ביום חמישי האחרון התיישב ענן כבד על צפון רמת הגולן. טווח הראייה הגיע למטרים ספורים לכל היותר. באנדרטת "עוז 77", שמנציחה את לוחמי הגדוד שנפלו בקרב על עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים, היה צריך לעמוד ממש צמוד לשלט הזיכרון כדי להבחין בנתון מצמרר: רשימת שמות החללים החדשים שהצטרפו ב־7 באוקטובר 2023 ארוכה יותר מזו של חללי המלחמה ב־1973.
את עמק הבכא עצמו כלל אי אפשר היה לראות מעמדת התצפית שבדרך כלל מספקת נוף מרהיב. הוא נעלם לחלוטין בתוך הערפל הסמיך.
בחלקה הדרומי של רמת הגולן כבר ניתן היה לראות פיסות שמיים, וגם את המרחבים הירוקים שזכו סוף סוף, אחרי שנת הבצורת הקשה ביותר במאה האחרונה, במנה הגונה של גשם.
המרחבים הללו, חלקם טבעיים וחלקם חקלאיים, עומדים בימים אלה במרכזה של מחלוקת עזה, שלמרבה האירוניה מעמתת בין ירוק לירוק: האם הם יישארו מרחבי טבע פתוחים, או שמא יכוסו בפאנלים סולאריים
המרחבים הללו, חלקם טבעיים וחלקם חקלאיים, עומדים בימים אלה במרכזה של מחלוקת עזה, שלמרבה האירוניה מעמתת בין ירוק לירוק: האם הם יישארו מרחבי טבע פתוחים, או שמא יכוסו במרבדים עצומים של פאנלים סולאריים שיספקו לישראל חשמל מהשמש.
"בזמן האחרון רואים פה שטף מטורף של תוכניות", אומרת טלי קדמי, רכזת תכנון תשתיות ואנרגיה בחברה להגנת הטבע, "אני חברה בוועדת התכנון, היתה ישיבה משעה 09:00 עד 15:00 רק על תוכניות של אנרגיה אגרו־וולטאית (פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים, א"ל).
"תוכנית אחרי תוכנית אחרי תוכנית עולות לאישור, יש תוכניות של 200 דונם ויש של 500 דונם. ומאשרים את כל התוכניות בלי שאנחנו יודעים מה המשמעות".
אגרו־וולטאי, שדות שבהם מגדלים בצל וחשמל בו בזמן, הם הדבר החם. חלק ניכר מהשטחים הפתוחים ברמת הגולן הם שטחי אש, ולכן אין הרבה מקום לשדות סולאריים קרקעיים רגילים. אבל בדרום הרמה יש חקלאות בשפע, חלקה בסמיכות לגבול עם סוריה.
קדמי: "כדי לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת של הממשלה וכדי לאפשר ליישובים המרוחקים מקור הכנסה, רשות מקרקעי ישראל הקצתה מאות דונם סולאריים לכל יישוב בקו העימות. אחרי 7 באוקטובר עוד הגדילו את המכסה. רק ברמת הגולן, זה אומר כ־20 אלף דונם שהם פוטנציאל להתכסות בפאנלים סולאריים.
"ליישובים, שהפרנסה שלהם מהצימרים נפגעה אנושות, נדלקו העיניים ואמרו יאללה נלך על זה. כולם פה מחפשים עכשיו בנרות שטחי חקלאות. גם אין מספיק מקום על קווי ההולכה אז כל אחד רוצה להיות הראשון שיתפוס את המקום ברשת. זה פשוט מרוץ משוגע".
הבעיה היא שעד כה הצטבר מעט מאוד ידע על ההשפעות של הפאנלים על הגידולים החקלאיים השונים, ובעוד משרד החקלאות מקדם באיטיות פיילוטים וחלקות ניסוי, השטח לא מחכה ושועט קדימה
פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים זה לכאורה הטוב מכל העולמות, גם חשמל נקי וגם מזון מקומי בכרטיס אחד. בלקסיקון האנרגטי זה נקרא דו־שימוש, ובמדינה שבה הקרקע היא משאב כל כך מצומצם, לנצל אותה פעמיים זה פתרון מתבקש.
הבעיה היא שעד כה הצטבר מעט מאוד ידע על ההשפעות של הפאנלים על הגידולים החקלאיים השונים, ובעוד משרד החקלאות מקדם באיטיות פיילוטים וחלקות ניסוי, השטח לא מחכה ושועט קדימה. "בזמן שבעולם אגרו־וולטאי זו טכנולוגיה בראשיתית", אומרת קדמי, "בארץ כבר מקדמים את זה בריצת אמוק".
החברה להגנת הטבע לא אמונה על הגנת החקלאות בישראל, אבל לדברי קדמי להפיכה של כרם יין לכרם סולארי יכולות להיות השלכות שכלל לא נבחנו על המערכת האקולוגית ועל חיות הבר – וזה כבר בהחלט עניינה של החברה להגנת הטבע וגם של רשות הטבע והגנים שמשתפת איתה פעולה בקרב הבלימה שמתנהל ברמת הגולן.
קדמי: "אחד החששות שלנו הוא הגידור. ברגע שלחלקה חקלאית נכנסים פאנלים נכנס גם עניין ביטוחי, ובהחלט ייתכן שחברת הביטוח תדרוש מהחקלאי להקים גדר שיוצרת קיטוע של השטח. שטחי הגד"ש (גידולי שדה, א"ל) בדרום הרמה הם השטחים שהצבי הארץ ישראלי – שהוא מין בסכנת הכחדה – מאוד מאוד אוהב.
"הספירה האחרונה של רשות הטבע והגנים הראתה שיש התאוששות קלה של אוכלוסיית הצבאים באזור, ועכשיו באים ומציבים להם ארבעה שדות סולאריים בלב שטח המחייה שלהם. הצבי צריך לראות למרחוק, הוא חיה נטרפת שצריכה לדעת מראש לאן לברוח. כשבמקום שטח פתוח הוא רואה שדה של פאנלים שיבשת לו את כל המרחב".
"הספירה של רשות הטבע והגנים הראתה שיש התאוששות קלה של אוכלוסיית הצבאים באזור, ועכשיו באים ומציבים להם ארבעה שדות סולאריים בלב שטח המחייה שלהם"
לצורך ההמחשה, קדמי מציגה על מסך הטלפון שלה את תיעוד תצפיות הצבאים באזור בחודשים האחרונים. כל נקודה ורודה מייצגת צבי שנצפה בשטח. בדיוק במקום שבו עומדים לקום שדות סולאריים, המסך מלא נקודות ורודות צפופות.
בלב אחד השטחים האלה – בין מושב נוב ומושב רמת מגשימים לגבול עם סוריה – נמתחת דרך אספלט צרה. בקצה הדרך שוכן מוצב צבאי, ומשני צידיה המון ירוק, עד קו האופק. "כל מה שאתה רואה כאן יכוסה בפאנלים", אומרת קדמי, "מימין לכביש זה תת"ל (תוכנית תשתית לאומית) 173 – אלפיים דונם, ומשמאל תת"ל 204 – 1,800 דונם".
קצת דרומה משם, לא רחוק ממושב מיצר, נחתו בלב המרחבים הירוקים מאות עגורים שמקדמים את פנינו בקונצרט של קריאות קולניות. גם כאן מתוכנן שדה אגרו־וולטאי רחב ידיים. מעל מטעים צריך להציב פאנלים גבוהים, מעל גידולי שדה צמודי־קרקע אפשר להסתפק בנמוכים.
המקבץ הגדול של תוכניות לשדות סולאריים ממוקם בדרום הרמה, אבל כזכור גם בצפון מקודמת תוכנית לשדה עצום בשטח עמק הבכא. לאחרונה התקיימה פגישה בין שר האנרגיה אלי כהן לאביגדור קהלני, שהתייצב להגנת מורשת הקרב שהכניסה אותו להיסטוריה, וכהן הבטיח שהמורשת לא תיפגע. איך האמירה הזו תתורגם לשטח? זה עדיין לוט בערפל סמיך בערך כמו זה שכיסה את העמק השבוע.
לכל פרויקט סולארי כשלעצמו יש רציונל ואולי גם הצדקה, אבל כשמביטים על מפת מיזמי התשתית המתוכננים ברמת הגולן אפשר לקבל מחנק קל: קווי הולכת חשמל, טורבינות רוח, מתקני אגירה, מחצבות, מאגרי מים, וכאמור פאנלים סולאריים. האם הטבע לא ילך לאיבוד בתוך כל זה?
"החברה להגנת הטבע אולי רוצה שכל הפאנלים יהיו על הגגות של בניינים בתל אביב, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים הכל מהכול"
במשרד האנרגיה מעדיפים לא להיכנס לעימות חזיתי עם החברה להגנת הטבע, אבל מתקשים להסתיר את האכזבה. אנשי המשרד, שבשנים האחרונות מקדמים בכל הכוח את האנרגיות המתחדשות והשמש בראשן, ציפו לראות את ארגוני הסביבה מתייצבים לימינם. מה יותר סביבתי מאנרגיית שמש? מתברר שזה לא כל כך פשוט.
היעד הלאומי ל־2030 עומד על 30% אנרגיות מתחדשות, שזה כפליים מהמצב הנוכחי. הכפלה בתוך חמש שנים זה משהו שלא הולך ברגל, ובדיון שנערך לאחרונה ברשות החשמל אף הועלתה האפשרות להציב יעד שאפתני של 40% בעוד עשור – 2035.
כדי להתקרב אל היעד הזה, קל וחומר להגיע אליו, יהיה צורך לרוץ עם האנרגיה הסולארית בכל אפיק אפשרי – על הגגות, על בתי קברות, על חניונים, על מחלפים, וגם על חלקות חקלאיות.
"להגיד שכל הרמה תהפוך לתשתיות הנדסיות זו הגזמה גדולה", אומר גורם בתחום האנרגיה, "החברה להגנת הטבע אולי רוצה שכל הפאנלים יהיו על הגגות של בניינים בתל אביב, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים הכל מהכול. יש תכנית של 100 אלף גגות סולאריים, שאם תוגשם היא תניב 1,500 מגהוואט, אבל כדי להגיע אל היעד צריך עוד הרבה אלפים.
"נדמה ששכחנו שמשבר האקלים פוגע לפני הכל בטבע ובבעלי החיים, וכשאנחנו מייצרים אנרגיה נקייה אנחנו מגינים עליהם. צריך להבין שהפאנלים על הגגות הרבה יותר יקרים מאשר על הקרקע, באוצר לא מפסיקים להזכיר את זה, וזה המרכיב הראשון שהאוצר ישמח להוריד".
השורה האחרונה היא בעצם ליבת הקונפליקט: פאנלים על הקרקע זו אנרגיה זולה, על הגגות זו אנרגיה יקרה שמחייבת סבסוד מהמדינה
השורה האחרונה היא בעצם ליבת הקונפליקט: פאנלים על הקרקע זו אנרגיה זולה, על הגגות זו אנרגיה יקרה שמחייבת סבסוד מהמדינה.
באוצר היו שמחים לראות את כל הקרקע במדינה מתכסה בפאנלים ולעזאזל הטבע, בחברה להגנת הטבע רוצים לראות את המדינה מסתערת על כל הגגות, החניונים ומגרשי הספורט, ורק אחרי שאלה ימוצו לשקול שדות על הקרקע ובשטחים הפתוחים; ומשרד האנרגיה לכוד בין הפטיש לסדן, מנסה לקדם הכל במקביל וחוטף מכל הכיוונים.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "על מנת לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת של מדינת ישראל ולקדם את פריסת האנרגיה הסולארית, משרד האנרגיה והתשתיות מקדם יוזמות חדשות להקמת מתקנים סולאריים בדרום רמת הגולן.
"בהתאם להחלטות ממשלה שניתנו בנושא, אושרו לאחרונה מספר פרויקטים שצפויים לשלב בין חקלאות לאנרגיה סולארית, זאת כחלק ממגמת האגרו־וולטאי המתפתחת. הפרויקטים מתבססים על רשת ההולכה שתוכננה ואושרה במסגרת תוכנית הפיתוח הארצית, ומקודמים תוך שמירה על איזון בין הצורך הדחוף להרחבת ייצור האנרגיה הנקייה לבין החשיבות בהגנה על ערכי טבע, נוף וסביבה".
"אם המדינה רוצה שיישאר לנו טבע, היא צריכה להכניס את היד לכיס. הגיע הזמן שנכיר בכך שגם הטבע הוא תשתית לאומית חיונית"
"אנחנו בעד אנרגיות מתחדשות", אומרת קדמי, "אבל יש פה משהו לא מידתי. המרחב של הגולן הוא נוף פתוח, אקולוגיה, תיירות ומורשת. זה המקום שאנחנו יכולים לצאת אליו, לנשום אוויר, לראות טבע, להירגע. אם כל התוכניות יתממשו כל זה ישתנה לחלוטין. נהפוך את הספארי של ישראל למרחב של מתקנים הנדסיים, וזה יהיה שינוי בלתי הפיך".
אבל זו הדרך הכי זולה לייצר חשמל ירוק.
"אם המדינה רוצה שיישאר לנו טבע, היא צריכה להכניס את היד לכיס. הגיע הזמן שנכיר בכך שגם הטבע הוא תשתית לאומית חיונית. למה לות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) מגיעים רק מתקנים הנדסיים? הגיע הזמן שאפשר יהיה להגיע לות"ל גם עם שמורת טבע".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנורמת הגולן מיותרת להפקת חשמל, חלק ניכר מהשנה מעונן וגשום שם.
במדינה כפוכה כמו ישראל מקדמים שם כיסוי בפאנלים למרות שהרמה שטח ירוק עתיר מסלולי טיולים…
לעומת זאת בדרום עתיר השטחים העצומים ללא ישובים וירק שם אין אינטרס ומחשבה כיצד לקדם…
אולי זה פוליטי?
רק שואל…
חבל שמחפשים את הדרך הקלה, הקצרה והזולה. איבדנו כבר הרבה טבע עד היום, בקרוב הילדים והנכדים שלנו ישארו לבני עור, רק מפני שאור השמש נמכר לאנרגיה. צודקים האומרים שיש לנצל תחילה את כל השטחים בתחומי העיר והיישובים, לפני שמונעים מהצבי לאבד את מקומו, ואנו נאבד את החיים שאיתנו.