כשאני שומעת את המילה "סיפוח" בהקשר של יהודה ושומרון אני מתעקשת שהמונח הנכון להשתמש בו הוא "החלת ריבונות". אי אפשר לספח משהו ששייך לך. כשאנו מדברים על יו"ש אנו לא מתכוונים להשתלטות על שטחים זרים, אנחנו מדברים על תיקון טעות היסטורית שגרמה לאבל לאלפי אזרחי מדינת ישראל, על החלת החוק הישראלי על קהילות יהודיות ביהודה ושומרון.
כשאני שומעת את המילה "סיפוח" בהקשר של יהודה ושומרון אני מתעקשת שהמונח הנכון להשתמש בו הוא "החלת ריבונות". אי אפשר לספח משהו ששייך לך
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
ללא ספק, אנו עומדים בפתח אירוע היסטורי והזדמנות ייחודית. התכנית הזו מהווה אתגר גדול לממשלת ישראל, אך מביאה עמה גם אפשרויות חדשות ומבטיחות. אני תולה תקוות רבות בתכנית, מכיוון שלראשונה יש כאן הצעה הוגנת, תכנית שלוקחת בחשבון נכונות ורצון טוב של שני הצדדים ולא מתבססת על ויתורים חד-צדדיים בלבד.
אין שום דבר מושלם בעולם הזה, לא אנשים וגם תוכניות. לכל תוכנית יש סיכונים וחסרונות משלה, אבל אני סבורה שבתכנית המוצעת היתרונות עולים על החסרונות, ובהרבה. אסור להחמיץ הזדמנות כזו ואני סומכת על ראש הממשלה נתניהו ועל הנשיא טראמפ, שהם יעשו כמיטב יכולתם כדי שהמשימה החשובה הזו תהפוך מחלום למציאות.
אבל כידוע בשביל טנגו צריך שניים, והשאלה הגדולה שנשאלת עכשיו היא האם נקבל פרטנר לדרך?
לרוע המזל ראינו לאורך השנים שכל הניסיונות להגיע להסדר ולקבל שלום נכשלו. הצד הפלסטיני לא ניצל שום הזדמנות שהוצעה להם עד כה. אני רוצה לקוות שהפעם הצד השני ישנה כיוון וישכיל לראות את האפשרות ל-WIN SITUASION WIN. אני מקווה שמנהיגי הרשות הפלסטינית יוכלו לזהות את ההזדמנות שבתוכנית ויבחרו לשתף פעולה ולא להיאבק.
האם החלת הריבונות תביא לאלימות ושפיכת דמים? זה תלוי רק במנהיגים הפלסטיניים. אין לי צל של ספק שרוב העם הפלסטיני לא מחפש מלחמות ולא רוצה לפגוע באף אחד או להיפגע בעצמו. הם רוצים שקט ושלווה, בדיוק כמונו, בדיוק כמו כל אדם שפוי. אני רוצה לקוות שהצד הפלסטיני יבחר להתנהג בצורה אנושית ומכבדת, שלא נצטרך להתמודד עם טרור.
אני מקווה שמנהיגי הרשות הפלסטינית יוכלו לזהות את ההזדמנות שבתוכנית ויבחרו לשתף פעולה ולא להיאבק. אני רוצה לקוות שהצד הפלסטיני יבחר להתנהג בצורה אנושית ומכבדת, שלא נצטרך להתמודד עם טרור
בכל מקרה, אני שמחה שראש ממשלת ישראל וידיד אמת של מדינת ישראל, הנשיא טראמפ, בחרו ליזום ולהוביל את התוכנית. אני מאמינה שתמיד עדיף להיות הצד המוביל ולנהל את המצב, מאשר להיות פאסיבי ומובל. האם אני צודקת? את זה ימים יגידו.
אלה ויינר היא עובדת אוניברסיטת אריאל, חברת מועצת העיר אריאל וחברת דירקטוריון החברה העירונית לתרבות הפנאי והספורט. כחברת מועצה היא מחזיקה בתיק הנוער, תיק הצעירים, תיק הגמלאים ואמונה על שיתוף ציבור. היא חברה בתנועת הליכוד והייתה ממקימי תנועת "אריאל מתלכדת" בעיר, שמטרתה להגדיל את חברי התנועה ולהשפיע על תנועת הליכוד מבפנים.
הכותרות הראשיות עכשיו
ביום שני בבוקר בחר פרשן חדשות 12 עמית סגל למצות את הפרשנות שלו על הבחירות בהונגריה בציוץ ארוך למדי בחשבון ה-X שלו בשפה האנגלית, הפונה לקהל בינלאומי. בתרגום חופשי, סגל כתב:
האירוניה: מה שנתן לוויקטור אורבן כוח סוחף הוא עכשיו גם מה שריסק אותו – אותה שיטת בחירות אזורית שהוא עצמו תכנן.
אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב ומכהן כמדען הראשי של המרכז האינטרדיסצילפינרי לחקר הנתונים באוניברסיטה העברית
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לבנון – מלחמה ושלום
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
חוק עונש מוות למחבלים פלסטינים הוא חוק בלתי מוסרי בעליל, ויש לסרב לפעול לפיו. אמנם, ענישת מוות למחבלים אינה בבחינת רעיון חדש. זהו רעיון שכבר נבחן בעבר בארץ, ונפסל. הוא נפסל, בראש ובראשונה משום שעונש מוות אינו מהווה מהלך אפקטיבי, לא למחבלים ולא לרוצחים על דרך הכלל.
מחקרים אמפיריים מהעולם כולו מראים שהוצאה להורג אינה יוצרת הרתעה ממשית לטווח הארוך ולכן לא משיגה את מטרתה. ולהיפך: הוצאה-להורג מעוררת חלחלה וזעם ומגבירה רגשות של נקם ושנאה.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הטענה שעונש המוות הוא חמור באופן בלתי רגיל, ולכן איננו בסמכותנו כבני אדם, היא טענה שגויה – משני הצדדים במקביל. עונש המוות אינו חמור יותר מאשר, למשל, שלושה מאסרי עולם. יתירה מזו: במידה מסויימת מאסר עולם הוא עונש אכזרי בהרבה, משום שהוא כולל התעללות קשה. אנחנו כופים על אדם לשבת בתא קטן וצפוף לשארית חייו, ולצפות בטלויזיה בעיניים ריקות במשך 20 שעות ביממה. ללא חברים, משפחה, קריירה, או סיבה לחיות. זו התעללות שלא תאומן. עונש מוות מהיר הוא הרבה יותר רחום ויותר אנושי, הן כלפי הנידון והן כלפי משפחתו.
יש שיגידו: ולמרות זאת, אנחנו כבני אדם עשויים לעשות טעויות, ולכן לא נוכל לגזור דין מוות. התשובה פשוטה: ואם היינו גוזרים עליו מאסר עולם והתגלה שזו טעות. האם נוכל להחזיר לאדם 20 שנה מחייו? האם נוכל להחזיר לו את עלומיו? האם נוכל להשכיח ממנו את הזיכרונות, ההשפלות, הרגשות שחווה בכלא? האם אנחנו אלוהים, שנגזול מאדם חצי מימי חלדו? ולמרות זאת, אנו נוטלים לעצמנו את החרות להטיל על אדם עונשים נוראיים. אין שום דבר בעונש המוות שהוא חריג ביחס לעונשים אחרים.
עניין נוסף שיש לדון בו הוא ההשפעה המוסרית עלינו, על מבצעי גזר הדין. דהיינו: אמנם הנידון ראוי לעונש מוות, אבל אנחנו כבני אדם מוסריים לא מוכנים לבצע גזר דין כזה. זוהי פשוט פסדו-מוסריות, שנועדה לכסות על נפש רכה מדי. מי שמרחם על מחבל, הוא בעצם מתאכזר לקורבנותיו. ומי שנפשו רכה מדי, הוא אינו מתאים לתפקיד שופט. המוסריות עצמה מחייבת את הריגתו של האיש. אם כי חשוב לומר שגזר הדין יבוצע באופן מהיר וחלק, ולא בסקילה או תלייה פומבית, משום שאיננו רוצים לראות בסבלו של האיש. לא עבורו – אלא עבורנו.
טענה נוספת מגיעה מהמחוזות הפרקטיים. דהיינו, האם עונש מוות הוא בכלל יעיל? זו שאלה מצויינת. בעבר האמינו שלא. כיום הדברים השתנו. להבנתי השבכ דווקא תומך כעת בעונש מוות – תחת תנאים מסויימים – ומסיבות פרקטיות. מוטב שנניח דברים אלו למומחים שמבינים את המציאות טוב יותר מאיתנו. טענה נוספת וחשובה, שלא הוזכרה בכתבה, היא היותו של האדם יצור אנושי בעל "צלם אלוהים". וכאן אכתוב בקצרה שאמנם כל אדם נולד עם צלם אלוהים, אבל בהחלט ניתן לומר שיש בני אדם שהרסו בעצמם את צלם האלוהים שלהם. למשל, חלק מהנוחבות. למשל רוצחי משפחת פוגל. בעיניי יש להתייחס אליהם כחיות ובהמות גם מבחינה משפטית. אלו לא בני אדם כלל. אז איפה בדיוק עובר הקו? אני לא יודע. אבל אני כן יודע – וגם אתם יודעים היטב – מי נמצא עמוק מעברו השני.
כעת נגיד כמה מילים על נקם. נקמה היא הבסיס לחברה אנושית ולמשפט בכלל. התחושה ש"אין דין ואין דיין" מובילה ישירות להתפרקות חברות אנושיות. בסופו של דבר מי שעומד מאחורי העונש הוא לא השופט אלא החברה כולה. ובמצב הנוכחי, החברה הישראלית דורשת עונש מוות. זו דרישה כוללת שמגיעה מכל שכבות העם. בסופו של דבר מי שקובע את הסוציולוגיה הוא העם, ומי שקובע את המשפט הוא הסוציולוגיה.
נסיים בפלסטינים: עצם העובדה שהוזכרו כאן הבלים כדוגמת משא ומתן והסכמי שלום, אומרת דרשני. המחבלים הפלסטינים לא אונסים ורוצחים בגלל כיבוש או הסכמי שלום. הם עושים זאת בגלל חינוך עמוק מאוד לדה-הומניזציה כלפי יהודים. אלו אנשים אידיאולוגיים מאוד, שמאמינים באמת ובתמים בזכותם לאנוס יהודיות כשלל מלחמה, ולהשתלט על העולם בשם האיסלאם. וכאן אנחנו מגלים סיבה נוספת לעונש מוות: יש אנשים עלי אדמות שהם מקולקלים לחלוטין, ואינם ברי שיקום. אין לנו אפילו את הציפייה שיבינו בעתיד את חומרת מעשיהם. אנשים כאלו יש להוציא להורג – לא רק עבור החברה אלא גם עבורם. כי עם כל הצער, זו הדרך היחידה להגן עליהם מפני עצמם.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
עבור רוב הציבור הישראלי, השם אבן ח'לדון (1332–1406) נתפס אולי כפרק רחוק בהיסטוריה. אך בפועל, ההוגה שנחשב לאבי הסוציולוגיה וההיסטוריוגרפיה המודרנית הניח בחיבורו המונומנטלי "המוקדימה" (ההקדמה) נוסחה פנומנלית להבנת חוקי הקיום והקריסה של מדינות.
אבן ח'לדון לא עסק בתיאור כרונולוגי יבש, אלא ב"מדע הציוויליזציה". התובנות שלו לגבי שחיקת ערכים, הקצנה ודה-הומניזציה הן מראה המוצבת מול פניה של החברה הישראלית בשנת 2026. הבבואה הנשקפת ממנה צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שחפץ בהישרדות המדינה.
מוחמד פריג הוא יזם חברתי ומנהל תוכנית "צעד" - תקשורת בונה אמון.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם