בתוך בסיסי צה"ל מסתתר מטמון. אלפי דונמים, אם לא רבבות, של קרקע לא מנוצלת. "אפשר להשתגע מזה", אומר גורם בתחום הסביבה, "בכל הארץ מחפשים בנרות כל מטר פנוי שאפשר לשים עליו פאנלים סולאריים, בלית ברירה פוגעים בשטחים פתוחים ובבעלי חיים, דורסים את החקלאות – ובאותו זמן בתוך המחנות יש שטחים עצומים שלא עושים איתם כלום. איפה ההיגיון?"

ואכן, ככל שהמרוץ לעבר אנרגיית השמש תופס תאוצה והניסיון לעמוד ביעדים הממשלתיים (30% ב־2030, כפליים מהמצב הנוכחי) עולה מדרגה, הקרקע במדינה הצפופה במערב הופכת למשאב נדיר ומייצרת סביבה מחלוקות קשות. באותו זמן, בתוך בסיסי צה"ל משתרעים שטחי ענק שרק ממתינים שיפיקו מהם תועלת.

"השטחים בתוך הבסיסים יכולים להיות גיים צ'יינג'ר מטורף", אומר גורם בתחום האנרגיה, "יש שם פוטנציאל לאלפי מגהוואט, וזה WIN-WIN-WIN: אין שם צבאים, אין חיות ואין טבע שהפגיעה בהם תקפיץ את הירוקים. הם ממילא נמצאים בתוך הבסיס, וחלק מהבסיסים, למשל תל נוף, נמצאים במרכז הארץ קרוב לריכוזי האוכלוסייה, אז אפילו לא יהיה צורך להוליך את החשמל למרחקים".

"בין רמ"י לבין הצבא יש הרבה מחלוקות כמו מי ממכרז את השטח, מי ירוויח ממכירת החשמל, מה הייעוד של הקרקע. אלה דברים מהותיים אבל אפשר לפתור אותם"

התובנה הזו התניעה עוד לפני המלחמה תהליך עבודה בציר משולש שכלל את צה"ל, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד האנרגיה. מאז התקיימו אינספור דיונים, אבל תוצאות בשטח, בינתיים, אין. המלחמה מטבע הדברים לא סייעה לפרויקט הענק להתקדם בקצב המצופה, אבל לפי גורם שעוקב אחרי התהליך אי אפשר להטיל הכל על המלחמה.

"בין רמ"י לבין הצבא יש הרבה מחלוקות כמו מי ממכרז את השטח, מי ירוויח ממכירת החשמל, מה הייעוד של הקרקע", אומר הגורם. "אלה דברים מהותיים אבל אפשר לפתור אותם. כולם צריכים להתפשר ויפה שעה אחת קודם. בינתיים זה פשוט תקוע".

לוח סולארי בבסיס צבאי (צילום: דובר צה"ל)

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, שמובילה את המהלך מול מערכת הביטחון, סבורה שהתיאור הזה מוגזם. "יש הסכמות על הרבה דברים", היא אומרת, "לכולם ברור שצריך למקסם את הפוטנציאל של הקרקע בתוך הבסיסים. נקודת המוצא שלנו היא שצריך לתת מענה לצרכים האנרגטיים של הצבא ובנוסף להוציא חשמל למשק האנרגיה.

"זה משרת המון תכליות, כולל צמצום הצורך להציף בפאנלים את השטחים החקלאיים כשבתוך הבסיסים יש המון שטחים מופרים. משרד הביטחון מצידו רואה המון תועלת במתן מענה לצרכים האנרגטיים שלו שהולכים וגדלים".

ואחרי שיכסה את הצרכים של עצמו, יוכל למכור את החשמל לחברת החשמל.
"הכסף הוא נושא לדיון. משרד הביטחון קיבל מהמדינה קרקעות לצורך ניהול בסיסים, יש משטרים אחרים שבהם הצבא הוא גם שחקן כלכלי. אנחנו מציעים מתווה שייתן למשרד הביטחון מענה בניצול האנרגיה אבל לא יהפוך אותו לזה שמוכר אותה.

"השאלה היא אם אנחנו רוצים שהצבא יתחיל למסחר את הקרקע, בהינתן שהוא תופס את נתח הקרקעות הגדול במדינה. השאלה אם הצבא צריך לעשות עסקים כלכליים מקרקע ואנרגיה זו שאלה לא בירוקרטית, אלא מהותית"

"השאלה היא אם אנחנו רוצים שהצבא יתחיל למסחר את הקרקע, בהינתן שהוא תופס את נתח הקרקעות הגדול במדינה. השאלה אם הצבא צריך לעשות עסקים כלכליים מקרקע ואנרגיה זו שאלה לא בירוקרטית, אלא מהותית".

ואני מבין שעל השאלה הזו לכם ולמערכת הביטחון יש תשובות שונות.
"יש תהליך עבודה שבסופו אני מקווה שנוכל לצאת לדרך משותפת, לתת מענה לצרכים לא באופן שבו משרד הביטחון ימכור חשמל בשוק החופשי. יש הסכמה שהאינטרס הלאומי הגדול הוא שהקרקע תהיה מנוצלת.

שדה פאנלים סולאריים בדרום הארץ (צילום: משה שי/פלאש90)

"איזה גורם מדינתי ימכור את החשמל בסוף? רמ"י זה המדינה ומשרד הביטחון זה המדינה. הרי בכל מקרה זה הולך לכיסוי הגירעון. מי יגזור את השני שקלים כשזה מדינה וזה מדינה, זה לא מה שיפיל את העסק".

הניסיון מלמד שזה בדיוק מה שיכול להפיל. אם לצה"ל לא יהיה תמריץ כלכלי לא בטוח שהוא ייכנס לפרויקט הזה.
"ברור שצה"ל ומערכת הביטחון ירוויחו וייהנו מזה בכל מקרה. השאלה היא אם הם יהיו היחידים שייהנו. בתוך הדבר הזה יש  ספקטרום. האם זה נכון שצה"ל יקים עסק אנרגיה ויהפוך להיות עוד 'אנלייט' (חברת אנרגיה סולארית מובילה, א"ל) במדינת ישראל? לא. אנחנו מנסים למצוא את נקודת האיזון".

כרגע כל הצדדים נמצאים בהמתנה לעבודה שנעשית במערכת הביטחון למיפוי פוטנציאל השטחים שבהם ניתן להפיק אנרגיה סולארית בבסיסי צה"ל. ברגע שמערכת הביטחון תחזור עם מספר, אפשר יהיה לתרגם את הדונמים למגהוואטים ולנסות להגיע להסכמות על חלוקת השלל.

כרגע אנחנו מחכים לראות את הנתונים שהבדיקה של צה"ל מעלה ומקווים שנוכל לצאת לדרך", אומרת אפריאט, "דובר על זה שזה ייקח כמה חודשים, אנחנו מנסים להאיץ את זה

עוד גורם מעכב: בעקבות המלחמה יש שינויים מסוימים בתפיסת השטח וההתגוננות בחלק מבסיסי צה"ל, שמשפיעים על מצאי הקרקעות הפנויות.

כדי למקסם את התועלות עד הסוף, החזון כולל גם מתקני אגירה צמודים לכל שדה סולארי בבסיסי צה"ל, שייתנו לצבא גיבוי בשעת חירום של ניתוק מהרשת, ובשאר הזמן יאפשרו לרשת החשמל הארצית גמישות ומרחב תמרון.

לוחות סולאריים על גג בבסיס צבאי (צילום: דובר צה"ל)

"כרגע אנחנו מחכים לראות את הנתונים שהבדיקה של צה"ל מעלה ומקווים שנוכל לצאת לדרך", אומרת אפריאט, "דובר על זה שזה ייקח כמה חודשים, אנחנו מנסים להאיץ את זה".

"כדאי לזכור שהדבר הזה דורש סנכרון", אומר גורם בתחום. "קח למשל את בסיס חצרים, אפשר לייצר שם כמה מאות מגהוואטים. זה אירוע מטורף, אי אפשר להזרים כמות כזו של חשמל לרשת מעכשיו למחר בבוקר, צריך לבנות רשת הולכה לדבר כזה".

המספרים הגדולים נמצאים על הקרקע, אבל במחנות צה"ל לא חסר שטח גם על הגגות, שלפי הערכות יכולים להניב כמה עשרות ואפילו כמה מאות מגהוואטים. בשביל להתקין פאנלים על הגגות לא צריך להגיע להסכמות עם רמ"י או עם כל גורם חיצוני אחר – צריך פשוט לעשות.

ובימים אלה אכן מקודמים במחנות צה"ל כמה פרויקטים סולאריים על הגגות שמגיעים לכמה עשרות מגהוואט. שנאמר, מוטב מאוחר.

המספרים הגדולים נמצאים על הקרקע, אבל במחנות צה"ל לא חסר שטח גם על הגגות, שלפי הערכות יכולים להניב כמה עשרות ואפילו כמה מאות מגהוואטים. בשביל להתקין פאנלים לא צריך להגיע להסכמות עם רמ"י

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם את נושא ההתייעלות בכלל וההתייעלות האנרגטית בפרט באמצעות תוכנית רב־שנתית, המובילה הרחבה משמעותית של תחום האנרגיה המתחדשת כחלק מיצירת ביטחון אנרגטי. התוכנית כוללת בין היתר החלפת מערכות ישנות במערכות חדשניות החוסכות באנרגיה.

"בתחום האנרגיה המתחדשת, צה"ל פורס מערכות בהתאם לאסדרות השונות של רשות החשמל ומתכנן פרויקטי ייצור חשמל ואגירה מאנרגיות מתחדשות, ביניהם לוחות סולאריים.

פאנלים סולאריים במתחם ייצור חשמל פוטו־וולטאי ביינצ'ואן, שבצפון־מערב סין, 9 ביולי 2024 (צילום: AFP)

"צה"ל פועל בשיתוף פעולה עם רמ"י להסרת חסמים והרחבת המענה בבסיסיו בהלימה עם הצרכים הביטחוניים, ככל שיידרשו תיאומים עם רמ"י הם יתבצעו כנדרש ובהתאם לנהלים.

"במקביל, צה"ל ומשרד הביטחון פועלים להסרת חסמים נוספים, לרבות שדרוג רשת הולכת החשמל הארצית".