ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל, משה אדרי, הבהיר כי ישראל לא תעמוד מנגד לנוכח איומים על קיומה וכי היא תפעל שוב כדי להבטיח את ביטחונה אם תידרש לכך. הדברים נאמרו בנאום שנשא במסגרת הוועידה הכללית השנתית ה-70 של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) המתקיימת בווינה.

על פי הודעת הוועדה לאנרגיה אטומית, אדרי הקדיש את נאומו להתפתחויות האזוריות והתמקד באיראן ובסוריה. הוא האשים את טהרן בערעור היציבות העולמית והאזורית באמצעות שלוחיה, ובהם חזבאללה, חמאס והחות'ים. בדבריו ציין כי איראן תוקפת מתקני גרעין אזרחיים באמצעות רחפנים ומשגרת טילים לעבר תשתיות אזרחיות במדינות שכנות ולעבר כוחות אמריקאים.

בהתייחסו לתוכנית הגרעין האיראנית, הזכיר אדרי את החלטת מועצת הנגידים של סבא"א מהשנה שעברה, שקבעה כי איראן אינה מצייתת למחויבויות הפיקוח שלה. לדבריו, איראן מחמירה את המצב בכך שהיא מונעת מזה למעלה משנה את כניסת פקחי הסוכנות למתקניה, צעד שהוביל לדיווח למועצת הביטחון של האו"ם. הוא הוסיף וטען כי המשטר האיראני מקדם את תוכנית הגרעין הצבאית שלו ומפתח תשתיות לייצור טילים, תוך הפרה של החלטות האו"ם.

בנושא הסורי, ראש המשלחת הישראלית התייחס לדוח סבא"א שעסק בכור הגרעיני שהוקם בחשאי בדיר א-זור. לפי ההודעה, אדרי טען כי הדוח מוכיח שפעולותיה של ישראל נגד תוכנית הנשק החשאית של משטר אסד היו מוצדקות, וכי ללא התערבותה הייתה לסוריה כיום יכולת גרעינית צבאית.

בסיום דבריו בירך אדרי את מנכ"ל סבא"א לרגל 70 שנה לייסוד הסוכנות. הוא ציין את שיתוף הפעולה ההדוק והמועיל בין ישראל לסוכנות, תוך דגש על תחומי הבטיחות הגרעינית, הביטחון ויישומים גרעיניים למטרות שלום.

ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל, משה אדרי, בוועידה הכללית השנתית ה-70 של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), וינה, 15 בספטמבר 2026

פיקוד המרכז של ארצות הברית מפקח על מגעים בין ערב הסעודית לישראל סביב התקדמות החות'ים בתימן והתקיפות על הממלכה. כך דיווח העיתון "ישראל היום", בהסתמך על גורמים דיפלומטיים וביטחוניים.

על פי הדיווח, המגעים בין הצדדים מתמקדים בהעברת מידע מודיעיני שיוכל לסייע לריאד להגן על עצמה מפני האיום.

המקורות ציינו כי הסעודים פנו גם למדינות מפרץ אחרות ולמצרים. במקביל, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן פנה לפיקוד המרכז האמריקאי במטרה לגייס סיוע גם מישראל.

לשכת ראש הממשלה סירבה להגיב לדיווח, ומפיקוד המרכז האמריקאי לא נמסרה תגובה עד כה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם בחשבונותיו ברשתות החברתיות סרטון בינה מלאכותית שנוי במחלוקת, המציג מחאות דמיוניות נגד חוקים רדיקליים חדשים במסגרת המהפכה המשפטית שמפלגת הציונות הדתית מתכננת להעביר בכנסת הבאה.

בסרטון נראים נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, כשהם נגררים בכוח על ידי מאבטחים.

יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט אמר כי הוא "מגנה בתוקף את הסרטון המחפיר והאלים", שפרסם סמוטריץ'. הוא האשים את השר ואת מפלגתו בכך שהם "מוכנים לגרור את החברה הישראלית לתהום – שוב".

דבריו של איזנקוט נאמרו בהתייחס למחאות הציבוריות חסרות התקדים ולקרע החברתי שנוצרו בעקבות תוכנית המהפכה המשפטית של הממשלה היוצאת, שחלקים מכריעים ממנה אושרו בארבע השנים האחרונות.

יו"ר מפלגת יחד נפתלי בנט האשים אף הוא את סמוטריץ' בליבוי הפילוג החברתי בעקבות הסרטון. במקביל, ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר כינה את הסרטון "מעשה של הסתה ואלימות", אשר "חושף את כוונותיהם של סמוטריץ', חבר הכנסת מהציונות הדתית שמחה רוטמן ולמעשה של קואליציית נתניהו, הפועלת להחרבתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית".

מוקדם יותר היום פרסמו סמוטריץ' ומפלגתו את תוכניתם החדשה למהפכה המשפטית לקראת הכנסת הבאה. במסגרת התוכנית הם מצהירים כי אם ייבחרו, יעבירו חוק שיאפשר לכנסת להתגבר על החלטות בית המשפט העליון הפוסלות חקיקה.

כמו כן, המפלגה מתכננת להגביל את יכולתם של ארגוני זכויות אזרח וגופי ביקורת לעתור לבית המשפט, להחליש עוד יותר את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, ולצמצם את המגבלות המשפטיות החלות על שרי הממשלה, לצד רפורמות שנויות במחלוקת נוספות.

"משחררים את החסימה", כתב סמוטריץ' בפוסט ברשת הטוויטר שאליו צורף סרטון הבינה המלאכותית. זהו השם שניתן לשלב החדש בתוכנית המהפכה המשפטית שלו.

הסיסמה רומזת להחלטות הרבות שקיבל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ במהלך ארבע השנים האחרונות, שבמסגרתן נפסלו חקיקה והחלטות של הממשלה.

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז בחודש שעבר על כוונתו להטיל סנקציות על התנחלויות בגדה המערבית, למרות ששיחה בנושא בינו לבין שר החוץ גדעון סער נקבעה למחרת, כך אמר גורם ישראלי לזמן ישראל, ומאשר את הדיווח ב"טלגרף" שלפיו בישראל ראו בהחלטה מהלך שנקבע מראש.

בדומה למקורות הדיפלומטיים שצוטטו בדיווח, הגורם טוען כי מיליבנד קידם את חבילת הסנקציות בזמן שהדיונים הפרטיים עם סער נמשכו. לדבריו, המהלך נועד בעיקר לחזק את מעמדה של מפלגת הלייבור השולטת בסוגיה הישראלית-פלסטינית, לקראת הוועידה השנתית שלה בחודש הבא ובחירות משנה לפרלמנט שמרכזות עניין רב.

הגורם מאשר כי ב-11 באוגוסט סער הבטיח למיליבנד שישראל לא תתחיל בבנייה בפרויקט E1 לפני הבחירות בישראל שייערכו בסוף אוקטובר, והשניים סיכמו לשוחח שוב ב-20 באוגוסט.

אולם ב-19 באוגוסט מיליבנד הצהיר פומבית כי בכוונתו להתקדם עם הסנקציות, תוך שהוא מנמק זאת בפרסום מכרזי בנייה ב-E1 על ידי ישראל.

בתגובה לחבילת הסנקציות בעת ההכרזה הרשמית עליה בשבוע שעבר, טען סער כי פרסום המכרזים "אינו החלטה חדשה", שכן האישור הרשמי ל-E1 הושלם סופית בשנת 2025 והתהליך מתנהל כבר חודשים ארוכים.

דובר משרד החוץ הבריטי הכחיש את הדיווח ב"טלגרף", ומסר לעיתון כי הטענות הישראליות "שקריות לחלוטין", וכי חבילת הסנקציות באה בתגובה ל"מצב החירום המוסרי" שנוצר בעקבות הרחבת ההתנחלויות ועלייה באלימות מתנחלים בגדה המערבית.

המהלך הבריטי זכה לתמיכה רחבה ממדינות מערביות שגינו אף הן את מדיניות ישראל בגדה המערבית. צרפת וקנדה התחייבו להגביל יבוא מהתנחלויות, בעוד שדנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה הצהירו כי יתמכו בצעדים דומים או ישקלו לנקוט בהם.

סקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שנערך בקרב 400 פלסטינים בגדה המערבית מצא כי 41% מהנשאלים סבורים שלישראל יש זכות קיום, לעומת 46% ששללו זאת.

בשאלה נפרדת, 42% השיבו כי להערכתם ניתן יהיה להביא לסיום קיומה של ישראל, בעתיד הקרוב או הרחוק.

כאשר נשאלו על פתרון הסכסוך עם ישראל, 52% אמרו כי הם מעדיפים משא ומתן כאמצעי הטוב ביותר לסיום הסכסוך, לעומת 13% שתמכו בהתנגדות עממית לא חמושה ו-12% שבחרו בהתנגדות חמושה.

57% מהנשאלים הסכימו עם הטענה שהמאבק האלים נכשל, וכי על הפלסטינים להתמקד במקום זאת במאמצים דיפלומטיים בזירה הבינלאומית.

אף לא אחת מהמסגרות המדיניות שהוצעו לפתרון הסכסוך זכתה לתמיכת הרוב. 27% תמכו בפתרון שתי המדינות. 26% תמכו במדינה פלסטינית "מהים עד הנהר" – הכוללת את כל השטח המוגדר על ידם "פלסטין ההיסטורית" – ללא נוכחות יהודית קבועה. 22% תמכו במדינה דו-לאומית אחת עם שוויון זכויות מלא, ו-17% תמכו במדינה פלסטינית בכל השטח שבה יותר ליהודים לחיות כאזרחים או כתושבים.

באשר לעתידו של חמאס ברצועת עזה, 40% מהמשיבים אמרו כי על ארגון הטרור להתפרק מנשקו, אם כי פחות ממחציתם סברו שהוא אכן יסכים לעשות זאת.

18% אמרו כי חמאס צריך להתפרק מנשקו ויסכים לכך, בעוד ש-22% סברו שעליו להתפרק אך הוא יסרב. 23% נוספים השיבו באופן חד-משמעי כי אין לפרק את חמאס מנשקו, ואילו שיעור ניכר של 37% השיבו כי אינם יודעים.

האפשרות הפופולרית ביותר לניהול העתידי של רצועת עזה הייתה ממשלה טכנוקרטית – הוועדה הלאומית לניהול עזה – שנבחרה על ידי 32% מהנשאלים. 21% העדיפו את הרשות הפלסטינית, 21% נוספים תמכו בממשלת אחדות של פת"ח וחמאס, ורק 5% בחרו בחמאס.

בשאלה שבה התבקשו המשיבים לציין את מי היו מעדיפים לראות כיורשו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, כמעט מחצית מהם – 44% – השיבו כי אינם יודעים או סירבו לענות.

בקרב המשיבים שהביעו העדפה ברורה, מרואן ברגותי, המרצה מספר מאסרי עולם בכלא ישראלי על חלקו בתכנון פיגועי טרור קטלניים, הוביל בפער ניכר עם 34% תמיכה. חוסיין א-שייח', סגנו של עבאס, זכה ל-8% תמיכה, בעוד שמוחמד דחלאן קיבל 5% בלבד.

המשיבים ציינו כי אבטלה ודאגות פרנסה (97%), אלימות מתנחלים (96%) ופעילות צה"ל בגדה המערבית (91%) הן בין הבעיות המשמעותיות ביותר שניצבות בפניהם. בנוסף, 60% דיווחו על תחושת ביטחון אישית נמוכה או נמוכה מאוד.

רוב של 53% השיבו כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אינו מחויב כלל לאינטרסים פלסטיניים.

כאשר נשאלו על זהותם העיקרית, 49% מהנשאלים הזדהו בראש ובראשונה כפלסטינים, ואחריהם 37% שציינו את זהותם הדתית ו-13% שהזדהו בעיקר כערבים.

הסקר נערך טלפונית בין 27 ביוני ל-2 ביולי 2026 בקרב מדגם של 400 משיבים פלסטינים בגדה המערבית.