חזבאללה פועל באזורי הפיילוט בדרום לבנון שמהם צה"ל נסוג, כך דיווח הערב רועי קייס בתאגיד השידור כאן.

עד כה נסוג צה"ל משלושה אזורים, בסריפא, בפרון ובזוטר אל־גרבייה, ואליהם נכנס הצבא הלבנוני.

הפעילות של חזבאללה באזורים מוגבלת ובכסות אזרחית, באמצעות גורמים מקומיים, הוא פועל לאסוף מודיעין, לבצע בקרת נזקים ולהתבסס בשטח.

צבא לבנון מצידו לא מפגין נחישות להתעמת עם חזבאללה.

לו הבחירות לכנסת היו נערכות כעת, הליכוד, יהדות התורה, עוצמה יהודית, ש"ס, הציונות הדתית וזהות ועמך ישראל היו משיגות יחד 55 מנדטים, כך נמצא בסקר שפורסם הערב בחדשות 13.

ישר!, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו קיבלו יחדיו 50 מנדטים.

המשותפת קיבלה תשעה מנדטים, ורע"ם – שישה.

בחלוקה זו מפלגתו של עופר וינטר נספרה במחנהו של בנימין נתניהו, אף שהוא תוקף אותה ופועל להחלישה.

המילואימניקים והכלכלית קיבלו 2.9% מקולות הבוחרים, הציבור החרדי – 1.1% וכחול לבן – 0.8%. שלוש הרשימות לא עברו את אחוז החסימה.

הנשיא יצחק הרצוג נשא הערב דברים בטקס הזיכרון השנתי לנרצחי מסיבות שבעה באוקטובר ברעים.

"בעודנו עומדים כאן יחד במקום הנורא הזה, בו הפך מחול למספד; מקום בו צעירות וצעירים יפהפיים ובכלל אנשים יפים חופשיים רוקדים – גם בחלוף שלוש שנים עדיין קשה לתפוס איך נלקחו מאיתנו ברשעות ובברבריות פניהם הקורנות, הטובות, האהובות, תנועת החיים החזקה הזאת שהייתה בהם".

"בל נשכח את החיים שאבדו כאן, בל נשכח לנצח את החיים שאבדו כאן ואת החיים ששרדו כאן", אמר.

ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, 7 באוקטובר 2026 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, אמר שהוא רוצה שכתבי האישום הראשונים נגד פלסטינים החשודים שהשתתפו בפלישה ובמעשי הטבח ב־7 באוקטובר 2023 יוגשו במחצית הראשונה של 2027, אך הוסיף שיש להאיץ את קצב ההיערכות משום ש"הציבור הישראלי מחכה, דורש וזכאי" לראות את תחילת המשפטים.

החוק שהקים בית דין צבאי מיוחד לשפיטת פלסטינים החשודים בביצוע מעשי זוועה ב־7 באוקטובר 2023 אושר רק במאי השנה, אף שתובעים מפרקליטות המדינה חוקרים עצורים עזתיים שנתפסו בידי כוחות הביטחון ב־7 באוקטובר ובתקופה שלאחר מכן, ואוספים נגדם ראיות מאז זמן קצר לאחר מתקפת הטרור.

לפי ההערכות, כ־300 פלסטינים החשודים בביצוע מעשי זוועה מוחזקים במתקני כליאה בארץ. המספר המדויק מסווג.

בדיון שהתקיים היום פירטו גורמים ממשרד הביטחון, מפרקליטות המדינה, משירות בתי הסוהר ומגופים נוספים את היערכותם, וכמה מהם ציינו כי מכשולים שונים האטו את ההליך לקראת הגשת כתבי האישום.

לוועדה נמסר שמחלוקת סביב קיצוצים רוחביים בתקציב עיכבה את המימון לתקנים הדרושים בשירות בתי הסוהר. במקביל, היו גם עיכובים באיוש תפקידים בפרקליטות הצבאית, ועדיין לא ברור אם 15 התובעים מפרקליטות מחוז דרום, שניהלו עד כה את החקירות, יעברו לפרקליטות הצבאית כדי להמשיך בעבודתם.

האישורים הנדרשים למתחם שבו יתקיימו המשפטים צפויים להתקבל רק בינואר 2027, ולכן המבנים הפיזיים שבהם ייערכו המשפטים ככל הנראה לא יהיו מוכנים עד סוף אותה שנה.

עוד התברר כי כמה מהחשודים עדיין לא נחקרו בידי התובעים.

"המשימה החשובה מאוד שדמם של אחיותינו ואחינו שנרצחו, היא שהמדינה תוודא שהיא לא נותנת לדבר הזה לעבור", אמר רוטמן, והוסיף כי הוא מקווה שקצב ההליך יואץ.

"המשימה שעם ישראל קיבל על עצמו, באמצעים צבאיים או משפטיים, חשובה למען הצדק, למען הדורות הבאים ולמען הסיפור [של 7 באוקטובר]", אמר רוטמן.

בהודעה היחידה שפרסם היום, בשעה שישראל מציינת שלוש שנים לטבח שהתחולל ב־7 באוקטובר 2023, האשים הליכוד את חדשות 12 בשידור "תעמולה שקרית פוליטית" נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, וניסה להסיר ממנו אחריות לכשלים סביב מתקפת חמאס.

לאחר שאמר בקצרה כי "כולנו מרכינים היום את ראשינו לזכר חללי ונרצחי ה־7 באוקטובר", טען הליכוד שנתניהו לא קיבל כל התרעה מוקדמת על מתקפה, בניגוד לדיווחים רבים, וכי עודכן לראשונה בשעה 06:29 בבוקר 7 באוקטובר.

הליכוד ציטט הערכות מודיעיניות מלפני הטבח שלפיהן חמאס מורתע ומעוניין בשקט, ובמקביל האשים גורמי ביטחון, ששמותיהם לא צוינו, בכך שראו בשעות שקדמו למתקפה סימני אזהרה, אך לא עדכנו את נתניהו, את המשטרה, את היישובים בעוטף, את כיתות הכוננות, את הכוחות בגבול או את המבלים במסיבת הנובה.

"אם ראש הממשלה נתניהו היה מעודכן בזמן אמת – הכול היה נראה אחרת", נמסר מהליכוד.

בהמשך ייחסה ההודעה לנתניהו את ההישגים הצבאיים של ישראל במהלך המלחמה, והאשימה את חדשות 12 בניסיון "להפיל את ממשלת הימין בראשות נתניהו" ו"להמליך ממשלת שמאל-מפלגות ערביות", שתקים מדינה פלסטינית.

נתניהו לא השתתף היום באף אחד מטקסי הזיכרון לציון יום השנה, אך השתתף בטקסים שלשום, במועד העברי הרשמי שנקבע לציון הטבח. הטקסים היום מאורגנים ברובם בידי בני משפחות של קורבנות וניצולי המתקפה.