגר פגע בשטח הארץ, בקרבת גבול לבנון ● צה"ל הודיע שכוחותיו תקפו והרגו באזור בעלבכ שבלבנון את מפקד הג'יהאד האסלאמי של אזור הבקעא

לכל העדכונים עוד 44 עדכונים

בחירות 2026 – על חודם של מאות קולות

ארבע שנים של מחאה מאומצת מתנקזות ליום אחד – יום הבחירות, ואנחנו עדיין ללא רוב מוצק. הגושים נראים קשיחים אבל האמת שונה. מאות בודדות של קולות יכולים לקבוע את גורל המערכה כולה, לדורות רבים.

האם ההיסטוריה ראתה דרמות כאלה? כן

בבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2000 – מדינת פלורידה הכריעה. פער של 537 קולות מתוך כ-6 מיליון מצביעים הכריע לטובת ג'ורג' בוש הבן הרפובליקאי מול לוחם איכות הסביבה הדמוקרטי אל גור.

נחום קשב הוא מהנדס תוכנה, מייסד חברת ktm. מתנדב סדרתי, פעיל בעמותות מחשבות של שלום (מנכ"ל לשעבר), בואונדבר דמוקרטיה, עמותת הצנחנים וידיד לחינוך מתמטי.

ד"ר גלית וידמן ששון היא בעלת דוקטורט בשפה וקוגניציה, מנחה, מאמנת ומפיצה של גישת תקשורת מקרבת בבית, בעיר ובמדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 888 מילים

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים
אמיר בן-דוד

"דמוקרטיה על ספסל הנאשמים"

סִפרו של ליאב אורגד, "דמוקרטיה על ספסל הנאשמים: משפט בשלוש מערכות" (דביר, אוניברסיטת רייכמן, 2026), נפתח בהבטחה לדיון סוקרטי המתיימר לבחון את השיטה הדמוקרטית על יתרונותיה וחולשותיה.

הכותב בחר לדון בנושא במסגרת של משפט פומבי החוזרת, ולו במידה מסוימת, אל המרחב האתונאי של שכנוע, הצגת טיעונים והכרעה ציבורית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,038 מילים

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

למקרה שפיספסת

מדינה בנסיבות מחמירות

פרשת תקיפתו ורציחתו של ימנו בנימין זלקה ז"ל מסעירה את הציבור הישראלי גם בימים בהם סערות אחרות פוקדות אותנו יום אחר יום, שעה אחר שעה, ומות חיילינו ורציחתם של אזרחינו הפכו למרבה הזוועה לעניין יומיומי. אתייחס לדברים בהקשר המשפטי הספציפי וזה הכללי יותר.

ישראל ידעה פרשות ומעשי רצח רבים מאוד, כשבשנים האחרונות חלה עליה תלולה במספר הרוצחים ובעיקר – הנרצחים (יש רוצחים שדמם של כמה קורבנות על ידיהם). ועדיין, אנו זוכרים מתוכם בעיקר את מעשי הרצח האכזריים ביותר, אלה שהדעת אינה יכולה להכיל והלב מתפקע מולם.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,139 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-1 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי

איך הפך שדה דב מרובע העתיד של ישראל לתיבת פנדורה ● הממשלה הודיעה שתפצה את העסקים הקטנים שייפגעו מעבודות המטרו. עכשיו באים? ● הספריות השיתופיות הן רעיון מקסים ומתברר שגם פופולרי ● וגם: בחולות קיסריה מסתתרת קתדרלה שעשויה מאצות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,771 מילים

הייתי המפקד הרוסי במשחק מלחמה. כך הבסתי את נאט"ו

חולשתה הצבאית של אירופה, היעדר כוחות זמינים בשטח והססנות פוליטית אפשרו לי לנצל את נקודות התורפה של הברית כדי לנתק את המדינות הבלטיות בתוך ימים ספורים ● בעקבות התרגיל, התברר עד כמה אירופה תהיה חשופה ופגיעה ביום שאחרי המלחמה באוקראינה

לכתבה המלאה עוד 1,935 מילים

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.