סעודיה והאמירויות נגד טראמפ 

השבוע, בצעד חסר תקדים, הודיעו סעודיה ואיחוד האמירויות שלא יאפשרו לצבא ארה"ב לתקוף את איראן משטחן. שתי המדינות המפרציות חלוקות על עניינים רבים כגון עתידה של תימן, סומליה והיחסים עם ישראל, אך ככל הנראה – מאוחדות בסוגיית המלחמה האפשרית של ארה"ב נגד איראן.

ריאד ואבו דאבי לא הפכו בין לילה לבעלות בריתה של טהרן, רחוק מכך. אמנם, בשנים האחרונות שתיהן הידקו יחסים עם הרפובליקה האיראנית, אך המחלוקות והאיבות נותרו עמוקות ביותר.

יחד עם זאת, המנהיגים של שתי המדינות המפרציות החשובות ביותר מודאגים מהמהלך האפשרי של טראמפ נגד איראן ואינם מסתירים זאת.

בצעד חסר תקדים הודיעו סעודיה והאמירויות שלא יאפשרו לצבא ארה"ב לתקוף את איראן משטחן. המדינות המפרציות החשובות ביותר מאוחדות בדאגתן מהמלחמה האפשרית של ארה"ב נגד איראן, ואינן מסתירות זאת

לפי הפרסומים, הן הובילו את מאמצי ההשפעה של הרגע האחרון בתחילת ינואר, כאשר טראמפ שקל לתקוף את איראן, וכעת – כאשר צי של ספינות קרב אמריקאיות כבר נמצא באזור – הן ממשיכות בקו הזה.

נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" באוקיינוס ההודי, 22 בינואר 2026 (צילום: Mass Communication Specialist Seaman Angel Campbell/U.S. Navy via AP)

בבירות ערב, לא רק באבו דאבי וריאד, חוששים מכך שהמתקפה של טראמפ, רחבה ככל שתהיה, לא תוביל להתמוטטות המשטר האיראני שינסה להתגונן בכל כוחו, ויתנהג כמו חיה פצועה שלא רואה אף אחד ויורה לכל הכיוונים.

בעבר האיראנים כבר איימו על אמירויות וסעודיה, ואף תקפו – באמצעות הפרוקסי שלהם – את שדות הנפט בסעודיה ומטרות מסויימות באיחוד נסיכויות המפרץ.

בבירות ערב, לא רק באבו דאבי וריאד, חוששים מכך שהמתקפה של טראמפ לא תוביל להתמוטטות המשטר האיראני שינסה להתגונן בכל כוחו, ויתנהג כמו חיה פצועה שלא רואה אף אחד ויורה לכל הכיוונים

מה יקרה במידה וטהרן תותקף על ידי טראמפ? האם האיראנים יספיקו להמטיר אש וגופרית על שכניהם ולמחוק כמה שכונות בדובאי, אבו דאבי, מנאמה או ריאד?

שלט חוצות אנטי-אמריקאי המציג נושאת מטוסים פגועה עם מטוסי קרב מושבתים על סיפונה, בטהרן, איראן, 25 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

מלחמת "הכל בכל" במזרח התיכון אינה משתלבת היטב בחזונם של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ויריבו-ידידו – השייח' מוחמד בן זאיד האמירתי.

הסעודים כבר עכשיו מתמודדים עם האטת התוכניות שלהם בהקשר של "חזון 2030" האמביציוזי. מלחמה אזורית רחבת היקף עלולה להחריב את החזון הזה ולקבור את התוכניות הסעודיות למודרניזציה וליברליזציה הכלכלית והחברתית, עליהן חולם מוחמד בן סלמאן.

מלחמת "הכל בכל" במזרח התיכון אינה משתלבת היטב בחזונם של יורש העצר הסעודי בן סלמאן ויריבו-ידידו השייח' מוחמד בן זאיד האמירתי. מלחמה אזורית רחבת היקף עלולה להחריב את החזון הסעודי למודרניזציה

אין ספק ששתי המדינות הללו עובדות כעת שעות נוספות על מנת להחיות את המאמצים הדיפלומטיים, שבעבר לא הניבו פירות. 

הלחץ שלהן מובן, אך גם במפרץ הערבי ודאי מבינים היטב שהמשטר האיראני יתקשה לוותר על מה שהוא מגדיר בתור נכסי צאן ברזל, להסכים לדרישות ארה"ב לוותר על העשרת אורניום בשטחה של איראן, לזנוח את רשת הפרוקסי ולשים סוף לתוכנית הטילים הבליסטיים. אם כך, כרגע מדובר אך ורק בניסיון לדחות את הקץ.

שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד (משמאל) מתחבק עם מקבילו, שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן במפגש בריאד, 12 בינואר 2025 (צילום: Fayez Nureldine / AFP)

סחרור מסוכן בעיראק

השבוע בבגדד, הזירה הפוליטית העיראקית המורכבת והפתלתלה נקלעה לסחרור מסוכן המאיים לערער את היציבות השברירית שהושגה בשנים האחרונות. במרכז הדרמה נורי אל-מאלכי, הפוליטיקאי הוותיק בן ה-75 ומי שנחשב לעושה דברה של איראן.

בהמשך לדיל הפוליטי שנרקם בבירה העיראקית, אל-מאלכי, השנוי במחלוקת עמוקה, אמור להתמנות לתפקיד של ראש ממשלת עיראק – מהלך שנתקל ב"קו אדום" בוהק והתנגדות נחרצת מצד וושינגטון.

בהמשך לדיל הפוליטי שנרקם בבירה העיראקית, אל-מאליקי, השנוי במחלוקת עמוקה, אמור להתמנות לתפקיד של ראש ממשלת עיראק – מהלך שנתקל ב"קו אדום" בוהק מצד וושינגטון

המתח הגיע לשיא כאשר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שיגר אולטימטום חסר תקדים והזהיר כי ארה"ב תפסיק כל סיוע לעיראק אם מאלכי ימונה לתפקיד.

טראמפ תיאר את כהונתו הקודמת של מאלכי כתקופה של "מדיניות מטורפת" שהובילה את המדינה ל"עוני וכאוס מוחלט", והבהיר כי תחת הנהגה כזו, לעיראק יהיה "אפס סיכוי להצלחה או חופש", במיוחד לאור האובדן הצפוי של התמיכה האמריקאית.

ראש ממשלת עיראק לשעבר נורי אל־מליכי מגיע להצביע בקלפי בבגדד במהלך הבחירות לפרלמנט, 11 בנובמבר 2025 (צילום: AHMAD AL-RUBAYE / AFP)

העמדה האמריקאית נטועה במורשת הקודרת שהותיר מאלכי בשתי תקופות כהונתו כראש ממשלה בין השנים 2006 ל-2014.

עבור רבים, שמו הפך למילה נרדפת לעידן של עדתיות אגרסיבית, ריכוז סמכויות חסר תקדים ודחיקה שיטתית של האוכלוסייה הסונית, דבר שטרם רבות ליצירת הוואקום שאפשר את עליית דאעש.

עבור רבים, שמו של מאלכי הפך למילה נרדפת לעידן של עדתיות אגרסיבית, ריכוז סמכויות חסר תקדים ודחיקה שיטתית של האוכלוסייה הסונית, דבר שטרם רבות ליצירת הוואקום שאפשר את עליית דאעש

למרות המטען הכבד הזה והתיעוב שעיראקים רבים חשים כלפיו, אל-מאלכי עדיין נותר דמות מפתח בפוליטיקה השיעית.

המועמדות שלו מטעם "מסגרת התיאום", ברית של סיעות פרו-איראניות, משקפת את השאיפה למנהיג עם תדמית של "איש חזק", המסוגל לנווט בתוך הטלטלות האזוריות.

גבר עיראקי מחזיק דיוקן של ראש הממשלה לשעבר נורי אל-מאלכי במהלך מחאה נגד הנשיא דונלד טראמפ, על גשר המוביל אל האזור הירוק המאובטח שבו שוכנת שגרירות ארה"ב בבגדד, 29 בינואר 2026. (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)

ברחובות בגדד, התגובה למהלך היא תערובת נפיצה של התרסה וחרדה. בעוד תומכיו של מאלכי שורפים דגלי ארה"ב ותמונות של טראמפ במחאה על "התערבות בוטה", פחד שקט מחלחל בקרב הקהילות הסוניות והכורדיות. 

ברחובות בגדד, התגובה למהלך היא תערובת נפיצה של התרסה וחרדה. תומכיו של מאלכי שורפים דגלי ארה"ב ותמונות של טראמפ במחאה על "התערבות בוטה", בעוד פחד שקט מחלחל בקרב הקהילות הסוניות והכורדיות

גם שיעים מתונים שמתנגדים להשפעה איראנית בוטה וחוששים מהתקרבות נוספת אליה, חוששים ממינויו. הם חוששים שחזרתו של מאלכי לא רק תצית מחדש את הסכסוך העדתי, אלא גם תוביל לקריסה כלכלית מהירה ולהתגברות ההשפעה האיראנית, שתנסה למלא את הוואקום.

בינתיים המפלגות העיראקיות דחו לחלוטין את דרישתו של טראמפ שלא למנות את אל-מאלכי לתפקיד רה"מ. צעד זה אינו מבשר טובות למדינה, שכבר שנים רבות קורסת אל תוך עצמה ואינה מסוגלת להתמודד עם דבר – לא עם האתגרים הביטחוניים, ולא עם אתגרי הכלכלה והאקלים המשתנה במהירות.

עיראקים שורפים תמונה של טראמפ ואת דגל ארה"ב בבגדד, 28 בינואר 2026. ראש ממשלת עיראק המיועד נורי אל־מליכי דחה באותו יום את מה שכינה "התערבות בוטה" של ארה"ב (צילום: AHMAD AL-RUBAYE / AFP)

מצרים נגד האחים המוסלמים בטיקטוק 

לא רק באוסטרליה מנסים לתכנן מסלול מחדש בכל מה שנוגע בשימוש של ילדים ובני נוער באינטרנט וחשיפתם לתכנים קיצוניים. השבוע עשה הפרלמנט המצרי צעד דרמטי בעניין זה בניסיון לבלום את מה שרבים מחברי הפרלמנט הגדירו בתור "כאוס דיגיטלי".

החקיקה המתגבשת, הזוכה לגיבוי מלא מצד הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי, נועדה להגן על קטינים מצרים מפני תכנים קיצוניים, בריונות רשת והתמכרות דיגיטלית.

הפרלמנט המצרי עשה השבוע צעד דרמטי בניסיון לבלום באמצעות חקיקה את קמפיין הגיוס של תנועת "האחים המוסלמים" ברשתות כמו הטיקטוק, המכוון כלפי צעירים מצרים

עד כאן הכל כרגיל, אלא שבמקרה המצרי, מעבר לדאגה לבריאות הנפש, יש גם היבט ביטחוני: הרשויות בקהיר מתריעות מפני "דעווה דיגיטלית 2.0" – קמפיין גיוס מתוחכם של תנועת "האחים המוסלמים" ברשתות כמו טיקטוק, המנצל תחושות בידוד חברתי וסולידריות עם הסוגיה הפלסטינית על מנת לגרום להקצנה בקרב הצעירים ולגייס חיילים נאמנים על מנת למלא את שורות הארגון.

כרגע עדיין קשה לראות כיצד החקיקה הזאת – כשתעבור – תיושם, ומבקרים מבית חוששים שהצעד הזה יגביל עוד יותר את הקולות האופוזיציוניים.

נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי בפסגת הליגה הערבית בבגדאד, 17 במאי 2025 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)

הצעד הזה מגיע כשבועיים לאחר שממשל טראמפ הודיע על הגדרת סניפי האחים המוסלמים במצרים, בירדן ובלבנון כארגוני טרור.

שר החוץ מרקו רוביו הצהיר כי המהלך נועד לחנוק את משאבי התנועה ולבלום את מעורבותה בערעור היציבות האזורית, תוך שימת דגש על הקשרים המבצעיים והאידיאולוגיים בין האחים המוסלמים לארגוני הטרור חמאס וחזבאללה.

הצעד במצרים נגד התנועה מגיע כשבועיים לאחר שממשל טראמפ הודיע על הגדרת סניפי האחים המוסלמים במצרים, בירדן ובלבנון כארגוני טרור, תוך שימת דגש על הקשרים המבצעיים והאידיאולוגיים לחמאס וחזבאללה

הגדרה זו, שנתפסת כניצחון אסטרטגי עבור בעלות בריתה של ארה"ב באזור, מקבלת כעת רוח גבית גם מאירופה; הפרלמנט הצרפתי אימץ לאחרונה החלטה הקוראת לאיחוד האירופי להכניס את התנועה לרשימת ארגוני הטרור, בטענה שהיא מקדמת "בדלנות דתית" ומאיימת על ערכי הדמוקרטיה המערבית.

תומכי האחים המוסלמים בהפגנה למען הפלסטינים בעמאן, ירדן, ינואר 2023 (צילום: Khalil MAZRAAWI / AFP)

בעוד מצרים, ירדן (שגם הוציאה את הארגון מחוץ לחוק לאחרונה), ארה"ב וצרפת מהדקות את החבל סביב צווארם של האחים המוסלמים, סימן שאלה גדול מרחף באוויר.

קטאר, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארה"ב בעולם הערבי, ממשיכה לשמר את מעמדה כמשפיעה דומיננטית במזרח התיכון באמצעות רשת אל-ג'זירה, ערוצי המדיה החברתית והשקעות ענק, תוך שהיא ממשיכה להעניק חסות ותמיכה רעיונית ולוגיסטית לתנועת האחים המוסלמים כמעט ללא הפרעה.

למרות הצעדים האלו, קטאר, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארה"ב בעולם הערבי ומשפיעה דומיננטית במזרח התיכון, ממשיכה להעניק חסות ותמיכה רעיונית ולוגיסטית לתנועת האחים המוסלמים כמעט ללא הפרעה

בנקודת זמן זו, שבה הקהילה הבינלאומית מגדירה מחדש את גבולות הלגיטימיות של האסלאם הפוליטי, עולה השאלה: האם המצור המשפטי והביטחוני על התנועה יוכל להצליח, כל עוד אחד ממוקדי הכוח החזקים והעשירים במפרץ ממשיך להזין את מכונת הרעל שלה?

ראש ממשלת קטאר ושר החוץ מוחמד בן עבד א־רחמן אאל ת'אני פורום דוחה, 6 בדצמבר 2025 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)

השבוע ב-1942 – ברית טהרן נחתמת

ב-29 בינואר 1942, בטהרן, נחתמה אחת הבריתות המשמעותיות ביותר במזרח התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה.

שר החוץ האיראני, עלי סוהיילי, יחד עם שגרירי ברית המועצות ובריטניה, חתמו על "האמנה המשולשת" שנועדה לבלום את התפשטות גרמניה הנאצית באזור.

ב-29 בינואר 1942, בטהרן, שר החוץ האיראני, יחד עם שגרירי ברית המועצות ובריטניה, חתמו על "האמנה המשולשת" שנועדה לבלום את התפשטות גרמניה הנאצית באזור – אחת הבריתות המשמעותיות ביותר במלחמה

חתימה זו הגיעה חודשים ספורים לאחר הפלישה האנגלו-סובייטית לאיראן באוגוסט 1941, מהלך צבאי שנולד מהחשש כי משאבי הנפט והנתיבים האסטרטגיים של המדינה ינוצלו על ידי הנאצים.

ברה"מ הצדיקה את כניסת כוחותיה בהסתמכות על סעיף 6 בחוזה הסובייטי-איראני מ-1921, המעניק לה זכות הגנה עצמית במקרים של איום חיצוני משטח איראן.

במהלך המבצע באיראן נערכה בבגדד פגישה בין קולונל פופוב מהמשימה הצבאית הרוסית לבין הגנרל סר ארצ'יבלד וייוול, מפקד הכוחות הבריטיים בהודו. הגנרל וייוול (משמאל) נראה משוחח עם קולונל פופוב (במרכז) באמצעות מתורגמן, בגדד, 12 בספטמבר 1941 (צילום: AP Photo)

האמנה סיפקה לאיראן מעין "תעודת ביטוח" פוליטית בתקופה של אי-ודאות קיצונית. במסגרתה, התחייבו המעצמות לכבד את ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית ועצמאותה המדינית של איראן, ולהגן עליה מפני כל תוקפנות מצד מדינות הציר.

בתמורה, הפכה איראן ל"גשר הניצחון" – ציר אספקה קריטי שדרכו הועברו ציוד צבאי וסיוע הומניטרי מהמערב לצבא הסובייטי בחזית המזרחית.

האמנה סיפקה לאיראן מעין "תעודת ביטוח" במסגרתה התחייבו המעצמות להגן עליה מפני כל תוקפנות מצד מדינות הציר. בתמורה, הפכה איראן ל"גשר הניצחון" – ציר אספקה קריטי מהמערב לצבא הסובייטי בחזית המזרחית

ברית זו לא רק שינתה את פני המערכה העולמית, אלא הציבה את איראן כשחקנית מפתח בזירה הבינלאומית, תוך שהיא מנווטת בין האינטרסים של המעצמות לבין שמירה על קיומה הלאומי במהלך המלחמה, ובמידה רבה קבעה את גורל האנושות כולה.

בהמשך המלחמה, בנובמבר 1943 נפגשו בטהרן שלושת המנהיגים שהובילו את המאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית ובעלות בריתה – נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט, ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל וראש ממשלת ברית המועצות יוסף סטלין – על מנת לתאם מהלכים ולגבש מדיניות משותפת להכנעת הנאצים.

נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט, כשמימינו ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ומשמאלו ראש ממשלת ברית המועצות יוסף סטלין, יושבים מחוץ לשגרירות הרוסית במהלך ועידתם בטהרן, בין 28 בנובמבר ל־1 בדצמבר 1943 (צילום: AP Photo)