1
ביום שלישי, בתום עוד יממה סוערת שזימן החורף הנוכחי, האורות במשרדי השירות המטאורולוגי בבית דגן דלקו עד שעות הערב המאוחרות. השנה, יותר מתמיד, השירות מהווה חלק ממערך החירום הלאומי ופועל בתיאום הדוק עם המשטרה. באותן שעות החיפושים אחר הנער שנסחף למוות בנחל מודיעים היו בעיצומם, וכמה כבישים בדרום עדיין היו חסומים.
זו שנה דרמטית בנגב ובערבה: בכל החורף הקודם, מאוקטובר 24' עד מאי 25', היו רק ארבעה אירועי שטפון במדבר יהודה. מתחילת החורף הנוכחי – שלושה חודשים בלבד – כבר נרשמו שמונה אירועי שיטפון.
זו שנה דרמטית בנגב ובערבה: בכל החורף הקודם, מאוקטובר 24' עד מאי 25', היו רק ארבעה אירועי שטפון במדבר יהודה. מתחילת החורף הנוכחי – שלושה חודשים בלבד – כבר נרשמו שמונה אירועי שיטפון
אין רגע דל בחורף הזה: מנובמבר החם בהיסטוריה דילגנו במהירות ל"ביירון" והשבוע לסופת רוחות וגשמים שאולי לא הוענק לה שם של משורר רומנטי אבל בהחלט נתנה בראש.
השבוע סוף סוף הגשמים הגיעו במנה נדיבה גם לרמת הגולן וחדרו לאזורים הפנימיים של הארץ, שם החקלאות והאקוויפר המתינו להם בכיליון עיניים. למעט איים יבשושיים באזור צפת, מירון והגליל העליון, רוב שטחי המדינה קיבלו כיסוי יפה של גשמים מעל הממוצע לתאריך הנוכחי.
מבעד לגשם הנתונים מסתמנת מגמה מעניינת ומפתיעה, שבשירות המטאורולוגי עמלים בימים אלה על עבודת מחקר מסודרת שתסכם אותה: הפער בין הצפון והדרום בישראל בכל הנוגע לגשמים מצטמצם.
הנתונים מלמדים שב-40 השנה האחרונות יש מגמה איטית אך עקבית של ירידה בכמות הגשמים בצפון מזרח המדינה – גליל עליון וגולן – ועלייה מסוימת בדרום, בעיקר באזורים הסמוכים לחוף כמו אשקלון.
מבעד לגשם הנתונים מסתמנת מגמה מעניינת ומפתיעה, שבשירות המטאורולוגי עמלים בימים אלה על עבודת מחקר מסודרת שתסכם אותה: הפער בין הצפון והדרום בישראל בכל הנוגע לגשמים מצטמצם
"הפער הצטמצם בערך ב-25%", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, "וזה לא מקרי ולא עניין של שנה אחת. השנה זה מצב קיצוני שבו הדרום ממש השתווה לצפון, אבל זה רק סיגנל לתופעה מתמשכת".
למה זה קורה?
"ככל שהעולם מתחמם ובעיקר הים התיכון מתחמם, הגשם נעשה יותר עוצמתי וקצר טווח ומי שמקבל את רוב הגשם הם אזורי החוף והדרום.
"פעם רוב הגשמים היו מגיעים אלינו עם אוויר קר משקע קפריסין, היום הכיוונים של זרמי האוויר השתנו, נוצר שקע מקומי שנקרא 'שקע עזה', שנובע גם מזה שדרום הים התיכון, בגלל המבנה של קו החוף, מתחמם יותר מהחלק הצפוני שלו, והשקע הזה מייצר הרבה גשמים באזור החוף והנגב המערבי.
"מי שנפגע משינוי משטר הרוחות זה בעיקר האזור של החרמון. עברנו תחנה תחנה וראינו שבמרום גולן, אלרום, נמרוד, כל התחנות בגולן – כולן יורדות. זה לא מקרי".
"פעם רוב הגשמים היו מגיעים אלינו עם אוויר קר משקע קפריסין, היום הכיוונים של זרמי האוויר השתנו, נוצר שקע מקומי שנקרא 'שקע עזה' בדרום הים התיכון, והשקע הזה מייצר הרבה גשמים באזור החוף והנגב המערבי"
אם בדרום יש יותר גשם ובצפון פחות, זה סותר את הטענה הוותיקה שההתחממות תגרום לזחילה של המדבר צפונה.
"נכון. במידה מסוימת זה שובר את הקונספציה של המדבור. אם פעם קו המדבר של 250 מ"מ בשנה היה באזור בית קמה, היום יש יותר גשם בדרום ופחות גשם בצפון. מצד אחד קו המדבר נסוג, מצד שני אנחנו באמצע ינואר והכנרת עדיין חצי מטר מתחת לקו האדום".
השינויים האלה, שמתרחשים לנגד עינינו, משפיעים בראש ובראשונה על החקלאות. זה לא רק הגשם: הצפון חווה בשנים האחרונות הרבה פחות מנות קור שחיוניות להתפתחות הפירות הנשירים, ובחלק ממטעי הנשירים התנובה פוחתת בהתאם. מצד שני, יש פחות אירועי קרה קיצונית שפוגעת בפירות.
בדרום אמנם נהנים בחורף הזה ממנות יפות של גשם, אבל קשה לומר שהגחמות של האקלים עושות לחקלאות טוב: בנובמבר עדיין נרשמו בעוטף 38 מעלות, ובביירון ואירועי הגשם הבאים ניתכו כמויות משקעים אדירות בתוך כמה שעות. אירועי חורף קלאסיים עם גשמים שנמשכים יומיים-שלושה לא גרים כאן יותר.
השינויים האלה, שמתרחשים לנגד עינינו, משפיעים בראש ובראשונה על החקלאות. אירועי חורף קלאסיים עם גשמים שנמשכים יומיים-שלושה לא גרים כאן יותר, ולאור השינויים נדרש "תכנון חקלאות מחודש"
"אחת המסקנות של העבודה שלנו היא שלאור השינויים נדרש תכנון חקלאות מחודש", אומר גבעתי.
אפשר בכלל לתכנן משהו כשהכל כל כך כאוטי וקיצוני?
"שאלה טובה. יש כאלה שיגידו שצריך לפתח זנים עמידים לכל מזג אוויר, על זה עובדים במכון וולקני. בעוטף ובנגב גדלים תפוחי אדמה שבכלל הגיעו לכאן מפולין ואירלנד, אבל עובדה שגם ב-35 מעלות ו-400 מילימטר גשם מצליחים לגדל אותם. המחיר הוא שצריך הרבה מים ולמים יש עלויות.
"יש כאן שאלות של מדיניות, נצטרך הרבה טכנולוגיה מתקדמת, אבל מגמות ההקצנה ברורות. בינתיים עוד מצליחים לעשות כאן חקלאות בתנאים לא קלים, אבל במבט קדימה מתעוררות הרבה שאלות על ביטחון מזון ואיך מבטיחים אותו למדינת ישראל".
2
לומר שכל גבולות הטרלול והקווים האדומים נחצו זה כבר מזמן לא חדשות. ובכל זאת, למרות ששיאים שליליים נשברים כאן פעם בחמש דקות, נותרתי שמוט לסת נוכח הדברים שאמרה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, באולפן ערוץ i24: "כשטראמפ יסיים לטפל בענייני איראן", היא הביעה משאלה, "אולי הוא יעבור לטפל כאן בהפיכה נגד הדמוקרטיה של בג"ץ פה במדינת ישראל".
סילמן לא פירטה לאיזה שיטות טיפול היא מצפה מטראמפ: הפצצה של בית המשפט העליון? מעצר של יצחק עמית סטייל ניקולס מדורו, כולל הטרנינג? סיכול ממוקד של משמרות המהפכה, סליחה משמר בתי המשפט? העיקר שהמושיע מהבית הלבן לא ישכח לצייץ קודם לשרי ממשלת ישראל, שנאנקים תחת אגרוף הברזל של חונטת בג"ץ, "תחזיקו מעמד, העזרה בדרך".
מה עוד יש להגיד על ממשלה ששריה מזמינים בלי למצמץ מעצמה זרה להתערב בענייניה הפנימיים של המדינה ולחסל את מערכת המשפט? אזל מלאי המילים שהולמות את ההתרחשות הזו
מה עוד יש להגיד על ממשלה ששריה מזמינים בלי למצמץ מעצמה זרה להתערב בענייניה הפנימיים של המדינה ולחסל את מערכת המשפט. אזל מלאי המילים שהולמות את ההתרחשות הזו, ובכל זאת ראוי להתעכב על הדברים מכיוון שמדובר במי שנושאת בתואר השרה להגנת הסביבה.
אותה שרה שטוענת מתחילת הקדנציה שהיא נאבקת למען חוק אקלים ומגנה על הציבור מפני מזהמים, ועכשיו היא מזמנת למשימת הצלה את מכחיש האקלים מספר 1 בעולם, מי שהוביל השבוע את ארצות הברית לפרישה מרשימה ארוכה של מסגרות, ארגונים ואמנות בינלאומיות מחייבות בתחום הסביבה, מי שבונה את עתיד הכלכלה על מרבצי הנפט של ונצואלה ובאופן כללי מחזיק בראיית עולם צרה וילדותית לפיה הירוקים באשר הם הם אויבי הקידמה והאנושות.
למעשה, אם מישהו היה שולח לטראמפ מקבץ מהציטוטים הסביבתיים של סילמן מתחילת הקדנציה – למרבה הצער יותר ציטוטים ממעשים – ייתכן שהוא היה מגלה אותה ממשרדה לפני שהיה מטפל בשופטי בג"ץ.
השרה עידית סילמן: "כשטראמפ יסיים לטפל בענייני איראן, אולי הוא יעבור לטפל כאן בהפיכה נגד הדמוקרטיה של בג"ץ פה במדינת ישראל" pic.twitter.com/NHI3pevtjD
— עמיאל ירחי (@amiel_y) January 13, 2026
גם הצד השני של המשוואה לוכד את סילמן בסתירה צורמת: בתי המשפט היו לא פעם במהלך השנים (אם כי ממש לא תמיד), כולל לאחרונה בפסיקה שמחייבת את מפעלי ים המלח לשלם מאות מיליונים עבור המים שצרכו, מגיני הסביבה והציבור.
במקרים רבים שבהם הגנו על הסביבה השופטים קיבלו את עמדתו של משרד ממשלתי אחד שבוודאי מוכר לסילמן – המשרד להגנת הסביבה, שהתייצב לא פעם בצד של ארגוני הסביבה מול משרדי ממשלה אחרים.
כשסילמן מייחלת לריסוק בג"ץ היא בעצם מייחלת להחלשת המשרד שבראשו היא עומדת, לפגיעה אנושה בסביבה, לכוחות גדולים שמונעים מאינטרסים כלכליים צרים שיוכלו לפגוע בלי מעצורים בבריאות הציבור
כשסילמן מייחלת לריסוק בג"ץ היא בעצם מייחלת להחלשת המשרד שבראשו היא עומדת, לפגיעה אנושה בסביבה, לישראל שבה כוחות גדולים שמונעים מאינטרסים כלכליים צרים יוכלו לפגוע בלי מעצורים בבריאות הציבור, בסביבה ובטבע.
במדינה מתוקנת, אחרי אמירה כזו הייתה עולה מאליה השאלה – איך זה שראש הממשלה עדיין לא פיטר אותה. בישראל, נותר רק לתהות: למה בעצם היא מתעקשת להישאר במשרד שהיא לא מאמינה בו?
3
הגשמים האדירים שירדו בתקופה האחרונה בחבל לכיש – ביום שלישי השבוע הוא עמד בראש טבלת המשקעים הארצית עם שיא של עשרות שנים – הפכו את סכר אדוריים לאטרקציה. מדובר בסכר שנבנה על ידי קק"ל על אפיק נחל אדוריים בתוך יער אמציה לטובת אגירת מי שיטפונות בחורף.
בשנים האחרונות הוא ניצב רוב הזמן יבש ועצוב, אך בשבועות האחרונים הסכר יצר אגם גדול ומרשים ותמונת נוף שמזכירה מקומות אחרים.
הגשמים האדירים שירדו בחבל לכיש הפכו את סכר אדוריים השכוח לאטרקציה. בשנים האחרונות הוא ניצב רוב הזמן יבש ועצוב, אך בשבועות האחרונים הסכר יצר אגם גדול ומרשים ותמונת נוף שמזכירה מקומות אחרים
האזור שבקרבת הסכר מרושת בשבילים, מומלץ לחצות את הנחל (בלי להסתכן, תלוי במצב הזרימה) ולטפס על הגבעות שמציעות ים של שלווה ותצפיות יפות. במרחק כמה דקות נסיעה מהסכר משתרעת שמורת גבעות גד, עם מסלול מעגלי נינוח של מספר קילומטרים.
זו פינה נשכחת למדי של המדינה, שבעונה הזו, בעיקר השנה, הכל בה ירוק וצלול להפליא. מהרו לפני שייגמר. פשוט שימו בווייז – סכר אדוריים/שמורת גבעות גד.
4
אם יש להקה, למה לא מפלגה?
בדרך כלל דורבנים לא פעילים בשעות היום, אבל הגשמים החריגים שירדו ביום שלישי בירושלים כנראה אילצו אותם לצאת מהמאורה ולהתמקם בכנסת בנקודה אסטרטגית – בין לשכתה של ח"כ מירב כהן מיש עתיד (שצילמה את התמונה) לחדר של סיעת ש"ס.
בדרך כלל דורבנים לא פעילים בשעות היום, אבל הגשמים החריגים שירדו ביום שלישי בירושלים כנראה אילצו אותם לצאת מהמאורה ולהתמקם בכנסת
לפי עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע, הדורבן ההודי הוא המכרסם הגדול ביותר שחי בירושלים, עם חיבה מיוחדת למוקדי השלטון – הכנסת ובית המשפט העליון.
![דורבן שנמצא בכנסת, ינואר 2026 (צילום: ח"כ מירב כהן)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/01/IMG-20260113-WA0054-1024x640.jpg "דורבן שנמצא בכנסת, ינואר 2026 (צילום: ח"כ מירב כהן)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו